מאת:ד"ר לליב אגוזי, ד"ר הדס פיק, ד"ר אשר פרדו, ד"ר אורנית רז
הסקר הוכן והופץ בסיוע ועל ידי איגוד מפעילי המנופים
תקציר המאמר המקורי נערך על ידי יפעת זר
הקדמה
תנאי העבודה ומאפייני התפקיד של עבודת מפעיל עגורן מרובי גורמי לחץ. ריבוי גורמי לחץ קשור לסיכון מוגבר לשימוש באמצעים ל"טיפול עצמי", כגון, צריכת סמים ואלכוהול, הימורים, שימוש יתר בטלפון נייד ובמדיה חברתית, במקביל, התנהגות התמכרותית מעלה את הסיכון לכשלים בקבלת החלטות, שעלולים להוביל לתאונות עבודה.
בשנת 2019 בעקבות אירועי בטיחות שהגיעו לתקשורת ושכללו שתיה לשוכרה בתא המפעיל, המוס"ל ערך מחקר בקרב כ- 140 מפעילי עגורני צריח לבחינת הקשרים בין גורמי העומס בתפקיד, תפיסת סביבת העבודה כתומכת בבטיחות, הפגת מתח בחיים הפרטיים, אינדיקציות להתנהגות התמכרותית ומעורבות בתאונות עבודה. המחקר התבסס על דיווח עצמי של מפעילי העגורנים באמצעות מילוי שאלון אישי.
שיעור תאונות עבודה וכמעט תאונות בעבודה עם מנוף
הממצאים העלו כי אחוזים ניכרים של מפעילי עגורן היו מעורבים באירועי בטיחות בעבודתם עם המנוף.
מכלול המסרים שעוברים מההנהלה ומהעמיתים לגבי חשיבות הבטיחות (אקלים הבטיחות) משפיע על בחירות ההתנהגות של העובדים ועל המוטיבציה שלהם להקפיד על הבטיחות. הקפדה על בדיקות בטיחות ושמירה על התקנות קשורה להפחתה בסיכון למעורבות בתאונת עבודה ולפציעה.
ממצאי המחקר
דרישות התפקיד
עומס דרישות התפקיד גבוה ורבים ממפעילי העגורנים עובדים בסביבה עם מספר גורמי לחץ שונים.
- רוב המשתתפים במחקר עובדים 6 משמרות שבועיות בנות 11 שעות ומעלה. מספר שעות העבודה השבועיות הממוצע היה 60 שעות - עומס שעות העבודה פוגע ביכולתם של המנופאים לבצע את עבודתם היטב.
- רבים דיווחו על תנאי עבודה קשים במשמרות ארוכות ומרובות, עם ציוד לא תקין, תא מפעיל לא שלם ולא תמיד ממוזג, כסאות לא מתכווננים וראות לקויה.
- התקבלו דיווחים על קשיי תיאום עם האתתים (הנמצאים על הקרקע) בשל תקשורת לקויה (האתתים אינם מדברים את שפת המפעיל) ובשל היעדר הכשרה מקצועית מספקת של האתתים.
- מעל 90% תיארו את עבודתם כדורשת אחריות רבה וערנות גבוהה.
- ריבוי שעות העבודה פוגע לדבריהם בחיי המשפחה והפנאי.
בטיחות נתפסת של סביבת העבודה
במקביל לסביבה התובענית, מפעילי עגורנים רבים אינם מרגישים שהם מקבלים גיבוי ניהולי לנושאי בטיחות והגנה על בטיחותם האישית.
- 42.3% טענו שהמנהלים אינם מראים דאגה לבטיחות.
- 33.6% חשים שיש בסביבת העבודה ציוד שאינו בטוח.
- רבים חווים חוסר גיבוי ותמיכה מצד המנהלים ומצד השותפים לעבודה וכן קושי למצוא זמן לפעילות מנוחה מחוץ לעבודה. תנאי עבודה אלה גובים מהם מחירים בכאבים גופניים, קשיי שינה וקשיים רגשיים.
- ככל שהבטיחות הנתפסת של סביבת העבודה היתה פחותה, כך פחתה מידת ההקפדה על תקנות הבטיחות בעבודה עם העגורן.
מידת הלחץ והקשר שלה למעורבות בתאונות עבודה
- תסמינים רגשיים (לחץ, כעס, עצב) ותסמינים גופניים (בעיות שינה, כאבי שריר שלד, כאבי ראש) נחווים ברמה גבוהה יחסית עם ממוצע 3.63 (סקאלה 1-5) ו-40% דיווחו על חווית לחץ שבועית או יומית.
