מאת: יפעת זר, מידענית, מהנדסת כימיה, מרכז מידע, מדור ידע וחדשנות המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:02/11/2022
ירידה ברמת הכשירות לעבודה והגורמים לה
המועצה הלאומית לבטיחות בארה"ב (National Safety Council) NSC הגדירה את ה"ירידה ברמת התפקוד הכללי" של אדם כמצב של חוסר יכולת לתפקד באופן נורמלי או בטיחותי. בהקשר של תפקוד בעבודה זה מצב של "ירידה ברמת כושר העבודה או כשירות העובד (Impairment)", העלול לגרום לפציעות ולתאונות עבודה. המועצה תיארה כמה גורמים קריטיים, אשר קיומו של אחד מהם, לפחות, עלול לפגום ביכולת השיפוט והתגובה של העובד ולסכן את העובד ואת סביבתו.
הגורמים הם:
1. גורמים כימיים (חומרים פסיכואקטיביים) :
- משקאות משכרים (אלכוהול).
- חומרים המדכאים את פעילות מערכת העצבים, כמו תרופות שינה ותרופות מרגיעות ומשככי כאבים (למשל, קנאביס רפואי ואופיאואידים (opiodies).
- חומרים המעוררים או ממריצים את מערכת העצבים - סמים לא חוקיים, האסורים בצריכה או בסחר, (כמו קוקאין, אקסטזי וקראק) וחומרים מעוררי הזיות (כמו חשיש, מריחואנה, אסיד ופטריות הזיה).
2. גורמים פיזיקליים או מצבים בריאותיים, כמו חולשה, עייפות ותשישות פיזית, כתוצאה מחוסר שינה או ממחלה.
3. גורמים פסיכולוגיים-חברתיים, כמו מתח או מצוקה נפשית אחרת.
לדוגמה, מחקר חדש של המכון הקנדי לחקר בריאות ובטיחות בעבודה הראה כי עובדים הצורכים קנאביס (לא רפואי) במהלך יום העבודה או מעט לפני תחילתו, נמצאים בסיכון מוגבר להיפצע בעבודה בשיעור של פי שניים מהסיכון הממוצע של עובדים שאינם משתמשים כלל בקנאביס.
ארה"ב כסמן עולמי
על פי הערכה משנת 2020, כמעט 20% מהאמריקאים סובלים ממחלות נפש, ועל פי הערכה משנת 2018 יותר מ-43% מהעובדים באמריקה סובלים מחוסר שינה. קיימת סבירות ששיעור התחלואה הנפשית העולמית עומד על כ-900 מיליון איש כיום, וקיים צפי שדיכאון יתפוס את המקום הראשון מבין כלל התחלואות באוכלוסיית העולם, בשנת 2030. תחלואה נפשית נמצאה קשורה להיארעות תאונות עבודה, היעדרויות מהעבודה, אובדן פריון עבודה ונזק כספי למשק.
על פי הערכה עדכנית, כ-67% ממשתמשי הסמים באמריקה מצויים במעגל העבודה, ו-11 מיליון אמריקאים הם "שתיינים כבדים". תפוקת העבודה של צרכני הטיפה המרה והסמים הלא-חוקיים באמריקה נמוכה ב-33% מזו של עמיתיהם, שאינם צורכים אלכוהול או סמים. משתמשי הסמים נוטים לאלימות בעבודה ולגנבות ממקום העבודה לצורך השגת הסמים, ומעורבותם בתאונות עבודה היא פי 3.6 יותר מאשר זו של עמיתיהם, שאינם צורכים סמים. בחישוב ההפסד הכספי הכללי של המשק האמריקאי, צרכני הסמים גורמים לכל ארגוני העבודה באמריקה להפסד של 160 מיליארד דולר בשנה עקב עלויות הנובעות מפריון עבודה נמוך, משכיחות גבוהה של פציעות ותאונות עבודה ותגמולי פיצויים בגינן, ומעלויות רפואיות גבוהות. התופעות החמורות המתרחשות בארה"ב רווחות במידה כזו או אחרת בכל רחבי העולם, וישראל אינה יוצאת דופן בעניין זה.
