כניסה הרשמה צור קשר

עבודה בישיבה לעומת בעמידה

מאת:אביטל רדושר, מדריכת ארגונומיה ארצית, המוסד לבטיחות ולגיהות

תאריך:12/11/2019


עבור אנשים רבים הישיבה היא חלק מרכזי ביום. רוב האוכלוסייה מבלה יותר ממחצית היום בישיבה – בנהיגה או בנסיעה, במפגשים חברתיים, בצפייה בטלוויזיה ובעיקר, בשעות רבות של ישיבה מול מסך המחשב – הן בעבודה והן בשעות הפנאי.

ניהול יעיל של פגישות עבודה חיוני לסביבת העבודה המודרנית. מחקר, שנעשה בבית הספר לניהול של אוניברסיטת הרווארד, מראה כי פגישות עבודה התרבו והתארכו בשנים האחרונות עד כדי כך שמנהלים נמצאים בהן 23 שעות בשבוע, בממוצע.  לאחרונה, נפוצות ישיבות צוות ופגישות עסקיות בעמידה. מחקרים הראו שמפגשים אלו יעילים יותר. מפגשי עבודה בעמידה קצרים ב-33% מאלו המתבצעים בישיבה, שורפים עד 50% יותר קלוריות ממפגשים בישיבה ותורמים לתחושת ערנות מוגברת.


 
עבודה בישיבה

ישיבה ממושכת נמצאה כגורם סיכון, הקשור להשמנת יתר, לסוכרת, למחלות לב, לסוגים מסוימים של סרטן ולבעיות שריר-שלד וכאבי גב תחתון. אך לעבודה בישיבה יש גם יתרונות: היא עוזרת לייצב את הגוף, ולכן, קל יותר לבצע בישיבה פעולות הדורשות מוטוריקה ידנית, כגון נהיגה, הקלדה, כתיבה וכד'. כדי ליהנות מיתרונות הישיבה ולמזער סיכון אפשרי, מומלץ לעשות הפסקות במהלך ישיבה ממושכת בכל 20-30 דקות, לצורך תנועה ומתיחות במשך שתי דקות לפחות. עבודה בהפסקות קצרות הוּכחה כמשפרת את רמת הנוחות והביצועים בזמן העבודה ומקטינה את הסיכוי לפגיעת שריר-שלד.
 
עבודה בעמידה

בעמידה יש פחות לחץ על הדיסק הבין-חולייתי והיא מאפשרת מנח ניטרלי של הגב ושורפת יותר קלוריות, ולכן, מפחיתה את הסיכון להשמנה. אמנם עבודה בעמידה היא דינמית יותר, אך גם לה חסרונות: היא מעייפת יותר מעבודה בישיבה (דורשת 20% יותר אנרגיה, בממוצע). עמידה גורמת לעומס גדול יותר על כלי הדם ועל הרגליים, ולכן מומלץ, לרוב, לספק לעובדים משטחים, המפחיתים עומס סטטי, וכיסאות לטובת הפסקות ישיבה. עמידה בעמדת מחשב מקבעת את מנח הגוף של האדם העומד ועלולה להשפיע על מנח הידיים ולהגדיל את הסיכוי לפגיעה, כגון תסמונת התעלה הקרפלית.
 
כיסא חצי-עמידה

כיסא זה מיועד למניעת עומס סטטי על הרגליים בעמידה ממושכת. כיסא חצי-עמידה מאפשר מנח ביניים, בין עמידה לישיבה, מפחית עומס מהרגליים, אבל מצריך גיוס של שרירי ליבה ועלול לצור עומס על פלג הגוף העליון (מנח פשיטה של היד). מיקום הכיסא צריך להיות בצורת A, וחייבים להתאים את זווית העמידה ואת גובה הכיסא למשתמש. יש לשים לב לכך שעבודה בעמידה נעשית בגובה שונה מאשר עבודה המתבצעת בכיסא חצי-עמידה, ולכן, חשוב מאוד להתאים את גובה משטח העבודה (המחשב) למצבים השונים. 
 
במחקר על סביבת עבודה בתעשייה נבדקה עמדת עבודה המיועדת לעמידה, לעומת עמדת עבודה עם כיסא חצי-עמידה. נמצא כי כיסא חצי-עמידה מפחית חוסר נוחות בגפה תחתונה ומשפר את זרימת הדם. התוצאות הראו יעילות בשימוש בכיסא חצי-עמידה.
 
במחקר על סביבה משרדית נמצא שהתנוחה הנוחה ביותר הייתה ישיבה בכיסא משרדי; ישיבה בכיסא חצי-עמידה גרמה לאי-נוחות קלה בפלג הגוף העליון והירכיים; עמידה מלאה גרמה לאי-נוחות בפלג הגוף התחתון ובכפות הרגליים. ישיבה גרמה לעייפות במידה הפחותה ביותר, ועמידה הייתה המעייפת ביותר.
 
