כניסה הרשמה צור קשר

נשים מקדמות בטיחות - יום כשירות ייחודי לכבוד יום האישה

 

עודכן ב:08/02/2018

 

"נשים מקדמות בטיחות". יום כשירות ייחודי של המוסד לבטיחות ולגיהות, לכבוד יום האישה יתקיים בתאריך 5/3/18 יום ב'.
היום מיועד לנשים וגברים העוסקים כממוני וממונות בטיחות ומובילי בטיחות בארגונים, ומטרתו לספק זווית ייחודית על ההתמודדויות הבטיחות והבריאותיות של נשים עובדות.

תוכנית:



מחיר כולל כיבוד וארוחת צהרים, - 212 ₪. יום העיון מוכר לכשירות.

יום העיון יתקיים במכללה למנהל ראשון לציון.
להרשמה ולפרטים: דוא"ל orit@osh.org.il טל-03-7715207, נייד-054-3979942, דרך אתר האינטרנט לחץ כאן>>>




מובא בזאת חלקו הראשון ממאמרה של ד"ר מירב פז מהמוסד לבטיחות אותו תציג ד"ר פז ביום הכשירות:

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1914, החל גיוס המוני של גברים לתקופה ארוכה ושינוי היסטורי בתעסוקת נשים. לפני המלחמה, היו הנשים, לרוב, עקרות בית, ומרבית המשרות היו סגורות בפניהן. נשים שנאלצו להרוויח את לחמן היו בעיקר לא-נשואות מהמעמד הבינוני-הנמוך, שעבדו כמורות או כאחיות. בעקבות המלחמה, נוצר מחסור חמור בידיים עובדות בבתי החרושת, בעבודות חקלאיות ובענפי השירותים, וכך החלו נשים לצאת מן הבית ולהחליף בהצלחה את הגברים בתפקידים חיוניים בצבא ובמשק. התרומה הנשית לכוח העבודה המשיכה לגדול במאה ה-20, תוך שהמשפחה נהנית מהכנסה נוספת למשק הבית, והמעסיק והמשק נהנים מהגידול בפריון העבודה.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), הפער בין תעסוקת נשים וגברים עדיין קיים, אך הוא קטן עם השנים ואחוז המשתתפים בכוח העבודה (בקרב בני 15 ומעלה) בשנת 2016 בקרב נשים הוא 59.4% לעומת 69.1% בקרב גברים – אחוז גבוה יחסית, גם בהשוואה לנתוני רוב המדינות באיחוד האירופי. עם זאת, התפיסה שרואה בנשים "מפרנס משני" וכמעורבוֹת בסבירות גבוהה יותר בטיפול בילדים ובבני משפחה אחרים לא נעלמה לחלוטין, ולפיכך, אפשר להצביע על כמה מאפיינים מגדריים בתעסוקת הנשים:

 
  • אחוז הנשים המועסקות חלקית (33.5%)  גבוה פי 2 מאחוז הגברים (באיחוד האירופי ההבדלים בתעסוקה חלקית בין נשים וגברים גבוהים אף יותר). מחויבויות משפחתיות הן הגורם לתעסוקה חלקית בקרב כ-50% מהנשים, אך רק בקרב 12% מהגברים המועסקים בעבודה חלקית. תעסוקה חלקית מקטינה, בין היתר, הזדמנויות לקידום מקצועי.  נוסף על כך, נמצא במחקר כי שיעור הסיכונים התעסוקתיים והתאונות בקרב עובדים במשרה חלקית גבוה משיעורם בקרב עובדים במשרה מלאה, משום שפעמים רבות יש לעובדים אלו פחות הדרכות ופחות שליטה על עבודתם שלהם, וההזדמנויות לשיתופם בתהליכי קבלת ההחלטות של החברה מוגבלות יותר.
  • הנשים הן משכילות יותר. שיעור הנשים בקרב מקבלי תארים אקדמאים גבוה משיעור הגברים (למעט בתואר שלישי שבו השיעור זהה), וגם בין המועסקים האקדמאים יש אחוז גבוה יותר של נשים אקדמאיות.
  • בידול תעסוקתי רוחבי במשלחי היד – אפשר להבחין במשלחי יד "נשיים", שבהם מועסק רוב נשי ומיעוט גברי: עבודות משק בית, שירותי בריאות, רווחה וסעד, וחינוך (שיעור תעסוקת נשים במקצועות אלו בשנת 2016: 86.7%, 78.4% ו-75.976% בהתאמה). בנוסף, כ-50% מהנשים מועסקות בשלושה ענפי תעסוקה מרכזיים: חינוך, שירותי בריאות, רווחה וסעד, ושירותי מסחר. לעומת זאת, מקצועות טכנולוגיים הבינוי (הייתי צריכה לשנות כי הטבלה ב2016 שונה קצת)  נחשבים כמשלחי יד "גבריים" וחלקן של הנשים בתחומים אלו זה קטן משל גברים. כמו כן, אצל גברים קיימת שונוּת גדולה יותר במשלחי היד ועיסוקם מחולק בין מספר גדול יותר של משלחי יד. גם במסגרת משלח יד מסוים גברים ונשים נוטים לבצע עבודות ומשימות שונות (לדוגמה, גברים יעשו לרוב עבודות הדורשות יותר כוח, ונשים – עבודות יותר עדינות יותר).

את המאמר המלא תוכלו לקרוא בקרוב בבטאון מס' 371 מרץ - אפריל 2018















• בידול תעסוקתי אנכי – אחוז הנשים בדרג הניהולי עלה עם השנים, אך עדיין נמצא בחסר לעומת גברים בעמדות מפתח. בענפים רבים נשים מדווחות על התקדמות קריירה אטית מגברים. לדוגמה: חלקן של הנשים בענף החינוך פוחת עם העלייה בשלב החינוך: בחינוך קדם-יסודי הן 99% מכלל המועסקים. בחינוך היסודי – 82%, בחינוך העל-יסודי 72% ובמוסדות העל-תיכוניים ובאוניברסיטאות – 57%. שיעורן בסגל האוניברסיטה הוא 51% בקרב המרצים, אך רק 33% מהמרצים הבכירים, 25% פרופסור חבר ו-14% פרופסור מן המניין.
• פערי שכר בין גברים ונשים – קיימת מגמה ברורה של צמצום הפערים בין שכר נשים וגברים, אך על פי נתוני הלמ"ס, התגמול שמקבלות נשים על עבודתן עדיין נמוך מזה של גברים.
• עומס עבודה – נשים (בממוצע), במשרה חלקית ובמשרה מלאה, מדווחות על עומס עבודה גבוה יותר מגברים כאשר מאחדים את המחויבויות המקצועיות והביתיות שלהם של מי? (מה זאת אומרת? של הנשים...). עומס עבודה גבוה יותר עשוי להיות בעל השפעה על בריאותו הנפשית והפיזית של העובד.


 

 

מקור:ארז הדרי, ראש מינהל הכשרה והדרכה, המוסד לבטיחות ולגיהות.

 

שלח להדפסה