מאת: יפעת זר, מדור ידע וחדשנות המוס"ל
תאריך:14/01/2024
בישראל, העובדים בגובה מחויבים להשתמש בהתקני בטיחות לבלימה ולמניעת נפילה מגובה, העומדים בתקן הישראלי המחייב ת"י 1849 - ציוד מגן אישי מפני נפילה מגובה. לאחרונה, עודכן התקן האמריקאי הוולונטרי ANSI/ASSP Z359 בנושא זה.
התקינה האמריקאית
התקן הוולונטרי ANSI/ASSP Z359, בנושא התקני בטיחות נשלפים לבלימה ולמניעת נפילה מגובה Self-Retracting Devices (SRD), פותח על ידי האגודה האמריקאית למומחי בטיחות (ASSP) בתהליך, שכלל רצף דיונים קבוצתיים בהשתתפות נציגי עובדים מהתעשייה, יצרני חברות ובעלי עניין אחרים, לפי קריטריונים שסופקו על ידי ANSI, ובסופו התקבלה הסכמה כללית.
תקן זה פורסם לראשונה ב-2012, עודכן בשנת 2014 (ANSI Z359.14) ושוב בשנת 2021. מהדורה אחרונה זו נכנסה לתוקף ב-1 באוגוסט 2023.
בשל ריבוי הסוגים של מערכות והתקנים נשלפים להגנת העובדים בגובה, שיוצרו בעשור האחרון, היה נחוץ לדייק את התקן ולהבטיח באמצעותו רמת בטיחות גבוהה יותר עבור העובדים. המהדורה האחרונה של התקן (משנת 2021) מגדירה מחדש את הסוגים והקבוצות של ההתקנים, מציבה דרישות בטיחות מחמירות יותר עבורם ומשפרת משמעותית את יעילות שיטות הבלימה והנפילה מגובה.
להלן השינויים העיקריים במהדורה העדכנית של התקן 2021:
סוגי ההתקנים:
רשימת ההתקנים בגרסת התקן הקודמת כללה את הסוגים SRL ,SRL – LE (Leading Edge), SRL – R, הכולל פונקציות של הצלה וחילוץ.
מרשימת סוגי ההתקנים הוסר התקן מסוג (Leading Edge) SRL–LE, למניעת נפילה מעבר לקצה, אשר מכוסה כעת בסעיף הקטגוריות (Classes) בתקן, והוסף לרשימה סוג חדש של התקן, SRL-P - רתמת גוף שלמה, הכוללת רצועות הנצמדות לפלג הגוף העליון ואל אגן הירכיים, שעבורה הוגדרו בדיקות חדשות.
רתמת גוף מסוג SRL–P
מקור: MSA-ANSI Standards for Self-Retracting Devices
הדרישות לבדיקות:
גרסת 2021 של Z359.14 מרחיבה משמעותית את מספר הבדיקות הנדרשות כדי לעמוד בתקן ואת חומרתן. רוב השינויים נועדו לשפר את גורמי הבטיחות ולטפל בסיכונים או ביישומים ידועים ספציפיים של התקני הבטיחות. בעוד בדיקת המוצרים משפיעה בעיקר על יצרנים ומעבדות בדיקה, שינויים אלה עשויים להשפיע גם על האופן שבו ההתקנים האלה מיושמים בשטח על ידי משתמשי הקצה.
השינויים העיקריים כוללים, בין היתר, הגדלת עומס בדיקת חוזק סטטי, הגדרת מסה מקסימלית (הכוללת כולל בגדים, כלים וציוד) חדשה לבדיקה במבחני נפילה דינמיים, קביעת קריטריונים מחמירים עבור ביצועי רתמה עם נקודת עיגון עליונה (מעל הראש), הגדלת מספר הבדיקות החמות, הקרות והרטובות עבור כל סוגי ההתקנים, בדיקה סטטית חדשה להבטחת מנגנון נעילה להתקן שאינו משתמש בבלם פנימי. בדיקה דינמית חדשה כדי להבטיח שלהתקנים בעלי בלם פנימי יש חבל הצלה ארוך מספיק במקרה של נפילה.
הקטגוריות (Classes):
חלוקת התקני הבטיחות לקטגוריות Class A ו-Class B, שהייתה בגרסת התקן הקודמת, התייחסה לרתמות עם נקודת עיגון עליונה ולא לרתמות המגנות מפני נפילה מעבר לקצה (Leading Edge). שתי הקטגוריות כללו תיאור מרחקי האטה וכוחות הקשורים למבחני הנפילה הקבועים בתקן.
הגרסה העדכנית של התקן כוללת חלוקה אחרת לקטגוריות: Class 1 ו-Class 2. הקטגוריה Class 1 מתייחסת להתקנים בעלי נקודת עיגון עליונה בלבד, והתקנים השייכים לקטגוריהClass 2 הם בעלי ניקודת עיגון עליונה או תחתונה, בגובה הרגל, ומרחק הנפילה החופשית המקסימלי מעבר לקצה (Leading Edge) הוא 1.8 מטרים.
