תקציר
עטלפים מוכרים כמאגרי טבע למגוון רחב של נגיפים, שחלקם קטלניים ביותר לבני אדם. התכונות הביולוגיות הייחודיות שלהם - כגון יכולת תעופה, תוחלת חיים ארוכה והתנהגות חברתית בצפיפות גבוהה - תורמות לתפקידם בתחזוקת נגיפים ובהעברה בינם לבין מינים אחרים.
סקירה זו עוסקת במגוון הנגיפים הקשורים לעטלפים, במנגנוני המעבר שלהם לבני אדם, ובגורמים האקולוגיים והאבולוציוניים שהופכים את העטלפים לשחקנים מרכזיים במחלות זיהומיות מתפרצות.
הבנת דינמיקות אלו חיונית לחיזוי ולמניעת מגפות עתידיות בציבור הרחב בכלל, וכן בקרב אוכלוסיות העובדים הפועלים בסביבת מושבות עטלפים, כמו, עובדי תשתיות קרקע, חקלאות, ארכיאולוגיה, רשויות ושמורות הטבע, הגנים, היערות והעתיקות.
מבוא
עטלפים מהווים כ-20% מכלל מיני היונקים, ונמצאים במגוון בתי גידול ברחבי העולם . הם היונקים היחידים בעלי כושר תעופה פעיל, וניחנים בתוחלת חיים חריגה ביחס לגודלם. עטלפים מארחים מגוון רחב של נגיפים, לעיתים קרובות ללא סימני מחלה גלויים, מה שמעיד על היסטוריה ממושכת של אבולוציה משותפת עם נגיפים. בעשורים האחרונים קושרו עטלפים למספר התפרצויות משמעותיות של נגיפים זואונוטיים (גורמי מחלות בבעלי חיים ובאדם כאחת), כולל אבולה, SARS, MERS ו-COVID-19 .
מגוון הנגיפים הקשורים לעטלפים
עטלפים "מארחים" נגיפים ממשפחות רבות, ביניהן: קורונווירידאה (Coronaviridae): נגיף הסארס (SARS-CoV), נגיף המרס (MERS-CoV) ונגיף הקורונה החדש (SARS-CoV-2). פילווירידאה (Filoviridae): נגיפי האבולה והמרבורג. פאראמיקסווירידאה (Paramyxoviridae): נגיפי ניפה והנדרה . ראבדווירידאה (Rhabdoviridae): כלבת ונגיפים ליסיים נוספים . אסטראוירידאה ו-אדנווירידאה: זנים חדשים עם פוטנציאל פתוגני לא ברור . המגוון הרחב של נגיפים בעטלפים מוסבר בקו האבולוציוני הקדום שלהם ובפיזורם הגאוגרפי הנרחב, שאיפשר התפתחות הדדית עם נגיפים לאורך מיליוני שנים.
מנגנוני מעבר נגיפים לבני אדם
אירועי מעבר בין מינים ("spillover") מתרחשים כאשר נגיף מצליח לעבור ממאכסן טבעי לבני אדם. גורמים התורמים לכך כוללים: פגיעה בבית הגידול: כריתת יערות והתרחבות חקלאית מגבירים את המפגשים בין בני אדם לעטלפים. ציד ואכילת חיות בר: צריכת עטלפים כ"מזון בוש" נפוצה באזורים מסוימים באפריקה ובאסיה, ומעלה את הסיכון להדבקה. מאכסן מתווך: לעיתים הווירוס עובר תחילה לבעל חיים אחר לפני הדבקת אדם (למשל, גחן הדקל בסארס, גמלים במרס). דינמיקת המעבר מושפעת מהפרעות אקולוגיות, מוטציות ויראליות ושינויים בהתנהגות העטלפים בתגובה ללחצים סביבתיים כגון שינויי אקלים.
מדוע דווקא עטלפים?
תכונות ביולוגיות מסוימות הופכות את העטלפים למאגר יוצא דופן לווירוסים:
1. מטבוליזם גבוה כתוצאה מתעופה: תעופה מחייבת חילוף חומרים מואץ, מה שמוביל להגברת תיקון דנ"א ומערכות חיסון ייחודיות המאפשרות סבילות לזיהומים.
2. התנהגות חברתית: חיים במושבות צפופות מאפשרים מעבר נגיפם בתוך ובין מיני עטלפים.
3. שנת חורף: מצבים פיזיולוגיים אלו מאפשרים לנגיפים לשרוד תקופות חוסר פעילות עונתי. בנוסף, אצל עטלפים קיימת תגובה דלקתית מוחלשת שמאפשרת לנגיפים להתקיים בגופם מבלי לגרום למחלה קשה.
השלכות לבריאות הציבור והעובדים
הבנת האקולוגיה של נגיפים בעטלפים קריטית למניעת מגפות עתידיות. יש לפעול בדרכים כגון: חיזוק מערכות ניטור גנטי של נגיפים בעטלפים, הפחתת פגיעה בבתי גידול טבעיים ושמירה על אוכלוסיות עטלפים, צמצום הסחר בבעלי חיים והגברת המודעות לסיכוני זואונוזה בקהילות מקומיות. וכן מאמצים גלובליים פרואקטיביים יכולים להפחית את הסיכון להתפרצויות עתידיות שמקורן בעטלפים.
סיכום
עטלפים ממלאים תפקיד מרכזי באקולוגיה של נגיפים מתפרצים. לצד תרומתם האקולוגית החיונית (כגון האבקה והדברת מזיקים), הם גם מהווים מקור סיכון בריאותי פוטנציאלי כאשר מתגבר המגע בינם לבין בני אדם. מחקר רב-תחומי משולב במדעי החיים, האקולוגיה ובריאות הציבור והעובדים חיוני כדי לצמצם סיכונים אלו ולהתמודד עם מגפות עתידיות שמקורן בחיות בר.
מקורות
· Brook, C. E., & Dobson, A. P. (2015). Bats as ‘special’ reservoirs for emerging zoonotic pathogens. Trends in Microbiology, 23(3), 172-180. https://doi.org/10.1016/j.tim.2014.12.004 ♦
Calisher, C. H., Childs, J. E., Field, H. E., Holmes, K. V., & Schountz, T. (2006). Bats: important reservoir hosts of emerging viruses. Clinical Microbiology Reviews, 19(3), 531-545. https://doi.org/10.1128/CMR.00017-06 ♦
· Drexler, J. F., Corman, V. M., & Drosten, C. (2014). Ecology, evolution and classification of bat coronaviruses in the aftermath of SARS. Antiviral Research, 101, 45-56. https://doi.org/10.1016/j.antiviral.2013.10.013 ♦
·George, D. B., Webb, C. T., Farnsworth, M. L., et al. (2011). Host and viral ecology determine bat rabies seasonality and maintenance. Proceedings of the National Academy of Sciences, 108(25), 10208-10213. https://doi.org/10.1073/pnas.1010875108 ♦
·Halpin, K., Young, P. L., Field, H. E., & Mackenzie, J. S. (2000). Isolation of Hendra virus from pteropid bats: a natural reservoir of Hendra virus. Journal of General Virology, 81(8), 1927-1932. https://doi.org/10.1099/0022-1317-81-8-1927 ♦
·Kunz, T. H., de Torrez, E. B., Bauer, D., Lobova, T., & Fleming, T. H. (2011). Ecosystem services provided by bats. Annals of the New York Academy of Sciences, 1223(1), 1-38. https://doi.org/10.1111/j.1749-6632.2011.06004.x ♦
·Leroy, E. M., Kumulungui, B., Pourrut, X., et al. (2005). Fruit bats as reservoirs of Ebola virus. Nature, 438(7068), 575-576. https://doi.org/10.1038/438575a ♦
·Luis, A. D., Hayman, D. T. S., O’Shea, T. J., et al. (2013). A comparison of bats and rodents as reservoirs of zoonotic viruses: are bats special? Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences, 280(1756), 20122753. https://doi.org/10.1098/rspb.2012.2753 ♦
·Mickleburgh, S. P., Waylen, K. A., & Racey, P. A. (2009). Bats as bushmeat: a global review. Oryx, 43(2), 217-234. https://doi.org/10.1017/S0030605308000938 ♦
·O'Shea, T. J., Cryan, P. M., Hayman, D. T. S., et al. (2014). Bat flight and zoonotic viruses. Emerging Infectious Diseases, 20(5), 741-745. https://doi.org/10.3201/eid2005.130539 ♦