יום הבטיחות הארצי בכנסת בנושא: בטיחות ובריאות בתעסוקה במעגל חיים שלם

בהמשך לאירועי יום הבטיחות והבריאות העולמי שהתקיים בכנסת ביום שלישי, 20 במאי,  יום הבטיחות ובריאות הארצי בנושא: "בטיחות במעגל חיים שלם" שיזם המוסד לבטיחות ולגיהות בשיתוף ח״כ משה מזרחי (העבודה), שמטרתו העלאת המודעות ובחינה משותפת של דרכים למלחמה בתאונות עבודה ומחלות מקצוע. 

רקע כללי:
המוסד לבטיחות ולגיהות, תאגיד סטאטוטורי, הפועל מכוח חוק הארגון והפיקוח על העבודה, (התשי"ד 1954). מראשית הקמת המוסד, ועד היום, ממוקדת עיקר עשייתו בהסברה ומניעה - פעולות משלימות ומקבילות, לפעולות הפיקוח והאכיפה, המבוצעות על ידי הגורמים האמונים על כך. מטרתו העיקרית של המוסד הינה הגברת המודעות, בקרב הציבור הרחב, לחשיבות הבטיחות והגיהות, מתוך התובנה כי תודעה ומוכנות, ימנעו בהכרח, תאונות, נזקים בנפש וברכוש, ופגיעה בתוצר הלאומי של ישראל, באופן ישיר ועקיף, ותתמוך בפעולות הפיקוח והאכיפה המבוצעות על ידי הרשויות.
 
בשנה האחרונה מוביל מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות, מדיניות מרחיבה, שהעצימה את תחומי העיסוק של המוסד. בנוסף לפעולות ההסברה, ההדרכה והחניכה, המבוצעות במפעלים, במגוון התעשיות השונות במדינת ישראל, קבע המנכ"ל כי הפעולות תורחבנה למעגל החיים השלם של אזרחי ישראל. הנחת היסוד שהובילה להחלטה זו הינה שהשמירה על הבטיחות מתחילה מהבית פנימה, עם תודעה בטיחותית של כלל חברי המשפחה והסביבה הקרובה ולאחר מכן במקום העבודה. אדם שהשמירה על בטיחותו ועל בטיחות יקיריו הינה חלק משגרת יומו - יהיה בהכרח אדם שינהג בבטיחות רבה יותר גם במקום העבודה שלו. המטרה היא שינוי של תרבות הבטיחות במדינת ישראל.
 
הרחבת פעולות ההסברה למעגל החיים השלם, הובילה לשיתופי פעולה רבים עם שורה ארוכה של ארגונים, שהגברת הבטיחות בחברה הישראלית הינה נר לרגליהם. המוסד לבטיחות ולגיהות מפתח, מוביל ושותף בפרויקטים ומיזמים עם ארגונים כגון "בטרם", "הרשות למלחמה בסמים", "המשרד לאזרחים ותיקים", "הרשות למניעת תאונות דרכים" ועוד, ופועל בסנכרון מלא עם ארגונים וגופים נוספים כגון "מכון התקנים", "הביטוח הלאומי" וכמובן משרדי הממשלה, ובראשם "משרד הכלכלה".
 
שיפור התודעה הציבורית, מחייבת פעולות הסברה והירתמות של מקבלי ההחלטות במדינת ישראל, ובמסגרת זו נערך הכנס המשותף למוסד ולח"כ משה מזרחי, שהחליט לקדם נושא זה ורואה בו כבעל חשיבות לאומית מהמעלה הראשונה. בנוסף, בימים אלו, עמלים אנשי המוסד על ארגונו של כנס בינלאומי, ראשון מסוגו, שיערך בחודש נובמבר 2014, בשיתוף בכירי הממשל, מומחים בעלי שם עולמי ונציגים בכירים של ארגונים שונים. מהות הכנס הינו בטיחות וגיהות במעגל חיים שלם וסיעור מוחות משותף, שיניב המלצות פרואקטיביות.
 
כ- 60 הרוגים; יותר מ - 2,000 נכים חדשים; עלות של יותר מ-10 מיליארד שקל לקופת המשק - וכל זה בשנה אחת בלבד. אלה מספרים שמציגים את השלל השנתי של הקוטל השקט - תאונות העבודה. הוא קטלני ויכול ויכול לפגוע בכל אחד, אך אינו זוכה לעניין שמעוררים קוטלים אחרים. תאונות העבודה בישראל כבר מזמן אינן בבחינת נזק שולי או רע הכרחי. הגיע הזמן לקרוא לילד בשמו זו מכת מדינה.

