מאת:ד"ר איתן ישראלי
תאריך:02/06/2026
נוהל בטיחות לשינוע חומרים ביולוגיים זיהומיים ודגימות לאבחנה רפואית מעבדתית, 21/2014, גירסה 6 מספק הבחנה בין שינוע דגימות במסגרת מוסדות הרפואה השונים, לרבות שינוע ממרפאות וסניפים של מוסדות קהילתיים למעבדות בדיקה, לבין שינוע אווירי או שינוע ייחודי של תרביות או דגימות עם בידודים ידועים (דגימות שאובחן בהם גורם ביולוגי מידבק). הנוהל חל על כל המעבדות הרפואיות, מחלקות רפואיות במוסדות רפואה, מרפאות, נקודות איסוף, צוותים רפואיים וסיעודיים, פלבוטומיסטים (עובדים מוסמכים להכנסת עירויים ולקיחת דם), לוקחי דגימות, משנעי דגימות ומקבלי דגימות.
שינוע חומרים רעילים וחומרים מידבקים
כל החומרים המסוכנים מסווגים לתשע קבוצות, לפי אופיים, תכונותיהם או הנזק שהם עלולים לגרום. קבוצה 6 כוללת חומרים רעילים ומדבקים אשר מתחלקים ל-2 תת קבוצות. קבוצה 6.1 חומרים רעילים ומדבקים הכוללת גם תת סיווג 6.1.1. שמתייחס לחומר רעיל במיוחד כולל אזהרה למנוע מגע עם מזון. אילו הם חומרים העלולים לפגוע בבריאות או לגרום למות כאשר הם חודרים לגוף דרך מערכת הנשימה, העיכול, או במגע עורי כמו חומרי הדברה שונים או פומאלדהיד. וכן תת קבוצה 6.2 חומרים מדבקים, תאי רקמה או הפרשות (שתן, צואה, דם, רוק) המכילים וירוסים בקטריות, פטריות טפילים וכו' החשודים כגורמי מחלות לבני אדם.
קטגוריה 6.2 כוללת:
- חומרים הידועים כמכילים או חשודים כמכילים פתוגנים (מיקרואורגניזמים למיניהם) הגורמים מחלות בבני אדם ובבעלי חיים;
- מוצרים ביולוגים (כגון: תרכיבים);
- תרביות תאים המכילות גורמים ביולוגים;
- דגימות קליניות. החוזר החדש מגדיר מהו חומר מזהם ומבדיל בהגדרה בין דגימות שידוע כי הן מכילות גורם מזהם לבין דגימות אבחנתיות (דיאגנוסטיות).
הוראות החוזר לגבי שינוע דגימות אבחנתיות בארץ
שינוע דגימות דיאגנוסטיות מתחנות איסוף למעבדה הרפואית יבוצע אך ורק באמצעות רכב ייעודי מתאים, ולא באמצעות תחבורה ציבורית או רכב דו- גלגלי (מלבד במקרים מאוד מיוחדים שיקבלו אישור סגולי לגופו של מקרה מאת מנהל אגף המעבדות של המוסד הרפואי). יש לוודא קיבוע של המיכלים ברכב, באופן שלא יפלו, יגלשו או יתפזרו בתוך הרכב או מחוצה לו, כתוצאה מתנודות במהלך הנסיעה.
דגימות המועברות ממרפאות ותחנות איסוף למעבדות מרכזיות או למעבדות בתי חולים, יועברו באריזה כפולה: אריזה ראשונה - המיכל המכיל את הדגימה. אריזה שניה: צידנית עם דפנות, תחתית ומכסה קשיחים. בתחתית הצידנית יונח חומר סופג תקני (כדוגמת ליגנין) שיוחלף מדי פעם בהתאם לצורך. זהו למעשה השינוי העקרוני, המבטל את הצורך במקרים אלה באריזה משולשת, והוא נקבע על סמך הערכת סיכונים לוגית, ומותאם לתנאי העבודה בין מעבדות בישראל.
שינוע של תרביות ודגימות שאובחנו כחיוביות (מכילות גורמים פתוגניים), המועברות בין מעבדות לצורך אישור ואפיון, יועברו באריזה משולשת.
