מאת:ויטלי פרוביז, מדריך גיהות, מחוז צפון, המוסד לבטיחות ולגיהות
תחום הבריאות התעסוקתית שואף, בין השאר, להעלות את המוּדעות בקרב מעסיקים ועובדים לגבי השפעת חומרים כימיים על בריאותם. כלי משמעותי שפותח בתחום ניהול החומרים הכימיים הוא מערכת ה-(GHS (Globally Harmonized System - שיטה כלל-עולמית לסיווג, לסימון ולמסירת מידע על סיכונים של חומרים כימיים, כולל תיווי ואריזה.
בכל העולם מתגברת מגמה ברורה של שימוש בחומרים כימיים, המופיעים בתהליכים שונים, בכל תחומי חיינו: בתעשייה, ברפואה, בחקלאות, בבנייה ועוד. בכל שנה נכנסים לשימוש עשרות אלפי חומרים כימיים חדשים (על פי נתוני אגודת מהנדסי הכימיה והכימאים). למעשה, בני אדם בכל העולם נחשפים מדי יום למוצרים המכילים חומרים כימיים שונים. בד בבד עם התקדמות וחיוניות השימוש בחומרים כימיים, עולה, במקרים רבים, גם הסיכון הטמון בשימוש בהם, אשר גורם להשפעה שלילית על בני האדם ועל הסביבה.
אחת המטרות החשובות בבריאות תעסוקתית היא העלאת המוּדעות והידע בקרב המעסיקים והעובדים. ככל שהמודעות בקרב האוכלוסייה העובדת – בנוגע להשפעת חומרים כימיים על בריאותה – גדלה, גוברים גם המאמצים לנקיטת אמצעים שונים למניעת החשיפה לאותם גורמי סיכון. עובד, המכיר ומבין את הסיכונים בעבודתו, יפעיל את הידע וידאג לעבוד בהתאם לכללי הבטיחות והגיהות, להשתמש בציוד המגן האישי הנדרש ולא ליטול סיכון מיותר. המוסד לבטיחות ולגיהות עושה מאמצים גדולים כדי להדריך את העובדים בנושאי בטיחות ובריאות, כולל בסיכונים כימיים במקומות עבודה שונים.
אחד הכלים המשמעותיים ביותר, שפותחו בתחום הניהול המושכל והבטוח של חומרים כימיים ומסירת מידע אמין לגביהם לציבור, היא מערכת ה-GHS (Globally Harmonized System of Classification and Labelling of Chemicals), אשר כשמה כן היא: שיטה כלל-עולמית מותאמת לסיווג, לסימון ולמסירת מידע על סיכונים של חומרים כימיים, ובכלל זה תיווי ואריזה שלהם. מערכת ה-GHS מציגה כלי, המאפשר סטנדרטיזציה והאחדה בכל מדינות העולם בנושא סיווג החומרים הכימיים והתוויות שהם נושאים. תהליך היישום של מערכת ה-GHS במדינות שונות הוא הדרגתי, ומועד הסיום למעבר שלם אליה נקבע לשנת 2020. מטרת מערכת ה-GHS היא לקבוע קריטריונים אחידים לסיווג הכימיקלים בהתאם לסיכוניהם הפיזיקליים, הבריאותיים והסביבתיים, וכן, לקבוע דרכים אחידות למסירת המידע עליהם באמצעות תוויות וגיליונות בטיחות. באופן מעשי, אפשר לנסח את מטרת ה-GHS כך:
One Chemical - One Label Worldwide. אבן הפינה של ה-GHS הונחה כבר בשנת 1992, בכינוס "פסגת כדור הארץ" הראשון, שהתקיים בריו דה ז'נרו, ברזיל, כאשר בהחלטה של ארגון ה-UNCED של האו"ם הוגדר הצורך באחידות סימון ותיווי סיכונים של חומרים כימיים, כולל גיליונות בטיחות. בהמשך, בשנת 1994, נחתם מזכר הבנה בין ארגונים בין-לאומיים שונים (כגון ארגון המדינות המפותחות ה-OECD, ארגון העבודה הבינלאומי ה-ILO, ארגון הבריאות העולמי ה-WHO ועוד) על הקמת תכנית בין-ארגונית לניהול מושכל של כימיקלים, הידועה בשם תוכנית ה-IOMC.
מערכת ה-GHS מכילה את העקרונות הבאים:
- קריטריונים מותאמים עבור סיווג החומרים הכימיים ותערובותיהם בהתאם לסיכונים אקוטיים ומצטברים (סיכונים פיזיקליים, בריאותיים, סביבתיים).
