מאת:ד"ר אמנון דבדבני, מומחה לסיכוני קרינה בלתי מייננת ומדריך ארצי לקרינה בלתי מייננת, המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:15/08/2016
מבוא
עם חזרת התלמידים לבתי הספר, עולה גם סוגיית בטיחותם – בדרך לבית הספר ובחזרה ממנו, ובעת שהייתם בו.
נושא החשיפה לקרינה בבתי הספר נמצא בשנים האחרונות במוקד המוּדעות הציבורית ואמצעי התקשורת, על רקע השימוש הנרחב במכשירים הסלולריים והמעבר לסביבת לימוד מתוקשבת, שבה משתמשים רבות במחשבים ניידים ונייחים. עקב כך, עולות השאלות – האם התלמידים חשופים לקרינה המסכנת את בריאותם? כיצד אפשר להפחית את הסיכונים הללו? האם בישראל קיים טיפול בכך? אנסה לתת מענה לשאלות אלו.
ראשית, אבהיר כי הקרינה שאליה התלמידים נחשפים בבתי הספר היא קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת, הנוצרת על ידי מכשור חשמלי ואלקטרוני. קרינה מסוג זה, בניגוד לקרינה המייננת, כדוגמת קרני האיקס וקרני הגמא, אינה יכולה לגרום לשינוי מבנה החומר באמצעות יינון של האטומים. לקרינה הבלתי מייננת קיימות השפעות מוכחות, שעליהן מתבססים תקנים וקווים מנחים. השפעות אחרות נבדקות במחקרים. גופים שונים ממליצים על יישום "עקרון הזהירות" להפחתת החשיפות לקרינה הבלתי מייננת, בין השאר, בשל אי ודאויות במחקרים, בשל היקף האוכלוסייה שנחשפת אליה ובשל משך החשיפה. חשיבות רבה עוד יותר נודעת ליישום העיקרון כאשר מדובר בילדים ובבני נוער.
עוד יש לדעת, כי המקורות לקרינה בלתי מייננת בבית הספר אינם שונים באופן מהותי ממקורות הקיימים בסביבה ביתית ומשרדית, או ממקורות סביבתיים אחרים.
סקירת החשיפות
נסקור את המקורות לחשיפה בבית הספר ונבחן את מאפייניהם ואת וסיכוניהם.
החשיפה למקורות הקרינה נחלקת לשני סוגים עיקריים:
- חשיפה למקורות של קרינה בלתי מייננת בתחום תדרי הרדיו והמיקרוגל – ציוד המקיים תקשורת סלולרית או תקשורת קצרת טווח – טלפונים סלולריים, טאבלטים, מחשבים ניידים ונייחים ותשתית פנימית של WiFi בבית הספר. כמו כן, תיתכן גם חשיפה לקרינה מתשתית סלולרית בקרבת בית הספר (אתרים סלולריים).
- חשיפה לשדות מגנטיים בתדרים נמוכים (בעיקר תדר רשת החשמל, 50 הרץ) – תשתית החשמל בבית הספר, בעיקר ארונות ולוחות של חשמל, וגם כבלים, תאורה ועוד, מכשירים חשמליים ואלקטרוניים (כדוגמת מחשבים), ובפרט מתאמים (אדפטורים) ומַטענים של טלפונים סלולריים, טאבלטים, מחשבים ניידים ועוד. לעתים קיימת גם חשיפה לקרינה מתשתית חשמל בקרבת בית הספר – קווי מתח ושנאים.
עבור המקורות לקרינה בתחום תדרי הרדיו והמיקרוגל, נתייחס תחילה לחשיפה בעת גלישה באתרי אינטרנט בכיתות לימוד. מידת החשיפה בעת גלישה באינטרנט תלויה בעיקר באופן החיבור של המכשירים השונים (מחשב נייד או נייח, טאבלט או טלפון סלולרי) לרשת. בגלישה באמצעות הרשת הסלולרית (ללא חיבור WiFi), החשיפה היא בדרך כלל הגבוהה ביותר. כאשר קיימת תשתית WiFi בבית הספר, החשיפה לקרינה מהמכשירים הנתמכים על ידה בדרך כלל נמוכה יותר. בחיבור קווי של מחשבים לרשת, הקרינה מהמכשירים זניחה.