הגנה מפני נפילה מעבר לקצה (Leadind Edge)
מקור: What You Need to Know About Leading Edge Safety
כמו כן, התקן מחייב הוספת כמה תוויות, למשל, על אודות המרחק המקסימלי של הנפילה החופשית (ראו בהמשך), ואזהרת שימוש לנקודת עיגון תחתונה בגובה הרגל, שמהווה סיכון חמור לפציעה.
חשיבות מרחק הנפילה החופשית
מרחק הנפילה החופשית הוא המרחק שהעובד נופל לפני שמערכת בלימת הנפילה מתחילה לפעול. חישוב מרחק הנפילה החופשית הוא קריטי לבטיחות העובד ובו טמון ההבדל בין אירוע קל לאירוע מסכן חיים. למען בטיחות העובד, יש למזער ככל האפשר את מרחק הנפילה החופשית.
מערכת בטיחות למניעה ולבלימת נפילה אמורה להאט את קצב הנפילה של העובד ולהוביל לעצירתו ללא הגעה אל המפלס הנמוך שמתחתיו (הקרקע או משטח אחר). אך אין מדובר רק במניעת התנגשות (בקרקע, לצורך העניין), אלא גם בהגנת העובד מפני ההשפעה המזיקה של עצירה פתאומית באוויר. ככל שעובד נופל למרחק קטן יותר לפני שמערכת בלימת הנפילה שלו נכנסת לפעולה, כך גופו חווה פחות כוח בעת העצירה - דבר שמפחית את הפוטנציאל לפציעה חמורה, כמו, שברים בשלד ופגיעה במערכות גוף פנימיות.
מרחק הנפילה ושיכוך עוצמתה מושפעים מכמה גורמים, כמו מיקום נקודת העיגון, אורכיהם של חלקי המערכת (למשל, ההתקן סופג האנרגיה, התקן ההאטה, הרתמה ומחבר העיגון), וגובה העובד. יש להתאים את המערכות לבלימה ולמניעת נפילה לתנאי העבודה והשטח, כדי למנוע נפילה ולצמצם פגיעה של העובד במקרי נפילה.
התקינה הישראלית
התקן הישראלי ת"י 1849 - ציוד מגן אישי מפני נפילה מגובה, מחייב מתוקף פקודת הבטיחות בעבודה[ נוסח חדש] תש"ל-1970, תקנה 50, תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה) התש"ז-2007, תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי) התשנ"ז-1997, תקנה 3 סעיף 14, תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה) התשמ"ד-1988, תקנות 109 ו-168, תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים), התשמ"ו-1986, תקנות 3, 6 , ו-8, תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח), 1966, תקנה 84.
התקן הישראלי מבוסס על מספר רב של תקנים אירופיים וכולל 13 חלקים, כדלהלן:
תקן ישראלי 1849 חלק 1 - ציוד מגן אישי מפני נפילה מגובה - דרישות כלליות להוראות שימוש, תחזוקה, בחינה תקופתית, תיקון, סימון ואריזה
תקן ישראלי 1849 חלק 2 - ציוד מגן אישי מפני נפילה מגובה - שיטות בדיקה
תקן ישראלי 1849 חלק 3.1 - ציוד מגן אישי מפני נפילה מגובה - בולמי נפילה מונחים, הכוללים קו עיגון קשיח
תקן ישראלי 1849 חלק 3.2 - ציוד מגן אישי מפני נפילה מגובה - בולמי נפילה מונחים, הכוללים קו עיגון גמיש
תקן ישראלי 1849 חלק 4 - ציוד מגן אישי מפני נפילה מגובה - אמצעי קשירה
תקן ישראלי 1849 חלק 5 - ציוד מגן אישי מפני נפילה מגובה - בולמי זעזועים
תקן ישראלי 1849 חלק 6 - ציוד מגן אישי מפני נפילה מגובה - חגורות ואמצעי קשירה למיקום ובלימה בתנוחות עבודה
תקן ישראלי 1849 חלק 7 - ציוד מגן אישי מפני נפילה מגובה - בולמי נפילה מטיפוס נסוג
תקן ישראלי 1849 חלק 8 - ציוד מגן אישי מפני נפילה מגובה - רתמת גוף שלמה
תקן ישראלי 1849 חלק 9 - ציוד מגן אישי מפני נפילה מגובה - מחברים
תקן ישראלי 1849 חלק 10 - ציוד מגן אישי מפני נפילה מגובה - מערכות לבלימת נפילה
תקן ישראלי 1849 חלק 11 - ציוד מגן אישי מפני נפילה מגובה - התקני עיגון דרישות ובדיקות
תקן ישראלי 1849 חלק 12 - ציוד מגן אישי מפני נפילה מגובה - חבלי ליבה ומעטפת בעלי כושר מתיחה נמוך
תקן ישראלי 1849 חלק 13 - ציוד מגן אישי מפני נפילה מגובה - מערכות של חבלי הצלה אופקיים גמישים
מערכות הבטיחות לעבודה בגובה: למניעה ולבלימת נפילה מגובה
להלן, תיאור השלבים בלבישת רתמת גוף (רתמת בטיחות שלמה):
מקורות:
♦ עבודה בגובה - אוסף חוקים, תקנות, תקנים ופסקי דין, המוס"ל