מאת: ד"ר אמנון דבדבני, ר' תחום קרינה בלתי מייננת, מחלקת הגיהות, המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:31/03/2023
הקרינה הבלתי מייננת - מטלפונים סלולריים, מציוד וויי-פיי, ממיקרוגל ביתי וממכשור קורן בתעשייה - היא גורם שהציבור חושש ממנו ומודאג מהשפעותיו על בריאותו. הקמת האתרים הסלולריים בשנות התשעים לוותה בפחד רב ואף במקרים של הצתות אתרים, בישראל ובמדינות שונות, וכיום, קיים חשש רב מכניסת טכנולוגיית הדור הסלולרי החמישי (5G).
טכנולוגיות חדשות (טכנולוגיית מקורות הקרינה הבלתי מייננת אינה חדשה, אך היא מתחדשת בקצב מהיר) - מעוררות חשש וחרדות טבעיים, ואף התנגדויות. השימוש בכלי רכב הראשונים ("אוטומובילים"), למשל, לווה בפחד רב ובניסיונות להקטין את הסיכונים בדרכים שונות, כגון ע"י רץ הנושא דגל אדום לפני כלי הרכב - חוק שנקבע בבריטניה ב-1865 ובוטל רק ב-1896. החוק (Red Flag Act) הגביל גם את מהירות כלי הרכב באזורים עירוניים, ל-2 מייל (כ-3.2 ק"מ) לשעה.
מקור: RED FLAG - LOCOMOTIVE ACT 1865
בכתבה זו ננסה להסביר מה מקורות החשש מהקרינה הבלתי מייננת וכיצד כדאי לפעול, בפרט במקומות העבודה.
רקע – מהי הקרינה הבלתי המייננת?
קרינה זו משתייכת לספקטרום של הקרינה האלקטרומגנטית, המורכבת משדה חשמלי ומשדה מגנטי (ומכאן שמה), המתקיימים ביחד ומחליפים את כוונם בקצב מסוים (המכונה "תדירות"). מעל לתדירות מסוימת, לקרינה יש די אנרגיה לקרוע אלקטרונים מתוך אטומים ולהפוך אותם ליונים חשמליים, ואז היא מכונה "קרינה מייננת". קרינה מייננת כוללת את קרני הרנטגן, קרני הגמא ועוד, והיא מסוגלת לגרום להשפעות בריאות חריפות עקב כך. הקרינה הבלתי מייננת היא בעלת תדרים נמוכים יותר, ולכן, אינה מסוגלת לגרום ליינון החומר (ולהשפעות הבריאות החריפות בגללו), אך עדיין קיימות לה השפעות בריאות - כאלו שידועות, וכאלו שעדיין נחקרות. קרינה זו כוללת בתוכה את שימושי התקשורת (רדיו, סלולר, וויי-פיי, "שן כחולה" ועוד), המכ"ם, הבקרה, הניווט ועוד. בתדרים הנמוכים יותר נכללים השדות בתדר רשת החשמל (מתשתית החשמל וממכשירים חשמליים), הטעינה החשמלית האלחוטית ועוד. גם הקרינה האופטית (כמו האור הנראה), שייכת ברובה לתחום הקרינה הבלתי מייננת.
מדוע אנו חוששים מקרינה בלתי מייננת?
"קרינה" הוא מושג מפחיד. השם "קרינה" מעורר אצל רובנו רגשות שליליים. הציבור אינו מבחין בין סוגי הקרינה השונים (מייננת ובלתי מייננת) ומקשר אותה עם פצצות אטום, אסונות של כורים גרעיניים (כגון צ'רנוביל) ועוד. לכן, רוב הציבור תופס את הקרינה הבלתי מייננת כמסוכנת מאוד לבריאות, ברמות ובטווחי זמן פעולה כלשהם. חשוב להבהיר שמדובר בשני סוגים שונים של קרינה (מבחינת השפעותיהם), והקרינה הבלתי מייננת אינה מסוגלת לגרום להשפעות חריפות עקב יינון, בשום אופן ובשום דרך.
