מאת:ערך: שגיא סברייגו, מחלקת פסיכולוגיה ארגונית, מרכז מידע ואינטרנט של המוסד לבטיחות ולגיהות ע"פ
יש אנשים שיטענו כי הם חרדים מעמידה מול קהל יותר מאשר מפני המוות. עבור אנשים רבים עצם הצורך לעמוד מול קהל מייצר שוב ושוב תחושת חרדה קשה. החרדה עשויה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים כגון ירידה דרמטית בכישורי הזיכרון, ביכולת הביטוי, בביטחון העצמי, או בתחושת השליטה בחיים. תחושת חרדה עשויה להופיע הן בבית והן בעבודה, למשל כתוצאה מצפי לשיחה חשובה עם הבוס, בחינה חשובה וכיוצא באלו אירועים רבים.
במשך שנים רבות הגישה הרווחת המליצה להירגע ולהמשיך בפעילות המאיימת. ההנחה הסמויה כאן היא ש"רגיעה עצמית" תצליח להפיג או לצמצם את תחושת החרדה ותאפשר לנו לחזור ולתפקד בצורה מיטבית.
מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת הארוורד ופורסם ב Journal of Experimental Psychology: עשוי להצביע על אמצעי אחר לגמרי להתמודדות בזמן אמת עם מצבי חרדה. מצב חרדתי הוא מצב "אוטומטי" כלומר כזה שאין לנו שליטה מודעת עליו. הפחתתו באמצעות "הרגעות" היא תהליך הדורש מיומנות, תרגול ושימת לב רבה, אולם ביום יום – כלים אלו אינם זמינים לרובנו. המחקר מציע אפשרות התמודדות אחרת. המחקר מציע לפרש את מצב החרדה כמצב התלהבות או ריגוש. במקום לנסות ולהפחית את מצב העוררות השלילי ההמלצה העולה ממנו היא לשנות את "זווית הראיה". בעוד החרדה היא תחושה שלילית הפוגעת בתפקוד הרי התלהבות או ריגוש הן תחושות חיוביות ונעימות אשר אמורות לסייע תפקודית.
המחקר בוחן סיטואציות שונות המעוררות חרדה, כגון עמידה בפני קהל, או פתרון בעיה מתמטית. נבדקים שנמצאו בסיטואציות חרדה והעידו על קיומה אצלם, התבקשו לנסות ולפרש לעצמם את מצב החרדה שבו חשו, דווקא כריגוש או כמצב מלהיב. מסתבר כי הללו ביצעו את המשימות השונות שהוטלו עליהם בצורה מוצלחת יותר מאשר הנבדקים שלא התבקשו לתת פרשנות אחרת למצב מעורר החרדה וגם בצורה מוצלחת יותר מנבדקים שהתבקשו לראות את עצמם כרגועים. ככל הנראה אימוץ נקודת מבט הרואה ומקבלת את תחושת העוררות - שבד"כ נתפסת כחרדה – דווקא כמצב ריגוש או מצב מלהיב יוצרת אצלנו נקודת התייחסות חיובית, ציפייה להזדמנות מיטיבה בחיים ומקור לאופטימיות, לעומת הפסימיות וחוסר האונים שמתלווה למצב חרדתי. להבדיל ניסיון להירגע - בין אם יועיל או לא - מקבע למעשה את הלך הרוח הפסימי ולא משנה אותו!
על אף התוצאות המעניינות והמשמעותיות שמציג המחקר החדש חשוב לראות את התמונה מכל צדדיה. מסתבר אומנם ש"שינוי זווית ראיה" תורם לשיפור ההישגים ולהתמודדות מוצלחת יותר והוא קל יחסית לביצוע, אולם השינוי עצמו לא בהכרח מפיג את תחושת החרדה עצמה שעשויה להיוותר במקביל להתלהבות. במילים אחרות אנחנו אומנם מתייעלים אבל לא בהכרח הופכים למאושרים יותר. יתכן וניתן ללמוד מכאן שמתן פרשנות חיובית ופרודוקטיבית יותר למצב שנתפש כחרדה, במקביל לפיתוח וסיגול טכניקות הרגעות, עשוי לכן להיות הפתרון היעיל ביותר להתמודדות עם מצבי חרדה.
מקורות:
http://www.apa.org/pubs/journals/releases/xge-a0035325.pdf
http://www.apa.org/news/press/releases/2013/12/performance-anxiety.aspx