מאת:ד"ר יוהנה גייגר, ארגונומית ארצית, המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:28/07/2016
תסמונת התעלה הקרפלית, או CTS (Carpal Tunnel Syndrome), נמנית עם הפגיעות השכיחות המדווחות לרופאים התעסוקתיים בארץ. בעבר, נערכו מחקרים שונים בנושא זה, חלקם מתבססים על קבוצות עובדים שונות, חלקם על שיטות מדידה שונות או על קריטריונים שונים להגדרת התסמונת.
לרקע לתסמונת ונתונים מקובלים לגבי שכיחותה וגורמי הסיכון, ראו תסמונת שורש כף היד: סקירת ספרות ונתונים עדכניים - חלק א
כדי להציג תמונת מצב עדכנית ואחידה, ולשפוך אור על שכיחות התסמונת באוכלוסיית העובדים ועל גורמי הסיכון הקשורים אליה, סייע המכון הלאומי האמריקני לבטיחות ולבריאות בתעסוקה (NIOSH) לשש קבוצות חוקרים להקים קונסורציום מחקר לצורך ניתוח מאגר נתונים משותף בשיטה של אנליזה מקובצת (pooled analysis), המאפשרת הסקת מסקנות סטטיסטיות אמינות מתוך אוכלוסייה גדולה. סדרת המחקרים, המתפרסמת לאחרונה, מציגה תמונת מצב עדכנית לגבי תסמונת התעלה הקרפלית בקרב עובדים.
להלן חלק מממצאי מחקרי הקונסורציום על שכיחות התסמונת, על גורמי סיכון אישיים ופסיכו-סוציאליים ועל גורמי סיכון ביו-מכניים:
מחקרם של דייל ועמיתיה התמקד בניתוח של שכיחות התופעה בקרב עובדים על סמך ניתוח ממצאי המחקרים השונים. כדי להסיק מסקנות אמינות, יצרו החוקרים הגדרה אחידה של קיום התסמונת. ההגדרה התבססה הן על דיווח סימפטומטי והן על עדות להפרעה בהולכה עצבית על פי בדיקת אבחון אלקטרו-מיוגרפית (EMG).
שיעור הימצאות התסמונת (prevalence) בקרב כלל העובדים בתחילת תקופת המחקר הייתה כ-7.8%, עם שיעורים גבוהים יותר בקרב נשים (כ-10% לעומת 5.8%), ונמוכים יותר (2.6%) בקרב עובדים חדשים. השכיחות עלתה בקרב קבוצות עובדים מבוגרים יותר.
כמו כן, נבדקה היארעות (incidence) התופעה, או שיעור המקרים החדשים. בסך הכול, התווספו 204 מקרים חדשים במהלך המחקר. על אף שהיה שוני גדול בין המחקרים השונים, ניתוח של כלל התוצאות איפשר לחוקרים לחשב שיעור היארעות כללי של 2.3 מקרים לכל 100 שנות-עובדים*.
- גורמי סיכון אישיים ופסיכוסוציאליים
פן נוסף במחקרים בנושא תסמונת התעלה הקרפלית הוא הבנת הקשר בין התופעה לבין גורמי סיכון שונים – תעסוקתיים, דמוגרפיים, אישיים וחברתיים.
מחקרם של הריס-אדמסון ועמיתיה בחן את השפעת גורמי סיכון אישיים ופסיכו-חברתיים על רמת הסיכון לתסמונת התעלה הקרפלית. במחקרים רבים בעבר נבחן הקשר בין CTS לבין גורמי סיכון, כגון גיל ומגדר, ונמצא סיכון מוגבר בקרב נשים, נשים בהיריון, עובדים מבוגרים יותר או בעלי BMI (אינדקס מסת הגוף) גבוה. ניתוח משולב של מאגר ממצאי המחקרים בקונסורציום אפשר כימות סטטיסטי של חשיבותם של גורמי סיכון אלה.
גורמי סיכון אישיים שנמצאו משמעותיים כללו מגדר, גיל ויחס מסת הגוף (BMI):
- מתוך 204 מקרים חדשים של CTS במהלך תקופת המעקב, 123 היו בקרב נשים; או בשיעור היארעות של פי 1.7 לעומת גברים.