- איום לא מוכר. רוב הציבור אינו מכיר את נושא הקרינה - נושא סבוך, שמעטים מבינים אותו לאשורו. הפיזיקה של הקרינה מורכבת ביותר, גם עבור פיזיקאים ומהנדסים, הנדרשים למשוואות הקרינה (משוואות מאקסוול), והשפעות הבריאות של הקרינה הבלתי מייננת ידועות ומובנות לעומקן למתי מעט (גם בעולם). גורם עלום שאיננו מכירים אותו, איננו מבינים אותו ואיננו יודעים מה לצפות ממנו, מעורר בנו תחושות טבעיות של פחד.
- גורם בלתי מוחשי. בגוף האדם אין "גלאים" ישירים לקרינה בלתי מייננת (למעט רשתית העין, אשר מגיבה לקרינה בתחום האופטי). לכן, איננו מסוגלים לחוש בקרינה באופן ישיר ולדעת אם אנו חשופים אליה ובאיזו מידה. הדבר מוסיף לתחושת האי-ודאות ולחששות מהקרינה. ברמות חריגות מאוד של חשיפה אפשר לחוש בהשפעות נלוות שונות של הקרינה (חימום, למשל), אך זה קורה במצבים חריגים ביותר.
- ריבוי החשיפות לקרינה. הקרינה סובבת אותנו מכל עבר, בכל שעות היממה. האדם מוקף בציוד קורן ובאנטנות בצורות ובגדלים שונים. אנטנות רבות הן בעלות ממדים גדולים (אתרים סלולריים למשל) ויוצרות חששות. הפריסה הרחבה של האנטנות ושל המקורות הביתיים (נקודות וויי-פיי למשל), ומידת השימוש בטלפונים הסלולריים, מעוררת חששות, עקב החשיפה המתמדת של האדם לקרינה שאי אפשר להימלט מפניה, ובחלקה אף נכפית עליו.
- חשיפה לקרינה מטכנולוגיות חדשות. הקדמה הטכנולוגית, בפרט בתחומי התקשורת והבקרה השונים, העלתה למוּדעות הציבור חשיפות חדשות לקרינה. דוגמאות לכך הן הדור הסלולרי החמישי, ה"אינטרנט של הדברים" (הבית החכם, התחבורה החכמה ועוד), וויי-פיי מתקדם ועוד. חשיפות אלו מעוררות חשש עקב היותן חדשות או עקב שימוש במאפייני קרינה חדשים (תדרים גבוהים, למשל).
- התקשורת, האינטרנט והרשתות החברתיות. הציבור הרחב ניזון בעיקר ממידע שהוא מקבל מהתקשורת הרחבה – הטלוויזיה והרדיו, התקשורת המודפסת, אתרי החדשות באינטרנט ועוד, וממידע מאתרי אינטרנט שונים ומהרשתות החברתיות. המשותף לכל מקורות המידע הללו הוא שהם מיועדים לציבור הרחב ולא לאנשי מדע. התקשורת נוטה להבליט מידע בעל עניין לציבור, ולכן, הציבור עלול לקבל לעתים תמונה בעלת גוונים מוקצנים, ולעתים לאו דווקא את ה"אמת המדעית" המדויקת. באינטרנט אפשר למצוא מקורות מידע ברמות שונות של אמינות (מדעית או בכלל), ובשונה מהעיתונות, לעתים גם ללא בקרה כלשהי. הרשתות החברתיות ניזונות מכך ויכולות גם להעצים מידע שאינו בגדר "אמת מדעית".
האם החששות מהקרינה הבלתי מייננת הם מוצדקים?
בספר משלי נאמר: "אשרי אדם מפחד תמיד". באנגלית קיים הביטוי “Better safe than sorry”. ואכן, מוטב לנקוט זהירות כלפי גורמים בסביבת האדם, שיכולים להזיק לו, בייחוד כאשר קיימת אי-ודאות לגבי מידת הסיכון.
