מאת:ד"ר מירב פז, PhD הנדסה כימית, מרכז מידע של המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:07/11/2017
מפעלים ובתי מלאכה ניתנים לסיווג על פי ענפי כלכלה שונים, לפי היקף הייצור, המכירות ועוד. חלוקה נוספת נעשית על פי מספר העובדים בעסק: קיימים בתי מלאכה ומפעלים קטנים וזעירים (במ"קים), בינוניים וגדולים. עם השנים, גדלה ההכרה כי לכל קטגוריה צרכים שונים, ובמדינות רבות קיימת התייחסות נפרדת לבתי עסק בינוניים, קטנים וזעירים (micro, small and medium-sized enterprises, SMEs), בשונה מחברות גדולות. הגדרת החסם העליון למספר העובדים בכל קטגוריה משתנה מעט ממדינה למדינה: האיחוד האירופי הגדיר עסק בינוני ככזה המעסיק עד 250 עובדים (והמחזור שלו קטן מ-50 מיליון אירו), עסק קטן – כעסק המעסיק עד 50 עובדים (ומחזורו קטן מ-10 מיליון אירו), ובית עסק זעיר יוגדר כך אם הוא מעסיק פחות מ-10 עובדים (והמחזור שלו קטן מ-2 מיליון אירו). באוסטרליה עסק זעיר כולל עד 4 עובדים, ועסק קטן מעסיק עד 19 עובדים. בישראל במ"קים הם מפעלים ובתי מלאכה קטנים, המעסיקים פחות מ-25 עובדים. למרות ההבדלים בין המדינות לגבי החסם העליון של מספר העובדים בכל קטגוריה, הטיפול בקבוצת העסקים הקטנים והזעירים במדינות השונות בהיבטי בטיחות ובריאות תעסוקתית הוא נפרד מעסקים גדולים יותר, היות שבעסקים אלו לא קיימת חובה להקמת גוף פנימי האחראי לנושאי בטיחות ובריאות במקום העבודה.
עסקים זעירים עד בינוניים כוללים במדינות רבות את רוב החברות (מוסכים, מסגריות, נגריות, מספרות וכיו"ב) ואת חלק הארי של העובדים. ההערכה היא שתעסוקה וצמיחה כלכלית תלויים במידה רבה בעסקים אלו. לכן, ניהול ראוי של בטיחות ובריאות תעסוקתית (בב"ת) במפעלים קטנים וזעירים הוא בעל חשיבות רבה. בפועל מדובר באתגר רציני.
מחקרים העלו כי חשיפתם של עובדי במ"קים לגורמי סיכון פיזיקליים וכימיים גבוהה בהשוואה לעובדי מפעלים גדולים, ויכולתם לשלוט בסיכון קטנה יותר. על פי סקר של ESENER (European Survey of Enterprises on New and Emerging Risks - EU-OSHA), קשיים אלו בניהול סיכונים גדלים ככל שהמפעל קטן יותר. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם נתונים סטטיסטיים, המורים כי בעסקים קטנים יש סיכון מוגבר לתאונות, בהשוואה לארגונים גדולים (לדוגמה, באירופה שיעור התאונות הקטלניות בחברות שבהן פחות מ-50 עובדים הוא כמעט כפול מזה של חברות גדולות יותר). כמו כן, יש שונות רבה ברמת העיסוק בבטיחות ובבריאות תעסוקתית בבמ"קים. מדיניות רשמית של בב"ת שכיחה פחות בקרב ארגונים קטנים, בתואנה של מומחיות לא מספקת או בשל אי-נחיצות, בהיעדר סיכוני בטיחות ובריאות תעסוקתית רלוונטיים. טיעון זה עשוי לשקף היעדר אמיתי של סיכונים או רמת מודעות נמוכה לסיכון בחברות קטנות.
מאפיינים ייחודיים
מפעלים גדולים מהווים נקודת ייחוס, הן בקביעת מדיניות (לדוגמה תחיקה ותקינה) והן במחקר בב"ת. עם זאת, מודלים שפותחו עבור ארגונים גדולים הוכחו כלא-יעילים עבור רוב הבמ"קים, משום שאינם בהכרח מתייחסים למאפיינים ייחודיים (חוזקות וחולשות) של ארגונים אלו. לדוגמה:
- בשל ההטרוגניות בחברות קטנות, יש רב-גוניות באתגרים, וכתוצאה מכך נדרשים מגוון של פתרונות פוטנציאליים לניהול בטיחות ובריאות תעסוקתית, ולא ניתן להתבסס על הכללות.