- מרכיבים מותאמים לתקשור הסיכונים, הכוללים דרישות לתוויות ולגיליונות בטיחות (SDS).
GHS לא חל על תיווי תרופות, תוספי מזון, קוסמטיקה ושאריות חומרי הדברה במזון. אולם הוא חל במקומות עבודה שבהם משתמשים בחומרים כימיים ושבהם העובדים עלולים להיחשף לחומרים אלה בעת עבודתם.
*להלן אפשר לראות את צורות הסימול, הפיקטוגרמות של מערכת ה-GHS:
* בהתאם לתקן ישראלי ת"י 2302 חלק 1 – חומרים ותערובות מסוכנים: סיווג, תיווי, סימון ואריזה. (מהדורת 2011)
סיווג על פי מערכת ה- GHSמבוסס על קבוצת סיכון (Hazard Class) ודרגת סיכון (Hazard category). כך, בסיווג הסיכון הבריאותי מוגדרים 10 קבוצות סיכון. לכל קבוצת סיכון נקבעו דרגות שונות, בעלות משמעות שונה.
להלן טבלה, המתייחסת לסיכון הבריאותי:
נוסף על מידע לגבי קבוצות ודרגות סיכון, מערכת ה-GHS מתייחסת במשפטים קצרים ומוסכמים לדברים נוספים, כגון הצהרות על השפעות גורמי סיכון H-hazard statements, הצהרות על אמצעי זהירות P-precautionary statements ומידע נוסף על גורמי סיכון EUH-supplemental hazard information.
לדוגמה: מובאים נתונים המופיעים ב-GHS, בגיליון הבטיחות של החומר אצטון:
בדוגמה זו התיווי מצביע על אצטון כעל בעל סיכון לדליקות (סיכון פיזיקלי) וכחומר מגרה ומזיק (סיכון בריאותי).
לפי נתונים של קטגוריות הסיכון הבריאותי יצוין שאצטון עלול לגרום גירויים חמורים בעיניים (דרגת הסיכון היא A2) וגירויים בעור (דרגת הסיכון היא 2). חשיפה לאדי אצטון עלולה לגרום לנמנום ולסחרחורות והוא מוגדר כרעיל לאיברי יעד ספציפיים (בעיקר במערכת העצבים המרכזית) – בחשיפה חד-פעמית, עם דרגת סיכון 3. במערכת ה-GHS סולם דרגות הסיכון בנוי על העיקרון שדרגה מס' 1 היא המסוכנת ביותר, ועלייה בסולם הדרגות מצביעה על הפחתת דרגת הסיכון.
סדרה נוספת של קודים מוסכמים, שכולם מתחילים באות H, מראה אף היא שאצטון הוא חומר דליק מאוד, העלול לגרום לפגיעות חמורות בעיניים, לנמנום ולסחרחורות.
קודי סימון, המתחילים באות P, מספקים מידע על אמצעי זהירות שיש לנקוט בעת טיפול בחומר. אמצעים אלה, המתאימים גם לאצטון, מזהירים, לדוגמה, כי יש להרחיק חומר ממקורות חום ואנרגיה גם בעת אחסון, לא לעשן בקרבת החומר ולהיזהר מקרבה לחשמל סטטי, עקב סיכון הצתה. יש להשתמש בציוד מגן אישי, כגון משקפי מגן וכפפות מתאימות, ולשמור את החומר במקום מאוורר. אריזה הכוללת את החומר אמורה להיות סגורה היטב. אם אדם נפגע מהחומר, יש לשטוף את המקום במשך כמה דקות במים זורמים. אם משתמשים בעדשות מגע, יש להוציא אותן לפני שטיפת עיניים.
לסיכום: לשימוש נכון ומושכל בנתוני ה-GHS לחומר כימי קיימת משמעות פרקטית גדולה וחשובה. מידע שנמצא בתיווי קבוצה ודרגת סיכון, הצהרות על גורמי סיכון ואמצעי זהירות, מספק למשתמש אינפורמציה חיונית לגבי סיכונים בכלל וסיכונים בריאותיים בפרט, מגביר את המודעות, תורם לעבודה נכונה עם החומר ומפחית באופן משמעותי את הסיכוי להיפגע ממנו בטווח הקצר ובטווח הארוך.
מקורות
עקרונות ה-,GHS השיטה המתואמת לסיווג, סימון ומסירת מידע על חומרים כימיים – המוסד לבטיחות ולגיהות, 2010