- ככל שמידת הלחץ עליה דיווחו מפעילי העגורנים היתה גבוהה יותר, כך עלה הסיכוי שלהם למעורבות בתאונות עבודה בהווה ובעבר.
תדירות בילוי חברתי/ משפחתי ועיסוק בספורט
בילוי חברתי ועיסוק בספורט מוכרים כגורמים מרגיעים שממתנים תחושת לחץ ותסמיני לחץ.
- 30% מבלים זמנים שהם חווים כמנוחה בביתם, או עם חברים ברמה שבועית לפחות.
- 45% דיווחו על בילוי משפחתי או חברתי חודשי.
- כ-11% מבצעים פעילות ספורטיבית שבועית לפחות.
- 36% מבצעים פעילות ספורטיבית חודשית.
- מפעילי עגורנים המעורבים יותר בדרכי בילוי מנוחה וספורט דיווחו פחות על התנהגות של שימוש יתר שיוצא משליטתם.
התנהגות התמכרותית וההשלכות שלה על הבטיחות
- גורמי רקע: גיל, מצב משפחתי, מספר ילדים, השכלה ודת לא הראו קשר לשיעור מעורבות בתאונות עבודה או לאינדיקטורים לשימוש יתר.
- התנהגות התמכרותית נמצאה קשורה בקשר מובהק גם לריבוי תאונות בעבר.
- קרוב לרבע (22%) הראו אינדיקטורים להתנהגויות של תלות או בעיית שימוש באחד או יותר מהתחומים (אלכוהול, מריחואנה, הימורים או טלפון נייד) - אלו הקפידו פחות על בדיקות הבטיחות השוטפות ונמצאו, למעשה, בסיכון כפול למעורבות בתאונת עבודה, בהשוואה לאחרים.
באופן כללי ההקפדה על התקנות נמצאה לקויה.
- 33% בלבד דיווחו על ביצוע של כל הבדיקות התקופתיות במועדים הקבועים בתקנות.
- למעלה משליש (36.3%) דיווחו על ביצוע של מחצית או פחות מבדיקות הבטיחות התקופתיות על פי התקנות.
מגבלות המחקר
- המחקר מבוסס על נתונים ממדגם לא גדול שנערך בשנת 2019 ועל דיווח עצמי מנקודת המבט של מפעיל העגורן בלבד.
- המחקר בחן את המדדים הארגוניים של הקפדה על הבטיחות רק ברמת העובד היחיד ולא ברמות הכוללות שנותנות תמונה מקיפה יותר לאקלים ארגוני, למשל, צוות עבודה או אתר הבנייה.
- בתנאי הרגישות החברתית ולעתים החוקית, של שימוש באלכוהול, מריחואנה או התנהגות התמכרותית אחרת בעבודה או מחוצה לה, ישנה סבירות לדיווח חסר או תת דיווח וחוסר ייצוג של כלל אוכלוסיית מפעילי העגורנים. יחד עם זאת, הממצאים שעלו במחקר הראו קשרים למעורבות בתאונות עבודה.
- נדרשים מחקרים נוספים לבחינת קשרי סיבה ותוצאה, למשל, בין סימפטומים של לחץ לבין מעורבות בתאונות עבודה, שהמחקר הנוכחי לא היה יכול לקבוע בוודאות.
המלצות
- נחוצה הגברת המאמצים לבחינת התערבויות שונות ברמה הניהולית, שמטרתן בניית אקלים בטיחות ברמה גבוהה ובחינה של מידת האפקטיביות של התערבויות כאלה.
- מומלץ לשפר את מדיניות החברה ואת יחסה לחשיבות הבטיחות בעבודה, שכן אקלים הבטיחות ותנאי העבודה של מפעילי העגורנים הם תוצאה ישירה של אלו - למנהלים (מנהלי חברות בניה, מנהלי אתרים, ומנהלי עבודה) ישנה ההשפעה הגדולה ביותר על המדיניות והמשאבים המוקצים לבטיחות.
- התנהגויות של שימוש יתר נמצאו בקרב מיעוט מפעילי העגורנים אולם מהוות סיכון מוגבר להתרחשות תאונות עגורנים. מומלץ שאנשי המקצוע יבחנו דרכי מניעה, כגון, תקינה ראויה, פיקוח מותאם ומתן אישור כשירות רפואית, בפרט בהתייחס לשימוש בתרופות ומריחואנה רפואית. יחד עם זאת, מגיפת הקורונה שתחילה פחות מחצי שנה אחרי הסקר שינתה את העובדים בתחום ואת הרגלי השימוש ויש להתיחס להיקפי התופעה שדווחה אז בזהירות הראויה.