1. רקע
בתי מלאכה קטנים (במ"קים) בארץ ובמדינות רבות נוספות הם רוב מקומות העבודה והחלק העיקרי של העובדים מועסק בהם. מחקרים שנערכו על ידי EU-OSHA הראו שחשיפתם של עובדי במ"קים לגורמי סיכון גדולה יותר של עובדים במפעלים גדולים. לפיכך, קיימת חשיבות רבה בטיפול נכון של הבמ"קים בנושאי הבטיחות והגיהות. הנחלת נושא הבטיחות והגיהות בבמ"קים קשה שבעתיים מהנחלתו במפעלים גדולים ומבוססים.
בשנת 2017 התקבלה במוסד לבטיחות וגיהות החלטה להגביר את הפעילות בבמ"קים בנושאים גיהותיים, להעמיק את ההסברים ואת ההדרכות לגבי מכלול ההיבטים הקשורים למניעת מחלות מקצוע.
1.1 ייחודם של בתי מלאכה קטנים
בבמ"קים אין אחראי לנושא הבטיחות והגיהות, אין ועדות בטיחות, וכמובן אין ממוני בטיחות. מעט מהמשאבים מופנים לנושאי בטיחות וגיהות, אף על פי שחומרת הסיכון איננה פחותה מאשר זו שבמפעלים הגדולים. יש קושי לבמ"ק לתרגם יחס של עלות-תועלת לתחום ההשקעה בבטיחות ובגיהות, ולפיכך, עסק קטן בוחר לרוב לא להשקיע בתחום זה. לבמ"קים חסר ידע בזיהוי סיכונים, ולא קיימים בהם תקציבים לשכירת יועצים חיצוניים. אין הגדרת תפקידים ברורה כמו במפעל גדול. בעל העסק, לרוב, אחראי ישירות לענייני הניהול, המכירות, הרכש, תכנון כוח האדם וכיו"ב. את נושא הבטיחות והגיהות הם רואים לרוב כאחריותם המקצועית של העובדים.
2. הבמ"קים שבהם ביקרנו
במסגרת פעילות הגיהות בבמ"קים ביקרו גיהותני המוסד לבטיחות ב-316 בתי מלאכה קטנים ברחבי הארץ, לפי הפילוח הבא:
| גרף 1: סוגי הבמ"קים שבהם בוצעה פעילות גיהותית |
 |
| *(שונות – מאפיות, אלקטרוניקה, ייצור נרות, הדפסות משי, מרפדיות, טחנות קמח, תיקון בלמים, תיקון רדיאטורים, תיקון מצברים, ייצור צבעים, ציפויים, טקסטיל) |
במרבית הבמ"קים – 66% – שבהם בוצעה פעילות גיהות, מספר העובדים קטן, בין 1-5. מיעוטם הם במ"קים עם מספר גבוה יותר של מועסקים. מספר העובדים בבמ"קים מוצג בגרף 2.
| גרף 2: התפלגות הבמ"קים שבהם בוצעה פעילות גיהותית על פי מספר העובדים. |
 |
3. מתכונת הביקור
במהלך הביקור בבמ"קים נבדקה קשת רחבה של נושאים, תוך התמקדות בסיכונים הבריאותיים ומניעת התפתחות מחלות מקצוע. כל במ"ק וסיכוניו הוא.
הביקור בבמ"ק כלל:
א. הסברים למעסיק לגבי מטרת הביקור ותוצריו.
ב. סריקת גורמי סיכון העלולים לגרום לפגיעה בריאותית.
ג. בחינת התהליכים – תנאים סביבתיים, חומרי גלם, תוצרי פליטה, גורמי סיכון ארגונומיים ופיזיקליים.
ד. בחינת הציוד המגן האישי שקיים בבמ"ק – נבדק אם נעשה שימוש בציוד מגן אישי לסוגיו. כפפות, מסכות מגן, סינרים, משקפי מגן וכו'. נבדקה התאמת הציוד לתהליך ולחומרים הספציפיים ונבדקה תחזוקת הציוד.
ה. הדרכה לגבי שימוש נכון בציוד המגן. ניתנה הדרכה בחבישה נכונה של מסכות המגן.
ו. בחינת פתרונות אפשריים – הוצגו בפני המעסיק פתרונות ישימים להקטנת הסיכונים.
ז. הדרכה בעל פה – במהלך הביקור נמסר למעסיק ולעובדים מידע בעל פה לגבי הסעיפים הבאים:
- גורמי סיכון שאותרו והשפעתם הבריאותית.
- דרכים הנדסיות לצמצום חשיפה – התקנה ומיקום של מערכות יניקה, שיטות עבודה נכונות.
- הצורך בשימוש בציוד מגן אישי – התאמה, תחזוקה.
- דרישות החוק.
