מאת:ד"ר יוהנה גייגר, ארגונומית ארצית, המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:30/11/2015
כללי
אורח חיים יושבני, הכולל ישיבה מרובה בבית הספר, בעבודה, בשעות הפנאי ובבית, רווח בקרב צעירים ומבוגרים כאחד. על פי מדידות שנערכו על פעילותם של יותר מ- 6,000 בוגרים וילדים אמריקאים, מתברר שאנו מבלים יותר ממחצית משעות הערנות, או כ- 7.7 שעות בממוצע ביום, בפעילות יושבנית.
לאחרונה עלתה תשומת הלב הציבורית לעניין היושבנות. במחקרים שונים, הישיבה הממושכת נמצאה כגורם סיכון הקשור לתחלואה ולתמותה ממחלות לב וכלי דם ומסוגים מסוימים של סרטן, לסוכרת, להשמנת-יתר ולתסמונת מטבולית, וזאת גם בקרב אנשים המקיימים פעילות גופנית סדירה.
ארגונים מקצועיים וממשלתיים נתנו את הדעת להשלכות הבריאותיות של הפחתת היושבנות בהמלצותיהם:
- ארגון הרופאים האמריקאי (AMA) הכיר ביוני 2013 בסיכונים הפוטנציאליים הטמונים בישיבה הממושכת, והמליץ לעובדים, למעסיקים ולאחרים לעודד שימוש באלטרנטיבות לישיבה הסטטית, כולל עמדות ישיבה דינמיות או עמדות עמידה.
- באוסטרליה, משרד הבריאות פרסם המלצה (2014) על הפחתת היושבנות בקרב ילדים ומבוגרים:
1. להפחית את משך הזמן של ישיבה ממושכת.
2. לקטוע את הישיבה הממושכת לעיתים קרובות ככל האפשר.
- תקן ישראל 9241-5 הינו תקן בינלאומי המתייחס לסביבות עבודה משרדיות. התקן מדגיש את חשיבות התנועתיות במשרד וכולל המלצה על סביבה המעודדת גיוון מנחים, כגון ישיבה דינמית או עמדות עמידה-ישיבה.
הנחיות – קווים מנחים
דעת המומחים היא כי יש לעודד תנועתיות במשרד ולמנוע ישיבה סטטית. עם זאת, המלצות אלו אינן מספקות הנחיות מדויקות לגבי זמן הישיבה המומלץ. לאחרונה, מספר מומחים הציעו הנחיות לגבי מידת התנועתיות או הישיבה המומלצת בעבודה במשרד. להלן עיקרי המלצות המומחים:
- ועדת מומחים בינלאומית (2015): הסוכנות הבריטית הממשלתית לבריאות הציבור, יחד עם חברה קהילתית, הזמינה קבוצת מומחים בינלאומיים לקבוע קווים מנחים עבור מעסיקים לקידום פעילות להפחתת היושבנות בעבודה. המלצות הוועדה פורסמו בחודש מרץ השנה.
תוך סקירת הספרות הקיימת בנושא, חוקרי הוועדה הדגישו את שני ההיבטים של היושבנות:
1. לישיבה ממושכת במשרד השלכות ניכרות על בריאותם ורווחתם של העובדים.
2. סביבה משרדית יושבנית פחות עשויה לתרום לשיפור היצרנות והרווחיות של החברה, להפחית תחלואה והיעדרות מהעבודה, ובכך להוביל לחסכון כספי.
הנקודות העיקריות של המלצות הוועדה:
- מומלץ לעובדי משרד לשלב בהדרגה עמידה ופעילות קלה כגון הליכה, תחילה עד לרמה ראשונית של כשעתיים ביום.
- מומלץ לעובדים להגדיל את מספר השעות שאינן בישיבה עד 4 שעות ביום במצטבר.
- רצוי להקפיד על שילוב של עמידה וישיבה בעבודה. לצורך כך מומלצות עמדות מתכווננות.
- יש להימנע ממנחים סטטיים בעמידה, כמו בישיבה. יש להקפיד על תנועתיות תוך התחשבות בתלונות או במיחושים של שריר-ושלד.
- תיתכן הופעת אי-נוחות או עייפות בתחילת השינוי. במידה ותחושות אלו אינן פוסקות לאחר מספר דקות בשינוי תנוחה, הליכה או ישיבה, יש לפנות לייעוץ רפואי.
- הסברה בנושא יושבנות וסיכוניה הבריאותיים צריכה להוות חלק מהפעילות לקידום הבריאות בעבודה, יחד עם תכניות כגון הפסקת עישון או תזונה נכונה.
- נדרשים מחקרים עתידיים כדי לחדד או לשנות הנחיות אלו; עם זאת, על המעסיקים לאמץ דרכים שונות להפחית יושבנות ולעודד פעילות ועמידה בעבודה.
- פרופ' אלן הגד' מאוניברסיטת קורנל, מציע מודל לגיוון מנחי גוף במשרד, המתבסס על מחקרים שונים, כולל על עבודתה של ד"ר ג'ון ורניקוס. המודל שם דגש על חשיבות המעברים בין ישיבה לעמידה, כפעמיים בשעה. פרופ' הדג' מציע קווים מנחים להתנהגות במשרד, לפיהם פרק זמן של 30 דקות כולל כ-20 דקות ישיבה; כ-8 דקות עמידה וכשתי דקות תנועתיות או מתיחות קלות. הוא מדגיש כי ההמלצות ומספר הדקות המצוינים בהן אינם מהווים "כלל ברזל" אלא יעד התנהגותי כללי.
ייתכן כי מחקרים בעתיד יביאו למידע נוסף על שיפור הבריאות במשרד או להנחיות מדויקות יותר לחלוקת זמן העבודה בין ישיבה, עמידה או תנועתיות אחרת.
כעת, ניתן לסכם את הסכמות המומחים השונים:
- רצוי להימנע מישיבה סטטית ממושכת
- יש לתת עדיפות לסביבת עבודה שמעודדת שינויי תנוחה.
- יש לשאוף לשילוב תנועה, קימה, והליכה ביום העבודה.
- גם לתנועתיות קצרה, כולל שינוי מנח גוף, יש משמעות.
לכתבות נספות באתר המוס"ל: