כניסה הרשמה צור קשר

השפעות בריאותיות של הסגר

מאת: אביטל רדושר, מדריכת ארגונומיה ארצית, המוסד לבטיחות וגיהות


מגפת הקורונה הובילה להנחיות ממשלה לריחוק חברתי ואחרי כן אף לסגר ממושך. בחודשים שחלפו מאז פרוץ המגפה בישראל, נאלצו אנשים רבים לבלות זמן ממושך בביתם, וגם היום, לאחר שהוסרה מגבלת הסגר הכללי, עדיין יש אנשים שנאלצים להיכנס לבידוד. מטרת הסגר והבידוד כאחד היא להגן על האוכלוסייה מפני הדבקה המונית, אך גם לבידוד, השפעה מזיקה על הבריאות, ובין השאר:

הפחתה בפעילות גופנית

היא אחת ההשלכות הבולטות, לרעה, בעקבות מגפת הקורונה. המלצות ארגון הבריאות העולמי בנושא פעילות גופנית למבוגרים הן לעסוק בפעילות גופנית אירובית בעוצמה בינונית לפחות 150 דקות בשבוע או בפעילות גופנית אירובית בעוצמה נמרצת לא פחות מ-75 דקות בשבוע, או בשילוב שווה ערך של פעילות בעוצמה בינונית ונמרצת. חוסר בפעילות גופנית מעלה את הסיכון לאוסטאופורוזיס, סוכרת, מחלות לב וכלי דם, סרטן, דמנציה, השמנת יתר ועוד. חוסר בפעילות גופנית לא רק מעלה את סיכון לתחלואה, אלא קשור גם לסיכון מוגבר של כמעט 24% לתמותה בקרב האוכלוסייה הכללית. קיום ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי נראה מאתגר בזמנים אלו של מגפת הקורונה. אנשים נאלצים להישאר בביתם לאורך תקופות ממושכות, וגם כאשר אפשר לצאת, יש חשש גדול מאוד מהידבקות בנגיף או מפציעה בפעילות ספורטיבית שאולי לא תטופל, בעקבות העומס במערכת הבריאות.

במחקר שנערך בסין בזמן הסגר (בחודש פברואר) נמצא שהשכיחות של פעילות גופנית בלתי מספקת עלתה פי 3 בסין במהלך המגפה, וכי 60% מהאנשים לא היו פעילים מבחינה גופנית בזמן הסגר -  פי 2 מהשכיחות הגלובלית של חוסר פעילות גופנית. בקרב צעירים בגילאי 34-20 הייתה השכיחות הגבוהה ביותר של פעילות גופנית בלתי מספקת.


עלייה במשקל

הסיכון לעלייה במשקל, עד לעודף משקל או להשמנת יתר הוא אחת ההשלכות המשמעותיות ביותר של חוסר פעילות גופנית. עודף משקל והשמנת יתר, בסופו של דבר, מגדילים את הסיכון למחלות רבות, כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם, סרטן, כאבי גב תחתון, דלקת מפרקים ניוונית ועוד. כיוון שעלייה במשקל היא דבר שיכול להתרחש, בתקופות חופשה למשל, סביר להניח כי סגר ממושך יוביל לעלייה במשקל, אך תופעה זו עלולה להיות מוגברת על ידי הרגלי תזונה בלתי בריאים, המתלווים לעתים קרובות לצפייה ממושכת בטלוויזיה וכד'. כיוון שווירוס קורונה מאופיין בהשפעה על התגובה החיסונית של הגוף, מומלץ להקפיד על תזונה המועשרת במזונות התורמים למערכת החיסונית, כגון פרוביוטיקה ומזונות עשירים בוויטמינים.

חשיפה בלתי מספקת לאור שמש

חשיפה בלתי מספקת לאור שמש היא תוצאה ברורה נוספת של שהייה ממושכת בתוך הבית, שתלווה ברמת מופחתת של ויטמין D. יחסי הגומלין המורכבים של ויטמין D עם מערכת החיסון ומחלות זיהומיות הם היבט חשוב, שהיה מוקד המחקרים שנערכו לאחרונה. מחסור בוויטמין זה קשור לעתים קרובות לרגישות מוגברת לחומרת מחלות זיהומיות רבות. כמה מחקרים, שנעשו לאחרונה, סיפקו ראיות אמינות לכך שנבדקים עם מחסור בוויטמין D עשויים להיות בסיכון גבוה משמעותית לפתח דלקות בדרכי הנשימה. צריכת ויטמין D מוגברת יכולה להיעשות על ידי מתן ויטמין D כתוסף תזונה (יש להתייעץ באיש מקצוע) או על ידי העשרת התזונה במזונות המכילים ויטמין D בכמות גבוהה יחסית.

בידוד חברתי

בבידוד חברתי, לרוב, הדאגה הראשונה היא בריאות הציבור בקרב קשישים, כיוון שהוא מעצים את הנטל של בעיות נוירו-קוגניטיביות, נפשיות, כמו גם דיכאון וחרדה. אך הבידוד משפיע גם על אנשים צעירים. היא הוכחה כגורם סיכון לירידה בחושים, פגיעה ברקמות חיבור, הפרעות אוטואימוניות, הפרעות לב וכלי דם, והשמנת יתר. ככל שהצורך בבידוד יתארך, סביר להניח שבדידות תפחית את הפעילות הגופנית ובכך את החוסן הפיזי, ותוביל, בסופו של דבר,  לעלייה בסיכון לפגיעה פיזית.

