בעקבות התפשטות הקורונה, קבעו ממשלות רבות מגבלות על פעילויות חוץ ואף הטילו סגר כללי על האוכלוסייה. אף שהשפעות מגפת הקורונה לטווח הארוך עדיין אינן ברורות - כשמביאים בחשבון את השינויים שחלו בחיי היום-יום שלנו בתקופה האחרונה, נראה כי לקורונה יש פוטנציאל השפעה מואץ על אורח החיים. בעוד הקורונה היא מגיפה יחסית חדשה, בעולם קיימת מזה מספר שנים מגיפה אחרת- מגפת היושבנות. בשנת 2012 הוגדרו חוסר פעילות גופנית ואורח חיים יושבני כמגפה. על פי ארגון הבריאות העולמי, 31% אנשים בני 15 ומעלה אינם פעילים מבחינה גופנית וכ-5.3 מיליון מקרי מוות בשנה מיוחסים לאורח חיים זה.
על פי ההנחיות ארגוני בריאות בעולם, למניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם, מבוגרים צריכים לעסוק לפחות 150 דקות בשבוע בפעילות אינטנסיביות ברמה בינונית או 75 דקות בשבוע של פעילות אירובית בעוצמה נמרצת (או שילוב שווה ערך של פעילות בינונית ונמרצת), כדי להפחית את הסיכון למחלות כלי דם ולב. הסגר שנכפה על רוב אוכלוסיית העולם נשא השפעות ארוכות טווח על מחלות לב וכלי דם, הקשורות בעיקר לאורח חיים שאינו בריא.
האם מגפת הקורונה גורמת לאנשים ברחבי העולם לנוע עוד פחות?
בהתחשב בהגבלות הממשלות למניעת התפשטות נגיף קורונה, שהשפיעו על יכולת האנשים לעזוב את בתיהם ולעשות פעילויות שגרתיות (בית ספר, עבודה, קניות, ספורט), ולנצל את המשאבים הקהילתיים (פארקים, גני שעשועים, שבילי הליכה ורכיבה), נראה שהקורונה החריפה את בעיית היושבנות.
הפחתת הפעילות הגופנית ועלייה ביושבנות במהלך הסגר גורמות להרעה בבריאות הגופנית והנפשית. מנגד, שמירה על רמות מספיקות של פעילות גופנית והפחתת זמן הישיבה בזמן הסגר עשויה להועיל לבריאות.
במחקר, שנערך בסין במהלך מגפת קורונה על 2,426 ילדים ומתבגרים (בנים - 51.2%; בנות - 48.8%), נמצא כי הזמן שהוקדש לפעילות גופנית פחת בצורה דרסטית, מ-540 דקות בשבוע (לפני המגפה) ל-105 דקות בשבוע (במהלך המגפה), והניב ירידה של 435 דקות בממוצע. השכיחות של חוסר פעילות גופנית עלתה בהרבה, מ-21.3% ל-65.6%; זמן המסך גדל באופן ניכר במהלך המגפה - בסך הכול, עלייה של 1,730 דקות או כ-30 שעות בשבוע, בממוצע.
במחקר, שנערך באוסטרליה על השפעת קורונה על פעילות גופנית ועל יושבנות, נמצא כי צעירים בני 29-18 דיווחו יותר על פעילות יושבנית, לעומת אנשים בגילאי 60-69, בניגוד לנתונים המצביעים על כך שרמות הפעילות יורדות עם הגיל. מגבלות הסגר הביתי והנטייה לצפייה בתוכניות טלוויזיה אהובות, במהלך המגפה, יכלו לתרום לכך שאנשים בילו יותר זמן בישיבה, בהשוואה לשנים קודמות. הפופולריות של פעילות עם מסכים בקרב הדור הצעיר עשויה גם להסביר מדוע צעירים בילו יותר זמן בישיבה בהשוואה למבוגרים.
אילו שכיחות המחלות הכרוניות, הנובעות מאורח חיים לא בריא, הייתה נמוכה יותר האם השפעות הקורונה היו חמורות פחות?
לפעילות גופנית השפעה מגנה על בריאות גופנית ונפשית, בעוד להתנהגות יושבנית השפעות מזיקות. יש עדויות, המראות סיכון מוגבר למחלות כרוניות בקרב אנשים שאינם פעילים גופנים ומנהלים אורך חיים יושבני. התנהגות יושבנית, שכוללת זמן ישיבה ממושך ורמות נמוכות של פעילות גופנית, קשורה לסיכון מוגבר לדיכאון, סוכרת מסוג 2, סרטן, מחלת כלי דם, ותמותה. הפיזיולוגיה של האדם מגיבה במהירות לירידה בפעילות גופנית. לדוגמה, פרק זמן בן שבועיים של פעילות גופנית מופחתת עלול להוביל לירידה בכושר הלב והריאות ולעלות את הרגישות לאינסולין. נראה כי לשבוע אחד בלבד של התנהגות יושבנית יש השפעות מזיקות על מצב הרוח וגלום בו סיכון לדיכאון. כאמור, ניתן לנהל ביעילות תסמינים כאלו באמצעות פעילות גופנית. לא ניתן להתעלם מהקשר בין סיכונים בריאותיים, הנובעים מאורח חיים יושבני, לשיעורי התמותה מקורונה. דיווחים מוקדמים על תוצאות הקורונה מראים כי אנשים בגיל מבוגר עם ריבוי מחלות רקע מועדים לפתח סיבוכים קשים יותר בעקבות הקורונה, והם בעלי סיכון מוגבר לתמותה מהמחלה. אף על פי שהשפעת השמנת היתר על הסיכון לסיבוכים בעקבות הקורונה טרם נבדקה לעומקה, יש דיווחים כי היא הגורם לאשפוז בעקבות המחלה.