דגשים לשינוע יבשתי
1. מיכלי הדגימות יהיו אטומים וימנעו דליפה;
2. אם מיכל הדגימה הראשוני הוא מבחנה, יש לוודא שהמבחנה סגורה בסגר (פיקוק) מתאים, יש להכניס את המבחנה לתוך מעמד ולוודא שהיא מוצבת אנכית;
3. מיכלי דגימות יושמו בתוך מיכלי שינוע שניוניים קשיחים, אטומים מפני דליפת נוזלים (מפלסטיק או ממתכת) בעלי מכסה נסגר מתאים;
4. כל מיכל שינוע יסומן היטב ,כנדרש, בהתאם לתכולתו;
5. כל משלוח ילווה בתיעוד מתאים הכולל את נתוני הזיהוי על המיכל המשונע;
6. ברכב השינוע יש להחזיק "ערכת שפך", הכוללת חומר סופח, חומר חיטוי, מיכל אטום לסילוק פסולת ביולוגית, וכפפות עמידות במיוחד לשימוש חוזר.
חשוב לציין כי השולח הוא האחראי על האריזה, הסימון, והתיעוד המתאימים לחומרים מסוכנים. שינוע של תרביות או דגימות כלשהן לבדיקה במעבדות רפואיות בחו"ל, לצורך אישור ואפיון או לכל מטרה אחרת, יועברו במארז שנמצא בתוך אריזה הנמצאת אף היא בתוך אריזה (קרי: אריזה שלישונית).
תווית הכתובת של סימון האריזה החיצונית בשינוע דגימות אבחוניות חייב להכיל את הפרטים הבאים:
(1) שם, כתובת ומספר הטלפון של מקבל המשלוח.
(2) שם כתובת ומספר הטלפון של השולח.
אחריות השולח:
- ארגון, סידורים והכנת המשלוח עם מקבל המשלוח;
- הכנת סידורים מראש עם השליח;
- לוודא שהמשלוח יצא לשינוע;
- לוודא שהמשלוח יתקבל בדרך הישירה והמהירה ביותר (מניעת עיכובי סוף שבוע);
- הכנת התיעוד הנדרש כולל תעודות/ מסמכי המשלוח. אחריות השליח (נושא המיטען):
- שינוע בתנאים שנדרשו על ידי השולח ו/ או המקבל;
- שלמות המיטען כפי שהתקבל מהשולח ;
- העברה בטוחה ועמידה בזמן שהוקצב להעברת המשלוח;
- מסירה של כל הדגימות למקבל הדגימות.
אחריות המקבל:
- קבלת האישורים המתאימים מהרשויות המוסמכות לקבלת המשלוח המתקבל;
- לוודא קבלה מהירה ויעילה של המשלוח עם הגעתו;
- להודיע לשולח על כל תקלה או חריגה במשלוח.
שינוע אווירי של חומרים מקבוצה 6.2
בשינוע אווירי של חומרים המשתייכים לקבוצת סיכון 6.2 מסמנים את החומרים באחד משלושה מספרי או"ם.
מספרי או"ם הם מספרים בני ארבע ספרות המציינים חומרים מסוכנים בעת הובלתם. בין המספרים יש המציינים חומר כימי בודד, ואחרים מציינים קבוצת חומרים בעלי תכונות דומות. המספרים ניתנים לחומרים המסוכנים על ידי קבוצת מומחים של האו"ם להובלת חומרים מסוכנים.
קבוצת סיכון 6.2 מחולקת ל- 2 תת- קבוצות:
קבוצה A - חומר ביולוגי מידבק שחשיפה בזמן העברה עלולה לגרום לנכות תמידית, מחלה קשה או מסכנת חיים, בבני אדם או בעלי חיים בריאים:
2814 UN - גורמים מדבקים הפוגעים בבני אדם הן בבעלי חיים והן בבני אדם.
2900 UN - גורמים מדבקים הפוגעים אך ורק בבעלי חיים.
קביעת מספרי האו"ם הנ"ל צריכה להסתמך על ההיסטוריה הרפואית והתסמינים של מקור הגורם, בעל חיים או אדם, התנאים המקומיים ברץ השילוח והקבלה, או שיפוט מקצועי הלוקח בחשבון את הנסיבות של מקום הגורם - בע"ח או אדם.
