מאת: ד"ר לליב אגוזי וזיו קרני-אפרתי
תאריך:31/10/2022
סרטן השד הינו הסרטן השכיח ביותר בנשים בעולם ובישראל ומאובחן בקרב כאחת לכל 1000 נשים בישראל בכל שנה. עם הגיל עולה הסיכון להיארעות סרטן השד כאשר בכל עשור שיעור ההיארעות בערך כפול מקודמו. בשנת 2018 היו בין גיל 25 ל-35 יש כ -20 מקרי סרטן לכל 100,000 נשים ובקבוצת הגיל 65 ל-75 כ-350 מקרי סרטן לכל 100,000 נשים. בקרב גברים שיעור התחלואה בסרטן השד נמוך – פחות מגבר אחד לכל 100 נשים (הרישום הלאומי לסרטן).
תהליך היווצרות סרטן השד אינו ידוע במלואו יחד עם זאת מחקרים הראו כי מעבר לגורמים גנטיים, דמוגרפיים ואישיים כגון השמנת יתר ופעילות ספורטיבית, יש מספר גורמים בסביבת העבודה שיכולים ליצור סיכון מוגבר להיארעות של סרטן השד. בינהם חשיפה לחומרים כימיים שפועלים ומשפיעים על המערכת ההורמונלית ועל התפתחות תאים ותפקידים, המתערבים במערכת הצירקדית ובתהליכים ביולוגיים כגון לחץ רב, אי סדירות שעות שינה ועבודות עם פעילות גופנית מעטה.
חשיפה לכימיקלים
חומרים כימיים המגבירים את הסיכון לסרטן השד כוללים חומרים המתערבים במערכת האנדוקרינית – בלוטות הפרשת הורמונים, חומרים הידועים כמסרטנים של בלוטות החלב וחומרים רעילים המשפיעים על התפתחות תאים (Beckman et al., 2021). בסקירת החומרים הכימיים והעיסוקים מצאו Beckman ושותפיה כי ביותר מ80% מהעיסוקים שנבחנו סביבת העבודה מעלה סיכון לחשיפה ליותר מאלף כימיקלים שונים שזוהו כגורמי סיכון לסרטן שד. בכ -40% מהעיסוקים נמצאה הסתברות גבוהה לחשיפה הנובעת ממגע ישיר ושימוש בכימיקלים אלו בתהליך הייצור או הימצאות בסביבה בה הם קיימים או מיוצרים. בין החומרים הכימיים המוכרים כמגבירים סיכון לסרטן השד נמצאים צבעים לשיער, בדים, אומנות, צבעים וחומרים בתעשיית המזון, פרבנים הנפוצים בתעשיית הקוסמטיקה, חומרי הדברה, דשנים, חומרי ניקיון, חומרים בתעשיית התרופות, מעכבי שריפה ועוד (Beckman et al., 2021; Engel et al., 2018). מקצועות החשופים ביתר כוללים עובדות ניקיון הנחשפות לחומרי ניקיון והדברה, אחיות ומטפלות סיעודיות הנחשפות לחומרי חיטוי, ניקיון ותרופות, עובדות בתעשיית הקוסמטיקה ומספרות החשופות חומרי ריח, צבע, פאראבנים, חומרי ניקיון ועוד, חקלאיות ועובדות בתעשיית המזון וההסעדה. לאור הידע המתפתח על רעילותם והשפעתם השלילית על מערכת החיסון, ברור כי מספרם של כימיקלים, הנמצאים בסביבת העבודה בכלל ובתעשיות מסוימות בפרט ועלולים להוות גורם סיכון לסרטן שד, גדול יותר.
יושבנות, השמנה וחוסר בפעילות גופנית
במטה אנליזה נמצא קשר מובהק בין יושבנות לבין סיכון מוגבר לסרטן שד משערים כי הקשר בין יושבנות, השכיחה במקומות עבודה רבים, לבין הסיכון לחלות בסרטן השד מתווך על ידי גורמים כגון השמנה, דלקתיות, עמידות לאינסולין, שינויים הורמונליים ושינויים ברקמת השד (Lee et al., 2021). השמנה, הנקשרת לסוגי סרטן שונים תורמת לעליה בדלקתיות כרונית ברקמות השומן בשד, לפגיעה בפעולת מערכת החיסון ומעלה את הסיכון להישנות של סרטן שד גם עשר שנים לאחר האבחון הראשוני (Devericks et al., 2022).