שימוש מרובה במסכים

אמנם זמן מסך רב עשוי להיות קשור לסיכונים בריאותיים, כולל שינה לקויה וישיבה ממושכת, אך בהתחשב במצב בעקבות הקורונה, עלייה בזמן המסך עשויה להיות בלתי נמנעת. שהייה ממושכת בבית מלווה - באופן בלתי נמנע - בזמן צפייה ארוך יותר בטלוויזיה, במשחקים מקוונים או ברשתות החברתיות. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר משימוש מרובה במסכים כוללות בעיות שינה, מאמץ עיניים, כאב ראש, כאבי גב תחתון, וכן, סיכון מוגבר לבעיית כלי דם, הקשורה לחוסר תנועה. האמצעים היעילים ביותר להתמודדות עם הבעיה יכללו שימוש מבוקר ומאוזן במכשירים אלקטרוניים ואימוץ עזרים חיצוניים, כגון פעילויות ותזכורות, המסייעים למשתמש להתנתק מהמסך כולל תוכנות בקרה על זמן השימוש בטכנולוגיה.


תסמונת ראיית מחשב (Computer Vision Syndrome)

בעקבות העלייה בשימוש במסכים, אנו עלולים לראות עלייה בתסמונות הקשורות לשימוש ממושך במסכים. תסמונת ראיית המחשב מוגדרת על ידי ארגון האופטומטריסטים האמריקאים כקבוצת הפרעות הקשורות לעיניים ולראייה הנובעות משימוש ממושך במחשבי לוח, טלפונים סלולריים ושאר אמצעי קריאה אלקטרוניים. התסמינים השכיחים ביותר כוללים מאמץ עיני, כאבי ראש, ראייה מטושטשת, עיניים יבשות וכאבי צוואר וכתפיים. 

השפעת זמן מסך על השינה

זמן מסך מוגזם קשור לשינה לקויה. תופעה זו נגרמת באמצעות מספר מנגנונים, הכוללים, בין השאר, חשיפה לאור בהיר בשעות הערב, שעלול לדכא את ייצור המלטונין ולגרום להפחתת פעילויות אחרות המועילות לשינה, כגון פעילות גופנית לאורך היום. בהתחשב בהפרעות אלו, ארגוני הבריאות בעולם ממליצים להימנע ממסכים לפחות שעה לפני השינה,  הרגל זה עשוי להקל על הפרעת השינה.

מחקר שנערך לאחרונה באיטליה, אחת המדינות שנפגעו קשה מהקורונה והייתה תחת סגר מוחלט חודשים מספר, בחן נתונים של 1,310 אנשים המתגוררים בה  נמצא כי הרגלי השינה השתנו באופן ניכר, כיוון שאנשים הלכו לישון מאוחר ובילו יותר זמן במיטה, אך באופן פרדוקסאלי דיווחו גם על איכות שינה נמוכה יותר. במהלך הסגר השתנו הרגלי השינה בעקבות כמה גורמים, ביניהם, חשיפה מופחתת לאור שמש, פעילות גופנית מופחתת ומצוקה פסיכולוגית שמשפיעה על איכות השינה. החוקרים משערים שגם המחסור במפגשים חברתיים מסודרים, כמו גם לוחות זמנים קבועים לעבודה ולפעילות חברתית, משפיעים על הרגלי השינה.
 
לסיכום, בידוד וריחוק חברתי אמנם משמשים כאמצעים יעילים לבלימת המגפה, אך חשוב להקפיד לשמור על בריאותנו גם בתנאים אלה. צריך להשתדל להיות בתנועה ולבצע פעילות גופנית גם בבית, להקפיד על הפסקות מהמסכים, ולהחזיק שגרת יום שתאפשר שינה בשעות קבועות.

מקורות:

 
Mattioli, A. V., Puviani, M. B., Nasi, M., & Farinetti, A. (2020). COVID-19 pandemic: the effects of quarantine on cardiovascular risk. European Journal of Clinical Nutrition, 1-4.
Qin, F., Song, Y., Nassis, G. P., Zhao, L., Cui, S., Lai, L., ... & Wang, Z. (2020). Prevalence of Insufficient Physical Activity, Sedentary Screen Time and Emotional Well-Being During the Early Days of the 2019 Novel Coronavirus (COVID-19) Outbreak in China: A National Cross-Sectional Study.
Lippi, G., Henry, B. M., Bovo, C., & Sanchis-Gomar, F. (2020). Health risks and potential remedies during prolonged lockdowns for coronavirus disease 2019 (COVID-19). Diagnosis, 7(2), 85-90.
Berg-Weger, M., & Morley, J. E. (2020). Loneliness and social isolation in older adults during the Covid-19 pandemic: Implications for gerontological social work.
Banerjee, D., & Rai, M. (2020). Social isolation in Covid-19: The impact of loneliness.
 

 

 

שלח להדפסה כתוב תגובה

 

לחדשה זו התפרסמו 0 תגובות לפתיחת כל התגובות

כתוב תגובה סגור תגובה

שם: תוכן
כותרת
כתוב תגובה