- המפעלים הקטנים מפוזרים גאוגרפית וחסרים ייצוג מלוכד. ביקורי שטח של ארגונים המקדמים או אוכפים בטיחות ובריאות טובים במקום העבודה, בכל הבמ"קים, לרוב אינם ישימים.
- המשאבים האנושיים והכלכליים הזמינים לניהול נושאי בטיחות ובריאות תעסוקתית מוגבלים ומתועלים, קודם כל, לפעילות השגרתית והדחופה לקיום העסק בטווח הקצר. בב"ת טובים הם לא בעדיפות גבוהה, במיוחד משום שקיים קושי לתרגם יחס עלות-תועלת של השקעה בבב"ת לערך כספי, ולכן, השקעה כזו לא נתפסת ככדאית. כמו כן, עסק קטן לעתים חסר את הידע הנדרש לזיהוי סיכונים וטיפול בהם מחד גיסא, אך לא מסוגל לשלם עבור ייעוץ חיצוני מאידך גיסא. כמו כן, עלות השליטה בסיכונים ופעולות למניעת תאונות ומחלות מקצוע על פי דרישות התחיקה נתפסים כנטל כלכלי שאינו ריאלי לעסק קטן.
- אף על פי שהשכיחות הסטטיסטית של תאונות תעסוקתיות גבוהה יותר באופן משמעותי בעסקים קטנים, לעומת מפעלים גדולים יותר, מספר התאונות נחלק בין מספר רב של עסקים קטנים, ולכן תאונות הן חוויה נדירה עבור רוב המפעלים הקטנים. כפועל יוצא מכך, הם אינם חשים צורך להשקיע משאבים בנושאי בב"ת. גורם סיכון יזכה לטיפול אם יהווה מטרד לכל העובדים (רעש, לדוגמה). לעומת זאת, התאמת סביבת העבודה לחשיפה לחומר כימי של עובד יחיד עשויה להיות מטופלת רק אם העובד יחווה בעיה בריאותית, וזאת, כדי למנוע החמרה.
- הבעלים/המנהל של עסק קטן הוא בדרך כלל בעל אחריות אישית לרוב ענייני הניהול והנושאים המכריעים להישרדות העסק (מכירות, רכש, תכנון הייצור, כוח אדם וכיו"ב). הערכים והעדיפויות של בעל העסק (אשר עשויים להיות שונים מאוד בין מפעל קטן אחד למשנהו) הם גורם מכריע בקביעת המדיניות המקצועית והחברתית בעסק, כולל זו הרלוונטית לבטיחות ולבריאות תעסוקתית. רבים מבעלי העסקים הקטנים רואים בתחום הבטיחות והבריאות חלק מהאחריות המקצועית של העובדים עצמם. כיוון שהזמן שמוקדש ללמידת התחום, ולעתים גם מקורות המידע הזמינים, מוגבלים מאוד, הידע לגבי בב"ת הוא מצומצם או אפילו לא קיים.
- חוזקם של ארגונים קטנים הוא בכך שערוצי התקשורת בהם אישיים ומידיים. בין מנהל/בעלי עסק ובין עובדיו קיים לעתים קרובות קשר אישי, על בסיס יומי, ופתרונות פשוטים ניתנים ליישום בהתראה קצרה. לעומת זאת, בשל הקשרים החברתיים הקרובים בעסק קטן עובדים עשויים לחוות לחץ חברתי גדול יותר להמשך העבודה גם כאשר אינם בתפקוד מלא. כמו כן, נמצא שקשה לייסד ולהחזיק לאורך זמן ועדות בטיחות בעסקים קטנים, בשל האווירה הלא-רשמית בהם.
אסטרטגיות בטיחות ובריאות תעסוקתית בבמ"קים
עובד עשוי להיות חשוף לגורמי סיכון רבים בסביבת העבודה. חשיפה לגורמי סיכון שונים, כגון כימיים, פיזיקליים, ביולוגיים וארגונומיים, עשויה להוביל למחלות תעסוקתיות, וחשיפה לנוהג עבודה לא מתאים עשויה להוביל לתאונות. מספר גורמי הסיכון בבמ"ק ישתנה בהתאם לגודל המפעל ולמורכבות הפעילויות המבוצעות בו. לדוגמה, תעשיית ייצור מוצרי עץ וריהוט נחשבת למגזר עם סיכוני בטיחות ובריאות רבים, בשל תהליכי הייצור המעורבים והיקף החשיפה לחומרים כימיים (אבק עץ, רעש, החלקות/נפילות ועוד).