עבודת משמרות ושיבוש מתמשך בזמני הערות-שינה
שיבוש מתמשך בזמני הערות-שינה וחשיפה לאור בשעות החשיכה מפחיתה את הפרשת מלטונין משבשת את המערכת הצירקדית, גורמת לעליה באסטרוגן המסוחרר בדם ואלה מגבירים את הסיכון להיארעות סרטן השד. לצד מחקרים המראים קשר בין עבודת משמרות לבין היארעות סרטן (Manouchehri et al., 2021) ישנם מחקרים שלא מצאו קשר כזה (Jones et al., 2019), לכן אין מסקנה חד משמעית לעבודת משמרות כגורם סיכון.
לחץ
מחקרים רבים בחנו את הקשר בין לחץ, אירועי חיים מלחיצים, לחץ מתמשך בסביבת העבודה לבין הסיכוי לחלות בסרטן השד. התגובה הגופנית למצבי לחץ כוללת שילוב של הפרשת הורמונים מוגברת, שינויים עצביים, הפרעות שינה, החלשות של מערכת החיסון, עליה ברמות הדלקת בגוף ותגובות נוספות שתיאורטית תומכות בכך שמצב לחץ מתמשך יכול לגרום לסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד. יחד עם זאת, ממצאי מחקרים אינם חד משמעיים במסקנותיהם ומחקרי סקירה רבים לא מצאו עדות מספקת לכך שאירועי חיים לוחצים, לחץ מדווח או סביבת עבודה המייצרת לחץ רב קשורים לסיכון מוגבר לסרטן השד (Bowen et al., 2021).
מחקר עוקבה שבחן שיעורי היארעות של סרטן השד באונטריו, קנדה בין 1983 ל-2016 על בסיס מרשם העיסוקים ורישום המחלות מצא כי תפקידי ניהול מעלים את הסיכון לסרטן השד ב 54% בנשים וב 180% בגברים. ההסבר לקשר יכול להיות תוצאה של לחץ רב יותר בעבודה אולם גם הסברים אחרים כגון יושבנות יכולים לקשר בין תפקיד ניהולי לבין הסיכון לחלות בסרטן השד ( Sritharan, 2019). מחקר זה מצא גם שיעורים מוגברים לסיכון לסרטן השד בקרב מורות ומורים ועובדות ועובדי עבודות פקידותיות.
עבודה לאחר גילוי סרטן השד
במחקר שכלל ניתוח תוכן של שיקולים של 462 נשים קנדיות לגבי המשך או חזרה לעבודה בעת טיפול או החלמה מסרטן השד דיווחו החוקרים על מספר תחומים המעסיקים את הנשים. השיקול הראשון הוא המצב הבריאותי והאם הוא מאפשר עבודה. כאב היה הסימפטום העיקרי שהזכירו המשתתפות וכן יכולות פיזיות לאחר ניתוח, תופעות לוואי וחולשה לאחר כימותרפיה או הקרנות ומצב רוח הנלווה לטיפולים ולחולי. לצד חשש ליכולתן לבצע את המשימות כמו בעבר והמחוייבות שלהן לעמיתיהן ולארגון, היו נשים שציינו שהחזרה לעבודה מאפשרת להן "נורמליות", מפגש חברתי ועיסוק בדברים משמעותיים ומסיחים לצד הטיפול במחלה.
נשים דיווחו כי תמיכת סביבת העבודה עמיתיהן והמנהלים מסייעת להן וכן ציינו את הגמישות של הסביבה וגמישות שעות העבודה ואפשרות עבודה מהבית כגורם תומך. אף אישה לא ציינה תגובת עמיתים באופן שלילי, אך היו שהרגישו שתפקידן צומצם מדי, שמנהליהן לא היו גמישים איתן מספיק ושחוו התרחקות ממקום העבודה בשל ההיעדרות. חלק מהנשים ציינו כי הפחתה במשימות של קבלת לקוחות, מטלות שדורשות מאמץ גופני והורדת נסיעות ממושכות בענייני עבודה הם גורם שתמך ביכולתן לשוב לעבוד.
המחלה בסרטן הביאה לתגובות רגשיות, חיזוק היבטים או שינוי בתפיסה עצמית, וחשיבות הערכים בחיים. עבור חלק מהנשים אלה היוו מוטיבציה לשמור על העבודה ולהשקיע בה, בעוד עבור חלקן חשיבה מחודשת זו הביאה להחלטה להתרכז יותר במשפחה, להחליף עבודה או שינוי אחר שמתאים להן יותר. כמובן שלצד השיקולים הרבים האלה גם מצבן הכלכלי היווה שיקול לגבי הצורך לחזור לעבוד (Wennman-Larsen et al., 2021).
