מחקר ישראלי חושף קשר בין לחץ נפשי ממושך להתפתחות סרטן
עודכן ב:13/11/2025
מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה מחזק את הקשר בין לחץ נפשי לסיכון לסרטן: אינו נקבע רק על פי גורמים גנטיים או אורח חיים אלא גם על פי האופן שבו חווים סטרס
אנשים שמרגישים לחץ נפשי מתמשך ומאמינים שלחץ פוגע בבריאותם נטו יותר לדווח כי חלו בסרטן. כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה.
במשך עשרות שנים העלו חוקרים את האפשרות שלחץ נפשי מתמשך קשור להתפתחות מחלת הסרטן. מחקרים שונים הצביעו על מנגנונים אפשריים שבאמצעותם לחץ כרוני יכול לפגוע במערכת החיסון ולעודד התפתחות גידולים, אך מחקרים אפידמיולוגיים בבני אדם לא הצליחו לקבוע מסקנות חד משמעיות. אחת הסיבות לכך היא הקושי להפריד בין השפעת הלחץ עצמו לגורמי סיכון נלווים כמו עישון, תזונה או צריכת אלכוהול, שהם עצמם לעתים תוצאה של לחץ נפשי מתמשך.
החוקרים, ד"ר טדי לזבניק, מהחוג למערכות מידע באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת יונשפינג בשוודיה, ופרופ' ורד אהרונסון מאוניברסיטת ניקוסיה, ביקשו לבדוק האם לחץ נפשי מתמשך משפיע על הסיכוי לחלות בסרטן והאם ההשפעה מתרחשת באופן ישיר או דרך פגיעה במערכת החיסון.
המחקר כלל 1,318 משתתפים מ-30 מדינות, בהן ישראל. המשתתפים מילאו שאלונים שכללו פרטים דמוגרפיים וכלכליים, שאלות הנוגעות להיסטוריה משפחתית של סרטן, למצב בריאותי אישי ולתחושות לחץ יומיומיות לצד תסמינים נלווים כמו קשיי שינה, עייפות או ירידה בתיאבון.
התשובות נותחו באמצעות מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית והחוקרים זיהו דפוסים מורכבים שלא היה ניתן לגלות לפני הגישה לנתונים. בפרט, החוקרים עשו שימוש בשיטות של רגרסיה סיבתית, נוסף על הקשר הקורלטיבי (מתאמי) החלש יותר כדי למצוא קשר סיבתי בין לחץ נפשי כרוני לסיכוי לחלות בסרטן.
מהמחקר עלה כי גיל והיסטוריה משפחתית של סרטן הם גורמים מרכזיים בקביעת הסיכון למחלה. כאשר שילבו את נתוני הלחץ הנפשי עם מידע דמוגרפי ורקע משפחתי, השתפרה במידה ניכרת יכולת המודלים לנבא מי עלול להיות בסיכון. הממצאים הדגישו כי הסיכון לסרטן נובע מצירוף של גורמים גנטיים, פסיכולוגיים וחברתיים.
הכללת משתתפים מישראל, שהיו חלק גדול מהמדגם, מעניקה לממצאים רלוונטיות ישירה למערכת הבריאות המקומית, שבה שיעורי חשיפה ללחץ נפשי מתמשך הם תופעה שכיחה. בהקשר זה, מאז אוקטובר 2023 נרשמת עלייה מתמשכת במדדי מצוקה ופניות לשירותי תמיכה נפשית, בייחוד בקרב תושבי קווי עימות, אוכלוסיות במעמד סוציואקונומי נמוך ועובדי שירותי הביטחון, מה שממחיש את הרלוונטיות המעשית של ממצאי המחקר ומדגיש את הצורך בהפחתת עומסי לחץ נפשי כאסטרטגיית מניעה בריאותית.
"תוצאות המחקר מראות שהסיכון לסרטן אינו נקבע רק על פי גורמים גנטיים או אורח חיים, אלא גם על פי האופן שבו אנשים חווים לחץ ותופסים את השפעתו על בריאותם. בישראל, המשמעות המעשית היא חיזוק תשתיות החוסן, הכללת כלים למדידת סטרס בביקורי רפואה ראשונית והנגשת תכניות להתמודדות עם לחץ כחלק ממדיניות בריאות הציבור", מציינים החוקרים.
"הממצאים שלנו מראים שלחץ מתמשך אינו רק הרגשה נפשית חולפת, אלא גורם סיכון בעל השפעה ממשית על הבריאות. העובדה שמדובר בגורם שניתן להפחיתו באמצעות שינוי באורח חיים או תכניות מניעה הופכת אותו ליעד חשוב עבור רפואה מותאמת אישית ומדיניות בריאות הציבור", אומר ד"ר לזבניק, שהוביל את המחקר.
בישראל, המשמעות המעשית מבחינת מדיניות היא הטמעת סקרי סטרס קצרים ברפואה הראשונית, הרחבת נגישות להתערבויות מבוססות ראיות (כגון, מיינדפולנס רפואי וביופידבק), יחד עם עיגון תשתיות חוסן ארציות כדי לצמצם חשיפה ללחץ כרוני ולהקטין את הסיכון הבריאותי הנלווה.
לפרסום המלא>>>
מקור:דוקטור אונליין.