מדי יום נפגעים עובדים בישראל בתאונות עבודה קשות, חלקם ישראלים וחלקם פלסטינים וזרים. הציבור,הניזון מאמצעי התקשורת, כמעט אינו שומע על מקרים אלה, אלא אם מדובר באסון שחורג מהנורמה שאליה כבר הורגלנו. ב- 2013 הגיע מספר מקבלי דמי הפגיעה בישראל ליותר מ-73 אלף איש, לעומת כ-65 אלף נפגעים ב- 2009. הנזקים הישירים לקופת המשק הסתכמו ב- 2013 ביותר מ-מיליארד שקל וממשיכים להאמיר מדי שנה. הנזקים העקיפים מוערכים ביותר מ - 10 מיליארד שקל.

לכנס המיוחד, שנערך בכנסת ב – 20 במאי 2014, יש חשיבות מכרעת. המסר המרכזי שלו מבהיר כי מדובר בבעיה לאומית, והתמודדות עמה מחייבת גיוס של כל גורם רלוונטי, בעל יכולת השפעה רחבה.

לקראת הכנס אמר דניאל חדד, מנכ״ל המוסד לבטיחות ולגיהות את הדברים הבאים:

"חשוב להעלות את הנתונים למודעות הציבור. אך חשובה לא פחות פעילותם של מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת. בכנס מקבלי ההחלטות ייחשפו לא רק למציאות הקשה, אלא גם לתוכניות אופרטיביות עם יעדים ריאליים להפחתה משמעותית במספר הנפגעים והתאונות. יש רשימה ארוכה שלצעדים, שאינם כרוכים בתוספת תקציבית מיוחדת - ובהם החמרת הענישה נגד קבלנים ומעסיקים; חקיקה מתאימה שתעגן סמכויות נרחבות לממוני בטיחות בשטח; וקנסות כבדים לעברייני בטיחות. בנוסף, יש לייצר תמריצים, שיניעו מעסיקים לשים את הבטיחות לנגד עיניהם, ולהרחיב את הפעילות למעגל חיים שלם של אזרחי המדינה. ישראל זקוקה לשינוי תודעתי. השמירה על הבטיחות מתחילה מהבית, עוברת דרך מערכת החינוך ומגיעה עד מקום העבודה. אדם שהשמירה על בטיחות היא חלק משגרת יומו - ישמור בהכרח גם על בטיחותו בעבודה. הפתרונות קיימים, אך למי שמתמודדים עם הבעיה - יש תחילה להבחין בקיומה וברלוונטיות שלה לכל אחד ואחת מאתנו."


מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות דניאל חדד וח"כ משה מזרחי התראיינו בערוץ הכנסת לרגל יום הבטיחות שנערך השבוע במשכן. מוזמנים לצפות בראיון (החל מדקה 4)




פעילות ביום הבטיחות הארצי בכנסת - השתתפות בועדות:
יום הבטיחות והגיהות, צוין בכנסת במס' ועדות אשר דנו בנושאים הקשורים לבטיחות. להלן רשימת הועדות והנושאים בהם דנו:

1. ועדת העבודה הרווחה והבריאות, בראשות ח"כ ישראל כץ (החליפו ח"כ יעקב מרגי) נושא הדיון : תאונות עבודה – השלכות כלכליות ודרכי מניעה.
2. ועדת הפנים,  בראשות ח"כ מירי רגב , נושא הדיון : הצגת פעילות גופי ההצלה השונים בתחומי קידום הבטיחות בארגון.
3. הועדה לענייני עובדים זרים,  בראשות ח"כ ניצן הורוביץ , (2 דיונים) נושא דיון 1 : שמירה על בטיחות העובדים הזרים בחקלאות, נושא דיון 2 : שמירה על בטיחות העובדים הזרים בבניין
4. ועדת החינוך, בראשות ח"כ עמרם מצנע , נושא הדיון : בטיחות תלמידים ובני נוער במרחב העירוני
5. ועדת זכויות הילד, בראשות אורלי לוי - אבקסיס , נושא הדיון: מניעת השארת ילדים ברכב
6. ועדת הכלכלה, בראשות אבישי ברוורמן , נושא הדיון: אמצעים ומשאבים לנושא בטיחות