היקף ושימוש בחומרים פסיכואקטיביים בישראל
על פי דו"ח שפרסמה כנסת ישראל "סמים ואלכוהול בישראל: נתוני רקע, חקיקה, ופעילות גופי מדינה" בשנת 2015, ישנם מספר קשיים באיסוף נתונים בדבר דפוסי והיקף השימוש בסמים ובאלכוהול. אלו העושים שימוש לא-חוקי בסמים ובאלכוהול, ובכלל זאת צריכה או סחר, נוטים להסתיר את פעילותם בתחום ומקור הנתונים העיקרי, וכמעט היחיד, בנוגע לדפוסי צריכת האלכוהול והסמים בישראל הוא הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול.
הרשות עושה שימוש בקטגוריות ובשאלות שונות מאלו המקובלות על-ידי ארגון הבריאות העולמי WHO (Organization Health World) וארגון (Organization for Economic Co-operation and Development) OECD וכן נתוניה העדכניים ביותר, נכון לשנת 2015, בדבר היקף ודפוסי שימוש בסמים ובאלכוהול בקרב אוכלוסיית הבוגרים בישראל, הם משנת 2009, לאור זאת קיים קושי בהצלבת הנתונים המפורסמים על-ידי הרשות עם מקורות אחרים, כמו-גם בגזירת מסקנות כלשהן בהתייחס להתנהגות האוכלוסייה הישראלית בנושא זה כיום.
לפי נתוני הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, 11.4% מקרב בני ה- 18-40 בישראל בשנת 2009 עשו שימוש לא-חוקי כלשהו בסמים במהלך 12 החודשים האחרונים שקדמו לעריכת הסקר על ידי הרשות. הסם הנפוץ ביותר בקרב בני ה- 40-18 בשנת 2009 היה קנביס וזאת על-בסיס אומדן של 173,858 עד 233,335 משתמשים (כ- 7.6% עד 10.2% מכלל אוכלוסייה זו בישראל) 73% מהמשיבים הבגירים בשנת 2009 צרכו "אי-פעם" משקה אלכוהולי כלשהו, קרי כ - 1.67 מיליון משתמשים.
התחיקה בישראל
התחיקה בישראל מטילה על העובד את האחריות להצהיר על אי-כשירותו לעבודה ולהימנע מעבודה אם הוא עלול לסכן את עצמו ואת סביבתו. אולם, במקרים רבים, העובדים חוששים מפגיעה בתנאי העסקתם, ולכן, אינם מדווחים למנהלי העבודה שלהם על מצבם הבריאותי והנפשי, אינם מפרטים בפניהם את הרגלי שתיית האלכוהול או השינה ואת השימוש שלהם בתרופות או בסמים, ולמנהלים קשה - במיוחד טרם התחלת ביצוע מטלה או בזמן אמת - להעריך את רמת כשירות העובדים אלא אם הם עורכים להם בדיקות כשירוּת ייעודיות נקודתיות, לדוגמה, בדיקת נשיפה לזיהוי שכרות או בדיקת דם / שתן לנוכחות סמים.
אולם, עריכת בדיקות כשירות נקודתיות יכולה להיות מורכבת, בעייתית וקשה ליישום, משום שהמעביד מחויב לשמור על כבוד העובד ופרטיותו מתוקף החוק להגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והוא אינו רשאי לערוך בדיקות רפואיות לעובד ללא הסכמתו המפורשת וללא קיומה של הצדקה אובייקטיבית לכך. כמו כן, המידע הרפואי הוא מידע פרטי ורגיש, ויש להבטיח את חסיונו מתוקף תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017 וחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996.
פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970
הפקודה קובעת (פרק ז' סימן ד' – סעיף 202) באופן כללי כי "עובד לא יעשה במזיד ובלי סיבה סבירה דבר העלול לסכן את עצמו או את זולתו", ועל פי סעיף 223 "עובד שהפר הוראה זו "הוא יהיה אשם בעבירה, ותופש המפעל או בעל המפעל לא יהיו אשמים בה אלא אם הוכח שלא נקטו אמצעים סבירים למניעת ההפרה".
הפקודה אינה מגדירה מהם "אמצעים סבירים" ואינה מתייחסת באופן מפורש לעריכת בדיקות רפואיות לצורך בדיקת כשירות העובד.
תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), תשס"ז-2007
התקנות קובעות כי "מבצע לא יעסיק עובד בעבודה בגובה לכל מטרה שהיא, אלא בהתקיים .. העובד אינו במצב העלול לסכן אותו או את העובדים עמו, לרבות כתוצאה מהשפעת סמים, או משקאות משכרים, או מחמת ליקוי גופני או נפשי, ואם הוא במצב כאמור, המבצע לא ידע ולא יכול היה לדעת על כך".
כמו כן, התקנות קובעות תנאים דומים לעבודת גלישה ולטיפוס תרנים: העובד "אינו במצב העלול לסכן את עצמו או את העובדים עמו, לרבות כתוצאה מהשפעת סמים או משקאות משכרים או מחמת ליקוי גופני או נפשי".
פקודת התעבורה (נוסח חדש) ותקנות התעבורה התשכ"א- 1961
הפקודה קובעת הוראות איסור נהיגת רכב בהשפעת משקה או סם מעל המידה הקבועה והוראות לעניין בדיקת שכרות.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים בויניל-כלוריד), התשמ"ד -1983
התקנות קובעות אי-התאמה לעבודה בויניל-כלוריד, אם העובד במצב של "אלכוהוליזם כרוני".
תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשל"ב-1981
התקנות מתירות ביצוע בדיקות כשירות כאשר מתעורר חשד.
"(ד) היה לשוטר או למפקח חשד סביר כי איש צוות ממלא תפקידו בהיותו נתון להשפעת אלכוהול או סמים, רשאי הוא לדרוש ממנו
(1) להיבדק בדיקת נשיפה או לחייבו למסור דוגמה של דם או של שתן לבדיקת מעבדה;
(ה) (1) המנהל רשאי לדרוש מהנבדק להעביר אליו, או לתת את הסכמתו לכך שהמעבדה, בית החולים, הרופא או האדם האחר, לפי העניין, יעביר אליו תוצאות הבדיקה בדבר ריכוז האלכוהול או הסם בדמו, שנעשתה בתוך 4 שעות לפני שקיבל איש הצוות את תפקידו או בתוך 4 שעות לאחר שגמר למלא תפקידו;
(2) סירב איש צוות לדרישת המנהל כאמור בפסקה (1) – רשאי המנהל, כל עוד הוא עומד בסירובו, שלא להתיר לו למלא תפקיד של איש צוות."
התקנות אוסרות על צנחן לצנוח תחת השפעת סמים או אלכוהול ועל טייס להצניח צנחן הנראה לא כשיר בשל השפעות סמים או אלכוהול.
"לא יצנח אדם כאשר, ולא יתיר טייס מפקד של כלי טיס לאדם לצנוח מכלי הטיס אם נראה לו שאותו אדם
(1) הוא תחת השפעה של משקאות משכרים;
(2) הוא משתמש בסם המשפיע בכל צורה שהיא על הבטיחות."
תקנות הספנות (ימאים), תשס"ב-2002
התקנות פוסלות מועמדים לעבודה ועובדים לשמש בתפקיד של ימאים, במידה שהבדיקות הרפואיות שעברו מצביעות, בין היתר, על "הפרעות התנהגותיות ומנטליות, כתוצאה משימוש הרגלי בחומרים פסיכואקטיביים (כולל אלכוהול)...הפרעות חרדה (כולל פוביות והתקפי פאניקה) עם קשיי תפקוד ניכרים...הפרעות כפייתיות- טורדניות...עם קשיי תפקוד ניכרים...הפרעות סומאטופורמיות ודיסוציאטיביות עם קשיי תפקוד ניכרים...הפרעות שינה ראשוניות עם קשיי תפקוד ניכרים... הפרעות קוגנטיביות... הפרעת אישיות גבולית או סכיזואידית עם קשיי תפקוד ניכרים".
הרפואה התעסוקתית בישראל
הרפואה התעסוקתית בישראל היא רפואה מונעת בעיקרה ותפקידה לסייע בשמירה על בריאות העובד במקום עבודתו. שירותי הרפואה התעסוקתית עוסקים בשלושה סוגים עיקריים של בדיקות:
א. בדיקות קבלה לעבודה – בדיקות שמטרתן לקבוע התאמתו של עובד מסוים לסוג עיסוק מסוים בטרם כניסתו לעבודה.