- עובדים מעל גיל 50 נמצאו בסיכון פי שלושה לעומת עובדים מתחת לגיל 30. נצפתה עלייה ליניארית ברמת הסיכון עם העלייה בגיל.
- עבור בעלי השמנת-יתר, עם BMI של 30 או יותר, נצפה סיכון כמעט כפול ללקות בתסמונת התעלה הקרפלית, לעומת עובדים בעליBMI עד 30. בדומה להשפעת הגיל, נצפה קשר ליניארי בין BMI לבין רמת הסיכון ללקות בתסמונת.
גורמי סיכון הקשורים ללחץ בעבודה או להיבטים של ארגון העבודה נבחנו על פי שאלון מקובל בנושא תוכן בעבודה (Job Content Questionnaire – JCQ). המדדים הרלוונטיים כללו את רמת הדרישות בעבודה (גבוהה או נמוכה), רמת השליטה בעבודה (גבוהה או נמוכה) ומידת התמיכה החברתית הזמינה בסביבת העבודה. לעומס הנפשי בעבודה היה קשר ישיר לרמות הסיכון; לתמיכה חברתית נמצא קשר שלילי.
נמצאה עלייה משמעותית ברמת הסיכון לתסמונת בקרב עובדים המדווחים על דרישות גבוהות ורמת שליטה נמוכה (עומס פסיכולוגי מוגבר), לעומת עובדים המדווחים על דרישות נמוכות ורמת שליטה גבוהה. בנוסף, נמצא כי הסיכון בקרב עובדים המדווחים על רמות גבוהות של תמיכה חברתית בעבודה היה כמחצית הסיכון לעומת אלה שדיווחו על מעט תמיכה חברתית.
במחקר נוסף של הריס-אדמסון ועמיתיה פנו החוקרים למדידת גורמי סיכון ביומכניים בעבודה. מחקרים שונים בעבר הציעו ניתוח של רמות החשיפה לגורמי סיכון ביומכניים בתעסוקה – כגון מנח שורש כף היד, חוזרנות והפעלת כוח – באמצעות כלים שונים, שחלקם מודדים גורם סיכון אחד בלבד. עם זאת, קיימת עדות מחקרית להשפעה הדדית של גורמי הסיכון הבודדים וסיכון מוגבר בחשיפה משולבת. ניתוח מאגר הנתונים ממחקרי הקונסורציום איפשר לבחון את השפעתן של חשיפות שונות על רמת הסיכון לתסמונת התעלה הקרפלית.
הערכות גורמי הסיכון הביומכניים הופקו מתצפיות, ממדידות כוח, מניתוח סרטוני מטלות ומראיונות עם עובדים או עם מנהלים.
המדדים שנלקחו בחשבון:
הפעלת כוח:
- כוח שיא, על פי הערכת העובד
- כוח שיא, על פי הערכת ארגונום
חוזרנות:
- רמת פעילות הידיים – HAL
- קצב הפעלה – סך המאמצים בדקה (total hand repetition rate) – על סמך ניתוח סרטון
- קצב הפעלה מאומצת – סך המאמצים העוצמתיים בדקה (forceful hand repetition rate) –על סמך מדידת כוח
מחזור פעולה
- אחוז זמן מחזור לכל המאמצים (על סמך ניתוח סרטון) (time all hand exertions %)
- אחוז זמן מחזור למאמצים עוצמתיים (time forceful hand exertions %)
מנחי יד
- אחוז הזמן במנח כיפוף (flexion) שורש כף היד של 30º או יותר
- אחוז הזמן במנח פשיטת שורש כף היד (extension) של 30º או יותר
חשיפה לוויברציות
- כן / לא על סמך הערכת ארגונום צופה
בין ממצאי הניתוח:
- נמצא קשר בין כוח שיא, הן על סמך הערכת העובד והן על סמך הערכת הצופה, לבין רמת הסיכון ל-CTS.
- לא נמצא קשר בין רמת הסיכון לבין חוזרנות כגורם סיכון בודד.
- לעומת זאת, נצפתה עלייה ליניארית בסיכון לתסמונת, בחשיפה משולבת לכוח ולחוזרנות, כפי שבאה לידי ביטוי באחוז זמן מחזור ובמאמצים עוצמתיים.
- לא נצפה קשר סטטיסטי בין התסמונת לבין אחוז זמן המחזור בהפעלת כוח, באחיזת לפיתה או באחיזת צביטה.
