מאת: יפעת זר, מדור ידע וחדשנות המוס"ל
המגזר הבלתי פורמלי בגאנה
בגאנה, "המגזר הבלתי פורמלי", כלומר, תעסוקה וייצור המתרחשים בעסקים קטנים ובלתי מאוגדים ו/או בעסקים לא רשומים, כולל כ-90% מהאוכלוסייה העובדת. העובדים "הבלתי פורמליים", מועסקים ללא הגנה סוציאלית, בתנאי עבודה החושפים אותם לגורמי סיכון פיזיים, כימיים, ביולוגיים, פסיכוסוציאליים וארגונומיים ומובילים לפציעות ולמחלות תעסוקתיות חמורות ולעוני מתמשך.
המחקר וממצאיו
חוקרים מגאנה ערכו סקירת ספרות מקיפה (2000–2021) לבחינת מגוון סביבות העבודה במגזר הבלתי פורמלי.
באופן כללי, תנאי העבודה במגזר זה נמצאו ירודים:
- עובדים חסרים גישה לתשתיות בסיסיות כמו שירותים ציבוריים, אתרי פינוי אשפה ומקומות עבודה מוסדרים.
- עובדים חשופים לסיכונים פיזיים (רעש, אוורור לקוי, טמפרטורות קיצוניות, עשן), פסיכו-חברתיים (לחץ נפשי, פשיעה במקום העבודה, חוסר ריכוז), ביולוגיים (יתושים, זבובים, טפילים ותולעים), כימיים (גזים מסוכנים) וארגונומיים (הרמת משאות כבדים, יציבה לא נוחה).
על פי ארגון הבריאות העולמי, חשיפה לסיכונים אלו מגדילה את הסיכון לתחלואה ותמותה במקום העבודה. מידת ההשפעה משתנה בהתאם לסוג הסיכון, תדירות החשיפה, אמצעי המניעה והטיפול הקיימים.
- חוסר הגנה סוציאלית - רק לחלק קטן מהעובדים יש תוכניות פנסיה.
- ביטוח בריאות - אמנם הוקמה תוכנית ביטוח בריאות לאומי (NHIS), אך שיעור ההצטרפות בקרב העובדים הבלתי פורמליים נמוך מאוד (כ-17–44% בלבד).
השפעות התחלואה התעסוקתית ניכרות באיכות החיים, בבריאות הנפשית ובמערכות היחסים בתוך המשפחות והקהילות. הפגיעות התעסוקתיות פוגעות בפריון העבודה, מעלות הוצאות רפואיות, מגדילות עלויות ביטוח בריאות ופוגעות בפרנסה.
ענפי התעסוקה הבעייתיים ביותר
- נותני שירותים כמו נהגים, ספרים, סבלים ומכונאי רכב בעיר סאקונדי-טקוראדי נחשפו לסיכונים פסיכו-חברתיים, פיזיים וארגונומיים. הדבר גרם לפציעות ולמחלות (מדווחות עצמאית), כמו מחלות נשימה, פריחות בעור, מלריה וכאבי בטן. היקף השימוש בציוד מגן אישי היה נמוך.
- סוחרים בשווקים וברחוב (באקרה) חשופים לסיכונים פסיכולוגיים, לשריפות, להיגיינה ירודה ולהרעלות מזון. הרשויות המקומיות אמורות לשפר את תנאי עבודתם, אך קיים פער תקשורתי גדול בינן לבין הסוחרים.
- מיחזור פסולת אלקטרונית (E-waste) מתבצע בשיטות פרימיטיביות: פירוק, חיתוך, עיבוד חומצות, שריפה והשלכת פסולת. התוצאה היא זיהום אוויר, חדירת מתכות כבדות ומזהמים למים, בעיות נשימה, פציעות קשות, כוויות, זיהומי עור, מחלות שרירים ושלד ואף סכנת טטנוס. היקף השימוש בציוד מגן נמוך מאוד.
- נשים העוסקות בעיבוד דגים בקומאסי השתמשו בידיהן, תוך חשיפה לסיכונים פיזיים, ביולוגיים, פסיכו-חברתיים וארגונומיים. הדבר הוביל לפציעות שרירים ושלד, כוויות, חתכים, נפילות ומחלות כמו מלריה, יתר לחץ דם ומחלות נשימה.
- תעשיית האפייה היא עתירת סיכונים פיזיים, ביולוגיים, כימיים ופסיכו-חברתיים. אף שננקטו אסטרטגיות בסיסיות (כיסוי פנים, לבוש ארוך, שיטות הרמה נכונה), הן לא היו יעילות. ההשפעה כללה פגיעה בבריאות, ברווחה ובאיכות החיים של האופים.
