חוקרים: ד"ר לליב אגוזי, ד"ר אשר פרדו
מטרה וחשיבות: המידע לגבי הקשר בין עיסוק, תנאי עבודה, סוגי תעשייה לבין מצבם הבריאותי של העובדים בישראל חסר. במטרה להתחיל ולייצר מידע רלוונטי למקבלי ההחלטות במשרד הבריאות ובמשרד העבודה, נבנה סקר שיבחן את תנאי העבודה ומצבם הבריאותי של העובדים לאורך שנים.
שיטה: סקר בריאות תעסוקתית החל במעקב אחרי תנאי העבודה (גהות) ומצבם הבריאותי של העובדים. המעקב שנתי למעט אירועים מהותיים כגון מלחמת חרבות ברזל שהובילה לסקר נוסף בדצמבר 2023. בשנת 2024 מורחב הסקר ומתחיל מחקר עוקבה מקיף הצפוי להמשך מספר שנים.
סטטוס: בדצמבר 2025 נאספו נתונים חוזרים מ 3000 משיבים מסקר 2024 ו-2000 נוספים. דו"ח על 2025 צפוי להתפרסם באפריל.
חוקרים: : ד"ר לליב אגוזי, המוסד לבטיחות ולגיהות, ד"ר רז דקל וד"ר רונית פנחס מזרחי – מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית.
רקע: שחיקה תעסוקתית, הינה סינדרום הקשור לתחלואה מסוגים שונים, פגיעה בשלומות העובדים ופגיעה בתפקוד היומיומי. עדיין לא קיימים תקני חשיפה או מעקב אחר בריאות העובדים מחייבים עבור המעסיקים. בכדי לבסס צורך בתקנים כאלה נדרש מידע עדכני לגבי העלויות המוערכות לארגונים ולמשק המיוחסות לשחיקת עובדים.
מטרה: לבחון את צרכי הבטיחות והבריאות התעסוקתית בעת מצב מלחמה.
שיטה: סקר צרכי בטיחות ובריאות תעסוקתית בקרב ממונים על הבטיחות במגזרים המשק.
סטטוס: איסוף נתוני שלב א' בשלבי סיום.
| תיקוף בדיקות אנליזה של קולופוני |
חוקר: :ד"ר אשר פרדו, גהותנים: ויטלי פרוביז וקונסטנטין מדבייב.
רקע: שחיקה תעסוקתית, הינה סינדרום הקשור לתחלואה מסוגים שונים, פגיעה בשלומות העובדים ופגיעה בתפקוד היומיומי. עדיין לא קיימים תקני חשיפה או מעקב אחר בריאות העובדים מחייבים עבור המעסיקים. בכדי לבסס צורך בתקנים כאלה נדרש מידע עדכני לגבי העלויות המוערכות לארגונים ולמשק המיוחסות לשחיקת עובדים.
מטרות: בניית פרוטוקול דגימה ופרוטוקול אנליזה לדגימה מהימנים ותקפים.
שיטה: הכנת פרוטוקולים על בסיס אנליזות קיימות, בחינת הפרוטוקלים על דגימות סטנדרט מוכנות, תיקוף הדגימה והאנליזה על דגימות מסביבות עבודה.
סטטוס: הפרוטוקלים הוכנו. השלב הנוכחי הוא הכנת מהלך העבודה והתחלת בחינה אל מול סטנדרט.
| מחקרי מעקב אחר אפקטיביות הדרכה |
מטרה וחשיבות: מחקרי הערכה מלווים פעילויות הדרכה של מדריכי המוס"ל והגהותנים ובודקים את תוצאות ההדרכה מבחינת המודרכים בהיבטים של תחושת המיומנות והמסוגלות שלהם, הערכת הביצועים העצמית שלהם, התנהגות הבטיחות שלהם ושימוש בציוד מגן אישי מותאם ומעורבותם באירועי בטיחות או גהות.
הדרכות שבהם נעשית כיום הערכה שוטפת:
- הדרכת שימור השמע על ידי שימוש נכון בציוד מגן מפני רעש
- הדרכת מנהלים להפחתת שחיקה תעסוקתית בארגון
- סימולטור כיבוי אש
- סימולטורים לעגורנים, מלגזות ומנופים ניידים
- הדרכות להפחתת חשיפה לסיליקה במפעלי עיבוד שיש
להזמנת הדרכות באחד מתחומים אלה>>>
הדרכה על שימוש נכון במגיני אוזניים
| תנאי עבודה ושלומות מפעילי עגורנים |
חוקרים/ות: ד"ר זיו קרני-אפרתי וד"ר לליב אגוזי בשיתוף עם רועי ויינשטיין יו"ר איגוד מפעילי העגורנים בהסתדרות החדשה.
חשיבות המחקר: עגורני צריח הינם גורם מפתח בתפעול אתר בנייה ותקלות ותאונות בהן מעורבים העגורנים הן בעלות פרופיל סיכון גבוה ועלויות גבוהות בשל פגיעות בעובדים, ציוד ועיכוב בתהליכי העבודה. מפעילי העגורנים עובדים בתנאי עבודה מאתגרים ותחת לחצים משמעותיים לכן חיוני לבחון את הקשר בין תנאי העבודה לבין מצבם הבריאותי והרגשי לבין ביצועי הבטיחות שלהם.
מטרות המחקר:
1. לאפיין את תנאי העבודה של מפעילי העגורנים.
2. לבחון את המצב הבריאותי ושלומות Well-being מפעילי העגורנים
3. לבחון את הקשר בין תנאי העבודה לבין בטיחות ובריאות מפעילי העגורנים.
4. לבחון את הקשר בין תנאי העבודה לבין מדדים פיזיולוגיים שימדדו באמצעים טכנולוגיים.
5. לבחון יעילות דרכי התערבות אישיות להפחתת לחץ.
שיטה: שלב א': מתבצע על ידי סקר מקוון שנשלח למפעילי העגורנים הרשומים באתר משרד העבודה. הקישור לסקר נשלח לאחר שיחת טלפון או מולא בשיחה עם חוקרי המוס"ל. כמו כן הופץ הקישור בקבוצת ווטצאפ על ידי איגוד מפעילי העגורנים בהסתדרות החדשה.
לסקר השיבו 396 מפעילי עגורנים.
שלב ב': כ-70 משתתפים אשר ינוטרו למדדים פיזיולוגיים במהלך מספר ימי עבודה אל מול דיווח עצמי ביומן יומי של פעולותיהם. בנוסף יעברו הדרכה להתמודדות אישית עם לחץ וינוטרו שנית לאחר ההדרכה.
סטטוס: שלב ב' בוטל. במקומו נערך סקר חוזר לאחר מלחמת "עם כלביא" לאחר המלחמה עם עירן במהלך אוגוסט-ספטמבר 2025. מאמרים ודוח מחקר בכתיבה.