כניסה הרשמה צור קשר

תקנים ישראליים בארגונומיה: תקנים ארגונומיים לעבודות מול מחשב

מאת:מאת: ד"ר יוהנה גייגר, מדריכת ארגונומית ארצית, המוסד לבטיחות ולגיהות

תאריך:26/02/2015


‏באוקטובר 2013, פרסם מכון התקנים הישראלי תשעה תקנים חדשים בנושא הארגונומיה. התקנים החדשים מתבססים על תקנים בינלאומיים של ארגון ISO.  כשירות לציבור, מתפרסמים באתר של המוסד לבטיחות ולגהות סיכומים של עיקרי התקנים. [למאמרים הקודמים].  סיכום התקנים נועד להביא לקהל הרחב את עקרונות ותכולת התקנים, ואינו מחליף את הנוסח המלא.  לנוסח המלא של התקנים, ניתן לפנות למכון התקנים הישראלי.
ארבעה מן התקנים הארגונומיים החדשים מתייחסים לסביבת העבודה מול צג המחשב:
 
  • תקן ישראלי 9241-1             דרישות ארגונומיות לעבודות משרד עם מסופי צג: מבט כללי
  • תקן ישראלי 9241-2             דרישות ארגונומיות לעבודות משרד עם מסופי צג: הנחיות לדרישות משימה
  • תקן ישראלי 9241-5             דרישות ארגונומיות לעבודות משרד עם מסופי צג: מתווה לתחנת עבודה ודרישות תנוחה
  • תקן ישראלי 9241-1.10        ארגונומיה של יחסי גומלין בין אדם ומערכת: עקרונות דו-שיח

להלן סקירה תמציתית של 2 התקנים: תקן ישראלי 9241-1, תקן ישראלי 9242-2

ת"י 9241-1    דרישות ארגונומיות לעבודות משרד עם מסופי צג: מבט כללי

בת"י 9241-1 מובאים הסבר והקדמה לסדרת התקנים שמתייחסים לעבודה מול צג. 

היעדר התייחסות ליכולות האדם בעבודה מפחית את יעילות העבודה, וגורם לעבודה מונוטונית ומשעממת.  שיפור בתכונות הארגונומיות של המערכת מביא לביצועים טובים יותר, להפחתה בטעויות, ולהגברת הנוחות והבריאות של העובדים.  עיצוב ארגונומי חשוב בכל מערכת, ובפרט במערכת המתבססת על שימוש אינטנסיבי, על דיוק ומהירות המשתמש ועל קבלה אקטיבית של המערכת על ידי המשתמש. 

לעיצוב הארגונומי של עמדות המחשב, של סביבת המשרד ושל סביבת העבודה תפקיד מרכזי בשמירה על בטיחותם של משתמשי המחשב, על בריאותם, על נוחותם ועל יעילותם בעבודה.  בנוסף להתייחסות לסביבה הפיזית, יש להביא בחשבון את צורת הארגון, הניהול והביצוע של העבודה מול מחשב .  התקן נועד לסייע בתכנון, בבחירה ובהערכה של מערכות עבודה מול צג המחשב.  הדגש בכל חלקי התקן על איתור מגוון הגורמים המשפיעים על ביצועי המשתמש. דגש זה על הערכת ביצועי המשתמש, ולא על מפרט ספציפי לטכנולוגיה קיימת, מאפשר יישום התקנים להערכת ביצועי המשתמשים בטכנולוגיות חדשות ההולכות ומתפתחות.  

השיטה המומלצת להבטחת סביבה ארגונומית ובטוחה במשרד כוללת ארבעה שלבים:
 
  • הגדרת הדרישות הארגונומיות של המערכת, תוך התייחסות לאפיוניהם של המשתמשים, של המטלות ושל הסביבה.
  • תכנון מערכות בהתאם לדרישות אלו
  • הערכת המערכת בהשוואה לדרישות הארגונומיות המוגדרות

ובמידת הצורך, כאשר המערכת אינה עומדת בדרישות המוגדרות:
 
  • אבחון הצעדים הנדרשים לשיפור המערכת.
תקשורת פתוחה, ומסירת מידע אמין בין הצדדים השונים, לרבות ארגונומיים, משתמשים, ואנשי פיתוח חיוניות להתאמת המערכת לדרישות הארגונומיות. 

ת"י 9241-2      דרישות ארגונומיות לעבודות משרד עם מסופי צג: הנחיות לדרישות משימה
חלקו השני של תקן ישראלי 9241 מציג קווים מנחים לעיצוב מטלות במשרד, במטרה לאפשר אינטראקציה מיטבית עם עיצוב התוכנה, החומרה וסביבת העבודה.  ההמלצות מכוונות הן לארגונים בהם מותקנות המערכות והן למשתמשים בהן. 
 
