מאת: ד"ר אמנון דבדבני, ר' תחום קרינה בלתי מייננת, המוסד לבטיחות וגהות
תאריך:01/11/2026
רקע
הכנס הבינ"ל השנתי של האגודה הביו-אלקטרומגנטית BioEM, נערך השנה, בסוף חודש יוני, בעיר קיירנס (Cairns) שבאוסטרליה. כבכל שנה, הכנס היה במה להצגה של מחקרים עדכניים בנושא סיכוני הקרינה האלקטרומגנטית הבלתי מייננת לאדם.
אוסטרליה הינה מקום מושבה של סוכנות ARPANSA - הסוכנות האוסטרלית להתגוננות מקרינה ולבטיחות גרעינית, אשר מובילה גם עשייה ומחקר ענפים בתחום הקרינה הבלתי מייננת ותרמה לכנס פרסומים שונים, ואף מושב שלם שבו נסקרו מחקרים מטעמה.
הנושאים שעלו בכנס
להלן הנושאים העיקריים שעלו בכנס, ובעיקר בהקשר של בטיחות קרינה בלתי מייננת בתעסוקה ומטכנולוגיות מתפתחות, או החושפות את כלל הציבור, כולל במקומות העבודה.
הוצגו מחקרים שונים בהקשרים תעסוקתיים, ובהם:
• מחקרים אפידמיולוגיים – הקשר בין חשיפות בתעסוקה לבין תחלואה, דוגמת גליומה ולימפומה.
• התמודדות עם חשיפות גבוהות לשדות במגנטיים סטטיים, בתעשייה וברפואה (דוגמת מכשור MRI).
• הערכת החשיפות לקרינה משערי בידוק אלקטרוניים.
• חשיפות לקרינה של גלים מילימטריים בחממות בעלות בקרה אלקטרונית אלחוטית.
• הערכת חשיפות לשדות מגנטיים בתדרים נמוכים בסביבות ייצור חכמות, כולל שימוש בטכנולוגיות AI.
• רפואה אסתטית וקוסמטיקה – הערכת החשיפות של מטופלים ומטפלים לקרינה והמלצות לתוכנית פעולה ולקביעת תקנות
באוסטרליה (הוצג כ"נושא בוער").
הוצגו מחקרים בנושא שימושי קרינה ברפואה, דוגמת גילוי ממאירויות בעור באמצעות מיפוי ע"י קרינה בתדרים גבוהים (בתחום המיקרוגל), חקר רגישויות לעירור עצבי טרנס-קרניאלי (TMS) – תהליך המשמש לטיפולים שונים באמצעות גירוי מוחי, בקרת שחרור תרופות ע"י ננו-חלקיקים, בקרת קצב נשימה ולב ע"י מכ"ם בתדר GHz 60 ועוד.
מחקרים רבים מאד עסקו בסיכוני החשיפות השכיחות של האדם לקרינה מהדור הסלולרי החמישי (5G), בפרט, מהשלב השני העושה שימוש בתדרים גבוהים, בקרבת הגלים המילימטריים, ובחשיפות הצפויות מהדור הסלולרי השישי (6G). מחקרים רבים עסקו ברמת החשיפות של האדם לקרינה, בעיקר מתחנות הבסיס והאתרים הקטנים (לעומת החשיפות מהדורות הקודמים, ובמדינות שונות), כולל בתעסוקה החכמה, חלקם בשיטות הערכה מתקדמות לחשיפות המורכבות המאפיינות את הדור החמישי (עקב הדינמיות של מאפייני האנטנות). חלק גדול מהם עסק בהשפעת החשיפה לתדרים גבוהים על בריאות האדם (דוגמת בחינת השפעה על תחלואות סרטן מסוגים שונים, השפעות על ילודים) ועל החי (דוגמת מכרסמים, חרקים ואף דבורים). יצויין שבעולם נערכים כעת מספר פרויקטים גדולים עבור סיכוני הקרינה מהדורות הסלולר המתקדמים, שיסקרו בנפרד.
הוצגו העדכונים הצפויים בתקינה ובהנחיות הבינ"ל להתגוננות מפני הקרינה, בפרט, בתחומי התדרים הנמוכים (LF) ועבור תדרים גבוהים בהם חשיפת האדם הינה של רקמות העור. עדכונים, שהמוס"ל הינו שותף להם. וכן, נסקרו שיטות מתקדמות שונות להערכת החשיפה לקרינה.