אבני הבסיס של ניהול טוב של בטיחות ובריאות תעסוקתית הוא זיהוי גורמי סיכון, הערכת הסיכונים והכנת תוכנית פעולה מניעתית ובקרה. במחקר שנעשה בבמ"קים למוצרי עץ, נמצא כי העובדים לא היו מודעים לרבים מגורמי הסיכון וכן למגוון אמצעי המניעה האפשריים (בתעדוף של הסרת הסיכון, החלפת הסיכון, בידודו, אמצעי הנדסיים, בקרה ניהולית, כגון הדרכת עובדים או התקנת שילוט ותוויות אזהרה ואמצעי מגן אישיים). בשל מחסור באמצעים, השיטות להגנת העובדים התמקדו בשימוש חלקי בציוד מגן אישי (במקרים שהציוד לא הוסר בגלל אי-נוחות) והדרכת עובדים. לכן, מתווה טוב לבטיחות ובריאות תעסוקתית במפעלים קטנים צריך להיות לא רק איכותי, אלא מיושם בקלות, ורצוי תוך תמיכה מקצועית חיצונית כלשהי.
שלושה מתווים עיקריים שהוזכרו בספרות הם:
אסטרטגיה לניהול סיכונים – רתימת המעסיק והעובדים להפחתת הסיכונים ולשיפור הבטיחות והבריאות התעסוקתית, תוך תעדוף פעולות מסוכנות שונות, דבר שיכול להפוך את ניהול הבב"ת גם ליעיל כלכלית. אסטרטגיה זו דורשת ידע רלוונטי או השגה ושימוש בכלים מעשיים, כמו רשימות תיוג להערכת סיכונים וכאלו שמכוונות לפעולה כפתרונות לבעיות בב"ת שזוהו. חסרון של מתווה זה הוא שגוזל זמן, וכמו כן, ניהול סיכונים ירוד עלול לגרום לתחושה בטיחותית כוזבת.
המינהל לבטיחות ולבריאות תעסוקתית באיחוד האירופי, OSHA-EU, וכן רשות הבטיחות והבריאות התעסוקתית באירלנד, HSA, פיתחו כלי עזר מקוונים חינמיים (הדורשים הרשמה קצרה), שיכולים לעזור לבמ"קים במגזרים ספציפיים בביצוע תהליך הערכת הסיכונים שלב אחר שלב, החל מזיהוי והערכה, ועד קבלת החלטות ויישום פעולות:
OiRA - Online interactive Risk Assessment (באנגלית ושפות אחרות)
BeSMART.ie - Business electronic Safety Management And Risk assessment Tool (באנגלית)
עמידה בתקנים מקצועיים – בטיחות ובריאות תעסוקתית טובה הן חלק מהמקצועיות של הארגון ועובדיו. הגישה השנייה מעודדת את הבמ"ק לעמוד בסטנדרטים מקצועיים. משמעות הדבר היא התמצאות וזיהוי נוהלי עבודה טובים/כללי התנהגות טובה, כך שהבב"ת ינוהל כחלק טבעי של העבודה היומית והמקצועית. גם במקרה זה יש צורך, לרוב, להנגיש את המידע עבור העובדים.
מיקור חוץ של בטיחות ובריאות תעסוקתית – ברחבי האיחוד האירופי 36% מהמפעלים, במיוחד הקטנים, מבצעים הערכת סיכונים באמצעות ספקים חיצוניים של שירותי בטיחות ובריאות תעסוקתית.
מחקרים הראו כי בכל המקרים מפעלים קטנים שיוועו לתמיכה ("רק תגידו לנו מה לעשות, ואנחנו נעשה") והעדיפו פתרונות פשוטים וזולים, שהופצו באמצעות הסבר מפורט של הדרישות על ידי איש מקצוע שהבין את סביבת העבודה של הבמ"ק. הקשר האישי בין המלווה והעסק הקטן נמצא יעיל יותר מאשר מידע כתוב. מהספרות עולה כי רשת התמיכה בבמ"קים תהיה רחבה יותר ותכלול לא רק מלווים של שירותי הבטיחות והבריאות התעסוקתית, אלא גם של חברות ביטוח, איגודי עובדים, ארגונים ציבוריים וכו', כדי שיהיה אפשר לתת מענה זול או חינמי לבתי עסק רבים יותר.