רפורמות ממשלתיות
ממשלת גאנה יזמה מספר צעדים בתהליך הפורמליזציה של הכלכלה הגנאית:
- מערכת דיגיטלית בנמלים לצמצום זמני טיפול בעסקאות ולמניעת העלמות מס.
- רישום עסקים מקוון לצמצום התהליך מ - 8 שלבים ב - 14 ימים ל - 3 שלבים ב - 4 ימים.
- שירותי תשלום דרך הטלפון שמתחברים טוב לבנקים, כדי שיהיה לאנשים קל יותר להשתמש בשירותים פיננסיים.
- מערכת כתובות דיגיטליות ותעודות זהות לאומיות לזיהוי טוב יותר של יחידים ועסקים.
הרגולציה בבטיחות ובריאות עובדים
היבטי בריאות ובטיחות תעסוקתית נותרו מחוץ לפוקוס של הרשויות הרגולטוריות. למשל, לא הועבר חוק מקיף לבריאות ובטיחות (אמנת ILO C155), וחוק המפעלים, המשרדים והחנויות, הקיים משנת 1970, אינו מכסה את רוב התעשיות החקלאיות והבלתי פורמליות. ומעבר לכך, מחלקת הפיקוח על מפעלים ומשרד העבודה לא היו מסוגלים לאכוף תקנות (אם היו מותקנות) בשל מגבלות תקציב, כוח אדם ולוגיסטיקה. התוצאה היא, שהעובדים במגזר הבלתי פורמלי נותרו חשופים לפציעות ומחלות.
המלצות החוקרים
תכנון סביבות עבודה הוא הצעד הראשון בפורמליזציה של המגזר הבלתי פורמלי. באמצעות התכנון ניתן להדריך את המגזר הבלתי פורמלי להבין את ההזדמנויות והאתגרים בסביבות העבודה ולמצוא פתרונות לבעיות בריאות ובטיחות הטמונות בו - פתרונות העולים בקנה אחד עם מטרות פיתוח ברי-קיימא של האו"ם SDG 8.5 ו־8.8 - תעסוקה מלאה ופרודוקטיבית ועבודה הולמת לכלל העובדים וקידום סביבה בטוחה והוגנת לעובדים בתעסוקה פגיעה.
תכנון נכון הוא קריטי בהגנה על בריאות העובדים, וכולל:
- תכנון חברתי: שיתוף עובדים בקבלת החלטות, אספקת שירותים חיוניים (תחבורה, בריאות, מים, תברואה וביטחון).
- תכנון מרחבי: הקצאת קרקעות, יצירת אזורי מסחר ותעשייה מוסדרים עם תשתיות בסיסיות (מים, חשמל, ניקוז, דרכים).
- תכנון סביבתי: פיקוח על השפעות סביבתיות.
- תכנון מתווך: דיאלוג מתמשך עם מתכננים לקהילות, מעורבות פעילה של העובדים בתהליכי תכנון ויישום, שיתוף הציבור (סדנאות, סקרים, פגישות בלתי פורמליות) בתהליכי קבלת החלטות וחיזוק שיתוף הפעולה בין בעלי העניין (נציגי עובדים, מחלקת הפיקוח, משרד העבודה, מחלקת התכנון העירוני, מחלקת איכות הסביבה, כיבוי אש, אגף העבודות הציבוריות וגופים ממשלתיים נוספים).
המלצות פרקטיות לטווח קצר ובינוני:
למעסיקים:
- זיהוי סיכונים והשפעותיהם.
- פיתוח תוכניות בריאות ובטיחות תעסוקתית .
- תיעוד ודיווח על תאונות, פציעות ומחלות.
- אספקת ציוד מגן.
לממשלה:
- הבטחת הגנה סוציאלית, זכויות עבודה ודיאלוג חברתי.
- עידוד התארגנות מקצועית באיגודים ועמותות מקצועיים.
- פיקוח על תנאי עבודה.
- הפחתת בירוקרטיה ברישום עסקים.
- גיבוש מדיניות לאומית לבריאות ובטיחות תעסוקתית.
- שילוב המגזר הבלתי פורמלי בתכנון העירוני ובמדיניות הלאומית.
- מימון, לוגיסטיקה, בניית יכולות וקביעת לוחות זמנים ברורים.
- מנגנוני בקרה ומשוב כדי לוודא יישום בפועל ושיפור מתמשך.