אין מחלוקת לגבי השפעות הקרינה שכבר אומתו - השפעות תרמיות מסוגים שונים (חימום) ועירור (סטימולציה) עצבי. השפעות אלו מתקיימות ברמות חשיפות גבוהות, ומגבלות החשיפה הבין-לאומיות מתבססות עליהן, תוך נקיטת מקדמי ביטחון. השפעות אחרות, ובהן תחלואת הסרטן, עדיין נבחנות, והחשש העיקרי הוא מקיום השפעות כרוניות של חשיפות לקרינה למשך שנים רבות, דוגמת שימוש בטלפונים סלולריים, ובפרט ברמות חשיפה נמוכות. על יסוד המחקרים עד כה, הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן סיווגה את הקרינה הבלתי מייננת בסיווג 2B, שמשמעותו היא "גורם מסרטן אפשרי לאדם".
עקב כך, עבור הקרינה הבלתי מייננת קיימות המלצות בין-לאומיות וישראליות להשתמש ב"עקרון הזהירות" ולהפחית את החשיפות לקרינה. הדרך המעשית לכך היא להיעזר במגבלות הקרינה הבינ"ל של הגופים המובילים - ICNIRP (הוועדה הבינ"ל להתגוננות מקרינה בלתי מייננת) ו-IEEE (הארגון הבינ"ל של מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה), ולנקוט צעדים נוספים להפחתת החשיפה עקב קיום אי-ודאויות מדעיות ועקב סיווג הקרינה כגורם "מסרטן אפשרי". עיקרון זה בא לידי ביטוי בהמלצות משרדי הממשלה בישראל ובהמלצות המוסד לבטיחות ולגיהות להפחתת סיכוני הקרינה במקומות העבודה.
כיצד רצוי לפעול ולהתמודד עם סיכוני הקרינה והחששות מפניה במקומות העבודה?
המפתח להתמודדות עם סיכוני הטכנולוגיה והחששות מפניה במקומות העבודה, הוא בשני מישורים עיקריים:
- המישור ה"גיהותי" - בחינה של מידת החשיפה למקורות הקרינה באופן המקובל והפחתת החשיפה לרמות "בטוחות". כלומר, איתור מקורות הקרינה בסביבת העובד, הערכת החשיפה (במידת הצורך) על ידי גורמי מקצוע - חישובים ומדידות על ידי ציוד מקצועי והשוואה למגבלות החשיפה הבינ"ל, תוך יישום "עקרון הזהירות". כמו כן, קיום צעדים מנהלתיים תומכים. אפשר למצוא על כך מידע שפורסם ע"י המוס"ל (hoveret krina.pdf (osh.org.il)).
- מישור ההדרכה וההסברה - החששות מהקרינה נובעים בעיקר עקב אי-ידיעה מהי ומה השפעותיה. מומלץ לתת לעובדים מידע מקצועי ואמין, באמצעות הסברה, הדרכה, הרצאות מקצועיות והפניה לאתרים מקצועיים (דוגמת אתר המוס"ל), זאת, הן לציבור הכללי ובייחוד לעובדים ישירות עם מקורות קורנים (כולל מידע על דרכי ההתגוננות הייעודיים עבורם). כאשר ציבור העובדים ייחשף למידע מוסמך, אמין ומקצועי בנושא הקרינה הבלתי מייננת (מאפיינים, מקורות, השפעה על האדם, דרכי התגוננות ועוד), יחסו כלפי הקרינה יהיה מאוזן יותר, ובייחוד אם יובן לו שננקטים צעדים במקום העבודה לשמירה על בריאותו.
ניתן לפנות למוס"ל לקבלת הדרכות וימי עיון מקצועיים בנושא סיכוני הקרינה הבלתי מייננת (גם במקום העבודה), ולמדידות קרינה מקצועית בסביבת העובדים.