מאת:ד"ר אשר פרדו, מנהל מחלקת מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:26/02/2015
חומרי חיטוי עוצמתיים (high-level disinfectants – HLD) לציוד ומכשירים רפואיים הם אלו היעילים בהרס כל המיקרואורגניזמים הפתוגנים וביניהם מיקובקטריות הגורמות לשחפת, בקטריות וגטטיביות, וירוסים ופטריות, אך אינם יעילים בהשמדה מוחלטת של ריכוזים גבוהים של נבגי בקטריות במשכי חיטוי קצרים מ- 3 שעות (תהליכי חיטוי במוסדות רפואיים הם בסדרי גודל של חלקים משעה). על חומרים אלה נמנים הגלוטראלדהיד, אורתו-פתאלאלדהיד (כגון Cidex OPA), חומצה פר-אצטית (PA), מימן על-חמצני (מי חמצן), תערובת של חומצה פר-אצטית ומימן על-חמצני (HPPA) וחומצה היפוכלורית.
בסקר אנונימי שנערך באמצעות האינטרנט ע"י המכון הלאומי האמריקאי לבטיחות ובריאות תעסוקתית (NIOSH), ופורסם לאחרונה, נבדקו אמצעי הבקרה והתנהגות העובדים בהקשר לזהירות השימוש בחומרי חיטוי עוצמתיים במוסדות בריאות. מוסדות משתתפים הפיצו בתוכם באמצעות דואר אלקטרוני את הבקשה להשתתפות ואת קישורית האינטרנט לשאלון הסקר והמשתתפים התבקשו למלא את השאלון לגבי שימוש בחומרי חיטוי עוצמתיים בשבוע העבודה האחרון. הסקר חולק לפרקים שונים ולווה בתמונות המחשה של כלים, מגשי טבילה בחומרי חיטוי, התקני יניקה מקומית וציוד מגן אישי נשימתי כדי להפחית טעויות בתשובות.
בסקר השתתפו גופים שגודלם מעובד אחד ועד למעלה מ- 1000 עובדים. מספר המשיבים היה 4,657. האוכלוסיה המקצועית שהשתתפה בסקר כללה אחיות, מתפעלי מיכשור וטכנאי מיכשור, צוותי רפואת שיניים, תרפיסטים נשימתיים, רופאים, רוקחים ובעלי מקצועות בריאות אחרים, כאשר האחוז הגבוה ביותר של משתתפים השתייך לאחיות (41%). הוותק המקצועי של המשתתפים נע בתחום של פחות משנה (4%) ועד למעלה מ- 30 שנה (17%), וותק השימוש בחומרי חיטוי עוצמתיים נע בין פחות משנה (8%) ועד למעלה מ- 20 שנים (32%). השימוש הנפוץ ביותר הוא בגלוטראלדהיד (66%) ולאחריו OPA וחומצה פראצטית (20% כל אחד). המשתמשים ציינו שימוש בתדירות משתנה בשבוע לרבות שימוש יומי, כאשר משך השימוש המצטבר בשבוע היה ברוב המקרים קטן משעה אחת, אך הגיע גם למשך גדול מ- 40 שעות בשבוע. מספר המכשירים שעבר חיטוי בשבוע הגיע ברוב המקרים עד ל- 10 מכשירים (71% מהמקרים), אך ב- 3% מהמקרים היה מספר המכשירים שעבר חיטוי בשבוע גבוה מ- 100. מערכות חיטוי אוטומטיות היו בשימוש ב- 48% מהדיווחים בעוד ששאר השימוש היה במערכות ידניות.
ממצאי הסקר מצביעים על אי שימוש מספק בפרקטיקה זהירה ושיטות בקרה מתאימות ולכן אפשרות להגברת החשיפה והסיכון הבריאותי:
- 17% מהמשתתפים לא קבלו מעולם הדרכה על שימוש בטוח בחומרי חיטוי עוצמתיים.
- 42% מאלה שקבלו הדרכה לא חזרו עליה למעלה משנה.
- 19% דווחו שנהלים לשימוש בטוח בחומרים אינם זמינים.
- 44% מהמשיבים לא הקפידו באופן מתמיד על לבישת חלוקים בלתי חדירים לתמיסות החומרים ו- 42% לא הקפידו על לבישת משקפי מגן או מגן פנים.
- 9% מהעובדים לא תמיד השתמשו בכפפות מגן.
- ההסתברות לתשובה על אי שימוש בציוד מגן אישי היתה גבוהה בקרב אלו שלא קבלו הדרכה על שימוש בטוח בחומרי חיטוי.
- 12% מהמשתתפים דווחו על מגע עורי עם החומרים בשבוע האחרון. התאמה נמצאה באותם עובדים בין אלו שדווחו על מגע עורי עם החומרים ואלו שדווחו על אי הקפדה בלבישת כפפות.
התשובה השכיחה ביותר לסיבה לאי שימוש בציוד מגן אישי היתה הדעה של העובדים שהחשיפה היא מינימלית. סיבות נוספות לאי שימוש בציוד מגן היו העדר אספקתם ע"י המעסיק, זמינות לא טובה בשטח העבודה, העדר הדרכה מתאימה על הסיכון ובקרתו, אי נוחות בשימוש.
נמצא על פי הסקר שמערכות אוטומטיות לחיטוי מצויידות בד"כ בבקרת יניקה מקומית , אך לגבי בקרה זו במערכות ידניות השיבו רק 24% שהיא קיימת. בתשובה לשאלה על שפך של חומר בזמן העבודה דווח ע"י חלק ששפך לא נוקה מיידית אחרי שארע. רק 14% מתוך המשיבים לשאלה שעסקה בביצוע ניטורים סביבתיים ענו שבוצע ניטור לחומר חיטוי במקום עבודתם. חלק מהעובדים נהג ליטול הביתה ביגוד שזוהם בחומרי חיטוי.
חומרי חיטוי עוצמתיים נמצאו כגורמים לגירוי דרכי נשימה ועור, ריגוש יתר (סנסיטיזציה), אסתמה תעסוקתית ודלקות עור. הסקר מעלה פערים לגבי מודעות העובדים לסיכון מחומרים אלו, שימוש בציוד מגן אישי נשימתי ועורי מתאים ופעולות הדרכה לעובדים הנוזמות ע"י המעסיק. נדרש ממעסיקים להכיר טוב יותר את נתיבי החשיפה של עובדים לחומרי החיטוי ואת הסיכון מהם כדי ליזום בקרה מתאימה והדרכת עובדים מספקת ליישום בקרה זו.
מקור: