השפעת התאורה על בריאות האדם - הוועידה הראשונה הרב-תחומית לחיסכון באנרגיה ובמתקני תאורה
עודכן ב:13/01/2014
"יש אור בהרבה משרדים ומקומות עבודה", לא בטוח שהאור הזה הוא טוב לעובדים. אנחנו צריכים לשאוף להגיע למצב שבו יהיו יותר תקנות ותקנים בתחום ושמערכת ההכשרה של מתכנן התאורה תוכר והמתכנן יהיה בעל תעודה כמקצוע לכל דבר המחייב הכשרה אקדמאית, כך אמרה ד"ר אינה ניסנבאום יו"ר האגודה הישראלית לתאורה (איל"ת) אשר יזמה את הוועידה, הראשונה, הרב-תחומית לחיסכון באנרגיה ובמתקני תאורה שהתקיימה ב-8 בינואר. במפגש ציינה כי השאיפות של האגודה הן להקים גוף מקצועי שיקדם את התחום, כפי שהנושא מטופל במדינות רבות במערב. בין השאר בתחומי ההסמכה של העוסקים בתחום. בתחום ההשכלה ובנושא רישוי עסקים. אנחנו רוצים לקדם את התחום כך שנוכל לבדוק ולדעת אילו מקורות תאורה אינם פוגעים בבריאות שלנו. הצורך בחיסכון באנרגיה והקטנת פליטת המזהמים הביאו בשנים האחרונות לפיתוח מקורות אור חדשים ואיתם מודעות גוברת לאיכות התאורה ולהשפעתה על האדם והסביבה.
פרופסור אברהם חיים, סגן יו"ר איל"ת דיבר על השלכות התאורה על בריאות האדם. התאורה השפיעה כל סדר היום והחיים של מיליארדי אנשים על פני כדור הארץ. לביטול החושך בלילה יש השפעות בריאותיות מוכחות על האדם. תאורה קיצרת הגל (התאורה החסכונית) בשעות הלילה גורמת לדיכוי כמעט מוחלט של יצור הורמון מלטונין ולהשפעה על השעון הביולוגי של האדם ועוד. עוד צין כי ארגון הרופאים האמריקאים AMA לאור המידע הקיים בספרות המדעית, קיבל לפני יותר משנה החלטה הקובעת שאור בלילה הוא גורם מזהם. מעבר לכך ההחלטה קוראת לחפש טכנולוגיות חדשות לתאורה פחות מזהמת, שזהו אתגר לא פשוט למהנדסי ויצרני תאורה. אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור אבל אפשר למנוע נזקים עתידים. בצרפת למשל החליטו להקטין את זיהום האור בלילה ולכבות תאורה לא נחוצה במקומות ציבוריים בין 1 בלילה ל-7 בבוקר.
ד"ר נועם לידר מרשות הטבע והגנים, ציין את השלכותיה של תאורה עודפת על החי והצומח. "זיהום אור אינו רק מפגע אסתטי, הגורם להסתרת הכוכבים בשמי הלילה לתושבי הערים . בשנים האחרונות הולכות ומצטברות עדויות להשפעה השלילית של תאורה מלאכותית בלילה על תפקודם התקין של מערכות ביולוגיות ובכללם האדם, וזאת בעיקר על ידי שיבוש שעונים ביולוגיים".
אדי בית הזבדי מנהל אגף לשימור אנרגיה במשרד התשתיות הלאומיות והאנרגיה ציין שהעולם עבר מהפכות טכנולוגיות רבות בהן היכולת לנצל את החשמל לתאורה. מאז תומס אדיסון, שפיתח את נורת הלהט וניקולה טסלה שפיתוח את הטכנולוגיה שאפשרה להוליך זרם חשמלי למרחקים עברו כ- 120 שנים. היכולת להאיר את חיינו שינתה באופן דרסטי את ההתנהלות והתעסוקה האנושית. אבל רק בעשור האחרון אנחנו למדים ששימוש באור עלול גם לגרום לנזקים קשים לבריאות האדם.
אינג' אליהו אבישר, מהנדס חשמל ראשי של משרד השיכון הציג את מדיניות משרד השיכון בתחום האמצעים הטכנולוגיים לחיסכון באנרגיה בתאורת חוץ. ד"ר ניסנבאום דיברה בהמשך על חיסכון באנרגיה בתאורה בתקינה הישראלית בהקשר של ת"י 13201 ות"י 5280-2. אתי פלר מנכ"ל הרשות להסמכת מעבדות דיברה על תקן ISO 17025 . יואל בר-גיל, מנהל המעבדה לאלקטרוניקה ותקשוב במכון התקנים הציג את המעבדה לפוטומטריה במכון התקנים הישראלי. אינג' דורי לזר, מנהל מחלקת מאור בעיריית תל אביב הציג את מרכז בקרת תאורה בעיר.
הכנס נערך בשיתוף משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים. משרד השיכון. לשכת המהנדסים והאדריכלים בישראל, אגודת מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה, הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, מכון התקנים הישראלי, רשות הטבע והגנים.
מקור:מיכאל לרר, עורך מקצועי, המוסד לבטיחות ולגיהות.