מאת:ד"ר יוהנה גייגר, ארגונומית ארצית, המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:29/03/2016
בחג הפסח, משפחות מתאספות סביב שולחן הסדר, מספרות יחד את הגדת הפסח, דנות, משוחחות, סועדות ונהנות מערב משפחתי ומסורתי. אך לעיתים, כשקריאת ההגדה מתארכת, ילדים והורים זזים באי-נוחות במקומותיהם וחולמים על כורסא נוחה. בערב ארוך כזה, לא מפליא שאנו ששים להיות "בין יושבין לבין מסובין".
חידה אנתרופומטרית לליל הסדר:
השולחן שלי באורך 2.5 מ', כמה אורחים אוכל להושיב בכל צד?
לדוד חיים רגליים ארוכות מאד. איפה ניתן להושיב אותו בנוחות?
מה גובה הכיסא שיתאים לסועדים?
איזה מרווח צריך בין השולחן לקיר כדי שהאורחים יוכלו להיכנס למקומותיהם?
בישיבתנו סביב שולחן הפסח, ניתן לבחון את עקרונות האנתרופומטריה לישיבה נוחה בחדרי אוכל, במסעדות או בבית.
ישיבה נוחה סביב השולחן
סביב שולחן הסדר יושבת אוכלוסייה מגוונת של בני משפחה מכל הגדלים וכל הצורות: ילדים, מבוגרים, נשים וגברים, גבוהים ונמוכים, שמנים ורזים. האם ניתן להושיב את כולם בנוחות?
בישיבה נוחה, רצוי שגובה המושב יאפשר הנחת הרגליים על הרצפה. זאת אומרת שגובה המושב המומלץ הוא כגובה חלקה האחורי של הברך, או גובה הפופליטיאל. גובה זה הוא כבין 50 ס"מ עבור גברים גדולים (באחוזון ה-95), לבין 40 ס"מ עבור נשים באחוזון החמישי, ונמוך יותר עבור ילדים. למי שרגליו אינן מגיעות לרצפה, השימוש בהדום, בשרפרף או בערימת ספרי טלפון יספק תמיכה לרגליים וימנע לחץ מיותר על הירכיים.
עומק המושב צריך לאפשר תמיכה כמעט לכל אורך הירך. לאנשים נמוכים יותר, או לילדים, הוספת כרית מאחורי הגב מקצרת את עומק הכיסא ומונעת לחץ של המושב על אזור הברכיים.
לישיבה הממושכת של ליל הסדר, רצוי שריפוד הכיסא יהיה נוח: בישיבה, כ-75% ממשקל הגוף נתמך על השטח הצר של עצמות הישיבה- כ-26 סמ"מ. שיפוע קל של מושב הכיסא לאחור יעודד הישענות והגדלת תמיכת המשענת - ויסייע במניעת החלקת הגוף לפנים בשעות המאוחרות של קריאת ההגדה.
מרחב פנוי בגובה של כ-25 עד 30 ס"מ בין מושב הכיסא לבין משטח השולחן (clearance) ישאיר מקום לישיבה נוחה בסיכול רגליים לסירוגין, או לילדים הקטנים המבקשים להתכרבל על ברכי הוריהם.
סידור השולחן וסביבתו
סביב שולחן הפסח יושבות משפחות מורחבות, לעיתים בצפיפות נעימה. כמה מרחב נחוץ לכל סועד? לישיבה מרווחת יותר, מרחב של כ-76 לסועד משאיר מקום להישענות, או להתמתחות לצדדים. לישיבה אינטימית יותר, מספיק מרחב של כ-60 ס"מ לסועד.
רצוי להשאיר מרחב בין 36 ס"מ - 46 ס"מ לרגלי הסועד מתחת לשולחן. התחשבות במיקומן של רגלי השולחן חשובה בסידור ההושבה. אנשים גדולים יותר ירגישו בנוח בקצוות השולחן, כאשר אדם נוסף יושב בצד אחד בלבד. הושבת איטרים בקצה השמאלי, או זה לצד זה, תמנע התנגשויות של המרפקים בעת הארוחה.
על מנת לאפשר גישה וקימה נוחות לשולחן, רצוי להשאיר כ-80 ס"מ בין השולחן לבין הקיר. מעבר רחב יותר, בין 90 ס"מ ל-150 ס"מ, נדרש עבור דרכי הגישה למטבח, למרפסת או לחדרים האחרים.
חשוב שהמאכלים שנפרשים על השולחן יהיה בגובה נוח לצפייה, להגשה ולאכילה, כגובה המרפק של הסועדים. גובה שולחן האוכל הסטנדרטי כ- 71 עד 76 ס"מ. לאנשים נמוכים יותר, או לילדים, הוספת גובה מתאים לכיסא, כגון כריות, תאפשר ישיבה ואכילה בגובה נוח. כמובן, הגבהה כזאת מחייבת גם הגבהת התמיכה לכפות הרגליים.
לסידור הצלחות, הסכו"ם והכוס של כל סועד נהוג לאפשר מרחב אישי על גבי השולחן בעומק בין 35 ל-40 ס"מ. עומק השולחן מעבר למרחב הזה משמש לכלי הגשה, למאכלים, לקישוטים ולצלחת הסדר. הצלחות וכלי ההגשה בתחילת הערב מסודרים ומאורגנים היטב, אך ככל שהערב מתקדם, צפוי כי מקום הכלים השונים ישתנה, והמרחב הפנוי על פני כל השולחן ילך ויצטמצם.
תנועתיות בליל הסדר
ממליצים לעובדי משרד למנוע סטטיות-יתר על ידי קימה, הליכה או התמתחות מספר פעמים בשעה. ובליל הסדר? השתתפות כל המשפחה בפעילות המגוונת - הגשה, הכנה ופינוי מאכלים, שינויי תנוחה בין יושבין לבין מסובין, וכמובן בחיפוש האפיקומן - תמנע סטטיות בליל הסדר.
שיהיה חג שמח!
מקורות: