כניסה הרשמה צור קשר

השפעת סטרס על נפילות במדרגות: מדוע הסיכון גדל דווקא בדרך למקלט?

מאת:לבנת כהן, פסיכולוגית ארגונית, מינהל הנדסה, המוסד לבטיחות ולגהות


תקציר

נפילות במדרגות מהוות גורם משמעותי לפציעות באוכלוסייה הכללית. מחקרים מצביעים על כך כי ירידה במדרגות מסוכנת יותר מעלייה, וכי שיעור הפציעות המתרחשות בזמן הירידה גבוה יותר. בתקופות חירום, כאשר אנשים ממהרים להגיע למרחב מוגן בעקבות אזעקות, הסיכון לנפילות עשוי לגדול אף יותר.

מאמר זה בוחן את הקשר בין סטרס לבין הסיכון לנפילה במדרגות, תוך התמקדות במנגנונים ביומכניים, קוגניטיביים וביולוגיים. בנוסף, המאמר מציג קבוצות אוכלוסייה הנמצאות בסיכון מוגבר לנפילות במדרגות, ומציע כללים התנהגותיים להפחתת הסיכון בעת ירידה למקלט בזמן אזעקה.
 

מדוע ירידה במדרגות מסוכנת יותר מעלייה?

מחקרים רבים מצביעים על כך שירידה במדרגות מסוכנת יותר מעלייה בהן. רוב הנפילות מתרחשות בשליש הראשון או האמצעי של הירידה, ושיעור הפציעות בעת ירידה גבוה משמעותית בהשוואה לעלייה.

הסיכון המוגבר נובע משילוב של גורמים ביומכניים, תפיסתיים וקוגניטיביים. במקרים רבים הנפילה מתרחשת לאחר שהאדם כבר החל לרדת, כאשר הוא מפסיק להביט במדרגות, הקשב שלו מוסח, ומרכז הכובד של גופו נוטה קדימה.
 

גורמים מרכזיים לסיכון מוגבר בירידה במדרגות

1שינוי במרכז הכובד

בעת ירידה במדרגות מרכז הכובד של הגוף נע קדימה ולמטה. כתוצאה מכך, כל טעות קטנה עלולה לגרום להאצה של הגוף קדימה ולהוביל לאובדן שיווי משקל. לעומת זאת, בעת עלייה במדרגות התנועה מתבצעת באיטיות יחסית ונגד כוח הכובד, ולכן הסיכון לנפילה קטן יותר.

2תלות גבוהה יותר במידע חזותי

ירידה במדרגות מחייבת הערכה מדויקת של גובה ועומק המדרגות וכן זיהוי של שינויים אפשריים במבנה המדרגה. מחקרים מצביעים על כך שתהליך זה דורש עיבוד חזותי מורכב יותר בהשוואה לעלייה.

3.
 עומס קוגניטיבי גבוה יותר
 
ירידה במדרגות היא פעולה פחות אוטומטית מעלייה. היא דורשת תיאום מדויק בין מערכות הגוף והקפדה על שליטה מוטורית. במצב זה הסחות דעת עלולות להשפיע באופן משמעותי על הבטיחות.
 

הקשר בין סטרס לנפילות במדרגות

סטרס יוצר תנאים המגבירים את הסיכון לאובדן שיווי משקל או לפספוס פרטים קטנים בסביבה. במדרגות, טעות קטנה בלבד עלולה להספיק כדי לגרום לנפילה במהלך הירידה.

להלן מספר מנגנונים באמצעותם סטרס מגביר את הסיכון:

ירידה בריכוז

במצבי סטרס אנשים טרודים במחשבות ובדאגות ולכן מפנים פחות קשב לצעדים, לגובה המדרגות או לשימוש במעקה.

מתח שרירי

סטרס גורם לעלייה במתח השרירים. שרירים נוקשים פוגעים ביכולת לשמור על שיווי משקל ולהגיב במהירות לשינויים בלתי צפויים.

עייפות וחוסר שינה

סטרס מתמשך עלול לגרום להפרעות שינה. עייפות פוגעת בזמן התגובה ומגבירה את הסיכון לנפילות.

סחרחורת או חולשה

מצבי סטרס עשויים להשפיע על הנשימה, לחץ הדם ותחושת היציבות הכללית.

חיפזון ומהירות תנועה

במצבי לחץ אנשים נוטים למהר, לדלג על מדרגות או לרדת ללא אחיזה במעקה – התנהגויות המגבירות את הסיכון לנפילה.
 

מה מתרחש בגוף בזמן סטרס?

מבחינה ביולוגית, סטרס מפעיל בגוף מערכות פיזיולוגיות המשפיעות באופן זמני על היציבות ועל השליטה המוטורית. ירידה במדרגות דורשת ריכוז, תיאום מדויק, הערכת מרחק וגובה ותגובה מהירה להחלקה – יכולות שעלולות להיפגע במצב של סטרס.

במצב חירום מופעלת בגוף תגובת "הילחם או ברח"  (Fight or Flight). האמיגדלה מזהה איום ומפעילה מיד את ציר ה- HPA (היפותלמוס–היפופיזה–אדרנל), מערכת הורמונלית האחראית על שחרור הורמוני סטרס כגון קורטיזול ואדרנלין למחזור הדם.

הורמונים אלה גורמים לשינויים פיזיולוגיים המשפיעים על התנועה והיציבות:

 
  • שינוי בטונוס השרירים – השרירים מתכווצים ונעשים פחות גמישים.
  • פגיעה בקואורדינציה – התנועות נעשות פחות מדויקות ולעיתים חדות יותר.
  • ירידה בתפקוד הקורטקס הפרה-פרונטלי – אזור מוחי האחראי על תכנון, ריכוז ושיקול דעת.
  • השפעה על המערכת הווסטיבולרית – העלולה לגרום לתחושת סחרחורת או חוסר יציבות.
 