פעילות ביום הבטיחות הארצי בכנסת - הכינוס המיוחד שנערך בכנסת
בכינוס מיוחד שהתקיים ב-20.5.2014 שנערך ביוזמת ח"כ משה מזרחי השתתפו חברי כנסת רבים ובראשם יו"ר הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין ושר הכלכלה נפתלי בנט, סגן שר האוצר מיקי לוי, יו"ר האופוזיציה בוז'י הרצוג, ח"כ זהבה גל-און, ח"כ אבישי ברוורמן, ח"כ רובי ריבלין, ח"כ אלי ישי , ח"כ דוד צור , ח"כ מרב מיכאלי , ח"כ איציק שמולי , ח"כ פנינה תמנו-שטה ונציגים של גופים ומוסדות המעורבים בנושאי בטיחות וגיהות כמו מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי - שלמה מור יוסף, מנכ"לית בטרם - אורלי סילבינגר, מד"א, סמפכ"ל המשטרה - ניצב ניסים מור, נציבות כבאות והצלה, מנכ"ל מכון התקנים - דני גולדשטיין, משרד הבריאות, מנכ"ל זק"א - יהודה משי זהב, הרשות למלחמה בסמים ונציגות נכבדה של חברי כנסת. מסיכום הדיונים עולה שיש הסכמה חוצה מפלגות שחייבים לקדם את הבטיחות והבריאות במעגל החיים השלם.

פתיחת הכינוס המיוחד

 

השר וח"כ נפתלי בנט, שר הכלכלה, שיבח את העבודה המאומצת של עובדי המוסד לבטיחות ולגיהות במניעת תאונות עבודה ואמר ש"רמת המחויבות האישית והערכית של העובדים גדולה מאוד, ודניאל חדד המנכ"ל מחולל מהפיכה בתחום" לדבריו יש לקדם את הבטיחות בעבודה גם באמצעות פעולות הסברה ממושכות, על מנת להחדיר את הנושא של ערך הבטיחות במעגל החיים השלם לתודעה של האנשים, כפי שהחדירו לתודעה את הנושא של איסור  קטיף פרחי בר. משרד הכלכלה יקדיש משאבים לנושא ותהיה יותר אכיפה. יחד עם זאת, בסופו של יום האחריות על הבטיחות של העובדים מוטלת על המעסיקים. עוד ציין כי לדעתו צריכה להימשך ההפרדה הברורה, "כמו חומה סינית", בין פעילות ההסברה וההדרכה שאותה מבצע המוסד לבטיחות ולגיהות לבין פעילות  האכיפה שעליה אחראי משרד הכלכלה. אם המוסד לבטיחות ולגהות יעסוק גם באכיפה הוא ייתפס בעיני המעסיקים כמלשין ולא ייפתחו בפניו דלתות הארגונים והמפעלים. בנט רוצה שהמעסיק יפתח את הלב ויציג בפני מומחי המוסד  לבטיחות את כל בעיות הבטיחות שלו, כדי שיעזרו לו כך שלא יצטרך לשלם בשל כך מחיר כבד. לדעתו יש להקים מסד נתונים אחוד בנושא תאונות עבודה. הבעיה היותר קשה היא לא הקמת מסד נתונים כזה אלא הדרך  לקבל מידע על תאונות עבודה שאינן מדווחות.

דניאל חדד, מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות, ציין  בפני הוועדה שדנה בנושא  כי תאונות העבודה בישראל גובות מחיר כבד ביותר.  הביטוח הלאומי משלם בכל שנה קצבאות  בהיקף של כ-4 מיליארד ש"ח לנפגעי תאונות עבודה ומחלות מקצוע. הנזק העקיף למשק: הכשרה של כוח אדם חלופי, בני משפחה שנשארים לטפל ביקיריהם שנפגעו, אובדן ציוד ורכוש ועוד  נאמד בעוד למעלה מ-10 מיליארד ש"ח בשנה. הסכומים האדירים שיורדים לטמיון בכל שנה היו אמורים לדרבן את המשק לבצע מהלכים דרמטיים לקידום הבטיחות אבל הדרך עוד ארוכה. "צריך להציף את חשיבות הטיפול בנושא הבטיחות בעבודה ובמעגל החיים השלם". בכל מה שכרוך בקידום הבטיחות – כל הארגונים העוסקים בנושא, כל אחד מהזווית שלו צריכים לשלב ידיים ולשתף פעולה ביניהם.  
צריך לעבוד ביחד ואסור  לתת למחלוקות ולאגו להפריע בטיפול בנושא. ההתייחסות לנושאי הבטיחות צריכה להתחיל כבר בביה"ס, בגן הילדים ובמעונות. בהמשך - עם מעורבות משרד החינוך בתכני הלימוד – גם בבתי הספר, וכן במסר שהילדים מקבלים בבית מהוריהם. אי אפשר לחנך לבטיחות בעבודה רק מהגיל בו נכנסים למעגל התעסוקה. הנושא של בטיחות במעגל החיים השלם רלוונטי בוודאי גם לאוכלוסייה הוותיקה.

