מאת: ד"ר אמנון דבדבני, מומחה לסיכוני קרינה בלתי מייננת ומדריך ארצי לקרינה בלתי מייננת, המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:06/03/2017
החשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת מלווה אותנו באופן קבע, בבית, בסביבה ובעבודה - חשיפה אישית לטלפונים סלולריים, לרשתות WiFi, לארונות ולתשתיות של חשמל, לציוד חשמלי ועוד. בתעסוקה, קיימת חשיפה במגוון רחב, החל ממקומות עבודה שכיחים וכלה בתעשיות שונות ובמקצועות שונים.
החשיפה התמידית לקרינה, של כלל אוכלוסיה (החל מתינוקות וכלה בקשישים), מעוררת שאלות וחששות בעניין השפעתה על הבריאות.
מהן השפעותיה של הקרינה? מה ידוע ומוכח ואלו שאלות עדיין קיימות? האם השפעותיה של הקרינה הינן חימום בלבד? ומפני מה צריך להתגונן?
ננסה לענות על כך במאמר זה.
ראשית יש להבהיר, שהקרינה היא קרינה בלתי מייננת ואינה מסוגלת לשנות את מבנה החומר ע"י הסרת אלקטרונים מהאטומים – בשונה מקרינה מייננת, כגון קרני רנטגן וקרני גמא. אולם, ככל שגדל השימוש בקרינה בלתי מייננת, ולאחר שנתגלו השפעותיה הראשונות, עלו החששות כי גם קרינה זו יכולה לפגוע בגוף ולגרום להשפעות בריאות חריפות בדומה לקרינה המייננת, אך במנגנונים אחרים.
להלן מספר אבני דרך היסטוריות: השימוש המשמעותי בקרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת לצרכי תקשורת – שידורי רדיו לציבור הרחב, החל בשנות ה-20 של המאה הקודמת. השימוש העיקרי הראשון במכ"מים נעשה במהלך שנות מלחמת העולם השניה. בשנות ה-70 החל השימוש הנפוץ בתנורי מיקרוגל ביתיים, ובשנות ה-90 החל השימוש הנפוץ בטלפונים סלולריים. איגוד ה-WiFi נוסד בשנת 1999 ופרוטוקול התקשורת שלו הפך לשם נפוץ לרשת אלחוטית מקומית (WLAN).
המחקר בנושא סיכוני הקרינה החל לפני מעל ל-60 שנה – חשיפות לקרינת מיקרוגל של מכ"מים בבני אדם ובבעלי חיים, מחקרי חשיפות של אוכלוסיות בקרבת תחנות רדיו, חשיפות של ילדים בקרבת קווי מתח, חשיפות תעסוקתיות שונות (חימום דיאתרמי וקיבולי, עובדי הספק גבוה ועוד), אוכלוסיות צבאיות ועוד. החל משנות ה-90, מחקרים רבים יותר ויותר מתמקדים בחשיפות לתקשורת סלולרית וקצרת טווח ולחשיפות בתדר רשת החשמל.
מקובל לחלק את ההשפעות האפשריות של החשיפה לקרינה לשני סוגים:
א. השפעות קצרות טווח (מכונות לעיתים "השפעות אקוטיות").
ב. השפעות ארוכות טווח (השפעות כרוניות).
השפעות קצרות טווח נגרמות בחשיפה קצרה לקרינה, בד"כ בעוצמה גבוהה יחסית, ומתבטאות בהשפעות בריאות מיידיות, שניתן בד"כ לגלותן, והן בד"כ חולפות לאחר החשיפה. בין ההשפעות קצרות הטווח ניתן למנות את חימום הרקמות (בעיקר בתדר המיקרוגל) וכן את העירור העצבי או העצבי שרירי, בתדרי רשת החשמל. השפעות אלו נתגלו לראשונה בעקבות חשיפות אקוטיות, ברמות גבוהות יחסית, והן היוו בסיס לפיתוח מגבלות החשיפה הראשונות, בשנות הששים ובשנות השבעים. חשיפות אלו יכולות להתרחש במהלך חשיפות תעסוקתיות לקורנים בעוצמה גבוהה, ב"תאונות קרינה" ובהמצאות בתוך אלומת השידור של אנטנות.
השם "השפעות ארוכות טווח", מתייחס להשפעות אפשריות בחשיפה ממושכת לקרינה (אף חודשים ושנים), בעוצמות בינוניות או נמוכות (ואף נמוכות מאד). לדוגמה, חשיפות סביבתיות בקרבת משדרי רדיו, אתרים סלולריים, קווי מתח, או חשיפות ביתיות ועוד. השפעות אלו כונו בעבר "השפעות א-תרמיות".
השפעות הבריאות הנבחנות בהקשר זה הינן השפעות סרטניות (כגון במערכות העצבים, הדם והלימפה), השפעות על רביה (מערכת הרביה בגברים ובנשים, משך היריון ומשקל ילודים, מומים מולדים), השפעות על מערכות שונות – המערכת הקרדיווסקולרית (הלב וכלי הדם), מערכת העצבים (המח והעצבים, מחלות ניוון עצבים, השפעה על גלי מח), המערכת האנדוקרינית (בלוטות המפרישות הורמונים) ועוד, השפעות התנהגותיות, השפעות על תפקוד קוגניטיבי, השפעות על השינה, השפעות על תינוקות וילדים (תחלואות ילדים, התפתחות, לימוד) ועוד.