מניעים ליישום בטיחות ובריאות תעסוקתית במפעל קטן
ניהול יעיל של בטיחות ובריאות תעסוקתית אינו רק חיוני לשיפור רווחתם של העובדים, אלא גם מבטיח כי המפעל ימשיך לשגשג בטווח הארוך. במחקר נמצא כי בקרב עסקים חדשים קטנים וזעירים בארה"ב, באלה שנכשלו בתוך שנה או שנתיים עמד ממוצע התאונות/המחלות התעסוקתיות על יותר מפי שניים מאשר שיעור הפציעה הממוצע בעסקים ששרדו יותר מחמש שנים. עם זאת, חשוב לזכור כי המניעים לשיפור בב"ת שונים עבור חברות קטנות, לעומת אלה בחברות גדולות יותר. חברות קטנות מוּנעות פחות מהשפעת החקיקה ויותר מההשלכות המידיות של אירוע בטיחות ובריאות תעסוקתית.
פציעה או מחלה של עובד במפעל קטן פוגעת לא רק בעובד, אלא גם במעביד. פגיעתה של תקרית בב"ת במפעל קטן עלולה להיות הרת אסון, וההתאוששות מהאירוע קשה הרבה יותר עבור עסקים קטנים, בהשוואה למפעלים גדולים יותר:
- עובד בודד בארגון קטן לא ניתן להחלפה בקלות או בצורה מהירה. אם עובד אינו מסוגל לעבוד, הדבר משפיע באופן משמעותי על תכנון העבודה והייצור.
- הפרעות בעסק, אפילו לטווח קצר, יכולות להוביל להפסדי ייצור, לפגיעה במוניטין החברה ולאובדן של לקוחות וחוזים.
- לאירוע בב"ת עשויות להיות השלכות כספיות משמעותיות, כגון עלויות מחלה/פיצויים לעובד, עלויות החלפת עובד, הפסדים בעקבות הפרעה לייצור, עלויות במקרה שציוד נפגע, הפסדים בשל אובדן חוזים או לקוחות, עלייה בעלויות ביטוח העסק, ענישה של רשויות האכיפה ועוד.
כל אלו צריכים להבהיר למעסיק בבמ"ק כי בריאות ובטיחות צריכות להיות בראש סדר העדיפויות (הן מבחינת חיסכון כלכלי והן מבחינת רווחה גופנית נפשית, חברתית ושמירה על דרישות החוק), והן חלק בלתי נפרד מ"עסק טוב".
סקר ESENER של EU-OSHA סיפק ראיות לכך שבסביבה תומכת במ"קים ממגזרים שונים, במדינות שונות של האיחוד האירופי, הצליחו לשפר באופן משמעותי את ניהול הבטיחות והבריאות בהם. בטיחות ובריאות תעסוקתית טובות הן היסוד להצלחה ולהישרדות של מפעלים קטנים בטווח הארוך. פיתוח דיאלוג ואמון עם המנהל/בעל העסק הם גורמים מכריעים בהצלחה, כמו גם פתרונות פשוטים וזולים, המביאים בחשבון את המשאבים הכלכליים והאנושיים המוגבלים.
בשל המגוון העצום בבמ"קים, יש צורך במגוון רחב של פעילויות תמיכה, שבין מידע שימושי והדרכה לליווי אישי המכסה את כל סיכוני הבטיחות והבריאות. יש להביא בחשבון את אופיו הייחודי של במ"ק ולפתח גישות ייחודיות לפעילויות של בריאות ובטיחות בעסק קטן. הצלחתה של רשת תמיכה תלויה רבות ב"התאמה" טובה בין התמיכה הניתנת ובין צורכי המפעל הקטן. הנושא מאתגר מומחים וקובעי מדיניות, שבעבר ביססו את דרישותיהם בעיקר על הניסיון במפעלים גדולים. ככל שייערכו מחקרים רבים יותר בקרב במ"קים, כך ייאסף ידע רב יותר לגבי בטיחות ובריאות תעסוקתית ולגבי יישום פתרונות יעילים יותר במפעלים אלו.
מקורות עיקריים:
♦ Zwetsloot, G.I.J.M, OSH management in small and micro enterprises, EU-OSHA (2014).
https://oshwiki.eu/wiki/OSH_management_in_small_and_micro_enterprises
♦ European Agency for Safety and health at work - Safety and health in micro and small enterprises.
https://osha.europa.eu/en/themes/safety-and-health-micro-and-small-enterprises
♦ Limborg, H.J. and Hasle, P., A review of the Literature on Preventive Occupational Health and Safety Activities in Small Enterprises, Industrial Health, 44, 6-12 (2006).
♦ Top, Y., Adanur, H. and Öz, M. ,Comparison of practices related to occupational health and safety in microscale wood-product enterprises, Safety Science, 82, 374-381 (2016).