ח"כ משה מזרחי  ציין שיש לנושא של שמירה על הבטיחות בעבודה חשיבות עצומה. זאת הפעם הראשונה שהנושא מועלה בהיקף כזה של דיונים, בשש ועדות שונות של הכנסת: ועדת העבודה והרווחה, ועדת הפנים, הוועדה לעובדים זרים, ועדת החינוך, ועדת הכלכלה והוועדה לזכויות הילד.  הבטיחות בעבודה ובמעגל החיים השלם היא נושא חשוב שנוגע לביטחונם האישי של האזרחים:  מעל 70 הרוגים בכל שנה, מעל 60,000 נפגעים בתאונות עבודה, הפסד של כ- 2.5 מיליון ימי עבודה, 4 מיליארד ש"ח לקצבאות לנפגעים בכל שנה. היקף הנפגעים מאוד דרמטי וחייבים לקדם את הנושא, אולי באמצעות שינויי חקיקה. בהמשך הציע להפוך את יום הבטיחות במעגל החיים השלם ליום קבוע שבו הכנסת תעסוק בנושא מדי שנה.

ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג ,יו"ר מפלגת העבודה ציין שבעבר, בהיותו שר הרווחה, עסק בטיפול בתוצאות של תאונות עבודה. זהו נושא שלא אוהבים לעסוק בו אבל הוא חשוב מאוד, ובמשכן הכנסת זהו נושא חוצה גבולות. אין קואליציה ואין אופוזיציה . למרות השיפור ביחס לנושא הבטיחות במקומות עבודה גדולים ומאורגנים ההתרשמות היא שההתייחסות לנושא במגזרים אחרים גרועה יותר. תרבות הסמוך הישראלי מקובלת גם כאן. לדעתה של ח"כ פנינה תמנו שאטה לא כל המגזרים בחברה הישראלית מקבלים מענה הולם במניעת תאונות עבודה.

יו"ר הכנסת,  ח"כ יולי אדלשטיין,  ציין שהוא מכיר את בעיות הבטיחות גם מההיבט האישי. אשתו ז"ל עסקה בנושא שינוע חומרים מסוכנים ולא אחת היה עד  לשיחותיה בנושא. הוא מודע לקשיים בהחדרת הנושא ויודע כמה הוא חשוב. התייחסות משמעותית לבטיחות בעבודה מחייבת אותנו ברמה הערכית והמוסרית הן בהוראת המצוות הכתובות בתורה כפי שנאמר  "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"  והן כעם ששב לארצו ולאדמתו. צריך לטפל יותר בנושאי הבטיחות בכלל ובמניעה בפרט.
ח"כ אלי ישי ציין כי הוא מכיר את הנושא הן מהתקופה בה כיהן כשר התעשייה המסחר והתעסוקה (תמ"ת) - כיום משרד הכלכלה - והן בהיותו שר העבודה והרווחה. תאונות העבודה הן בעיה לאומית ויש חשיבות מכרעת לטיפול בנושא. על כל שקל שהמדינה תשקיע בקידום הבטיחות היא תחסוך מאות אם לא אלפי שקלים. הטיפול בנושא הבטיחות הוא גם מצווה מהתורה. יש מספר גורמים שעוסקים בנושא וצריך שיהיו יותר שיתופי פעולה ביניהם על מנת לקדם את הבטיחות. כמו כן יש לפעול ולהעלות את המודעות לנושא בקרב כלל הציבור. צריך לשנות את תרבות הבטיחות במדינה בין היתר גם באמצעות חינוך והסברה. וכן לקדם שת"פ בין המשרדים השונים ועם המוסד לביטוח לאומי , ולהקים מרכז מידע לאומי שיעביר נתונים ומידע בנושא לכל הגופים המעורבים. עוד אמר כי הוא מוכן לסייע ולעזור ולתרום ככל יכולתו לקידום הנושא. ח"כ ראובן, רובי ריבלין סיפר שבין התפקידים הרבים שמילא, אחד התפקידים החשובים ביותר היה יו"ר מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות. לדברי ח"כ מיקי לוי, סגן שר האוצר -  "נרדמנו בשמירה". הנתון של מספר מקבלי דמי פגיעה וגמלאות כתוצאה מתאונות עבודה הוא נתון מזעזע. נגרם גם נזק כלכלי עצום למשק. זהו כסף שיכולנו לעשות בו שימוש ציבורי טוב יותר. תוספת תקציבית של כמה מיליוני ש"ח לא תקדם את הנושא. על מנת לקדם את הנושא צריך לפעול גם במישור של קידום חקיקה ושילוב זרועות בין ארגונים שונים.
 
ח"כ אבישי ברוורמן,  יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, אמר כי הנושא של קידום הבטיחות לא מקבל את העדיפות הראויה והוא מוכן לעזור ולקדם את הנושא. ח"כ זהבה גלאון, יו"ר מרץ, ברכה על הפעילות הנמרצת להעלאת המודעות למניעת תאונות עבודה.
ח"כ דוד צור,  יו"ר הוועדה המשותפת בנושא נפגעים באירועי ספורט המוניים וגל אירועי גזענות ואלימות בספורט, צין כי הישגי מדינת ישראל בבטיחות מעטים, בהשוואה למדינות ה- OECD ולהגברת המודעות בנושא הבטיחות יש חשיבות רבה.

פרופסור שלמה מור יוסף, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי , ציין כי קיימות שתי בעיות מרכזיות אשר מסכמות את הדיון בנושא. האחת -  אין לנו תרבות של התנהלות בטיחותית והשניה -  אנחנו אלופים ב"לעגל פינות", אנחנו לא מעריכים פעולות מניעה אבל מצטיינים בלשלם על הנזקים שנגרמו. בכל שנה משלמים 4 מיליארד ₪ על נזק ישיר, ואם נצטרך נדע לשלם גם חמישה או שישה מיליארדים.  אבל אם צריך להשקיע כסף במניעה זה כבר סיפור אחר מפני שמדידת היעילות של ההשקעות הכספיות במניעה היא קשה. וכפי שבתאונות דרכים התרומה לירידה היא גם בחינוך, גם באכיפה וגם בשיפור התשתיות לנהג כך יהיה נכון גם בשיפור הבטיחות בתעסוקה. נכונה האבחנה שעשתה חברת הכנסת תמנו-שאטה שאנחנו טובים בשיפור ובמניעת תאונות בקרב גופים גדולים, גופים שוועדי העובדים משתפים פעולה ולוחצים לשיפור בכל הקשור לניהול הבטיחות במקומות העבודה  אבל האוכלוסיות החלשות אינן מקבלות את אותן פעולות מניעה כמו הגופים החזקים במשק. והאפשרות להגיע למגזרים הללו כיום היא קטנה.

ניצב ניסים מור אומר שהמשטרה רואה בנושא הבטיחות ערך עליון שכן עוסקים בחיי אדם ובשמירה על בטיחות הציבור, הן כלפי חוץ והן כלפי פנים. במשטרה מועסקים 30,000 שוטרים ועוד כ-40,000 מתנדבים. מחובתנו לשמור על חיי העובדים ולכן אנחנו מפעילים מערך גדול בנושא. גם בהיבט הכלכלי יש לבטיחות משמעות רבה ואנחנו פועלים להקטין את העלויות. אם בשנת 2006 דווח על הפסד של כ-40,000 ימי עבודה בשל תאונות עבודה ומחלות מקצוע בשנה האחרונה, 2013, דווח רק על 27,000 ימי עבודה שהפסידה המשטרה, ועדיין יש לנו עוד הרבה מה לעשות. אחת מהדרכים היא קבלת דיווח באמצעות "קופסה ירוקה" הנמצאת בניידות המשטרה אשר ממנה אפשר להפיק מידע אודות הנהגים בניידות המשטרה ולקבל דיווח על תאונות דרכים, גם קלות, שהתרחשו. אנחנו גם פועלים  בנושא של חינוך לתרבות בטיחות.

