כניסה הרשמה צור קשר

חידושי תקינה התומכת במערכות לניהול בטיחות ובריאות תעסוקתית

מאת:יפעת זר, מידענית, מהנדסת כימיה, מרכז מידע, מדור ידע וחדשנות המוסד לבטיחות ולגיהות

תאריך:28/09/2022


מערכת ניהול משולבת IMSי(Integrated Management System)

התקן הבינלאומי ISO 45001, שהחליף את תקן 18001 בשנת 2018, נועד להגן על הבטיחות והבריאות תעסוקתית בארגוני עבודה. הוא מספק מסגרת תומכת פרואקטיבית להפחתת סיכוני הבטיחות ולקידום הבריאות והרווחה בקרב העובדים בארגון.

תקן ISO 14001 הבינלאומי, שהמהדורה השלישית שלו פורסמה בשנת 2015, נועד לשמירת הסביבה ולהגנתה. יישום התקן מאפשר לארגוני עבודה זיהוי, ניטור, בקרה וניהול של כל הסוגיות הסביבתיות הקשורות לפעילותו, כגון הפחתת פליטות גזי חממה וצמצום הפסולת בתהליכי הייצור. ארגונים המאמצים תקן זה מצליחים לצמצם את משאבי הייצור שלהם, לשפר את הרווחיות הכלכלית שלהם ולהשיג תדמית חיובית בעולם העסקים.

ארגוני עבודה רבים ברחבי העולם בוחרים לשלב את מערכת הניהול הסביבתית שלהם (Environmental Management System) 
EMS, המבוססת על תקן 14001 ISO, יחד עם מערכת ניהול בטיחות ובריאות תעסוקתית ׁׁׁׂ(Occupational Health and Safety Management)יOH@SM שלהם, המבוססת על תקן 45001, ומיישמים מערכת ניהול משולבת (Integrated Management System) IMS.

למערכת המשולבת קיים הֶקשר גלובלי נרחב, המשתקף בהקבלה בין דרישות תקנים  ISO 14001 ו-ISO 45001 לבין מטרות (Sustainable Development Goals)
י
SDG , שהגדיר האו"ם בשנת 2015 לפיתוח בר קיימא, כך שארגון המיישם אותה מקדם פיתוח המיטיב עם עובדי הארגון ומתחשב גם בסביבה, באופן התואם את מטרות הפיתוח הגלובליות.

שילוב טוב של שתי מערכות הניהול, באופן הוליסטי ואינטראקטיבי, למערכת ניהול אחת בת-קיימא, נמצא כמועיל מאוד לניהול הארגון, ללא תלות בגודל ובאופי הפעילות שלו. אימוץ מערכת משולבת יכול לשפר באופן מתמיד את שיטות הניהול, להפחית את עלויות הניהול, לפשט תהליכי בדיקה והתעדה פנימיים וחיצוניים ולצמצם ביורוקרטיה. ארגונים המיישמים את מערכת ה-IMS מנהלים סיכוני בטיחות ובריאות תעסוקתית באופן מיטבי, משפרים את מוניטין הארגון בעולם העסקים ואת תפוקת הארגון ורווחיותו.

תקן  ASSP/ANSI Z16.1-2022 - מדדי בטיחות ובריאות במקומות עבודה

מכון התקנים האמריקאי עדכן את התקן הוולונטרי ASSP/ANSI Z16.1-2022 - מדדי בטיחות ובריאות במקומות עבודה. התקן פורסם לראשונה בשנת 1960 כשיטה למדידה ולתיעוד אירועי פציעות ותאונות עבודה. על פי מומחי הבטיחות של
ASSPי(American Society of Safety Professionals), התקן המעודכן מאזן גורמי ניהול סיכונים ומערכות לניהול הבטיחות על ידי שילוב "מדדים תוצאתיים" (Lagging Indicators) "מדדים מנבאים" (Leading Indicators) ו"מדדי השפעה" (Impact Indicators), כדי להביא לשיפור יעילות ניהול הבטיחות במקומות עבודה.

"מדדים תוצאתיים", כגון ניתוח שיעור תאונות העבודה ומחלות מקצוע וגובה התגמולים ששולמו לנפגעי עבודה, מאפשרים לארגוני עבודה לבחון את איכות המערכת לניהול הבטיחות והבריאות בארגון רק לאחר התרחשות תאונות או היארעות מחלות. התבססות על מדד זה בלבד אינה מאפשרת לזהות מגמות ולחזות סיכונים מבעוד מועד, לצורך מניעתם, במיוחד במצב של מיעוט או היעדר פגיעות בעבודה או תת-דיווח עליהם, המאפיין לרוב מקומות עבודה קטנים ובינוניים.

בשנים האחרונות, שולבו בהצלחה גם "מדדים מנבאים" בתוכניות לניהול הבטיחות. המדדים המנבאים מנסים לקשור בין התנהגות העובדים והמנהלים ותנאי הבטיחות השוררים במקומות העבודה, לבין הסיכוי לגרימת תאונה או מחלת מקצוע. למשל, מידע על אופן ותדירות השימוש של העובד בציוד מגן אישי או השתתפות העובד באימונים ובהדרכות, שניתן להשיג באמצעות
שאלונים אישיים תקופתיים, יכול לסייע בזיהוי ליקויי בטיחות, העלולים להוביל לתאונות עבודה, ולעודד את הארגון ליישם תוכנית התערבות כדי להקטין את סיכוני הבטיחות החזויים במקרה שלא יבוצע שינוי. 

"מדדי ההשפעה" שנכללו בתקן ANSI Z16.1-2022 המחודש אמורים לשמש את הארגון למדידה ולמעקב אחר תהליך השינוי שחל בארגון כתוצאה מביצוע פעולת התערבות לשיפור הבטיחות בו, למשל, מדידת שיעור תחלופת העובדים או חזרתם לעבודה לאחר מחלה; בחינת מידת שביעות רצון העובדים לאחר יישום תוכנית לשיפור רווחתם או מדידת תפוקת הארגון ורווחיותו לאחר שינוי מדיניות ההנהלה. 

התקן המחודש מדריך את הארגון בבחירת המדדים המשמעותיים ביותר עבורו למדידת יעילות תוכנית לניהול הבטיחות והבריאות בעבודה ומתאים לכל סוגי הארגונים, ללא תלות בגודלם או באופי פעילותם. השילוב של שלושת סוגי המדדים, כפי שקיים בתקן המחודש, מאפשר לארגון ראייה רחבה ומדויקת של מצב הבטיחות והבריאות בו וניתוב מושכל של משאבי הארגון לשיפור מתמיד של התוכנית לניהול הבטיחות, תוך הפחתת שיעור תאונות העבודה ומחלות המקצוע וצמצום דרגת חומרתם.


תקן גלובלי GRI 403 לדיווח על השפעת הארגון על החברה בנושאי בטיחות ובריאות תעסוקתית

התקן הגלובלי GRI 403, המפורסם על ידי ארגון 
GSSBי(Global Sustainability Standards Board) כחלק מסדרת תקני GRIי(Global Reporting Index), עודכן בשנת 2018. התקן קובע דרישות, המלצות והדרכות, הקשורות לדיווח הארגון על השפעתו על החברה בנושאי בטיחות ובריאות תעסוקתית. הוא מתאים לכל סוגי הארגונים, ללא תלות בגודל, בענף התעסוקה, באופי הפעילות ובמיקומו הגיאוגרפי של הארגון. 
 
תנאי הבטיחות והבריאות בעבודה מוגדרים בתקן כזכויות אדם, כפי שהם מזוהים ומעוגנים גם במסמכי הארגונים הבין-לאומיים: ארגון העבודה הבין-לאומי (International Labor Organization)יILO , הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (Organization for Economic Co-operation and Development) OECD וארגון הבריאות העולמי (World Health Organization) WHO, וגם מוגדרים כאחת ממטרות SDG (Sustainable Development Goals), שאימץ האו"ם כחלק מהאג'נדה לפיתוח בר-קיימא.

התקן מתייחס לדיווח הארגון על פעולות למניעת נזקים פיזיים ומנטליים בקרב העובדים ועל קידום בריאות העובדים, למשל, על ידי מתן שירותי בריאות או יישום תוכניות וולונטריות לקידום בריאות, כמו סיוע בשיפור התזונה והפסקת עישון, באופן המכבד את זכויות העובדים, אינו פוגע בפרטיותם, וכן, אינו משפיע על תנאי העסקתם בארגון.

התקן דורש את הצהרת הארגון על התחייבותו לשמירה על בריאות ובטיחות העובדים ועל מעורבות העובדים בפיתוח, ביישום ובהערכת התפקוד של מדיניות הבריאות והבטיחות של הארגון. כמו כן, על הארגון להתחייב ליעילות התוכניות, להתאמתן לגודל ולאופי הפעילות ולמערכת הניהול של הארגון, ולפרט פעולות שיבצע לזיהוי ולהערכת סיכונים, להדרכת עובדים ולתחקירי אירועי תאונות. 

מקורות

 

שלח להדפסה כתוב תגובה

 

לחדשה זו התפרסמו 0 תגובות לפתיחת כל התגובות

כתוב תגובה סגור תגובה

שם: תוכן
כותרת
כתוב תגובה