בחודשים האחרונים מדווחים בעולם על מצוקה רגשית נרחבת בתגובה למגפת הקורונה. רבים חווים לחץ נפשי רב בעקבות הפחד מהידבקות במחלה, מדאגות כלכליות ומבידוד. מהנתונים בסין, עולה כי 25% מהאוכלוסייה הכללית חוו רמות מתונות עד חמורות של לחץ בתגובה לקורונה.
חוקרים בתחום אף הגדירו את הלחץ הנלווה לקורונה בשם הייחודי -"COVID stress syndrome" וטוענים כי ההשפעות הפסיכולוגיות של מגפת הקורונה יהיו, ככל הנראה, משמעותיות יותר מאשר ההשפעות הרפואיות לטווח הרחוק.
המונח לחץ (Stress) מתייחס להפרת מצב האיזון שבו מצוי האדם עקב איום פיזי או נפשי. הגדרה כללית זו מתייחסת למגוון השפעות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות הנובעות ממצבים שונים שבהם אנו חשים מאוימים. לחץ נפשי יכול להיגרם על ידי סוגים שונים של גורמי לחץ, כמו אירועי חיים שליליים (למשל איבוד מקום עבודה או אובדן אדם אהוב), טרדות יום-יומיות (למשל אי-ודאות כלכלית או קשרים לא מוצלחים) או גורמי לחץ הקשורים לעבודה (למשל, חוסר שביעות רצון, דרישות גבוהות).
נראה שמגפת הקורונה מגבירה את תגובות הלחץ בקרה הציבור מה שעלול להיות קשור לתוצאות בריאותיות גופניות ונפשיות שליליות לאורך זמן.
השפעות הלחץ כוללות בין השאר השפעה על המערכות הבאות:
לב וכלי דם - כלי הדם והלב פועלים יחד לספק הזנה וחמצן לאיברי הגוף. פעילות שני המרכיבים הללו מתואמת גם בתגובת הגוף לסטרס. לחץ אקוטי - מתח שהוא רגעי או קצר טווח, כמו לחיצה פתאומית על הבלמים כדי להימנע מתאונה - גורם לעלייה בקצב הלב ולהתכווצויות חזקות יותר של שריר הלב, בעזרת הורמוני הלחץ - אדרנלין, נוראדרנלין וקורטיזול. נוסף על כך, כלי הדם המכוונים את הדם לשרירים הגדולים וללב מתרחבים, ובכך מגדילים את כמות הדם הנשאבת לאזורים אלה בגוף ומעלים את לחץ הדם. לאחר שחלף פרק הלחץ החריף, הגוף חוזר למצב הרגיל שלו. אך לחץ כרוני, או כזה שחווים לאורך זמן ממושך, יכול לתרום לבעיות ארוכות טווח בכלי הדם. העלייה העקבית והמתמשכת בקצב הלב, והרמות הגבוהות של הורמוני הלחץ ולחץ הדם עלולים לגבות מחיר מהגוף, ולהעלות את הסיכון ליתר לחץ דם, התקף לב או שבץ מוחי.
תסמונת הלב השבור - אחד המקרים של מצבים רפואיים הקשורים למתח נפשי הוא "תסמונת הלב השבור" (טַקוֹטְסוּבּוֹ) אשר סימניו דומים לסימני התקף לב. נראה כי מתחילת מגפת הקורונה הוכפלו התלונות על מצב זה. כך עולה ממחקר שנערך בקליבלנד ופורסם לאחרונה. המטופלים במחקר לא חלו בנגיף, וגם לא הראו סימנים של מחלת לב, מה שהוביל את החוקרים לייחס את הכאבים בחזה ואת קוצר הנשימה לסטרס פסיכולוגי, חברתי וכלכלי מהמגפה. התסמונת עלולה להחליש את שריר הלב. רוב החולים אמנם בדרך כלל מתאוששים לאחר כמה שבועות, אך במקרים נדירים היא יכולה לגרום למוות.
מערכת הנשימה - מערכת הנשימה מספקת חמצן לתאים ומסלקת פחמן דו-חמצני מהגוף. אוויר נכנס דרך האף ועובר דרך הגרון. בגרון, למטה, דרך קנה הנשימה, ולריאות דרך הסמפונות. לאחר מכן, הסימפונות מעבירים חמצן לכדוריות הדם האדומות במחזור הדם. לחץ ומצוקה רגשית יכולים להופיע עם תסמיני נשימה, כמו קוצר נשימה ונשימה מהירה, כיוון שדרכי הנשימה בין האף לריאות מכווצות. עבור אנשים ללא מחלות נשימה, בדרך כלל זו אינה בעיה, כיוון שהגוף יכול להתמודד עם העומס הנוצר כדי לנשום בנוחות, אך גורמי לחץ פסיכולוגיים יכולים להחמיר את בעיות הנשימה אצל אנשים הסובלים ממחלות נשימה קיימות כמו אסתמה ומחלות ריאה חסימתיות כרוניות (COPD). מספר מחקרים אף מראים כי לחץ חריף - כמו מותו של אדם אהוב - יכול לעורר התקפי אסתמה.
מערכת חיסונית - כאשר תופסים מצב מסוים כמלחיץ, נוצרת שרשרת הוראות בגוף, שבסופו של דבר, גורמת לעלייה בייצור הורמונים. הורמונים אלה כוללים, בין השאר, קורטיזול, המכונה לעתים קרובות "הורמון הלחץ". קורטיזול מעלה את רמת הדלק האנרגטי הקיימת, על ידי גיוס גלוקוז וחומצות שומן מהכבד. הקורטיזול מיוצר, בדרך כלל, ברמות משתנות לאורך היום, עולה בריכוזו עם ההתעוררות ויורד לאט ומספק מחזור אנרגיה יומי. במהלך אירוע מלחיץ, עלייה בקורטיזול יכולה לספק את האנרגיה הנדרשת להתמודדות עם אתגר ממושך או קיצוני. הורמונים שונים, כולל קורטיזול, חשובים לוויסות מערכת החיסון ולהפחתת הדלקת. אמנם זה חשוב בעת מצבים מלחיצים או מאיימים, שבהם פציעה עלולה לגרום להפעלה של מערכת חיסון מוגברת, אך לחץ כרוני יכול לגרום לפגיעה בתקשורת בין המערכות בגוף. תקשורת לקויה זו נקשרת להתפתחות עתידית של מצבים רבים בתחום הבריאות הגופנית והנפשית, כולל עייפות כרונית, הפרעות מטבוליות (סוכרת, השמנת יתר), דיכאון והפרעות חיסוניות.
מערכת השלד והשרירים - כאשר הגוף נלחץ, השרירים נמתחים. מתח שרירים הוא כמעט תגובה רפלקסיבית ללחץ. זו דרכו של הגוף לשמור על פציעות וכאבים. כאשר נחשפים לגורם לחץ פתאומי, השרירים נמתחים בבת אחת ונכנסים למצב של "הילחם או ברח"(Fight or Flight) , ואז משחררים את המתח כשהוא חולף. לחץ כרוני גורם לשרירים בגוף להיות במצב קבוע של ערנות. כאשר שרירים מתוחים לאורך זמן ממושך, הדבר עלול לעורר תגובות שליליות. לדוגמה, כאבי ראש ומיגרנה, הקשורים למתח שרירים כרוני באזור הכתפיים, הצוואר והראש. כאבי שרירים ושלד בגב התחתון ובגפיים העליונות נקשרו גם הם ללחץ, בעיקר לחץ בעבודה.
עבודה מהבית - לחץ וכאבי שריר-שלד
בתקופה האחרונה, כשרבים מאיתנו עברו לעבודה מהבית, ויש טשטוש גבולות מסוים בין ענייני הבית לענייני העבודה, נראית השפעה על מערכת השריר-שלד. ה"קרן האירופית לשיפור תנאי החיים והעבודה" דיווחה על קשר מסוים בין איזון החיים האישיים בבית עם העבודה, ובין פגיעות שריר-שלד. דווח גם כי עובדים שנחשפו לקונפליקט גדול יותר בין הבית לעבודה היו בסיכון גבוה פי 5 לפגיעות שריר-שלד. לכן, אף שהמונח "פגיעות שריר שלד" מעיד על כאבים במערכת הגוף (שרירים, מפרקים, רצועות או גידים), גורמים קוגניטיביים ופסיכו-סוציאליים קשורים אף הם לפגיעות אלו. יתרה מזאת, גורמים פסיכו-סוציאליים הוכחו כמשפיעים על כאבי גב תחתון כרוניים. לדוגמה, מחקרים אורכיים תצפיתיים הראו כי מצוקה רגשית (דיכאון וחרדה) והתנהגות לא מסתגלת (הימנעות ממצבים העלולים לכלול כאב) משפיעים לרעה על החרפת כאבי גב תחתון למצב של כאבי גב כרוניים. מנתונים, שפורסמו באתר Statista.com, נראה כי לחץ מדורג כמשפיע משמעותית על כאבי שריר-שלד. משתתפי הסקר המקוון דירגו את הלחץ כגורם מספר 1 לכאבי צוואר וגב, אפילו יותר מפריצות דיסק ומישיבה ליד שולחן העבודה.