ד"ר אלי רוזנברג, נציג משרד הבריאות, ציין שבנוסף להרוגים בתאונות עבודה עוד כ- 1800 איש -  פי 30 ממספר ההרוגים בתאונות - נפטרים בכל שנה בשל מחלות מקצוע. טפסר עוזי זומר, ראש ענף בטיחות בנציבות כבאות והצלה, סיפר על המבנה החדש של הנציבות ועל התהליכים לקידום הבטיחות במערך כיבוי האש. יש ירידה במספר הנפגעים בכבאות מבצעית בשנת 2013 בהשוואה לשנת 2012. נתון מעניין שגילה הוא כי רק כרבע מהכבאים נפגעים תוך כדי פעילות מבצעית והשאר נפגעים בשל "פעילות מתפרצת" קרי אירועי מתח וחרדה לפני פעילות מבצעית. נתונים אלה דומים לנתונים המקובלים בארה"ב.

דני גולדשטיין, מנכ"ל מכון התקנים אמר שאם רוצים לקדם את הבטיחות בעבודה צריך להבטיח שעובד יוכל לדווח ללא חשש על תאונות עבודה ועל מצבים של כמעט תאונה. הוא סיפר  מניסיונו האישי כיצד הצליחו בחברה בחו"ל שמעסיקה מעל 200,000 עובדים להוריד את מספר הנפגעים בתאונות מ-1,400 עובדים לכמעט אפס נפגעים. וזאת באמצעות מחויבות מוחלטת של ההנהלה הראשית של החברה וכתוצאה מכך היעד שהציבה להגיע לאפס נפגעים בתאונות עבודה. באמצעות יצירת כלים והנחיות למניעה  ובאמצעות הגדרת יעדים בדרך להשגת המטרה. עוד אמר שיש לייצר תמריצים לעובדים ולמנהלים ליוזמות לקידום הבטיחות. לדבריו בישראל אין מספיק תמריצים לקידום הנושא. מנהלים לא מכירים מספיק את תרבות המניעה וניהול הבטיחות למרות שקיים דמיון בין תרבות ניהול הבטיחות ותרבות ניהול הסיכונים שאותו מכירים המנהלים.

ח"כ משה מזרחי סיכם את הדיון המיוחד בהבעת תודה והוקרה למנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות ולעובדי המוסד, לחברי הכנסת ונציגי הגופים השונים והציע שיום בו הכנסת תציין את יום הבטיחות בכנסת יתקיים מדי שנה בשנה.

דניאל חדד, מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות ואורלי סילבינגר מנכ"לית בטרם בתוכנית 'עושים סדר'


 
דניאל חדד, מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות מופיע בתכנית "סוגרים חשבון" (אייטם פותח)




פעילות ביום הבטיחות הארצי בכנסת - המושב במליאה
במליאת הכנסת התקיים דיון מיוחד לכבוד יום הבטיחות והבריאות בעבודה הארצי



שר הכלכלה נפתלי בנט נואם במליאת הכנסת



גלרית תמונות (צילם: עופר עמרם)
 

השר נפתלי בנט (במרכז), חבר הכנסת משה מזרחי (מימין), מנכ"ל המוסד לבטיחות דניאל חדד (משמאל)	הכינוס המיחוד באולם 'ירושלים' בכנסת
ח"כ יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג	ח"כ יו"ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין
מנכ"ל המוד דניאל חדד וסגן שר האוצר מיקי לוי	הסמפכ"ל ניצב ניסים מור ומנכ"ל ביטוח לאומי שלמה מור יוסף
תצוגת כרזות  של המוסד לבטיחות ולגיהות	דניאל חדד, מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות וח"כ גילה גמליאל
צבי גוטווטר, משנה ליו"ר ההסתדרות וחבר מינהלת המוסד ומיכל פינק חברת מינהלת המוסד	ח"כ רובי ריבלין וח"כ פנינה תמנו-שאטה
ח"כ מירב מיכאלי	ח"כ דוד צור
ח"כ אבישי ברוורמן	מנכ"ל מכון התקנים דני גולדשטיין
אלון פל, ראש מינהל מקצועות (משמאל) ועופר שמחה, מדריך (מימין), המוסד לבטיחות ולגיהות	ח"כ זהבה גל-און וח"כ משה מזרחי
יהודה משי-זהב מנכ"ל זק"א וח"כ אלי ישי	מימין: טפסר עוזי זומר,  יאיר גלר מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים, ד"ר אלי רוזנברג  נציג משרד הבריאות, עו"ד יצחק סבטו מנהל אגף הקרנות במוסד לביטוח לאומי, רינה בודנקין מנהלת קרן מנוף במוסד לביטוח לאומי