סיכום ומסקנות
המסקנות העולות ממחקרים אלו מעלות סיכון יתר בחשיפה לכימיקלים אך פער ניכר בידע לגבי כימיקלים חדשים רבים המשמשים בתעשיות רבות והקשר שלהם לסרטן השד. לכן יש צורך באיסוף נתונים על הימצאות כימיקלים בסביבת העבודה וקשר עם תחלואה בסרטן השד. לצורך זה יצרו Beckman ושותפיה את פרויקט המיפוי בקליפורניה ( .(Beckmann et al., 2022מומלץ לנטר בקביעות חשיפה לכימיקלים וקרינה במקומות העבודה באמצעות מדידות שיעורם באבק, באוויר ובמים וכן דגימתם בדם ובשתן העובדים לאורך זמן (Engel et al., 2018).
יושבנות והשמנת יתר גם הם נמצאו כגורמי סיכון לסרטן השד לכן התערבויות מומלצות נוספות כוללות אימוץ אסטרטגיות לצמצום יושבנות ומניעת השמנה במקומות העבודה (Devericks et al., 2022; Lee et al., 2021). בשל מחסור במסקנות חד משמעיות לגבי משמרות ממליצים החוקרים על שיתוף העובדים/ות בחקר הגורמים לסרטן שד והחסמים לשיפור המצב, אימוץ נוהל סקירה שגרתי של סרטן שד בנשים העובדות במשמרות, שיפור דפוסי השינה וצמצום הפרעות שינה (Engel et al., 2018; Jones et al., 2019; Manouchehri et al., 2021).
במצבים של חזרה לעבודה לאחר מחלה מומלץ לבחון עם העובד.ת מהם תנאי העבודה שיאפשרו חזרה לשגרה עד כמה שניתן ומה סוג התמיכה הרצוי ושהארגון יכול לספק. חשוב למנהלים במצבים אלה להיות מודעים לקשיים אפשריים ולהיות קשובים וגמישים לשינויים נדרשים במשימות תוך שמירה על כבודה ופרטיותה של העובדת.
מקורות
הרישום הלאומי לסרטן, המרכז לבקרת מחלות, משרד הבריאות (2021). סרטן השד בנשים בישראל עדכון נתוני היארעות ותמותה, 2021.
Arslan, A.A., Shore, R.E., Afanasyeva, Y., Koenig, K.L., Toniolo P., and Zeleniuch-Jacquotte, A. (2009) Circulating estrogen metabolites and risk for breast cancer in premenopausal women. Cancer Epidemiol Biomarkers Prev. Aug;18(8), 2273-9. doi: 10.1158/1055-9965.EPI-09-0312
Beckman, S., Silver, E., Weinberg, J. L., Hurley, S., Frederick, M., Chan, J., ... & Harrison, R. (2022). Development of a Data Visualization Tool for Occupational Exposure to Chemicals of Concern for Breast Cancer Among California Working Women, 2010–2014. NEW SOLUTIONS: A Journal of Environmental and Occupational Health Policy, 31(4), 400-412
Bowen, D. J., Fernandez Poole, S., White, M., Lyn, R., Flores, D. A., Haile, H. G., & Williams, D. R. (2021). The role of stress in breast cancer incidence: risk factors, interventions, and directions for the future. International Journal of Environmental Research and Public Health, 18(04), 1871-1886
Devericks, E. N., Carson, M. S., McCullough, L. E., Coleman, M. F., & Hursting, S. D. (2022). The obesity-breast cancer link: a multidisciplinary perspective. Cancer and Metastasis Reviews, 1-19
Jones, M. E., Schoemaker, M. J., McFadden, E. C., Wright, L. B., Johns, L. E., & Swerdlow, A. J. (2019). Night shift work and risk of breast cancer in women: the Generations Study cohort. British journal of cancer, 121(2), 172-179
Lee, J., Lee, J., Lee, D. W., Kim, H. R., & Kang, M. Y. (2021). Sedentary work and breast cancer risk: A systematic review and meta-analysis. Journal of Occupational Health, 63(1), e12239
Manouchehri, E., Taghipour, A., Ghavami, V. et al. Night-shift work duration and breast cancer risk: an updated systematic review and meta-analysis. BMC Women's Health 21, 89 (2021
Sritharan, J., MacLeod, J. S., Dakouo, M., Qadri, M., McLeod, C. B., Peter, A., & Demers, P. A. (2019). Breast cancer risk by occupation and industry in women and men: results from the occupational disease surveillance system (ODSS). American journal of industrial medicine, 62(3), 205-211
Wennman-Larsen, A., Svärd, V., Alexanderson, K., & Friberg, E. (2021). Factors of decisive importance for being in work or not during two years after breast cancer surgery: content analysis of 462 women’s open answers. BMC Women's Health, 21(1), 1-11