מדוע סטרס משפיע בעוצמה רבה יותר על חלק מהאנשים?

לא כל האנשים מגיבים לסטרס באותה עוצמה. מספר גורמים עשויים להשפיע על רמת הרגישות:

רגישות גבוהה של מערכת העצבים

אצל חלק מהאנשים האמיגדלה מגיבה במהירות ובעוצמה רבה יותר לאיומים. כתוצאה מכך משתחררות כמויות גדולות יותר של אדרנלין וקורטיזול. רגישות זו יכולה להיות מולדת או נרכשת.

ויסות מוחי פחות יעיל

הקורטקס הפרה-פרונטלי אחראי לווסת את תגובת הסטרס של האמיגדלה. אצל חלק מהאנשים מנגנון ויסות זה פועל פחות ביעילות בזמן לחץ.

השפעת סטרס ממושך

כאשר הסטרס נמשך לאורך זמן, רמות הקורטיזול בדם נשארות גבוהות. מצב זה עלול לפגוע בהיפוקמפוס – אזור במוח האחראי על זיכרון ועל ניווט במרחב.

פגיעה זו עלולה לגרום לטעויות בתפיסת הסביבה ולפגיעה בקואורדינציה, בשיווי המשקל ובקשב – גורמים המגדילים את הסיכון לנפילות.
 

גורמים נוספים המגבירים את הסיכון לנפילות במדרגות

גורמים התנהגותיים

שימוש בטלפון בזמן הירידה, נשיאת ציוד המסתיר את שדה הראייה, נעליים עם סוליה חלקה או נעלי עקב, ירידה מהירה מדי וכן סטרס הנובע מנפילה קודמת.

גורמים תפיסתיים-חזותיים

הסתכלות קצרה בלבד בתחילת הירידה ואי-התבוננות במדרגות במהלך המשך הירידה.

גורמים פיזיים

הטיית הגוף קדימה, צעדים לא אחידים, נשיאת משקל כבד וחוסר יציבות.

גורמים סביבתיים

מדרגות שאינן אחידות, תאורה חלשה, קצה מדרגה שאינו מסומן, היעדר מעקה או אי-שימוש במעקה.
 

קבוצות בסיכון גבוה לנפילות במדרגות

בני 65 ומעלה

בקבוצת גיל זו קיימת ירידה ביכולות הפיזיות, המתבטאת בין היתר בשינויים בראייה, האטה ברפלקסים ואובדן מסת שריר.

נשים בכל קבוצות הגיל

נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר לנפילות בהשוואה לגברים. מחקרים מצביעים על שיעורי נפילות ושברים גבוהים יותר בקרב נשים, בין היתר בשל צפיפות עצם נמוכה יותר ושינויים הורמונליים לאחר גיל המעבר.

אנשים שנפלו בעבר

היסטוריה של נפילות מגדילה משמעותית את הסיכון לנפילות נוספות.

אנשים עם מחלות כרוניות

מחלות כגון פרקינסון, שבץ, סוכרת ודלקת מפרקים עלולות להשפיע על הליכה ושיווי משקל.

משתמשים בעזרי הליכה או בעלי מגבלות ניידות

אנשים עם ירידה בראייה או בשמיעה

וכן אנשים הסובלים מסחרחורות או מירידת לחץ דם בעמידה.

אנשים הנוטלים תרופות

במיוחד תרופות המשפיעות על לחץ הדם, השינה, מצב הרוח או מערכת העצבים.

אנשים תחת עומס נפשי גבוה

סטרס פוגע בריכוז ובשליטה המוטורית ועלול להגדיל את הסיכון לנפילה.

עייפות וחוסר שינה

גורמים להאטה בתגובות ולירידה בערנות.

אנשים עם הפרעת קשב וריכוז  (ADHD)

אנשים עם הפרעת קשב מתמודדים לעיתים עם ריבוי הסחות דעת ואימפולסיביות. מחקר משנת 2025 מצא כי כ-37.8% מהמבוגרים עם ADHD חוו נפילה במהלך שנה אחת – שיעור גבוה אף יותר מזה שנמצא בקרב מבוגרים מעל גיל 65. נמצא כי אנשים עם ADHD משולב (קשב עם היפראקטיביות-אימפולסיביות) נמצאים בשכיחות גבוהה יותר לנפילות – כ-46.7%.
 

כללים לירידה בטוחה במדרגות בזמן אזעקה
 
  • ללכת, לא לרוץ - למרות הדחף למהר, חשוב ללכת במהירות אך בזהירות.
  • אחיזה במעקה - יש להשתמש במעקה בכל ירידה או עלייה.
  • להימנע מנשיאת ציוד כבד בזמן הירידה.
  • לא להשתמש בטלפון בזמן הירידה במדרגות.
  • פינוי נתיב המילוט - יש לוודא שחדר המדרגות פנוי מחפצים העלולים להוות מכשול.
  • נעליים נגישות - מומלץ להשאיר נעליים סגורות ונוחות ליד המיטה או בקרבת היציאה למרחב המוגן.
  • במדרגות עמוסות אנשים - לשמור על צד קבוע, להימנע מעקיפה בחיפזון ולתת זכות קדימה לילדים ולמבוגרים.
 
מקורות
The prevalence and correlates of falls in adults with ADHD, Frontiers in Psychiatry, 2025 ♦

 

 

שלח להדפסה כתוב תגובה

 

לחדשה זו התפרסמו 0 תגובות לפתיחת כל התגובות

כתוב תגובה סגור תגובה

שם: תוכן
כותרת
כתוב תגובה