מאת:ד"ר יוהנה גייגר, מדריכת ארגונומיה ארצית, המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:29/12/2014
ניתוח ארגונומי לזיהוי גורמי סיכון לפגיעות שריר ושלד
החשיפה לגורמי סיכון ארגונומיים בעבודה, כגון מנחי גוף קיצוניים, חוזרנות והפעלת כוח, עלולה להוביל פגיעות שריר ושלד מצטברות. פגיעות אלו מהוות כשליש עד חצי מסך הפגיעות בעבודה, וגורמות לעלויות גבוהות לתעשייה ולמשק. זיהוי ראשוני של גורמי סיכון יציבתיים בעבודה הוא הצעד הראשון בתהליך מניעת פגיעות מצטברות של שריר ושלד. תיאור מנחי גוף, כגון מידת הכיפוף של הגב, של הצוואר או של מפרקי היד, מהווה בסיס לניתוח ארגונומי של מטלות.
שיטות מורכבות לניתוח מנחי גוף, כולל שימוש במכשירי מדידה מדויקים, משמשות מומחים ארגונומיים לצורכי ניתוח מעמיק או לצורכי מחקר, ודורשות רמה גבוהה של מיומנות וידע. הערכת מנחי גוף על ידי תצפית מתבצעת במגוון שיטות, חלקן הדורשות הסמכה קצרה יותר והנגישות לקהל בודקים רחב יותר, כגון ממונים על הבטיחות, מנהלי עבודה או צוותי ארגונומיה מחלקתיים שעברו הדרכה מתאימה.
לאחרונה הוציאו חוקרי המכון הלאומי האמריקאי לבטיחות ובריאות בעבודה (NIOSH) לו, וויר ואנדרוס דוח נרחב הכולל מדריך חדש לביצוע תצפיות ארגונומיות הסוקר את יעילות השיטות השונות לתצפית על מנחי גוף והמציע המלצות לביצוע תצפיות בשטח, לתיעוד מצולם ולניתוח מנחי גוף.
להלן הנקודות העיקריות המוצגות בדוח:
השוואה בין שיטות לתצפית על מנחי גוף
השיטות הקיימות להבניית תצפית על מנחי גוף כוללות כלים כגון REBA, RULA, OCRA ועוד, הניתנים ליישום לאחר הכשרה בסיסית. היעדר סטנדרטיזציה בין השיטות מוביל לקושי בהשוואת יעילותן.
ברישום תוצאות תצפית, על הבודק לתעד את מנח הגוף הנצפים, תוך הגדרת מיקום האיבר ביחס לסך כל טווח התנועה. החוקרים בחנו את הכלים השונים במטרה להשוות את מספר טווחי התצפית הנדרשים לתנועות שונות בכל כלי.
לדוגמה, תנועת כיפוף הגו לפנים מחולקת לארבעה טווחי תצפית על ידי כל ארבעת הכלים שהושוו על ידי החוקרים. (ראו דוגמה באיור).
לעומת זאת, תנועות כיפוף ופשיטה של הכתף (flexion – extension) מחולקות לשניים, שלושה, ארבעה, חמישה או שישה טייחי תצפית על ידי הכלים השונים שהושוו. הטיית שורש כף היד לצדדים (radial – ulnar deviation) דורשת הבחנה בין שניים עד חמישה טווחי תצפית בכלים השונים.
טווחי תצפית: המלצת ה- NIOSH
חוקרי ה- NIOSH מציעים חלוקה אחידה לטווחי תצפית במנחי גוף, בעזרת תיעוד בצילום בודד או בהסרטה להשלמת התצפית על המטלה. החלוקה מביאה בחשבון את יכולת ההבחנה של הצופה, ואת מהירות הקליטה הוויזואלית. חלוקת טווח התנועה למעט מדי טווחי תצפית לא תספק מידע שימושי לצורך איתור גורמי סיכון. חלוקת טווח התנועה להרבה טווחי תצפית צרים תקשה על הצופה ועלולה לגרום לטעויות בתיעוד.
על סמך מחקרם, מציעים החוקרים לחלק את תנועת כיפוף הגו לפנים לארבעה טווחי תצפית הכוללים כ- °30 תנועה בכל אחד; להושטת הכתף לפנים (Flexion) מוצעת חלוקה לחמישה טווחי תצפית של °30. (ראו תרשים לפרטים נוספים).
המלצות נוספות
דוח החוקרים כולל גם המלצות לנוהלי ביצוע תצפיות. ההמלצות מתייחסות להיבטים השונים של עריכת תצפית, הן בתהליך ההסרטה והן בניתוח המידע מתוך הסרטון.
יש לוודא כי הפעולה ניתנת לבחינה מכל הצדדים ללא הפרעה, שזוויות הצילום השונות מספיקות לקלוט את מלוא התנועתיות ושהעובד אינו לובש ביגוד רופף או מיותר שעלול להפריע לניתוח הצילום.
יש להבטיח תנאי תאורה נאותים, בפרט בעת הסרטה. תנאי אור ירודים מחייבים שימוש במצלמה בעלת רגישות מוגברת, או הוספת תאורה.
בעת הצילום או ההסרטה יש להבטיח יציבות מרבית של המצלמה. צילום תקריב שימושי בפרט להבהרת מנחים של כפות הידיים או שרש כף היד.
החוקרים מציעים המלצות לגבי זוויות אופטימליות לתצפית על מפרקי הגוף השונים.
יש לקחת בחשבון את אופי התפקיד הנצפה: למטלה מאד מגוונת או בעלת מחזור פעולה ארוך במיוחד תידרש תצפית ממושכת יותר. כמו כן, רצוי לערוך תצפית על עובדים שונים המבצעים את המטלה הנבדקת.
המלצות הדוח נועדו לספק מידע שיסייע לצוותי בטיחות, בריאות תעסוקתית וארגונומיה לבצע זיהוי ראשוני אמין של גורמי סיכון תנועתיים במטרה למנוע פגיעות שריר ושלד בתעסוקה.
מקור:
NIOSH [2014]. Observation-based posture assessment: review of current practice and recommendations for improvement. By Lowe BD, Weir PL, Andrews DM. Cincinnati, OH: U.S. Department of Health and Human Services, Centers for Disease Control and Prevention, National Institute for Occupational Safety and Health, DHHS (NIOSH) Publication No. 2014–131
http://www.cdc.gov/niosh/docs/2014-131/pdfs/2014-131.pdf