ח. כסיכום הביקור נשלח לבמ"ק דוח המפרט את הביקור וכולל את גורמי הסיכון שאותרו והמלצות מעשיות להפחתת הסיכונים.
4. ממצאים לפי גורמי סיכון
להלן בטבלה מספר 1 – ריכוז גורמי סיכון בריאותיים פוטנציאליים שאותרו במהלך הביקור בבמ"קים.
| טבלה 1: גורמי סיכון פוטנציאליים בבמ"קים שנסקרו |
 |
5. אמצעי הבקרה
במהלך הביקורים נבחנו אמצעי הבקרה שננקטו בבמ"ק כדי להפחית את החשיפות הקיימות וכדי להתאימם.
5.1 יניקות מקומיות
רק בחלק קטן מהבמ"קים – 12% בלבד – הותקנו מערכות יניקה מקומיות, ביוזמת הבמ"ק, שמטרתן לפתור בעיית חשיפה. במרבית הבמ"קים, במידה שקיימות מערכות יניקה, הן חלק אינטגרלי מהמכונה.
- בנגריות, מרבית המכונות לעיבוד עץ מחוברות ליניקות אינטגרליות. לעומת זאת, הכלים הידניים שבשימוש הנגרייה אינם מחוברים ליניקות.
- במוסכי פחחות וצבע קיימים תאי צביעה, המצוידים במערכת יניקה מסוג דחיפה / יניקה, שתפקידם להבטיח את איכות צביעת הרכב. לעומת זאת, לכלי הליטוש הידניים, המשמשים בתהליכים של תיקוני פח, רק בחלק קטן מהמוסכים – 7% בלבד – חוברו הכלים הידניים ליונק.
- במסגריות בתהליכי ריתוך – רק ב 6% מהמסגריות שנבדקו בוצע הריתוך תחת מערכת יניקה מקומית.
הבעיה: המודעות בבמ"קים לחשיבות של התקנת מערכות יניקה מקומיות כפתרון יעיל בהפחתת החשיפה, נמוכה מאוד. העלות הגבוהה של התכנון, ההתקנה ותחזוקת מערכות היניקה היא אחד הגורמים לאי-קיומן בבמ"קים.
5.2 ציוד מגן אישי
במרבית הבמ"קים השימוש בציוד מגן אישי הוא קו ההגנה העיקרי. השימוש באמצעי מגן כפתרון לבעיית החשיפה זמין וזול יותר לעומת פתרונות אחרים. אך, למרות זאת, השימוש בציוד מגן אישי בבמ"קים איננו נפוץ.
- אוזניות / אטמים – בכל ענפי הבמ"קים השונים שבהם ביקרנו קיימת מודעות לצורך בהגנת השמיעה בתהליכים רועשים וב-65% מהבמ"קים נרכשו אוזניות / אטמים. הבעיה טמונה בהרכבה לא נכונה של האטמים ובשימוש לא קבוע באוזניות.
- מסכות מגן – הצטיידות במסכות מגן נשימתיות בבמ"קים נפוצה פחות מאשר בציוד להגנת השמיעה. רק ב-28% מהבמ"קים קיימות מסכות מגן. בנגריות ובמוסכים קיימים שני סוגים של מסכות: נשמיות להגנה מפני חלקיקים, ומסכות עם מסנן כהגנה מפני ממסים אורגניים (תהליכי צביעה). במפעלי שַיש, המודעות לסיכון הבריאותי עלתה מאוד בשנים האחרונות. ב-92% ממפעלי השיש, משתמשים בנשמיות מסוג P-3 להגנה מפני אבק הסיליקה.
- כפפות מגן – כפפות מהוות מחסום מפני חדירה עורית. רק ב-29% מהבמ"קים קיימות כפפות מגן.
הבעיה שצצה ועלתה במהלך הביקורים הייתה בחירה לא נכונה של ציוד מגן אישי, ציוד מגן אישי שאיננו מתאים מבחינת סוג החומר ופקטור ההגנה. שימוש בציוד מגן אישי לא מתאים מסכן את בריאות העובד, הסבור לתומו שהוא מוגן בעת ביצוע התהליך. והדוגמאות לכך בבמ"קים רבות:
- בנגריות לעתים משתמשים בנשמיותP-1 , במקום בנשמיות P-2.
- בתהליכי צביעה שימוש בנשמיות או במסכה עם פילטר מסוג A; בצביעה בריסוס נדרש שימוש במסכה מסוג AP, המשלבת הגנה מפני אירוסול טיפתי וממסים.
- במוסכים, בתהליכי ניקוי עם ממסים, שימוש בכפפות לטקס דקות בעת עבודה מסיבית עם ממסים.