חשיפה לקרינה מטלפונים סלולריים והקשר לסרטני מוח – ממצאי מחקר עדכני
החשש מתחלואת סרטן עקב השימוש בטלפונים סלולריים - מקור החשיפה העיקרי של האדם לקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת, ממשיך להתקיים ולהיחקר במחקרים בין-לאומיים. בין היתר, בשל הצורך בקבוצת מחקר גדולה דיה לקבלת משמעות סטטיסטית מספקת, וגם עקב שינויים בטכנולוגיה ובאופן השימוש.
הוצגו בכנס ממצאי מחקר חדש (העומד בפני פרסום), משמעותי - כחצי מיליון איש שנבחנו למשך 10 שנים לערך - שבחן את הקשר בין חשיפה לטלפונים סלולריים לבין סרטני מוח:
Mobile phone use and brain tumour risk in the UK-Biobank Cohort
Nirmala Prajapati, Olivier Dejardin, Thierry Douki, Florence Guida, Joachim Schüz, Isabelle Deltour
המחקר התבסס על "בנק" של קבוצת משתתפים גדולה בבריטניה (אנגליה, סקוטלנד ווילס), של כחצי מיליון איש (474,731 איש) בגילאים 40-69, ועל דיווחים עצמיים על מידת השימוש בטלפונים (היומית, השבועית ומספר השנים). הוגדר מדד של "עוצמת השימוש" אשר שיקלל את הדיווחים הקודמים. התחלואה העיקרית שנבחנה היתה גידולי מוח מסוג גליומה, גליובלסטומה ומנינגיומה, וכן נבחנו גידולים מסוג נוירומה אקוסטית. המשתתפים גויסו למחקר בשנים 2006-2010, והמחקר הסתיים עד 2021.
ממצאי המחקר
התגלו 1,712 מקרים של גידולים מסוגים שונים. בבחינה של השכיחות של היארעות כלל סוגי הגידולים בקרב המשתמשים ה"כבדים" ביותר, לעומת אלו שלא השתמשו כלל בטלפונים, לא נמצאה עליה בשכיחות. בפילוח עבור סוגים שונים של גידולים, נמצאה דוקא ירידה בשכיחות הגידולים אצל המשתמשים ה"כבדים", עבור גידולים מסוג גליומה וגליובלסטומה (דבר שניתן להסביר אותו ע"י הטיות שונות, גודל המדגם ועוד), ועליה לא משמעותית בתחלואה עבור מנינגיומה ונוירומה אקוסטית. להלן ריכוז הממצאים.
מגבלות המחקר
על פי החוקרים, התבססות על שאלונים אישיים לצורך הערכה של מידת החשיפה האישית לקרינה, ולא על מדדים פיזיקליים כמותיים מוחלטים (בעיקר SAR - קצב ספיגה סגולי), וכן, שינויים טכנולוגיים במהלך התקופה (בטלפונים וברשת הסלולר). נוסיף על כך שעל אף גודל המחקר, מספר מקרי התחלואה עבור סוגיה הספציפיים, לא היה רב עבור המשתמשים ה"כבדים".
סיכום
אף שהחוקרים לא מצאו ראיות התומכות בקשר בין החשיפה לקרינה מהטלפונים לבין היארעות גידולי מוח מהסוגים שפורטו, הם הצביעו על מגבלות בהערכת החשיפות לקרינה, אשר מחייבות זהירות בהסקת מסקנות, בפרט, עבור סוגים ספציפיים של גידולים. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם ממצאי מחקרים גדולים, שנערכו עבור חשיפות לקרינת טלפונים סלולריים בשנים האחרות (ואף נסקרו ע"י המוס"ל בכתבות שונות).
המוס"ל עוקב אחר התפתחות המחקר הבינ"ל וההתקדמות בבחינת סיכוני הקרינה לאדם, בדרכי הערכת החשיפות ובתקינה הבינ"ל, ומיישם אותן בפעילותו השוטפת, לרבות בהפחתת החשיפות במקומות העבודה ובמתן הדרכות והסברה.
ניתן לפנות למוסד לבטיחות לצורך בחינה מקצועית של חשיפות העובדים לקרינה בלתי מייננת, ע"י מומחים בתחום ובאמצעות ציוד מדידה מהמובילים בסוגו בעולם, ולהרצאות מקצועיות עבור מקומות עבודה (כולל הרצאות יעודיות במקומות העבודה עבור החשיפות בהם). פרטי התקשרות: ד"ר אמנון דבדבני, ר' תחום קרינה בלתי מייננת, AmnonD@osh.org.il, קו לחיים *9214.