השפעות אלו קשות יחסית לגילוי ולביסוס הואיל והן אינן מתבטאות באופן מיידי, ולפעמים אף דרושות שנים של חשיפה להתפתחותן. עוד קיים קושי בגילוי השפעות כאשר ההשפעות הינן חלשות יחסית (תוספת קטנה לתחלואה או השפעה קטנה על מנגנונים ביולוגיים), ודורשות יכולת אבחנה גבוהה ומדגם סטטיסטי מספק. במחקרים אפידמיולוגיים, נדרשים גם טיפול בהסרת גורמים "מערפלים" אשר עלולים לפגום באיכות התוצאות (חשיפות אחרות למשל) ובהערכה כמותית של החשיפות (דבר שקשה לבצעו לחשיפות נמוכות ובלתי קבועות). פער נוסף הינו בהתפתחות מהירה של טכנולוגית התקשורת (טלפונים סלולריים לדוגמה), שהינה מהירה לעומת הזמן הדרוש לביצוע המחקרים. עוד יש לציין שמגבלות החשיפה לקרינה בתקנים ובקווים המנחים, מתבססות על השפעות שניתן להראות כי הינן בעלות בסיס מוצק ע"פ קריטריונים שהוגדרו על-ידיהם, והשפעות אחרות אינן נכללות (למעט קיום של מקדם בטחון לעומת ההשפעות המבוססות).
אולם, בשל ההיקף הרב של האוכלוסיה החשופה לקרינה באופן ממושך, והשפעות הבריאות האפשריות, קיימת חשיבות רבה לקיום המחקרים, למרות מגבלות אלו. כדוגמה פשוטה, אף עליה בשיעור תחלואה של פרומיל אחד בקרב משתמשים בטלפונים סלולריים, משמעותה הינה לגבי מיליונים של משתמשים.
נתמקד בעיקר בתחלואת הסרטן ובחקר ההשפעות הסרטניות. אחד המחקרים המשמעותיים ביותר בשנים האחרונות הינו של קבוצת מחקר ה"אינטרפון" (2010) - מחקר בינ"ל בו השתתפו 13 מדינות. הפרסום התייחס ל-5,117 מקרים של גידולי מוח בקרב משתמשים בטלפונים סלולריים. נמצאה עליה בתחלואה בגידולים מסוג גליומה, בקרב המשתמשים בטלפונים במשך שיחות מצטבר גדול יותר. אולם, החוקרים קבעו כי לא ניתן להסיק על עודף סיכון בשל מגבלות במחקרים, והמליצו על המשך המחקר.
תוצאות מחקר ה"אינטרפון", וגם מחקרים נוספים של תחלואה בגליומה ובנוירומה אקוסטית, הובילו את הארגון הבינ"ל לחקר הסרטן, IARC, לסווג בשנת 2011 את הקרינה הבלתי מייננת בתחום תדרי הרדיו בקטגוריה "2B", שמשמעותה "מסרטן אפשרי בבני אדם" ("possibly carcinogenic to humans").
סיווג זה של ה-IARC, 2B, "מסרטן אפשרי בבני אדם", ניתן בשנת 2002 לחשיפה לשדה מגנטי בתדר רשת החשמל, עבור תחלואת לוקמיית ילדים. הבסיס לכך הינו ניתוחים סטטיסטיים משולבים (pooled analysis) שנערכו לממצאים של מחקרי חשיפת ילדים לקווי מתח במדינת קליפורניה בארה"ב, אשר הדגימו עודף תחלואה (פי 1.7-2) בקרב ילדים שנחשפו מעל לרמות של 3-4 מיליגאוס.
דרגה 2B, "מסרטן אפשרי בבני אדם" הינה הדרגה השלישית במדרג הגורמים מסרטנים של ה-IARC, לאחר "מסרטן ודאי בבני אדם" (דרגה 1) ו"מסרטן ככל הנראה בבני אדם" (דרגה 2A), ומעל לדרגת "לא ניתן לסיווג כמסרטן בבני אדם" (דרגה 3). משמעותה היא שקיימת אפשרות לקשר בין החשיפה לתחלואה, אך הראיות לקיומו בבני אדם הינן "מוגבלות", הראיות לקיומו בבע"ח הינן "פחות ממספקות" ולא קיים מנגנון שיכול להסביר את הקשר.
לאור הממצאים עד כה, מהן המלצות ארגון הבריאות העולמי והגופים המובילים את נושא ההתגוננות בפני הקרינה הבלתי מייננת?
- הפחתת החשיפות לקרינה, באמצעות אימוץ מגבלות חשיפה לקרינה מקובלות בתקנים ובקווים מנחים, של גופים מובילים (כגון ICNIRP, הועדה הבינ"ל להגנה בפני קרינה בלתי מייננת ו-IEEE, האיגוד הבינ"ל של מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה). מגבלות אלו מתבססות על השפעות קרינה מבוססות, תוך נקיטת מקדמי בטחון.
- קיום "עקרון הזהירות" (precautionary principle) – הפחתת החשיפות באמצעים סבירים אף מתחת למגבלות החשיפה המקובלות. בישראל, המשרד להגנת הסביבה קבע החמרות לעומת מגבלות החשיפה של ICNIRP, ואימץ יחד עם משרד הבריאות החמרות להפחתת החשיפות בתדר רשת החשמל.
- המשך חקר הקשר בין החשיפה לקרינה לבין התחלואה, בין השאר בשל היקף החשיפות וההשפעה האפשרית הרבה של כל גידול קטן יחסית בסיכון לתחלואה.