בחירה של סוג המסכה ורמת ההגנה הנדרשת מתבססת על תוצאות בדיקות סביבתיות. בבמ"קים לרוב לא מתבצעות בדיקות סביבתיות, ולכן ניתנו הנחיות בהתאם לניסיון המקצועי. במרבית הבמ"קים שבהם ביקרנו קיים סוג כלשהו של ציוד מגן אישי, אך אין הקפדה על שימוש בו.
5.3 סיכום אמצעי הבקרה – בגרף שלהלן מוצג אחוז הבמ"קים שבהם קיימים אמצעי בקרה להקטנת החשיפות, לעומת אלו שאינם מטפלים בבעיות. השימוש בציוד להגנת השמיעה נפוץ בבמ"קים. לעומת זאת, כמעט שאין השקעה ביניקות מקומיות, והשימוש במסכות מגן ובכפפות מצומצם.
| גרף 3: אחוז במ"קים בהם קיימים אמצעים להקטנת החשיפה |
 |
6. בדיקות סביבתיות תעסוקתיות
בדיקות סביבתיות תקופתיות בוצעו ב-18% בלבד מכלל הבמ"קים שבהם ביקרנו. בבמ"קים בהם כן בוצעו ניטורים סביבתיים הדבר בוצע לפני מס' שנים במסגרת של פרויקט סיוע למפעלים קטנים, ולא ביוזמת המעביד. למרות התוצאות החריגות שנמדדו, לא יזמו המעסיקים בדיקות המשך, כמתחייב מהתקנות. בכל הבמ"קים, על פי הסיכונים שאותרו, קיימת חובה לבצע סקר מקדים ובעקבותיו בדיקות סביבתיות. בחלק גדול מהבמ"קים אין כלל מודעות לדרישות התקנות. כמו כן, העלות הגבוהה של ביצוע בדיקות גורמת לאי-קיומן.
7. בדיקות רפואיות
בדיקות רפואיות תעסוקתיות בוצעו רק ב-12% בלבד מכלל הבמ"קים. מעט מאוד עובדים בבמ"ק נשלחים לביצוע בדיקות רפואיות תקופתיות, בדיקות שמיעה ובדיקות הקשורות בחשיפה לחומרים ספציפיים, המפורטים בתקנות. בדיקות רפואיות תעסוקתיות מתבצעות בהמשך לתוצאות ניטורים סביבתיים, כך שאם לא בוצעו בדיקות סביבתיות, המרפאות התעסוקתיות לא יערכו בדיקות לעובדים.
מיעוט הביקורים במרפאות התעסוקתיות נובע גם ממורכבות התהליך. הדבר מחייב את חלוקת העובדים לפי הקופות השונות ותיאום עם כל קופה בנפרד. במ"ק שבו מספר העובדים קטן, יתקשה בביצוע פעילות חשובה זו, והמטלה מתווספת לפעילויות הרבות של בעל העסק.
8. מסקנות
- כמו בעולם, כך גם בארץ, המודעות בבמ"קים לסיכונים גיהותיים נמוכה מאוד.
- ההשקעה בפתרונות הנדסיים, פתרונות עדיפים, דוגמת יניקות מקומיות, כמעט איננה קיימת.
- השימוש בציוד מגן אישי הוא קו הגנה עיקרי מפני חשיפה. בחלק מהבמ"קים, כתוצאה מחוסר ידע, נעשית בחירה שגויה, וציוד המגן האישי שנקנה איננו מתאים לסוג התהליך או החומר.
- בדיקות סביבתיות תעסוקתיות, הנדרשות על פי חוק, כמעט שאינן מבוצעות. מרבית הבדיקות שבוצעו היו ממומנות, ולא בוצעו ביוזמת הבמ"קים עצמם.
- חלק קטן בלבד מהעובדים נשלח לבדיקות רפואיות תעסוקתיות. למרות חשיבות הנושא, העובדים אינם בפיקוח רפואי.
- עובדי הבמ"קים כמעט אינם מקבלים הדרכות בנושאי גיהות.
- בבמ"קים אין גיליונות בטיחות של החומרים שבשימוש, למרות התקנות המחייבות זאת. קבלת גיליונות בטיחות עשויה לעזור בבמ"ק בהבנת הסיכון בחומר.
- במרבית הבמ"קים אין חדרי אוכל נפרדים. העובדים אוכלים ושותים בעמדות העבודה.
9. המלצות להמשך
המשך הפעילות הגיהותית בבמ"קים נחוצה להעלאת המודעות לסיכונים הבריאותיים ולעזרה בבחירת הפתרון המתאים להקטנת החשיפה ולמניעת התפתחות מחלות מקצוע.
חשוב שיבוצעו בבמ"קים סקרים מקדימים, ובעקבותיהם בדיקות סביבתיות תעסוקתיות לקביעת רמות החשיפה, ובהמשך – יישום של פתרונות מתאימים להקטנת החשיפה.