עיצוב מטלות
עיצוב ארגונומי של מטלות מספק תנאי עבודה אופטימליים לשמירה על בריאותם ובטיחותם של העובדים, על רווחתם, ועל יעילות טכנולוגית וכלכלית של המערכת.  עיצוב נאות של מטלה צריך לשפר את ביצוע המטלה; לשמור על בריאותם ובטיחותם של המשתמשים; לקדם את תחושת הרווחה שלהם ולאפשר הזדמנויות לפיתוח יכולת ומיומנות במטלות. 
בעיצוב מטלה, חשוב למנוע:
 
  • עומס-יתר, או היעדר עומס מספיק. שני המצבים עלולים להוביל לעייפות או לטעויות בביצוע.
  • חוזרנות-יתר, העלולה להביא לתחושת שעמום, מונוטוניות או לאי-שביעות רצון.
  • לחץ זמן מיותר
  • עבודה מבודדת, ללא הזדמנות למגע חברתי

אפיונים של מטלות
עיצוב מוצלח של מטלות משרד יקדם את מטרות מערכת המחשוב. יחד עם זאת, יש לוודא כי המערכת מאפשרת:
 
  • הכרה ביכולות המשתמשים, ובניסיונם
  • יישום של מגוון יכולות, מיומנויות ופעילויות
  • זיהוי של כל מטלה כיחידת עבודה שלמה
  • הבנת המשתמש את תרומת המטלה לתפקוד המערכת בשלמותה
  • עצמאות המשתמש בקביעת קצב עבודה, סדר עדיפות וסידורי עבודה
  • משוב מספק למשתמש על ביצוע המטלה
  • הזדמנויות לפיתוח מיומנויות קיימות וחדשות

הגדרת הדרישות בעיצוב המטלה
אין דרך אחת ויחידה לעיצוב נכון של מטלות.  ניתן להיעזר באפיונים שצוינו לצורך הערכת העיצוב של מטלה, או לצורך השוואה בין תכנונים שונים.  יש לקחת בחשבון את מטרותיה של המערכת הרלוונטית ואת אפיוני המשתמשים בה. 
על מנת לבחון את דרישות המטלה, רצוי להפיק מידע אמין מן המשתמשים.  שיטות לאיסוף מידע כוללות תצפיות, שאלונים, ראיונות וייעוץ. 
יש להיעזר במידע לגבי שלושה היבטים בעלי השפעה משמעותית על הדרישות בעיצוב מטלות:
 
  • משך הזמן וחלוקת זמן העבודה מול המערכת
  • מידת האוטונומיה בשימוש במערכת
  • התלות, או מידת החיוניות של כלל המערכת לביצוע המטלה הספציפית

פיתוח תכנית יישום
לאחר הגדרת דרישות המטלה, יש לפתח תכנית ליישום המערכת המתוכננת.  ניהול מוצלח של תהליך השינוי הוא המפתח לשימוש יעיל וקבלת החידושים על ידי המשתמשים. תכנון מוקדם ומעורבות המשתמשים בתהליך היישום חשובים לתפקוד היעיל של כל מערכת מידע. 

בתהליך היישום, יש להתייחס להיבטים ארגוניים, כגון מבנה הארגון ושינויים מבניים הנדרשים, אם ישנם; צורך אפשרי בשינויים בתפעול או בצורת האינטראקציה בין תפקודים. 

כמו כן, יש להתייחס לסביבה הפיזית, כולל התכונות הארגונומיות של הציוד המשרדי, של החומרה ושל התוכנה. 
שלישית, יש לשקול את ההשלכות על צוות העובדים: האם יישרדו שינויים בכוח האדם או בסידורי עבודה? האם צפוי צורך בתכניות הדרכה לעובדים?
 
הערכה ותחזוקה של המערכת
יש לבצע הערכה של מערכת חדשה על פי הדרישות שהוגדרו, ולפי מיגוון שיטות ההערכה.  שימור המערכת לאורך זמן מחייב בקרה תמידית ותקשורת טובה עם המשתמשים. יש לעודד משוב העובדים ואת דיווחם על הצלחת המערכת ועיצוב המטלה.  כמו כן, יש להבטיח תגובה יעילה של הארגון לדיווחי העובדים.
 

 

שלח להדפסה כתוב תגובה

 

לחדשה זו התפרסמו 0 תגובות לפתיחת כל התגובות

כתוב תגובה סגור תגובה

שם: תוכן
כותרת
כתוב תגובה