שיקולים שיש להביא בחשבון בעמד מתכווננת עמידה-ישיבה
 
  • חשוב להביא בחשבון את העובדים בתחנת העבודה - האם היא תחנת עבודה אישית או משותפת? לתחנת עבודה משותפת מומלץ לדאוג לעמדה מתכווננת, כך שכל עובד יוכל להתאימה לגובה שלו.
  • לפני רכישת ציוד לעמדת העבודה מומלץ להתייעץ עם העובדים המיועדים לעבוד בה, לגבי העדפותיהם האישיות.
  • לאחר רכישת הציוד יש להדריך את העובדים כיצד להתאימו למידותיהם.
  • יש לשקול בעיות רפואיות אשר אינן מאפשרות לעובד לעמוד זמן ממושך (בעיות כלי דם, חולשה וכו') ולהתאים להם פתרונות ספציפיים.
  • אם רוב יום העבודה מתבצע בישיבה, מומלץ לשקול עמדת עמידה לחלק מהמטלות כדי לגוון את מנחי העבודה.
  • אם רוב העבודה מתבצעת בעמידה / בהליכה, מומלץ לשקול עמדת מחשב המיועדת לישיבה, כדי לאפשר הפסקות ומנוחה לרגליים.
  • משימות הדורשות שליטה ודיוק מבוצעות טוב יותר בישיבה.
 
אם כך, איך מומלץ לעבוד?

בביצוע עבודות מחשב שדורשות שימוש בעכבר ומקלדת מומלץ לשבת, ובכל 20–30 דקות לעשות הפסקה לתנועה ולשינוי תנוחה. עמידה סטטית בלבד אינה מספיקה. התנועה חשובה לזרימת הדם אל השרירים. מחקרים מראים כי אין צורך בתרגילים מאומצים, הפסקות הליכה תכופות בזמן העבודה, אפילו קצרות יעילות ויעניקו את היתרונות שבתנועה, ויתרמו לבריאות טובה יותר ולחיים ארוכים. חשיבותם של שינויים יזומים בתנוחת הגוף, לרבות שילוב של עמידה, ישיבה או הליכה בשעות העבודה במשרד, אינה מוטלת בספק. עיסוק בפעילות גופנית מתונה (הליכה מהירה 30-15 דקות ביום) יכולה להוסיף עד שלוש שנים לתוחלת החיים. איגוד הלב האמריקני ממליץ ללכת לפחות 30 דקות ביום כדי להפחית את הסיכון למחלות כרוניות, כגון סרטן וסוכרת סוג 2. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) ממליץ ללכת לפחות 10,000 צעדים ביום.

לסיכום: מומלץ להקפיד על תנועה לארוך היום, לגוון בין מנחים שונים, להקפיד על הפסקות פעילות במהלך העבודה ולשמור על אורח חיים פעיל.


מקורות
https://hbr.org/2017/07/stop-the-meeting-madness

http://ergo.human.cornell.edu/CUESitStand.html

Chester, M. R., Rys, M. J., & Konz, S. A. (2002). Leg swelling, comfort and fatigue when sitting, standing, and sit/standing. International Journal of Industrial Ergonomics, 29(5), 289-296.

dos Reis, D. C., & Moro, A. R. P. (2018, August). The Ergonomics of the “Seated Worker”: Comparison Between Postures Adopted in Conventional and Sit-Stand Chairs in Slaughterhouses. In Proceedings of the 20th Congress of the International Ergonomics Association (IEA 2018): Volume VIII: Ergonomics and Human Factors in Manufacturing, Agriculture, Building and Construction, Sustainable Development and Mining(Vol. 825, p. 51). Springer.


https://www.cancer.org/latest-news/standing-desks-are-they-worth-it.html

Antle, D. M., Vézina, N., & Côté, J. N. (2015). Comparing standing posture and use of a sit-stand stool: analysis of vascular, muscular and discomfort outcomes during simulated industrial work. International Journal of Industrial Ergonomics, 45, 98-106.‏

Nicoletti, C., & Läubli, T. (2018). Leg and back muscle activity, heart rate, performance and comfort during sitting, standing, and using a sit-stand-support with different seat angles. International Journal of Industrial Ergonomics, 67, 73-80.‏

Nelson-Wong, E., & Callaghan, J. P. (2010). The impact of a sloped surface on low back pain during prolonged standing work: a biomechanical analysis. Applied ergonomics, 41(6), 787-795.‏

 

 

שלח להדפסה כתוב תגובה

 

לחדשה זו התפרסמו 0 תגובות לפתיחת כל התגובות

כתוב תגובה סגור תגובה

שם: תוכן
כותרת
כתוב תגובה