- לעומת זאת, נצפתה קשר בצורת מנה-תגובה בין CTS לבין אחוז זמן המחזור בהפעלת מאמץ עוצמתי (באחיזת לפיתה או באחיזת צביטה).
- לא נמצאה עדות מספקת לקשר בין מנחי שורש כף יד (30º כיפוף או פשיטה) ממושכים לבין CTS.
- ניתוח הממצאים לא העלה קשר בין החשיפה לוויברציה לבין רמת סיכון ל-CTS. עם זאת, לדעת החוקרים, הערכת נוכחות או היעדר רטט במחקר הנוכחי לא הייתה מדויקת מספיק; מומלץ לבחון את גורם הסיכון באמצעות כלים מדויקים יותר בעתיד.
סיכום
שיטת הניתוח המצטבר (אנליזה מקובצת או pooled analysis) במחקרי הקונסורציום לחקר פגיעות שלד-שריר של הגפה העליונה אפשרה הסקת מסקנות מתוך בחינת בסיס נתונים רחב.
בין המסקנות העולות מניתוח מאגר נתונים שכלל יותר מ-3000 עובדים במגזרים שונים:
- שכיחות: התסמונת שכיחה יותר בקרב נשים לעומת גברים, ובקרב עובדים מבוגרים יותר לעומת צעירים. שיעור ההמצאות (prevalence) בתחילת תקופת המחקר היה כ-7.8%. שיעור ההיארעות (incidence) במהלך המעקב היה 2.3 מקרים לכל 100 שנות-עובדים.
- גורמי סיכון אישים: כמו במחקרים קודמים, נמצא קשר בין CTS לבין מגדר, משקל הגוף וגיל העובד. נמצא קשר ליניארי בין השמנת-יתר (BMI של 30 עד 45) לבין רמת הסיכון, ובין גיל העובד לבין רמת הסיכון.
- גורמי סיכון פסיכו-חברתיים: נמצא קשר בין עומס מנטלי בעבודה לבין CTS; למידת התמיכה החברתית הזמינה נצפתה השפעה מגנה.
- גורמי סיכון ביומכניים: שילוב של כוח וחוזרנות היה קשור לעליה משמעותית ברמת הסיכון. נצפה קשר בצורת מנה-תגובה בין CTS לבין אחוז זמן המחזור בהפעלת מאמץ עוצמתי, אך לא בהפעלת כל מאמץ. לא נמצאה עדות מספקת לקשר בין מנחי שורש כף היד (כיפוף או פשיטה) כגורם סיכון יחיד.
פרסום מחקרי הקונסורציום מאפשר תמונה מחודדת של שכיחותה של תסמונת שרש כף היד בתעשייה, וחשיבותם של גורמי סיכון אישיים, פסיכו-חברתיים וביומכניים הקשורים בתסמונת, ובכך עשוי להצביע על אמצעים למניעת התופעה בעתיד.
*מדד המשלב מספר העובדים עם סך שנות העבודה במהלך תקופת המחקר.
מקורות:
- Bao et al. 2015 A pooled job physical exposure dataset from multiple independent studies in a consortium study of carpal tunnel syndrome. Occup Environ Med. 2015 February ; 72(2): 130–137
- Bonfiglioli, R., Mattioli, S., Armstrong, T. J., Graziosi, F., Marinelli, F., Farioli, A., & Violante, F. S. (2013). Validation of the ACGIH TLV for hand activity level in the OCTOPUS cohort: a two-year longitudinal study of carpal tunnel syndrome. Scandinavian journal of work, environment & health, 39(2), 155-163.
- Mattioli, S., Baldasseroni, A., et al. (2009). Risk factors for operated carpal tunnel syndrome: a multicenter population-based case-control study. BMC Public Health, 9(1), 1.
- Dale AM, Harris-Adamson C, Rempel D, et al. 2013. Prevalence and incidence of carpal tunnel syndrome in US working populations: pooled analysis of six prospective studies. Scand J Work Environ Health.; 39:495–505.
- Harris-Adamson C, Eisen EA, Dale AM, et al. 2013. Personal and workplace psychosocial risk factors for carpal tunnel syndrome: a pooled study cohort. Occup Environ Med.; 70:529–537.