מאת:יפעת זר, מידענית, מהנדסת כימיה, מרכז מידע, מדור ידע וחדשנות המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:14/07/2022
דלקות עור תעסוקתיות OCD (Occupational Contact Dermatitis), הנגרמות ממגע עם גורמי סיכון תעסוקתיים, נפוצות בקרב עובדים בענפי תעשייה רבים בכל העולם. על פי הערכת HSE, כ-84,000 עובדים בבריטניה - כ-13% מהחולים התעסוקתיים במדינה - סובלים מ- OCD, הנגרם באופן ישיר מעבודתם או מחמיר עקב עבודתם, וכ-10% מתביעות הפיצויים של עובדים שחלו בבריטניה הן בגין OCD. המחלה שכיחה במיוחד בקרב עובדי מערכות בריאות. על פי נתוני המרכז לחקר מחלות תעסוקתיות CREOD (Center for research expertise in occupational disease) בקנדה, כ-20% מעובדי מערכות הבריאות בקנדה סובלים מ -OCD מאובחן.
על פי נתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם) במשרד הבריאות, בשנת 2017 עמד שיעור המאובחנים בתופעות או מחלות עור בישראל על כ-7%, ומתוך אלו כ-73% מיוחסים לסובלים מדרמטיטיס תעסוקתי. בארץ יש תת-דיווח של תחלואה תעסוקתית, ואי אפשר לדעת מהו השיעור העכשווי ה"אמיתי" של ה-OCD הכללי והספציפי בקרב עובדי מערכות הבריאות בישראל. ובכל זאת, יש להניח כי המציאות בישראל אינה שונה מהמציאות בעולם, עקב שיעור דומה של חשיפה לגורמי סיכון תעסוקתיים למחלה זו (ראו בהמשך). למשל, שכיחות השימוש בחומרי ניקוי אנטי בקטריאליים בשנים האחרונות עלתה בכל העולם, וכימיקלים חדשים, שחדרו לאחרונה לשוק העולמי, הגיעו גם לארץ.
עובדי בתי חולים, מרפאות קופות חולים, קליניקות פרטיות, כולל מרפאות שיניים, סטודנטים לרפואה ולסיעוד, עובדי שירותי בריאות ביתיים, פרמדיקים, דיאטנים, עובדי מכוני בריאות וספא חשופים לגורמי סיכון רבים, העלולים להזיק לעור שלהם, או לגרום ל-OCD, ובייחוד לעור כפות הידיים, מעצם היותו חשוף, ובמידה שאינו מוגן כראוי. OCD בכפות הידיים מתחיל, לרוב, עקב יובש בעור. תסמיני המחלה כוללים, בין היתר, פריחה אדומה, עור מגורה או "שורף", אשר יכול להיסדק ולדמם. כאשר המחלה אינה מאובחנת או אינה מטופלת כראוי, היא עלולה להתפשט לאזורים אחרים בגוף ולהיהפך למחלה כרונית.
מחלת ה-OCD עלולה להשפיע לרעה על התפקוד בעבודה, לגרום לאובדן ימי עבודה ולעתים אף להפסקת עבודה. על פי מחקר ישראלי משנת 2008, מלבד ההשלכות התעסוקתיות של המחלה, העובדים הנפגעים מדווחים גם על פגיעה כללית באיכות החיים, בדימוי העצמי, במצב הכלכלי, בקשרים החברתיים והמשפחתיים, ועל התפתחות הפרעות נפשיות בעקבות המחלה.
קיימים שני סוגים של OCD: Iritant (חשיפה לחומרים "מגרים") ו-Alergic (חשיפה לחומרים אלרגנים). על פי מופע המחלה, אי אפשר להבדיל ביניהם וחלק מהחולים סובלים משילוב של שניהם.
ה- Iritant, השכיח בין השניים, אחראי לארבעה מכל חמישה מקרים של OCD ונגרם כתוצאה ממגע עם גורמים חיצוניים מגרים, כגון כימיקלים המזיקים לעור. לרוב, הוא מתפתח לאחר מגע ממושך וחוזר עם הגורם המגרה ולא בחשיפה ראשונה. ב-Alergic, העובד מפתח אלרגיה לחומר מסוים, שאליו נחשף במגע במקום העבודה, לאחר כמה שבועות או כמה שנים של חשיפה. האלרגיה יכולה להופיע גם כאשר חשיפה קודמת לא גרמה לתגובה אלרגית ולא ידועה רגישות לחומר האלרגני.
יש מגוון גורמי סיכון תעסוקתיים "מגרים" (Iritant) ל-OCD של כפות הידיים בקרב עובדי מערכות בריאות. למשל, מים - בחשיפה ממושכת אליהם, הם עלולים לגרות את העור ולגרום ל - OCD מסוג Iritant. "עבודה רטובה" או עבודה במים היא גורם הסיכון העיקרי ל-OCD בקרב עובדי מערכות בריאות ב-75%-80% מהמקרים.
" עבודה רטובה" מוגדרת כך:
- עטיית כפפות למשך זמן מצטבר של יותר משעתיים ביום.
- שימוש במים או בנוזל למשך זמן של יותר משעתיים ביום.
- שטיפת כפות הידיים יותר מ-20 פעמים ביום - הגורם השכיח ביותר.
