סיכוני אבק דליק / נפיץ

אבק דליק הוא אוסף חלקיקים זעירים היכולים להתפזר באוויר וליצור תנאים להתלקחות ואף לפיצוץ. אירועי עבר מלמדים כי ברבים מהמקרים העובדים והמנהלים לא היו מודעים כלל לסכנות הטמונות באבק זה – עובדה שהובילה לפגיעות קשות ולהרס נרחב.

אבק דליק כולל חלקיקים מוצקים דקים – אבקה, פתיתים או סיבים – המסוגלים להתרומם לאוויר ולהתלקח במגע עם מקור הצתה. תכונותיו משתנות בהתאם לגודל החלקיקים, לצורתם וללחות הסביבה, ויכולות להשתנות גם במהלך תהליכי ייצור ועיבוד.

הצטברות אבק על משטחים, אפילו במשך דקה, עלולה להפוך למוקד סכנה. האבק נוצר במגוון תעשיות: מזון, חקלאות, טקסטיל, כימיקלים, מחזור, נגרות, מתכת ועוד. הוא משתחרר בתהליכים כמו חיתוך, ריסוק, ערבוב, ניפוי או סינון של חומרים יבשים.
 

דוגמאות לחומרים היוצרים אבק דליק: מוצרי מזון יבשים (קמח, סוכר, עמילן, חלבון), מתכות (אלומיניום, מגנזיום, אבץ), פחם וגופרית, תרופות, חומרי הדברה, גומי, עץ, טקסטיל ופלסטיק.

לשריפה נדרשים שלושה גורמים: דלק, חמצן ומקור הצתה – "משולש האש". פיצוץ אבק דורש שני תנאים נוספים: פיזור חלקיקים באוויר בריכוז מתאים וכליאה של ענן האבק.

כאשר ענן אבק נדלק בחלל סגור מתרחש פיצוץ ראשוני. הלם הפיצוץ מרים אבק שהצטבר על משטחים סמוכים, יוצר ענן נוסף, וזה עלול להתלקח ולגרום לפיצוץ משני – לרוב חמור יותר בשל כמות האבק הגדולה שנישאה באוויר.

השלב הראשון במניעה הוא הערכת סיכונים מקיפה, הכוללת בחינת מאפייני האבק, מקורות ההיווצרות, תנועת האוויר, מקורות הצתה, אזורי הצטברות גלויים ונסתרים, ותהליכים העלולים ליצור ענני אבק. יש להיעזר בגיליונות בטיחות או בבדיקות מעבדה לקביעת דליקות האבק.

הערכת הסיכונים כוללת:

• קביעת רמת הדליקות של האבק.

• זיהוי מקורות האבק ותהליכי הייצור היוצרים אותו.

• איתור אזורי הצטברות.

• בחינת תהליכים המפזרים אבק לאוויר.

• הערכת אמצעי מניעה קיימים.

• זיהוי מקורות הצתה פוטנציאליים.

• הערכת הסבירות לפגיעה בנפש או ברכוש.

שמירה על סביבת עבודה נקייה מאבק היא אמצעי המניעה היעיל ביותר.

מניעה במקור

• שינוי תהליכי ייצור להפחתת יצירת אבק (למשל שימוש בשיטות רטובות).

• החלפת חומרים בחומרים שאינם יוצרים אבק דליק.

• תכנון משטחים המונעים הצטברות אבק.

• שימוש בשואבי אבק מאושרים במקום מטאטאים או אוויר דחוס.

• התקנת משטחים חלקים המאפשרים ניקוי יעיל.
   

בקרה הנדסית 

• התקנת מערכות איסוף אבק תקניות, קרובות ככל האפשר למקור היווצרות האבק.

• הפעלת תהליכים מייצרי אבק רק כאשר מערכת האוורור תקינה.

• מניעת חשמל סטטי באמצעות הארקות וגישורים תקניים.

• שימוש בציוד חשמלי מתאים לאזורי סיכון.

• תחזוקה שוטפת של ציוד מכני וחשמלי.

• בדיקת מקורות הצתה אפשריים, כולל ציוד נשחק היוצר חום.

• שימוש בשואבי אבק ייעודיים לאבק דליק.
   

בקרות ניהוליות 

• בניית תוכנית כוללת לטיפול באבק דליק.

• מערכת אישורים לעבודות חמות (ריתוך, חיתוך).

• תוכנית בדיקות תקופתיות למערכות אוורור, תעלות וציוד.

• וידוא תקינות ציוד מניעת שריפה ופיצוץ.

• הדרכת עובדים על הסכנות ודרכי המניעה.

• הכנת תוכנית חירום.

• פיתוח נהלי עבודה בטוחים.

• טיפול מיידי בכל חריגה או הצטברות אבק.
   

פעולות העובדים 

• עבודה בהתאם להדרכות ולנהלים.

• איסור מוחלט על הכנסת מקורות הצתה לאזורי אבק דליק.

• שימוש בציוד מגן אישי מתאים.

• דיווח מיידי על מצבים לא בטוחים.