מאת: אלי לרנר, מדריך בטיחות בחקלאות, מחוז מרכז וי-ם, המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:02/10/2018
המוסד לבטיחות ולגיהות במסגרת פעולותיו מבצע בין היתר גם ביקורי מדריכי בטיחות וגיהות בחקלאות במשקים חקלאיים, הם חונכים את החקלאים בהבנת הסיכונים הקיימים במשק על ידי עריכת סקר סיכונים ומתן המלצות מקצועיות לניהול סיכונים נכון ונקיטת פעולות לצמצומם.
מדריך הבטיחות של המוס"ל מוסר לידי החקלאי דפדפות מידע בשפתו של העובד (עברית, ערבית או תאית). נוסף על פעילות זו, המוס"ל מפעיל ניידת הדרכת אינטראקטיבית לבטיחות עם לומדות בשפות עברית, ערבית ותאית. ההדרכות מתבצעות במשקים עצמם.
בשנת 2015 הסתיים במוס"ל פרויקט דו-שנתי, שמטרתו הייתה לקדם את הבריאות והבטיחות בקרב העובדים ברפתות על ידי איסוף מידע על מצב בטיחותם ובריאותם התעסוקתית; לזהות את גורמי הסיכון הבטיחותיים, הגיהותיים והארגונומיים; להעריך את עוצמתם ולהציע פתרונות להפחתת סיכונים אלו.
במסגרת הפרויקט עלו הממצאים הבאים:
בטיחות
גורמי הסיכון שהוערכו כמסוכנים ביותר הם נפילה/החלקה במישור, תעבורה ומעברים, מכונות, רסיסים מעופפים ובעיטות מבעלי חיים. הערכת ליקויים בטיחותיים ואחרים במתקנים ומכונות הראתה ששכיחות ליקויים בדרגה בינונית ומעלה הייתה הגבוהה ביותר בנושאים הקשורים לחדרי חשמל (52% מהליקויים ברמה בינונית ומעלה), הדרכות (47% מהליקויים), מכלי חלב (42% מהליקויים), מתקני סילו/אחסון מזון (41% מהליקויים) וחומרי הדברה וחיטוי ותרופות וטרינריות (40% מהליקויים). ליקויים במתקני רווחה ותברואה לא היו שכיחים. בוצע ניתוח סיכונים בשיטת JSA והוערכו הסיכונים שמחייבים התערבות מידית, דחופה או אחרת. נמצא כי הפעילויות המסוכנות נמצאו בתהליכי החליבה, הובלת פרות וטיפול במכלי תערובת, המשולבים גם בעבודה בגובה.
גיהות
מקורות הרעש העיקריים ברפת נובעים מכלים חקלאיים (טרקטורים ללא תא מפעיל, שופלים, עגלות חלוקה ועוד), וכן ממשאבות ומדחסים בתוך מכון החליבה. מרבית תוצאות הניטורים של גורמי הסיכון הכימיים היו נמוכות מרמת הפעולה. לעומת זאת, חשיפה פוטנציאלית לגורמי סיכון ביולוגים קיימת כמעט בכל התהליכים שבהם קיים מגע עם בעלי החיים או עם הפרשותיהם, כמו גם בעיסוק במזונות בעלי החיים, בורות התחמיץ או רפד הקש. בחלק מהניטורים נמצאו ערכים גבוהים מהערך המנחה לכלל חיידקים, פטריות, חיידקים תרמופיליים ואנדוטוקסינים, בעיקר בתהליכים שבהם מתקיים מגע קרוב עם בעלי החיים והפרשותיהם, ביניהם תהליך קילטור בטרקטור עם תא נהג פתוח, הובלת בעלי חיים, טיפול במצע קש בכלובים, הסרת שכבה עליונה של תחמיץ ועוד.
בטיחות ביולוגית
ריכוזי הגורמים הביולוגיים שנדגמו באוויר בזמן חליבה היו גבוהים מהערכים המנחים לרמות חשיפה מרביות במספר דגימות. התופעה בלטה בדגימות של כלל החיידקים וכלל הפטריות בתהליכי חליבה, קילטור, הסרת שכבת תחמיץ, טיפולים ביונקים ומטלות נוספות. רוב סוגי החיידקים והפטריות שזוהו אינם מוגדרים כגורמי מחלות באדם. עם זאת, לפחות חיידק אחד Bacillus subtilis ופטריות מזני אספרגילוס, שזוהו כשייכים לקבוצת סיכון 2 של המיקרואורגניזמים גורמי מחלות באדם (גורמים ביולוגיים, שעלולים לגרום למחלה בבני אדם בריאים, וקיימים טיפולים מונעים וריפוי יעיל וזמין). כן חשוב לציין, בהתייחס לחיידקים ולפטריות, כי ריכוזם באוויר לכל מ"ק אוויר, כפי שמופיע באופן טבלאי בממצאים, אינו מעיד על פוטנציאל הכמות הכללית שלהם שהעובד עלול לנשום במהלך המשמרת. פוטנציאל זה הוא כפולות של הריכוזים המתוארים, אשר עשויים לגרום למחלות שבדרך כלל אינן מסכנות חיים, אך משפיעות על בריאות העובד. המסקנה המתבקשת היא כי יש להגן טוב יותר על עובדים ברפת.
ארגונומיה
פגיעות שלד-שריר הבולטות ביותר הן פגיעות בשורש כף היד, שנובעות בעיקר מפיתול והטיה למעלה ולמטה וכיפוף או פשיטה לאחור, ופגיעות בצוואר, שנובעות בעיקר מפיתול צוואר. גורמי סיכון משמעותיים נוספים היו קשורים למאמץ כללי, עם השלכות בפרט לגב התחתון. גורמים אלו כללו החזקת חפץ רחוק מן הגוף, דחיפה-משיכה מעל 5 ק"ג וכיפוף הגב מעל 30 מעלות. על פי התצפיות, גורמי הסיכון הבולטים נצפו במהלך המטלות הבאות: קילטור (פיתול גב וצוואר לאחור ולימין, מתמשך בנהיגה בישיבה, תוך חשיפה לוויברציות כלל-גופיות מתמשכות בישיבה), חליבה (הושטה חוזרת מעל גובה הכתף) וטיפול ביונקים ובעגלים (טלטול ידני של חפצים בעת הכנת חלבית ושינוע מצרכים, טלטול ידני של בעלי חיים וסיוע בהמלטות, כיפופים חוזרים ונשנים בעת חלוקת החלבית או המזון, או טיפול בדליים; עבודה בעומס פיזי).
המוסד לבטיחות ולגיהות ישמח לסייע לרפתנים ולחקלאים בקידום הבטיחות והבריאות התעסוקתית לעובדי הרפתות.