ב. בדיקות פיקוח רפואי תקופתי – בדיקה רפואית ראשונית ובדיקת מעקב רפואית תקופתית לעובדים החשופים לגורמי סיכון תעסוקתיים. בבדיקות אלה הרופא התעסוקתי מעריך אם העובד כשיר להתחיל או להמשיך לעבוד בעיסוקו המסוים.
ג. בדיקות כושר עבודה – מטרתן לאשר שעובד שחלה או נפגע מסוגל לשוב למקום עבודתו ולהמשיך במילוי מטלות עיסוקו המוגדר. סוג, היקף ותדירות הבדיקות הרפואיות נקבעו ב"תקנות הניטור" ותקנות הבטיחות הייחודיות לגורם המזיק או לתחום העיסוק (איזוציאנאטים, בנזן, ויניל כלוריד, כספית, ארסן, ממסים פחמימנים הלוגניים/ארומטיים מסוימים, עופרת, מתכות מסוימות, חומרי הדברה שהם זרחנים אורגנים וקרבמטים, קרינה מייננת, תקנות עבודת נשים, אבק מזיק, קרינת לייזר, רעש, עובדים בגובה מסוג: גולשי בניין, מטפסי תרנים, מנהל מקצועי לגולשי בניין, מנהל מקצועי לטיפוס תרנים, תקנות עבודת נוער, תקנות עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים, תקנות חומרי נפץ, תקנות הספנות).
שלושת סוגי הבדיקות הרפואיות שלעיל אינם מכוונים לזיהוי בזמן אמת, טרם התחלת ביצוע מטלה או במהלכה, סימנים או תסמינים, המעידים על ירידה בכשירות העובד, העלולה לסכן אותו ואת זולתו.
סימנים / תסמינים לירידה בכשירות העובד
יש טווח רחב של סימנים ותסמינים, היכולים להצביע על תהליכי ירידה ברמת כשירות העובדים. אפשר למנות, בין היתר, התנהגות בלתי יציבה של עובדים או שינויים בהתנהגותם - נטייה לישנוניות ולהתבודדות; שינויים בנוכחות העובדים - איחורים והיעדרויות; שינויים בהופעה חיצונית של העובדים - לבוש מרושל, עיניים אדמומיות ואישונים מצומצמים; ושינויים ברמת תפקוד העובדים - תפקוד לקוי, הגורם לפציעות או למעורבות העובדים בתאונות עבודה.
תשומת לב ראויה של מנהלי עבודה לסימנים ולתסמינים אלו מבעוד מועד יכולה להועיל למניעת ההחמרה של התופעות הבריאותיות ולעצירת תהליכי הירידה ברמת כשירות העובדים, אולם, לעתים, קשה מאוד לזהות את הסימנים/התסמינים הללו או לשייך אותם לגורמים שלהם.
פתרונות טכנולוגיים חדשניים לזיהוי ירידה בכשירות העובד
חברות טכנולוגיה פיתחו מגוון פתרונות טכנולוגיים (Impairment Detection Technology) IDT מבטיחים לזיהוי ולהערכה של תהליכי ירידה ברמת כשירות עובדים, שבהם המעסיק יכול להיעזר. בעוד עד כה, טכנית, היה אפשר לערוך רק בדיקות כמותיות של סמים בדם או בשתן של העובד או בדיקת נשיפה לזיהוי שכרות, כיום, מעסיקים בארגוני עבודה יכולים, בעזרת טכנולוגיות ה-IDT שפותחו, להעריך באופן לא חודרני ובזמן אמת את כל הגורמים הקריטיים שפורטו לעיל (לא רק הגורמים הכימיים), המקושרים לירידה ברמת הכשירות לעבודה.
להלן 15 טכנולוגיות IDT, שפותחו על ידי חברות מארה"ב ,קנדה אוסטרליה וגרמניה, ונחקרו או נוסו בהצלחה כמקרי בוחן על ידי ארגוני עבודה בעולם: AlertMeter, Druid, ExceleRATE/ Vitals, OSPAT,PVT Workfit, PMI FIT 2000, SafetyScan, PVT-192, Optalert, Guardian, F2D2, SOBEREYE, Zxerex Safe, WIT, Fit for Work.
הטכנולוגיות מבוססות על מגוון שיטות, שהשכיחה ביותר ביניהן היא בדיקת עפעפיים (Oculomotor-based Testing). שיטות נוספות הן: בדיקת ערנות Psychomotor Vigilance Testing (PVT), מעקב אחר תנועת ראש או כל הגוף (head and body movement/motion), ניטור דיבור (speech), בדיקת שכרות (פיכחון) סטנדרטית (Standardized Field Sobriety Testing) ובדיקות קוגניטיביות אחרות.
חלק מהטכנולוגיות מותאמות לזיהוי גורם אחד לירידה ברמת הכשירות לעבודה, וחלקן מזהות שילוב של כמה גורמים, ואפילו את כולם. משך הבדיקה המזהה יכול לארוך 25-1 שניות ומשתנה בהתאם לסוג הטכנולוגיה. הטכנולוגיות ידידותיות למשתמש וניתנות ליישום במכשירים ניידים.
מנהלי ארגוני עבודה יכולים לבחור את הפתרון הטכנולוגי המתאים ביותר לסוגי הפעילות ולרמת סיכוני הבטיחות בארגון, למשל, מעסיק יכול לבחון את רמת הערנות של עובדים, המשתמשים בקנאביס או בתרופות נוגדות דיכאון, העלולות לפגום בערנות העובד, לפני התחלת משמרת העבודה שלהם כנהגי הובלה או כפועלים באתר בנייה. תדירות ותזמון הבדיקה נתונים לשיקול דעתו של המעסיק.
על פי הניסיון שנצבר בשטח עד כה, ארגוני העבודה שבהם קיימת רגישות גבוהה בתחום הבטיחות, לדוגמה, חברות ייצור ואחסנה, במיוחד אלו העוסקות בחומרים מסוכנים, וארגונים בענפי התחבורה, הכרייה והבנייה, נוטים יותר לאמץ את טכנולוגיות ה-IDT ואלו תורמות במיוחד בעסקים הקטנים-בינוניים. חלק מהמנהלים בארגוני העבודה דיווחו על קשיים באימוץ וביישום הטכנולוגיות בארגון וטענו שעלותן גבוהה מדי או שנתקלו בחוסר נכונות של העובדים לשתף פעולה.
עדיין נדרש לדייק בהגדרות של טכנולוגיות ה-IDT. למשל, בחלק מהן הוגדרה "הסחת דעת" כתסמין של ירידה ברמת הכשירות לעבודה, אולם, יש הסבורים כי היא מהווה גורם לירידה ברמת הכשירות לעבודה ולא תסמין שלה. כמו כן, יש צורך לדייק בערכי הסף הקבועים בטכנולוגיות ה-IDT לצורך הערכת רמת הכשירות לעבודה של עובד במצבי ההעסקה השונים, כגון, לפני התחלת העסקתו, לאחר תאונת עבודה או כאשר יש חשד סביר לירידה ברמת כשירותו לעבודה.
בכל מקרה, מנהלים בארגוני עבודה, אשר יחליטו להשתמש בטכנולוגיות ה-IDT, יהיו חייבים לפעול באופן שאינו פוגע בפרטיות העובדים ובכבודם, ואינו מפלה אותם לרעה; יַפנו עובדים שנמצאו ברמת כשירות נמוכה לקבלת תמיכה רפואית או נפשית מתאימה ויבצעו התאמות ושינויים בתפקידי עובדים, באופן שמיטיב עם העובדים ועם הארגון כאחד.
מקורות
♦ האם בינה מלאכותית יכולה לאבחן מצוקה נפשית בקרב עובדים?
♦ צ'טבוטים לשיפור הבריאות הכללית והתעסוקתית במקומות עבודה בישראל
♦ סמים ואלכוהול בישראל: נתוני רקע, חקיקה, ופעילות גופי מדינה, מוגש לוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול, כנסת ישראל, 2015