אמנם אין זה אפשרי לסלק את כל גורמי הלחץ מחיינו, אך אפשר לנקוט צעדים להפחתת הלחץ ולהקלה על תסמינים בריאותיים בבית ובעבודה.
מה אפשר לעשות?
- שמרו על הגב - טיפול ספציפי בכאבי גב תחתון תלוי בסיבת הכאב ובחומרתו. מלבד טיפול אצל אנשי מקצוע, כדאי לשקול גם שינוי באורח החיים, כגון הפחתת מתח, ירידה במשקל ופעילות גופנית מוגברת. אמצעים למניעת כאבי גב כוללים שימוש בטכניקות הרמה בטוחות, שמירה על יציבה נכונה, שמירה על משקל בריא, הימנעות מעישון והפחתת לחץ.
- הרפו את השרירים - הרפיית שרירים הוּכחה כמפחיתה חרדה ומשפרת את הבריאות הנפשית הכללית.
- פעילות גופנית - פעילות ותנועה נמרצת יכולות לשפר לא רק את השינה, אלא גם את מצב הלחץ עצמו ישירות על ידי הורדת ההורמונים בדם. הוספת פעילות גופנית לא צריכה להיות אינטנסיבית או מורכבת: הליכה מהירה של 30 דקות או ריקודים בסלון יכולים לעשות את העבודה.
- שמרו על שגרת שינה - לחץ בשעות היום עלול להשפיע על השינה בשעות הלילה. נסו לקיים שגרת שינה עקבית, המאפשרת זמן להירגע לפני כן. הימנעו מקפאין ואלכוהול בשעות אחר הצהריים המאוחרות והערב, והימנעו משימוש במסכים לפני השינה.
- טפחו תמיכה חברתית - תמיכה חברתית חזקה יכולה לשפר את העמידות בפני לחץ, מתן התמיכה יכול גם להגביר רגשות חיוביים ולהקטין רגשות שליליים. בתקופה של ריחוק חברתי, שנוצר בעקבות המגפה, חשוב לשמור על קשרים חברתיים באמצעים חלופיים, כדי ליצור מערכת תומכת להפחתת תחושת הלחץ.
- שמרו על שגרת פנאי - כאשר נחשפים לגורם לחץ, נוטשים לעתים את פעילויות הפנאי. הקפדה על שגרת פעילויות שגורמות לנו הנאה יכולה להועיל בהפחתת לחצים. נסו לחפש הזדמנויות לעשות משהו למען עצמכם, בין אם לקרוא ספר, לשוחח עם אדם אהוב בטלפון, או לצפות בסדרה האהובה עליכם.
לסיכום, ללחץ השפעה גדולה על בריאות האדם. במיוחד בתקופה זו של הקורונה, חשוב להקפיד על ביצוע פעילות גופנית ותנועה לאורך היום, ולשמור על הבריאות הנפשית והפיזית בעזרת שימוש בטכניקות להפחתת לחצים, כדי לאפשר נפש בריאה בגוף בריא.
מקורות
Buscemi, V., Chang, W. J., Liston, M. B., McAuley, J. H., & Schabrun, S. (2017). The role of psychosocial stress in the development of chronic musculoskeletal pain disorders: protocol for a systematic review and meta-analysis. Systematic reviews, 6(1), 224.
Lundberg, U. (2003). Psychological stress and musculoskeletal disorders: psychobiological mechanisms. Lack of rest and recovery greater problem than workload. Lakartidningen, 100(21), 1892-1895.
Hämmig, O., Knecht, M., Läubli, T., & Bauer, G. F. (2011). Work-life conflict and musculoskeletal disorders: a cross-sectional study of an unexplored association. BMC musculoskeletal disorders, 12(1), 60.
https://www.apa.org/helpcenter/stress/effects-musculoskeletal
Taylor, S., Landry, C. A., Paluszek, M. M., Fergus, T. A., McKay, D., & Asmundson, G. J. (2020). COVID stress syndrome: Concept, structure, and correlates. Depression and Anxiety.
Buheji, M., Jahrami, H., & Dhahi, A. (2020). Minimizing stress exposure during pandemics similar to COVID-19. PBSIJ, 10, 9-16.
Jabri, A., Kalra, A., Kumar, A., Alameh, A., Adroja, S., Bashir, H., ... & Hedrick, D. P. (2020). Incidence of Stress Cardiomyopathy During the Coronavirus Disease 2019 Pandemic. JAMA Network Open, 3(7), e2014780-e2014780.
https://www.statista.com/statistics/680812/self-reported-causes-of-back-pain-adults-us/