קבוצה B - חומרים מידבקים שאינם מתאימים לקריטריונים להכללה בקטגוריה A יקבלו את המספר 3373 N המספר NU3291 - מיועד לפסולת קלינית או פסולת ביו רפואית או פסולת רפואית מוסדית.
צורת האריזה של חומרים ביולוגים מסוכנים בשילוח אווירי
ההנחיות לגבי צורת האריזה וסוג האריזה נמצאות בספר ההנחיות של ICAOי(International Civil Aviation Organization) - מינהל התעופה האזרחי הבינלאומי. במשלוח חומר מסוכן בשינוע אווירי יש להקפיד על ההנחיות שבספר, המפרטות כיצד יש לשלוח את החומר, באיזו אריזה, מספר האריזות הדרושות, כמות מותרת למשלוח ועוד פרטים טכניים חשובים שיפורטו בהמשך.
האריזה על פי הדרישות היא אריזה משולשת הכוללת:
מיכל ראשוני: כלי קיבול ראשוני אטום המכיל את הדגימה ומונע דליפת נוזלים. מיכל זה יהיה עטוף בחומר סופג ומגן למניעת שבירה ודליפה.
מיכל שניוני: כלי קיבול אטום, המונע דליפת נוזלים, מכיל חומרי ספיגה, שיעטוף ויגן על המיכל הראשוני.
אריזה שלישונית - חיצונית: המיכל החיצוני המגן על התכולה במהלך השינוע מפני נזקים.
סימוני האריזות השונות יכילו את המידע הבא:
אריזה חיצונית:
1. תווית בין-לאומית של קבוצת הסיכון;
2. תווית כתובת עם המידע;
3. שם החומר - proper shipping name;
4. מספר או"ם;
5. שם וכתובת של מקבל המשלוח;
6. שם, כתובת ומספר הטלפון של השולח. אם האריזה החיצונית ארוזה באריזה נוספת, לדוגמה: קרח יבש, יש להדביק את המידע שלעיל גם על אריזה זו.
7. סימון משני צידי האריזה המציג כיצד יש להחזיק את האריזה.
8. יש להצמיד לאריזה החיצונית :
- הצהרת השולח על מיטען מסוכן (ראו הסבר מפורט למילוי הטופס בשקף).
- רשימת תכולה הכוללת את כתובת השולח, מספר האריזות, פרטי תכולה, משקל.
אריזה שניונית:
המיכל הראשוני ייארז במיכל משני, עשוי מחומר אטום בפני מים ועמיד בפני שבר (מיכל פלסטיק או מתכת).
את המירווח שבין המיכל הראשוני לדפנות המיכל המשני יש למלא בכמות מספקת של חומר אריזה המשמש לספיגת נוזלי הדגימה מהמיכלים הראשוניים, במקרה של שבר או דליפה, וגם כבולם זעזועים למניעת שבר.
אריזה ראשונית - פנימית:
כל דגימה תיארז במיכל ראשוני (מזכוכית או פלסטיק) אטום בפני מים ופקוק היטב. על כל מיכל ראשוני ירשמו, בצורה שתבטיח עמידות בפני מחיקה, נתוני המידע ההכרחיים לזיהוי הדגימה שבמיכל.
מסמכים ישימים
1. הנוהל הכלול בחוזר המנהל מחליף נוהל קודם: "נוהל בטיחות לשינוע חומרים ביולוגיים זיהומיים ודגימות לאבחנה רפואית מעבדתית" (SF-51-001/55 מיום 1.10.2001).
2. נוהלי בטיחות לעובדי מעבדה רפואית ועובדי פתולוגיה לטיפול במחוללי מחלות בסיכון גבוה (AIDS, Hepatitis B).
3. תקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות וגהות תעסוקתית בעבודה עם גורמים מסוכנים במעבדות רפואיות, כימיות וביולוגיות), התשס"א.2001.
4. תקנות שירותי הובלה, התשס"א - 2001.
5. נוהלי בטיחות לעובדי מעבדה רפואית ועובדי פתולוגיה לטיפול במחוללי מחלות בסיכון גבוה (AIDS, Hepatitis B) - המחלקה למעבדות 1998.
6. Guidance on regulations of the Transport of Infectious Substances WHO/HSE/GCR/2013/12 2.7
7. (ICAO)יThe technical instructions for the safe transport of dangerous goods by air
8. (Dangerous Goods Regulations (IATA