מאת:ד"ר יוהנה גייגר, ארגונומית ארצית, המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:28/01/2016
אורח חיים יושבני, לרבות שעות ישיבה ממושכות בעבודה, מול הטלוויזיה או מול המחשב, מוכר כגורם סיכון רווח למגוון מפגעים בריאותיים בקרב אוכלוסיית מבוגרים. אורח חיים יושבני נקשר במחקרים לסיכון מוגבר למחלות קרדיו-וסקולריות, ללחץ דם גבוה, לסוכרת, לתסמונת מטבולית ועוד. לדוגמה, לצופים בטלוויזיה יותר משעתיים ביום סיכון מוגבר ב-20% לסוכרת מסוג II. כמו כן, צפייה ממושכת בטלוויזיה נקשרה לתחלואה מוגברת במחלות לב וכלי דם, והגברה של 13% בסיכון הכללי לתמותה.
שילוב של תנועתיות, עמידה, הליכה או פעילות מתונה אחרת נמצא יעיל בהפחתת הסיכון לתמותה ולתחלואה: הפסקות בזמן ישיבה רצופה משפרות את תפקוד כלי הדם בקרב מבוגרים ונערות. בקרב נבדקים היושבים במהלך תשע שעות, הפסקות בנות כדקה וחצי כל חצי שעה לצורך הליכה מהירה היו יותר יעילות בהפחתת רמות הגלוקוז והאינסולין בדם מאשר הפסקת פעילות אחת רצופה.
סוגיית היושבנות והשלכותיה בולטת יותר ויותר בקרב צעירים וילדים. החל מכיתה א', ילדים נקראים לישיבה סטטית בכיתות הלימוד. תקציבי בתי הספר לפעילות חינוך גופני הולכים וקטנים, וזמן הפנאי של ילדים רבים מתרחש לעיתים קרובות בישיבה ליד מחשב, טבלט או סמארטפון.
השלכות היושבנות ניכרות בקרב ילדים כמו אצל מבוגרים. בארצות הברית, שיעורי הילדים עם השמנת יתר, הקשורה לפגיעות בריאותיות כגון סכרת, מחלות לב וכלי דם, ניוון פרקים והפרעות שינה, עלו פי ארבעה בשלושים השנים האחרונות. עידוד למידה פעילה בבית הספר, והפחתת היושבנות, יכולים להגדיל את הוצאת האנרגיה בקרב ילדים, ולהפחית את הסיכויים להשמנת יתר.
תכניות לימוד לעידוד הפעילות בכיתה מדגישות הפסקות תדירות לפעילות אינטנסיבית, או שילוב של פעילות למידה עם פעילות גופנית. בבתי ספר רבים, מורים מעדיפים לשלב תנועתיות בשיעורים: ילדים לומדים על יוון העתיקה תוך ריצה במקום, והנפת "לפיד אולימפי" דמיוני בידיים, או אוספים עלים דמיוניים מרצפת הכיתה, תוך ספירה בזוגות.
מורים מדווחים על שיפורים ניכרים בכושר הלמידה בכיתות בהן משולבת פעילות גופנית. בסקר מורים, דיווחו כ-77% על ילדים ממוקדים יותר ומסורים יותר ללמידה כאשר משלבים תנועתיות בהוראה. ילדים נמצאו קשובים יותר ללימודים ומצליחים יותר באינטראקציות חברתיות לאחר הפסקה קצרה ולאחר הפסקות תדירות יותר.
כמו כן, דווח על קשר בין פעילות גופנית לבין ביצועים אקדמיים. מחקרים בקרב ילדי בית ספר באיסלנד ובארצות הברית הראו קשר בין רמת הכושר של התלמידים לבין הציונים שלהם במבחנים סטנדרטיים בקריאה ובמתמטיקה, ויחס הפוך בין הציונים לבין רמת ההשמנה על פי מדד BMI (הבודק יחס משקל: גובה).
דרך אחת לעידוד פעילות בקרב ילדי בית ספר היא עיצוב סביבת הלימודים על מנת לאפשר תנועתיות ושינויי תנוחה בזמן הלימודים. קרשי נדנדות, כדורי ישיבה, מקפצות והליכונים הוכנסו לכיתות לימוד, יחד עם שיעורים הכוללים מתיחות, תרגול, נדנוד ובעיקר תנועתיות מתמדת.
השימוש בשולחנות עמידה גובר בקרב בתי ספר יסודיים ותיכוניים. השימוש בשולחנות המאפשרים עמידה או ישיבה גבוהה, או מעבר תדיר ביניהן, נמצא כיעיל בהגדלת הוצאת האנרגיה בכ- 17%, בהשוואה לישיבה ליד שולחן תלמידים מסורתי. נמצא גם כי התנועתיות של הילדים משפרת את כושר הריכוז, את מידת הקשב ואת יכולת הלמידה.
מחקר חדש בנושא לא הסתפק בדיווחי מורים או בציונים במבחנים בבדיקת השפעותיהם של שולחנות עמידה בבתי ספר. במחקר נבדקו תפקודים נירו-קוגניטיביים בקרב קבוצת תלמידי כיתה ו' בטקסס. על סמך מבחני קוגניציה וזיכרון מקובלים, יחד עם בדיקת תפקודי המוח באמצעות ספקטרוסקופיה אינפרה-אדום, נקבעו שיפורים בקוגניציה, בזיכרון וברמת הפעילות באזורים רלוונטיים בקליפת המוח לאחר כחצי שנה של לימוד בכיתות העמידה.
בבית הספר ווייסיטו(Vallecito) בסן רפאל, קליפורניה, כמעט כל 22 הכיתות מצוידות בשולחנות עמידה, ובכיסאות גבוהים לילדים המעדיפים לשבת. לדברי המורים, הכיסאות כמעט ואינם בשימוש. לדברי מנהל בית הספר, הילדים בכיתות יותר ממוקדים ומצליחים יותר בלימודיהם.
ברחבי העולם, נמצא כי גם בקרב ילדי בית הספר, ניתן למנוע יושבנות, לטובת התפתחותם הגופנית והקוגניטיבית.
מקור:
http://www.cbsnews.com/news/vallecito-elementary-school-in-northern-california-brings-standing-desks-into-the-classroom/