לגבי החשיפה בעת שימוש בטלפונים סלולריים לצורך דיבור, העברת הודעות וכד' – החשיפה האישית בבית הספר אינה שונה מהותית מהחשיפה בחיי היומיום. עוד כדאי לציין, כי הציוד שמשתמשים בו בתשתית ה-WiFi בבתי הספר אינו שונה מהותית מהציוד שבשימוש הביתי.
החשיפה של כל תלמיד לקרינה היא בעיקר חשיפה אישית למכשירים שהוא משתמש בהם (טלפון סלולרי, טאבלט, מחשב), בעוד תרומת מכשירים של תלמידים אחרים בקרבתו לחשיפה היא נמוכה מאוד, בגלל דעיכת הקרינה במרחק באופן חד. הדבר נכון גם לגבי שימוש בו-זמני במחשבים, בטלפונים סלולריים ובטאבלטים, בכיתת לימוד או במסדרונות ובאזורים שבהם שוהים התלמידים בהפסקה. כמו כן, הדבר נכון גם עבור חשיפה בעת שיחה בטלפון סלולרי ובשליחת הודעות.
שדות מגנטיים בתדרים נמוכים קיימים בעיקר בקרבת רכיבי אספקת חשמל – מתאמים (אדפטורים) ומַטענים של טלפונים סלולריים, טאבלטים ומחשבים ניידים. גם בקרבת ספקי הכוח הפנימיים של מחשבים נייחים קיימים שדות מגנטיים (בדרך כלל, בחלקם האחורי של המחשבים). עוד הם קיימים בקרבת מערכות אל-פסק. רמת השדות עשויה להגיע לעשרות ואף למאות מילי-גאוסים בצמידות לרכיבים אלו. אולם השדות דועכים באופן חד במרחק מהרכיבים, ובמרחק של חצי מטר מהם אפשר להגיע לרמות פחותות של מילי-גאוסים בודדים ואף למטה מכך.
עוד קיימים שדות מגנטיים ברמה בינונית בקרבת ארונות ולוחות של חשמל, אלא שהשהייה בקרבתם היא בדרך כלל לזמן קצר. במרחק של חצי מטר או מטר מארונות ולוחות השדות דועכים לרמות של מילי-גאוס ומטה, בדרך כלל.
שדות מגנטיים קיימים גם בקרבת ציוד חשמלי, כגון מזגנים, מכשירים חשמליים ואלקטרוניים המשמשים במעבדות, במכשירים בעלי מנועים ועוד.
כיצד אפשר להפחית את החשיפות?
כאמור, גופים שונים ממליצים על יישום "עקרון הזהירות" להפחתת החשיפות לקרינה בלתי מייננת. האמצעיים העיקריים לכך הם הגדלת המרחק מהציוד המייצר קרינה והפחתת משך השימוש בו.
את החשיפה לקרינה בלתי מייננת בבית הספר ממכשירים כגון טלפון סלולרי, טאבלט ומחשב נייד, אפשר להקטין בעיקר באמצעות הפחתת החשיפה האישית – הרחקה של הטלפון, הטאבלט והמחשב הנייד מהגוף. אפשר גם לקצר את משך השיחות בטלפון.
את החשיפה לשדות מגנטיים בתדר רשת החשמל אפשר להקטין באמצעות שמירה של מרחק הפרדה ממתאמים וממטענים של טלפונים סלולריים, טאבלטים ומחשבים ניידים. אפשר גם לשמור על מרחק הפרדה מקופסת המחשב הנייח (בעיקר מחלקה האחורי). כמו כן, אפשר להגביל שהיה (שאינה ארעית) בסמיכות לארונות וללוחות של חשמל.
האם קיים טיפול בנושא זה במדינת ישראל?
משרד החינוך, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות הקימו תכנית להפחתת החשיפות באמצעות הנחיות ומדידות בבתי הספר. באתרי המשרדים מפורטות הנחיות ותוצאות של המדידות. משרד החינוך הפיץ חוזרי מנכ"ל שונים, ובהם מפורטות הנחיות והמלצות שונות, ביניהן הנחיות לפריסה של רשת WiFi כך שתופחת חשיפת התלמידים לקרינה, ואף המלצות לשימוש מושכל בטלפונים סלולריים והמלצות למרחקי הפרדה מציוד חשמלי ואלקטרוני. מידע והמלצות לילדים ולבני נוער פורסמו גם הם באתר של מרכז "תנודע".
מצ"ב קישורים בנושא: