מאת:שלמה אלוני, מנהל מחוז המרכז וי-ם, המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:29/08/2019
בשינוע בטון רטוב מהמפעל אל אתר הבנייה חוברים יחדיו גורמים רבים. המערבלים מסיעים את הבטון אל האתר, אשר בו ישולבו משאבות בטון ניידות, דודי בטון ועגורנים לשינוע הבטון אל נקודות הקצה. העבודה באתר מתאפיינת בריבוי צוותים ממגוון מקצועות, העובדים במקביל, באופן שתורם לזרימת התהליך ולמניעת אירועי בטיחות.
מאמר זה ידון בעיקרי היבטי הבטיחות בעת שינוע בטון רטוב, בשלבי בנייה שונים. לממונה הבטיחות ולצוות האתר השפעה רבה על הצלחת תהליך השינוע ועל מניעת אירועי בטיחות לכל אורכו. לימוד המשימה בכל שלב - תכנון מרכיבי העבודה הכנת תשתית לקליטת הבטון, שילוב בעלי התפקידים השונים והקצאת אמצעים - יאפשר הערכת סיכונים ומתן מענה לכשלים הצפויים בפעולת היציקה (תרשים 1).
מהו בטון?
בטון הוא חומר עיקרי בבנייה, המכיל תערובת צמנט, חול, חצץ ומים. לאחר ייצורו, יתבצע שינוע הבטון לסביבת האתר באמצעות מערבל, ואחרי כן ייצקו אותו לתבניות באמצעות משאבות או מכלים (דודי בטון).
כמה שעות לאחר הייצור, תערובת הבטון מתקשה ומתקשחת. עוד מהתקופה העתיקה קיים תיעוד של הכנת תערובת בטון עם חרס, סיד וגבס, ואפילו עם אפר געשי (בתקופת הרומאים). הבטון המודרני הומצא על ידי מהנדס בריטי במאה ה-18.
מהלך העבודה
הבטון משמש לבניית השלד הנושא של הבניין, החל מיציקת יסודות, רצפה (רפסודה), קירות תמך, עמודים ותקרות. שינוע הבטון מוגבל במסגרת "זמן נתון", לכן קיימת חשיבות מכרעת לתכנון התהליך, לזרימה שוטפת שלו ולהשקעת זמן ומחשבה בתכנון המקדים.
 |
| העברת הבטון מהמערבל אל פתח הזנת המשאבה |
תרשים 1 - תכנון כללי
התרשים הבא (תרשים 2) יציג בפירוט יתר את מרכיבי הפעילות, אשר מתוכם נגזרים תוכנית הבטיחות או סקר הסיכונים. מטרת התרשים היא להציג את כיווני החשיבה העיקריים בהכנת סקר הסיכונים, בשילוב צוותי ההנדסה והתפעול באתר (מנהל האתר, מהנדסי ביצוע, מנהלי עבודה ובעלי מקצועות נוספים).
תרשים 2 - פעולות בתהליך שינוע הבטון
* לכל מרכיב בתרשים יבוצע סקר סיכונים ופתרונותיהם
סוגי הבטון העיקריים
בטון מזוין
טכנולוגיית בנייה, שבה משולבים בטון וחומר אלסטי, במטרה לקבל חומר בנייה חזק במיוחד. בדרך כלל, החומר עשוי בטון עם פלדה, בצורת רשתות או מוטות, בהתאם לסוג ה"מאמץ" הנדרש מהמבנה לשאת עליו.
בטון דרוך
טכנולוגיית בנייה לקירות, גשרים או קירויים ותקרות, הנושאים עומסים חריגים על פני מיפתח רחב של המבנה או האולם. כאן משולבים בטון וכבלי פלדה מתוחים, המתוכננים לשאת עומס מותאם.
בטון קל (בטון אדריכלי)
מיועד לצורכי עיצוב אדריכלי באמצעות תבניות מעוצבות. הבטון מיועד לשאת עומסים קלים, כגון מדרכות בחניונים. הוא משונע באמצעות משאבות מייקו, המיועדות לשינוע בטון דליל יותר בלחצי עבודה נמוכים.
שילוב הבטיחות בתהליך השינוע
תרשים 2 מציג את מרכיבי הסיכון העיקריים בתהליך שינוע הבטון. הוא אינו נותן מענה מדויק לכל שלב, אלא מציג היבטי בטיחות עיקריים, תוך חשיבה על התאמת ציוד מגן אישי, הקצאת אמצעים להגברת הבטיחות, והערכת הסיכונים בהתאם לכך. ממוני הבטיחות ומנהלי העבודה ילמדו את פעולות הבנייה הצפויות ויכירו אותן; הממונה ינתח את המשמעויות השונות בהתקדמות התוכנית, כלומר, יוביל את בקרת התהליך. שינוע הבטון לאתר, יבוצע, בדרך כלל, באמצעות מערבלי בטון, בשילוב משאבות בטון ניידות ודודי בטון בהסעת בטון לגובה. המטרה היא לשנע בטון למקומות שהגישה אליהם מוגבלת, כגון טפסה עמוקה, תבנית צרה, עמודים, פינות, משטחים וכד'. מערבל הבטון מותקן על משאית שנושאת נפחי שינוע של 6 עד 13 קוב בטון. לבד מהשימוש הנרחב במשאבות בטון, יש שימוש רב בדוד בטון, המיועד לשינוע באמצעות עגורן לנקודות קצה או להשלמת כמויות קטנות לאחר סיום פעולת המשאבות, ליציקת עמודים וקירות קצה.
 |
| סיום עבודות ברזל על הרפסודה (הרצפה) טרם היציקה |
תכנון תנועת כלי הרכב השונים (כלי רכב תפעוליים) באתר ינותב לתנועה חד-סטרית, במידת האפשר, למניעת תאונות דרכים. נדרשת התחשבות ברדיוסי סיבוב ונסיעה לאחור של כלי רכב. לרוב, תנועת המערבלים לאתרי הבנייה מתרחשת בשעות הלילה או הבוקר המוקדמות. זאת, כדי לאפשר זרימה שוטפת של הבטון מהמפעלים לאתרי הבנייה, ללא המתנה בפקקים.
לשלב הזה נדרש תכנון תעבורתי מפורט (הסדרי תנועה) תוך הצבת שלטים, ואף שוטרים או מכווני תנועה. כמו כן, כאן נתאים ציוד מגן אישי בולט, כגון אפודים זוהרים, פנסים, מקלות תאורה, עמודי תאורה ניידים; בהיבט דרכי הגישה, נבצע הכנה מוקדמת בשטח על ידי הרטבת הדרכים או פיזור פסולת אספלט, למניעת ענני אבק.
דגשים בבטיחות
- בשלב היציקה - תיאום עם קבלן המשאבות לגבי בקרת התנועה ודילוג המשאבות, במסגרת בקרת התהליך. בשלב המקדים ליציקה מומלץ לערוך סיור תיאום בשטח לבחירת קרקע יציבה, לתכנון מיקום המשאבות ופריסתן, לתכנון מדויק של הדילוג, לתכנון פתיחת הזרועות ותמיכת רגלי הייצוב ולפילוס המשאבות.
- מיקום מפעיל המשאבה (באמצעות שלט רחוק) - ייעשה תוך מתן אפשרות לשדה ראייה רחב ככל האפשר, כדי לא לפגוע באובייקטים ובצוותים המעוסקים בפיזור הבטון.
- פעולת השינוע לגובה תחייב הדרכת עובדים ומפעילים, הכנת גידור, מעברים ומדרכי עבודה בטוחים. גם כאן יש להקפיד על התאמת ציוד מגן אישי לעבודה בגובה (התקני קשירה, בלימה, עיגון וכיו"ב).
- כל תנועה של זרוע המשאבה תיבחן אל מול סרגל סיכונים, תוך התחשבות בתנועת עגורני צריח; אובייקטים באתר (עמודים, קירות, לוחות חשמל, גדרות); מיקום צוותי עבודה הפועלים במקביל (על פיגומים, תבניות, רצפה, נקודות מתות); תנועת במות הרמה או פיגום נייד, עבודה מתוך סולמות; עבודה בכלים מיטלטלים, כגון מכשירי רטט, פטישים, מכשירי חיתוך, ריתוך וכד'.
 |
| הזרקת בטון מכמה משאבות במקביל אל רפסודה אחת |
רשימת הסיכונים האופייניים לתהליך
- תנועת עובדים בסמוך לתנועת רכב תפעולי.
- ענני אבק.
- רעש מטריד רציף (פעולת משאבות ומערבלים).
- סנוור.
- התהפכות כלי רכב, משאבות, קריסת זרוע המשאבה.
- פגיעות מזרוע של מנוף, משאבה או דוד בטון.
- התחשמלות, כתוצאה מפגיעה בקווי חשמל.
- החלקות, נפילות, חבטות.
- קריסת טפסה, תבנית, קיר.
- ריבוי בעלי מקצוע באזור העבודה.
- כלי רכב תקוע בנתיב התנועה.
נתונים טכניים - משאבת בטון
- גובה מקסימלי לזרוע משאבה אנכית: כ-40 ס"מ (מעל גובה המשאית).
- אורך מקסימלי לזרוע משאבה אופקית: כ-35 מ'.
- קצב שאיבה: כ-140 קוב למשאבה, לשעה. במקרה של כמה משאבות המשמעות היא אלפי קוב במשמרת.
- לחץ מרבי להסעת בטון: כ-70 בר.
- זרועות ייצוב בפתיחה של כמה מטרים ממרכב המשאבה.
תאונות קטלניות, שהתרחשו כתוצאה מתהליך שינוע בטון
2008 - עובד נהרג מפליטת בטון (בעת התפוצצות צינור בטון) ומנפילה מגובה.
2011 – עובד נהרג כשנשאב אל תוך מסוע בטון.
2014 – עובד נהרג כתוצאה מנפילה של משאבת בטון עליו.
2014 – מפעיל משאבת בטון נהרג מהתחשמלות בעת פגיעת משאית בקו חשמל באתר.
2015 – עובד נהרג מחבטת צינור משאבת בטון שהתפוצץ.
2016 – עובד נמחץ על ידי משאבת בטון.
2017 – עובד נהרג כתוצרה מדריסה על ידי מערבל בעת נסיעה לאחור.
2019 – נהגת צעירה, שעצרה בצומת מרומזר, נהרגה מהתהפכות מערבל בטון על רכבה, כאשר נהגו הגיע אל הצומת, נעצר והתהפך על רכבה כתוצאה מטלטולי הבטון.
2019 – עובד נהרג בצפון הארץ כתוצאה מפגיעת זרוע של משאבת בטון שעמדה להתהפך.
סיכום: לימוד מעמיק של פעולות הבנייה, ניתוח הסיכונים, תכנון מוקדם יאפשרו פעילות שינוע בטון ויציקתו ללא אירועי בטיחות משמעותיים. תהליך השינוע, אשר מעורבים בו גורמים רבים בפרק זמן קצר, יוצר מגוון של בעיות בטיחות בו-זמניות. לכן, נודעת חשיבות מכרעת לניתוח הסיכונים ולעדכון והדרכת בעלי התפקידים. ממונה הבטיחות הוא שאחראי על היבט הבטיחותי.
 |
| עבודה בתנאי לילה |