מקור: Hand dermatitis prevention in health care: Research agency releases
e-learning module, NSC Safety Congress & Expo, 2022
חומרים "מגרים" נוספים כוללים חומרי ניקוי, דטרגנטים וחומרי חיטוי, המשמשים לניקוי או לחיטוי כפות הידיים, ציוד ומשטחי עבודה. גם מגע עם סוגי מזון עלול לעורר גירוי עורי. תנאי טמפרטורה ולחות גבוהים וחוסר אוורור במקום העבודה עלולים לגרום להזעה מרובה, אשר ממסה כימיקלים שבאו במגע עם העור, ובכך עלולה להחריף גירוי עורי.
גורמי סיכון אלרגנים (Alergic) למחלת ה-OCD, האופייניים במערכות בריאות, הם: חומרים המצויים בכפפות המגן, למשל, כפפות לטקס, חומרים משמרים וחומרי ריח המצויים בתכשירי ניקוי, חומרים משמרים ורפואיים וחומרי בישום וריח, המצויים בתכשירים להגנת העור, מרכיבים בחומרים דנטליים, כגון אקרילאטים, וכן חומרי הרדמה, חומרים אנטיביוטיים, גלוטאראלדהידים, פורמאלדהידים ועוד.
על פי נתוני North Americans Contact Dermatitis Group, ניקל הוא האלרגן השכיח ביותר בגרימת OCD. האלרגן החמישי בשכיחותו בגרימת OCD, על פי ממצאי הקבוצה, הוא החומר המשמר Thimerosal, המונע התפתחות פטריות ומצוי בשימוש עולמי משנת 1930 כמרכיב בתרכיבי חיסונים, בתכשירים קוסמטיים, בתרופות ובשמנים. חוקרים ישראלים דיווחו בשנת 2012 על מקרה מאובחן של OCD בארץ, שנגרם עקב חשיפה ל- Thimerosal. אחות בת 39, שהועסקה במערכת הבריאות הישראלית במתן חיסונים לתינוקות, לא השתמשה בכפפות בעת מתן החיסונים וסבלה במשך 12 שנה מ- OCD בכפות הידיים. לאחר שלושה חודשי שימוש בכפפות ויניל בעת מתן חיסונים נעלמו תופעות ה- OCD שמהן סבלה.
מקור: Hand dermatitis prevention in health care: Research agency releases
e-learning module, NSC Safety Congress & Expo, 2022
כפות הידיים הן כלי העבודה של עובדי מערכות הבריאות, ובריאות עור כפות ידיהם היא קריטית לתפקודם בעבודה, כמו גם לאיכות חייהם. מומחי בריאות תעסוקתית בכל העולם חותרים להעלות את המודעות לגורמי הסיכון התעסוקתיים של המחלה, בעיקר בקרב עובדי מערכות בריאות, ומציינים את חשיבות האבחון המוקדם למניעת התפתחותה. לרוב, קל וזול יותר לנקוט אמצעים למניעת המחלה מאשר לטפל בה. למשל, שימוש בקרם לחות להגנת עור כפות הידיים מפני יובש, או החלפת כפפות לטקס לכפפות המצופות כותנה לשימוש עובדים שנמצאו כאלרגים ללטקס הם אמצעים פשוטים ליישום והם חשובים לאין ערוך.
סדר הצעדים המקובל לבקרה ולמניעת המחלה מוצג בתרשים הפירמידה ההפוכה שלהלן:
מקור: HIERARCHY OF CONTROLS, NIOSH
- Elimination - סילוק גורם הסיכון התעסוקתי, למשל, הימנעות משימוש בכפפות לטקס או העברת העובד לתפקיד שבו הוא אינו חשוף לגורמי הסיכון.
- Substitution - החלפה. למשל, החלפת סבונים בעלי השפעות של גירוי או אלרגיה בחומרי ניקוי אחרים.
- Engineering Controls - שימוש באמצעים טכניים – הנדסיים. למשל, שימוש במכונות ניקוי אוטומטיות המחליפות "עבודה רטובה".
- Administration Controls - יישום שיטות ניהול בטיחות, הכוללות הדרכת עובדים להפחתת החשיפה לגורמי הסיכון ל-OCD, להכרת תסמיניה ואמצעי מניעתה, שיטות לניטור ולבחינת יעילות אמצעי המניעה שננקטים, ביצוע בדיקות רפואיות תקופתיות לאבחון ולמעקב.
- PPE - שימוש באמצעי מיגון אישי, למשל, שימוש בכפפות מגן מצופות כותנה.
כאשר הצעד לסילוק הסיכון, הנמצא בבסיס הפירמידה ההפוכה, מוגדר כצעד היעיל ביותר לבקרה ולמניעה של המחלה, והשימוש בציוד מגן אישי הנמצא בקודקודה מיושם אחרון בסדר העדיפויות למניעת המחלה.
מקורות
♦ דלקות עור תעסוקתיות הנגרמות בעקבות מגע עם חומרים כימיים שונים, מאת ד"ר שרה דיקשטיין, המוסד לבטיחות וגיהות, 2007.
♦ ניהול סיכונים - היררכיה של בקרה ומניעה, ד"ר סמי סעדי, מנהל מחוז צפון, המוסד לבטיחות ולגיהות, 2019.
♦ הרישום למחלות תעסוקתיות בישראל, עדכון נתוני 2017 , המרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב "ם) משרד הבריאות, 2019.