מאת:ד"ר סמי סעדי, מנהל מחוז חיפה והצפון, המוסד לבטיחות ולגיהות.
תאריך:02/04/2017
כשירות תרבותית (cultural competency) הינה התפיסה המקובלת כיום בעולם המערבי ומבטאת את היכולת של ארגונים, מערכות ואנשי מקצוע לתפקד בצורה יעילה עם אוכלוסיות מרקע תרבותי שונה. פירוש הדבר שהמוסג כשירות תרבותית מבטא את היכולת להתאים את השירות המקצועי למאפיינים התרבותיים של מקבלי השירות, ומהווה מרכיב מרכזי במתן שירות איכותי ויעיל. בהעדר כשירות תרבותית מתפתח פער בין נותני למקבלי השירות, דבר שעלול להוביל לעתים קרובות לחוסר יעילות, לתסכול ולחוסר אמון ומוביל בסופו של דבר לבזבוז משאבים רבים (רוזן ואחרים, 2008).
האוכלוסייה הערבית בישראל מהווה 20.5% מהאוכלוסייה הכללית ו 18.0%- מהאוכלוסייה בגיל העבודה, והיא מהווה רק 13.1% מכוח העבודה האזרחי בישראל עקב שיעורי השתתפות נמוכים של נשים בכוח העבודה) 22%) ובפרישה מכוח העבודה בגיל צעיר יחסית( 49-45) אצל הגברים (ישיב וקסיר, 2013).
חלק גדול מתאונות העבודה במקומות עבודה בישראל מתרחשות לעובדים מהחברה הערבית וחלקם בתאונות עבודה מוערך בהרבה יותר משיעור השתתפותם בכוח העבודה בישראל. מאמצים רבים מושקעים בתקופה האחרונה כדי לשפר ולקדם את מצב הבטיחות בקרב אוכלוסייה זאת.
על מנת להגביר את התועלת של תכניות התערבות בתחום הבטיחות בחברה הערבית , יש לקחת בחשבון את השוני במאפיינים החברתיים והתרבותיים, ולדאוג לכך שכל התערבות תהיה מותאמת לקהל היעד, להתאמת מאפיינים אלה יכולה להיות השפעה מכרעת על השגת היעדים של ההתערבות והצלחת התוכנית. להלן סקירה של חלק מהמאפיינים התרבותיים שיש להם השפעה על מצב הבטיחות במגזר הערבי:
- החברה הערבית בישראל מתוארת כמסורתית, קולקטיבית, והדת עדיין מוסיפה לשחק תפקיד חשוב (זועבי, 2013). למרות שמחקרים מצביעים על זה שדת מעודדת קידום בריאות, הדעה הרווחת בנושא בריאות היא שאין צורך לנסות למנוע כל אירוע או אסון הקשור לבריאות, כי זה גזירה משמיים (רוזן ואחרים, 2008).
- בחברה הערבית ישות הפרט נגזרת מהישות הקולקטיבית וכפופה לה שבמקרים רבים מיוצגת ע"י המשפחה, יוצרת תלות, רגשית וכלכלית (זועבי, 2013). קיימת היררכיה ברורה במבנה החברתי והמשפחתי, ומכאן יותר קל לעובדים מהחברה הערבית לקבל מרות של אנשים יותר מבוגרים.
- למרות שחלה עליה במעמד האישה בשנים האחרונות עדיין קשה לחברה הערבית לקבל אישה בתפקידים ציבוריים ועמדות כוח (רוזן ואחרים, 2008).
- ילדים מגיל צעיר נאלצים להתמודד עם מטלות וקשיים יום יומיים מבלי להתלונן על רקע תהליך חברתי המכוון להימנע מלהודות בכך שכואב, להימנע מבקשת עזרה, ובוודאי לא לבכות. לתהליכים אלה השלכה על עיצוב אופיים של גברים. התנהגות "גברית" מתבטאת בנטילת סיכונים ונקיטת אורח חיים פחות בריאים ומסוכנים, תאונות עבודה אופייניות יותר לגברים, הסבר אפשרי לכך הוא נטילת הסיכונים אצל גברים. עד שאין איום ממשי על חייו מתכחש הגבר לסימפטומים ומצהיר על עצמו כבריא, על אף שהוא יודע כי אורח חייו אינם בראים ומהווים גורמי סיכון. שילוב של עמדת "גבריות" גבוהה ומצב סוציו אקונומי נמוך מהווים גורם מגביר לנטילת סיכונים ואורח חיים לא בריא (הנדלר, 2008).
אלה כמובן רק חלק מהמאפיינים שתוארו במחקרים שונים שבוצעו בשנים האחרונות בחברה הערבית בישראל. כאמור כדי להגביר את התועלת של תכניות התערבות בתחום הבטיחות בחברה הערבית , יש לקחת בחשבון את המאפיינים הנ"ל ולהתאים את תוכנית ההתערבות בהתאם.
ביבליוגרפיה
- הנדלר א., 2008, בריאות הגבר"- דפוסי התנהגות בריאותית בקרב גברים ערבים ויהודים בארבעה ישובים, מבוטחי 'שירותי בריאות כללית' בצפון הארץ, אוניברסיטת חיפה.
- זועבי ח., 2013 , הקשר בין משתנים תרבותיים לבין בחירה של אסטרטגיות התערבות בקרב עובדים סוציאליים ערבים. אוניברסיטת ת"א.
- ישיב ע., קסיר נ., 2013, העבודה של ערביי ישראל סקירת מאפיינים וחלופות למדיניות, אוניברסיטת ת"א.
- רוזן ב., אלרועי א., אקר נ., אסמעיל ש. 2008, קידום בריאות באוכלוסיה הערבית: באיזה מידה מתקיימת התאמה תרבותית וכיצד ניתן לחזק אותה?, מאיירס-ג'וינא- מכון ברוקודייל מרכז סמוקלר לחקר מדיניות הבריאות.