מאת: ד"ר זיו קרני-אפרתי, יחידת המחקר, המוס"ל
תאריך:12/10/2025
במהלך מצבי חירום מתמשכים, כגון מלחמה הפורצת בעקבות מתקפת טרור, חשיבות אקלים הבטיחות הפסיכוסוציאלי בארגון עולה כיון שמצבים אלו טומנים בחובם סיכונים ייחודיים לבטיחות ולבריאות העובדים. אקלים בטיחות פסיכוסוציאלי Psychosocial safety Climate (PSC)) משקף את האופן שבו העובדים בארגון תופסים את המדיניות, התרבות הארגונית, והנהלים העוסקים במניעת סיכון לבריאותם הפסיכולוגית. חוקרים וביניהם Zadow ועמיתיו (2019) וכן Amoadu ועמיתיו (2023), מדגישים את חשיבות גורם זה ככלי מרכזי להגנה על בטיחות ובריאות פסיכולוגית במקום העבודה ומצביעים על קשרים חזקים בין תפיסת אקלים בטיחות פסיכוסוציאלי חיובית לבין הפחתת תחלואה נפשית, ירידה בשחיקה, שיפור תחושת הביטחון והמעורבות, וביצועים ארגוניים טובים יותר.
במה יכולה לתרום הערכת אקלים הבטיחות הפסיכוסוציאלי לניהול בטיחות, בריאות, ורווחת העובדים?
מדידת אקלים הבטיחות הפסיכוסוציאלי בקרב כל עובדי הארגון מאפשרת לממוני בטיחות ובריאות ומנהלי משאבי אנוש להעריך כיצד נתפסת המחויבות הארגונית לבריאותם הפסיכולוגית של העובדים, לזהות תחומים בהם נדרש שיפור, ולהשתמש בו ככלי מדידה ובקרה לתכנון ולשיפור מענים לשמירה על בטיחות ובריאות העובדים. הערכת אקלים הבטיחות הפסיכוסוציאלי מתבצעת באמצעות הכלי (Hall et al., 2010) PSC-12, המורכב מארבע תת-סקאלות המשקפות את רמת מחויבות ההנהלה למניעת לחץ ואת תגובותיה לסוגיות המשפיעות על בריאותם הנפשית של העובדים; המידה שבה ההנהלה מתעדפת את בריאותם הנפשית של העובדים על פני שיקולי פרודוקטיביות; אפקטיביות התקשורת בין ההנהלה לעובדים בנוגע לסיכונים פסיכוסוציאליים ולבריאות הנפשית במקום העבודה; ורמת השיתוף של עובדים מכל הדרגים ביוזמות שמטרתן למנוע מצוקה פסיכולוגית ולקדם בטיחות.
רוצים דוגמה מהשטח? מחקר שערכנו (ד"ר לליב אגוזי, ד"ר אשר פרדו, ואנוכי) במהלך מלחמת חרבות ברזל, מדגים את הקשר בין מצוקה רגשית, סיכון בטיחותי, ואקלים בטיחות פסיכוסוציאלי מנקודת מבטם של ממוני בטיחות ובריאות ישראלים [להמשך קריאה על המחקר]. מסקנות המחקר הן שמצוקה רגשית בקרב עובדים נתפסת אצל הממונים כגורם סיכון משמעותי לבטיחות ובריאות תעסוקתית. אקלים פסיכוסוציאלי חיובי עשוי לצמצם את השפעת המצוקה על בטיחות, בריאות, ופרודוקטיביות בקרב עובדים. חשוב שממוני בטיחות ומנהלי משאבי אנוש ייאמדו באופן שוטף את אקלים הבטיחות הפסיכוסוציאלי בארגון וישתמשו בו ככלי לשיפור תהליכים ותגובות ניהוליות במצבי שגרה וחירום.
רוצים הזדמנות לתרום לידע המקומי? בין אם אתם עוסקים בבטיחות העובדים, בבריאותם או ברווחתם- אם אתם מעוניינים להכיר ולהתנסות בכלי PSC-12 , אתם מוזמנים להיכנס לקישור. התשובות שלכם יכללו כחלק ממחקר המשך. נקודת המבט שלכם חיונית להבנת האתגרים ולפיתוח פתרונות יעילים-אנא קחו דקה ושתפו אותנו באמצעות מענה על שאלון קצר בנושא אקלים הבטיחות הפסיכוסוציאלי בארגונכם [קישור לשאלון]. מובטח פרסום תוצאות הסקר בניוזלטר הבא. עם ישראל חי ועובד. בשורות טובות. אשמח לתגובות.
המשך קריאה
רקע: במהלך מצבי חירום מתמשכים, כגון מלחמה הפורצת בעקבות מתקפת טרור, חשיבות אקלים הבטיחות הפסיכוסוציאלי עולה כיון שמצבים אלו טומנים בחובם סיכונים ייחודיים לבטיחות ולבריאות העובדים. מטרת המחקר בשלב הראשון הייתה להבין עם אילו אתגרים מתמודדים ממוני הבטיחות, לבחון את תפיסות הסיכון, הערכות הסיכון, ואסטרטגיות ההתמודדות שלהם לאורך זמן המלחמה, ולזהות כיצד משפיעים המיקום הגיאוגרפי ורמת הסיכון הבטחוני באזור מקום העבודה על הערכת הסיכון. מטרת המחקר בשלב השני הייתה לבחון את הערכת הממונים לגבי שיעורם של עובדים המתמודדים עם מצוקה רגשית בתחילת המלחמה וכעת, וכיצד נתפס אקלים הבטיחות הפסיכוסוציאלי דרך פעולות הנהלת הארגון להגן לא רק על בטיחותם -אלא גם על בריאותם הנפשית של העובדים.
שיטה וממצאים: הנתונים נאספו באמצעות שאלון מקוון אנונימי בתחילת המלחמה (30 לאוקטובר עד 12 בדצמבר, 2023) ושישה חודשים לאחר מכן (20 מאי עד 10 יוני, 2024).
בשלב הראשון, 277 ממוני בטיחות ובריאות ממגוון תעשיות דיווחו על עליה בסיכונים הקשורים להיערכות הארגונית לשעת חירום (מחסור בעובדים שגרם לעליה בעומס העבודה בקרב עובדים וותיקים, גיוס עובדים בלתי מנוסים, הארכת משמרות, וכדומה), וכן על התגברות סיכונים סביבתיים הקשורים לעבודה תחת איום בטחוני
- בזמן המלחמה (בעיקר עבודה תחת לחץ, רסיסים, פיצוצים, מחסור במרחבים מוגנים, דרכי מילוט לא תקינות, ומעברים לא בטוחים).
- מעל מחציתם דיווחו על עליה ניכרת בביטויי מצוקה רגשית בקרב העובדים (כגון שימוש מוגבר בטלפון לשמירה על קשר שוטף עם בני משפחה ולצריכת חדשות, ושימוש גובר בתרופות או חומרים אחרים להרגעה ו/או השריית שינה). היו שדיווחו על שינוי לרעה בהתנהגות הבטיחות של עובדים (למשל נהיגה מסוכנת, שימוש בטלפון בזמן עבודה, אי כניסה למרחב המוגן בהישמע אזעקה, והימנעות משימוש באזניות להגנה מרעש)-ובכך קשרו למעשה בין מצוקה רגשית לבין ירידה בהיענות לכללי הבטיחות.
- מרבית המשתתפים צפו כי מצוקתם הרגשית של העובדים היא האתגר המרכזי לניהול הבטיחות והבריאות התעסוקתית עמו יצטרכו להתמודד בעתיד הקרוב, לפיכך מיקדנו את שאלותינו בנושאים אלו בשלב המחקר הבא.
בשלב השני, כששה חודשים מתחילת המלחמה, 90 ממוני בטיחות ובריאות העריכו את שיעור העובדים המתמודדים עם מצוקה רגשית בגלל המלחמה בארגונם כיום, את מגמת השינוי במספר העובדים עם מצוקה רגשית
בתקופה הנוכחית בהשוואה לתחילת המלחמה, ואת אקלים הבטיחות הפסיכו-סוציאלי בארגונם.
- כחמישית מבין המשתתפים תפסו את רמת אקלים הבטיחות הפסיכוסוציאלי הכללית כנמוכה (=גרועה), יותר משליש כבינונית, ויותר משליש כגבוהה (=טובה). נמצא קשר שלילי בין תפיסת מספר העובדים המתמודדים עם מצוקה רגשית לבין תפיסת אקלים בטיחות פסיכוסוציאלי בארגון. במילים אחרות, ממונים שהעריכו כי מספר העובדים המתמודדים עם מצוקה רגשית גבוה יותר העריכו גם כי אקלים הבטיחות הפסיכו-חברתי שלילי (גרוע) יותר-ולהיפך.
- הצלבת נתוני האזור הגיאוגרפי בו עובדים הממונים עם מפת ההתרעות הארצית על שיגורי רקטות וכט"במים שפרסם דובר צהל, אפשרה לנו להשוות בין הערכות הסיכון שלהם לאור רמת תדירות האיום הבטחוני המוטלת על האזור בשני שלבי המחקר. בתחילת המלחמה, ממונים העובדים באזור תחת איום בטחוני גבוה תדיר לפי מפת דובר צהל באותה תקופה (דרום-שפלה-מרכז), דיווחו על סיכוני רעש, החלקות ומעידות גבוהים יותר בהשוואה לממונים מאזורים אחרים. שישה חודשים מתחילת המלחמה, ממונים העובדים באזורים תחת איום בטחוני גבוה תדיר לפי מפת השיגורים והתרעות של דובר צהל באותה תקופה (דרום-שפלה-מרכז וצפון)- דיווחו על רמות אקלים בטיחות פסיכוסוציאלי גבוהות יותר- בהשוואה למשתתפים העובדים באזורים פחות מאוימים (כגון ירושלים, שרון וחיפה), מה שיכול להעיד על אפקטיביות המאמצים של הנהלת הארגון להגן על בריאותם הפסיכולוגית של העובדים.
מסקנות: מצוקה רגשית בקרב עובדים מהווה סיכון משמעותי לבטיחות ובריאות תעסוקתית. אקלים פסיכוסוציאלי חיובי עשוי לצמצם את השפעת המצוקה על בטיחות, בריאות, ופרודוקטיביות בקרב העובדים. חשוב שממוני בטיחות ומנהלי משאבי אנוש יאמדו באופן שוטף את אקלים בטיחות הפסיכוסוציאלי בארגון וישתמשו בו ככלי לשיפור תהליכים ותגובות ניהוליות במצבי שגרה וחירום.
* המאמר כתוב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד.
** חשוב לציין כי דיווחים אלו התבססו על רושם אישי בלבד.
מקורות
Amoadu, M., Ansah, E. W., & Sarfo, J. O. (2023). Influence of psychosocial safety climate on occupational health and safety: a scoping review. BMC public health, 23(1), 1344 ♦
Hall, G. B., Dollard, M. F., & Coward, J. (2010). Psychosocial safety climate: Development of the PSC-12. International journal of stress management, 17(4), 353 ♦
Zadow, A., Dollard, M. F., Parker, L., & Storey, K. (2019). Psychosocial safety climate: a review of the evidence. Psychosocial safety climate: A new work stress theory, 31-75 ♦