מחקר, שנערך על אוכלוסייה בשווייץ ובצרפת בזמן הסגר בחודש אפריל, מצא כי לפעילות גופנית נודעת השפעה מגנה על הבריאות הגופנית והנפשית בזמן הסגר. נמצא כי גידול בפעילות גופנית בשעות הפנאי היה קשור לבריאות גופנית טובה יותר, בעוד הגדלת זמן הישיבה הייתה קשורה לבריאות פיזית ונפשית נמוכה יותר.
השפעות מזיקות הקשורות לקרונה כוללות נזק לריאות, פגיעה בכלי דם ועוד. בהקשר זה יש לפעילות גופנית היבט של מניעה והקלה מסיבוכים אפשריים, בעקבות הנגיף. ראשית, פעילות גופנית משפרת תפקודי כלי דם ולב, מגבירה את הסיבולת וחוזק השריר גם של השרירים האחראים לנשימה, ולכן, הופכת אותם ליעילה יותר. נוסף על כך, יש לפעילות גופנית השפעות על מערכת החיסון, והיא יכולה להאט את הירידה במערכת החיסון הטבעית, שמתרחשת עם ההזדקנות ויכולה לשפר את התגובה החיסונית לנגיפים, ולהפחית את שכיחות הזיהומים לאורך החיים. באופן כללי, פעילות גופנית ומניעת השמנת יתר הם גורמים מכריעים במניעת סיבוכים קשים ובתמותה מוקדמת ויסייעו להגן עלינו מפני מגפות נגיפיות עתידיות.
לפעילות גופנית יש גם תפקיד מרכזי בבריאות הנפש ובתפקוד הקוגניטיבי, כיוון שהיא מקלה על תסמינים דיכאוניים, מפחיתה חרדה, משפרת יכולות למידה ומועילה לשיפור בתפקוד הקוגניטיבי בקרב מבוגרים. כתוצאה מכך, התועלת בהמשך הפעילות לשמירה על בריאות גופנית ונפשית בעת מגפת הקורונה לא תסולא בפז.
לסיכום, אנו עומדים כעת מול שתי מגפות המתרחשות בו-זמנית. העולם כנראה יתגבר על מגפת הקורונה ויחזור לשגרה. עם זאת, מגפת היושבנות תימשך, ובאופן מדאיג אנו עשויים להימצא אף בסיכון להחמרתה כתוצאה מהקורונה. מומחים מובילים בתחום הבריאות מדגישים את חשיבות המשך התנועה ואת השמירה על שגרת פעילות גופנית במהלך מגפת הקורונה, לצורך מניעת תחלואה עקב אורח חיים יושבני.
מקורות:
Wiederhold, B. K. (2020). Connecting Through Technology During the Coronavirus Disease 2019 Pandemic: Avoiding “Zoom Fatigue".l
Jiang, M. (2020). The reason Zoom calls drain your energy. Remote Control, BBC. Online: https://www. bbc. com/worklife/article/20200421-why-zoom-video-chats-are-so-exhausting.
Dhir, A., Kaur, P., Chen, S., & Pallesen, S. (2019). Antecedents and consequences of social media fatigue. International Journal of Information Management, 48, 193-202.
Hall, G., Laddu, D. R., Phillips, S. A., Lavie, C. J., & Arena, R. (2020). A tale of two pandemics: How will COVID-19 and global trends in physical inactivity and sedentary behavior affect one another?. Progress in Cardiovascular Diseases.
Mattioli, A. V., Puviani, M. B., Nasi, M., & Farinetti, A. (2020). COVID-19 pandemic: the effects of quarantine on cardiovascular risk. European Journal of Clinical Nutrition, 1-4.
https://www.degruyter.com/view/journals/dx/7/2/article-p85.xml?currency=USD&tab_body=fullHtml-75008
Goldschmidt, K. (2020). The COVID-19 pandemic: Technology use to support the wellbeing of children. Journal of Pediatric Nursing.
Xiang, M., Zhang, Z., & Kuwahara, K. (2020). Impact of COVID-19 pandemic on children and adolescents' lifestyle behavior larger than expected. Progress in Cardiovascular Diseases.
Davis, K. G., Kotowski, S. E., Daniel, D., Gerding, T., Naylor, J., & Syck, M. (2020). The Home Office: Ergonomic Lessons From the “New Normal”. Ergonomics in Design, 1064804620937907.
Radwan, A., Kallasy, T., Monroe, A., Chrisman, E., & Carpenter, O. (2018). Benefits of alternative computer mouse designs: A systematic review of controlled trials. Cogent Engineering, 5(1), 1521503.
Nagata, J. M., Abdel Magid, H. S., & Gabriel, K. P. (2020). Screen time for children and adolescents during the COVID‐19 pandemic. Obesity.
Jakobsson, J., Malm, C., Furberg, M., Ekelund, U., & Svensson, M. (2020). Physical Activity During the Coronavirus (COVID-19) Pandemic: Prevention of a Decline in Metabolic and Immunological Functions. Frontiers in Sports and Active Living, 2, 57.
Kunstler, B., Slattery, P., Grundy, E., Goodwin, D., & Saeri, A. K. (2020). Physical activity and sedentary behaviour during the COVID-19 pandemic: An Australian population study.
Cheval, B., Sivaramakrishnan, H., Maltagliati, S., Fessler, L., Forestier, C., Sarrazin, P & Boisgontier, M. P. (2020). Relationships Between Changes in Self-reported Physical Activity and Sedentary Behaviours and Health During the Coronavirus (COVID-19) Pandemic in France and Switzerland..