מאת:שחר אביגדורי, מדור ידע וחדשנות המוס"ל
תאריך:07/09/2025
מבוא
בשנים האחרונות, ישנו צורך הולך וגובר להתייחס לתופעות של בריאות הנפש בענפי תעסוקה רבים בארה"ב. ניכר כי ענף הבניה בארה"ב חשוף במיוחד לגורמי הסיכון הנפשיים.
מחקר של CDC
מחקר, שערך המרכז האמריקאי למניעה ובקרת מחלות (CDC) מצא כי 83% מעובדי ענף הבנייה בארה"ב חוו משבר נפשי בעבר, והתפרצות נגיף הקורונה העלתה משמעותית את שכיחות מקרי ההתאבדויות, בדומה לתוצאות המשבר הכלכלי שפקד את ארה"ב בשנת 2008.
תופעות מטרידות נוספות עליהן מצביע המחקר הן:
- שיעור ההתאבדויות בענף הבניה הוא הגבוה ביותר - 53.2 מקרים מתוך 100,000 (הממוצע האמריקאי הכללי הוא 17.3 מתוך 100,000). בנוסף, התאבדות היא הסיבה הנפוצה ביותר לאירועי מוות בענף זה.
- עובדי ענף הבנייה חשופים יותר לשימוש בחומרים ממכרים, כמו אלכוהול וסמים (קנאביס, קוקאין ואופיואידים) בהשוואה לשאר האוכלוסייה. מחקר אחר שבוצע ע"י ה-CDC בארה"ב מצא כי 3.2% מאוכלוסיית עובדי ענף הבנייה צורכים אופיואידים, לעומת 2% באוכלוסייה הכללית, 1.8% מהם צורכים קוקאין לעומת 0.8% באוכלוסייה הכללית ו-12.3% מהעובדים בענף צורכים קנאביס רפואי לעומת 7.5% באוכלוסייה הכללית.
- 89% מעובדי ענף הבנייה הם גברים, אשר לרוב נמנעים מלדווח על משברים נפשיים. כתוצאה מכך, הם לא מקבלים טיפול ראוי.
גורמי הסיכון
- אופי המקצוע וחסרונותיו: שעות ארוכות, מאמץ פיזי רב, סביבת עבודה לחוצה, אי יציבות תעסוקתית וסטיגמות ולחצים חברתיים המונעים מעובדים לבקש סיוע.
- סיכונים ייחודיים עבור קבוצות שונות של עובדים: ישנם סיכונים ייחודיים לקבוצות שונות באוכלוסייה, כגון מהגרים, קהילת הלהט"ב, צעירים וקשישים ועוד. לדוגמה, עובדים צעירים וחסרי ניסיון חשופים יותר לבריונות מטעם קולגות. כמו כן, מהגרים המגויסים, לרוב, במהירות ולטווח קצר, לא רק חשופים לסיכונים פיזיים במקום העבודה, אלא גם לקשיי הסתגלות ולחץ המסכנים אותם נפשית.
- העידן הדיגיטלי: בשנים האחרונות, עובדי ענף הבנייה חשופים ללחץ גובר בעקבות המעבר לטכנולוגיות דיגיטליות ואוטומטיות ה"מאיימות" על משרות עובדים. טכנולוגיות אלו, המבוססות לרוב על הטלפונים הניידים של העובדים, מובילות את העובדים לעבוד בשעות החורגות ממסגרת שעות העבודה המוגדרות להם ויוצרות תחושת מעקב ולחץ אחר העובדים, יחד עם פגיעה במאזן העבודה – פנאי שלהם.
כמו כן, הישענות יתר על טכנולוגיה וצמצום כוח האדם שהיא מביאה מאתגרת את היכולת הקוגניטיבית של חלק מהעובדים בענף, עלולה ליצור פערים באיכות הדרכת העובדים, שאינם מספיק בקיאים בטכנולוגיה, ולאיים על תחושת העצמאות של העובדים בבואם לקבל החלטות. זאת ועוד, הצורך ברכישת מיומנות טכנולוגית עלולה ליצור עומסי עבודה נוספים.
- גורמי חרדה: ישנם גורמי חרדה לא מעטים בענף הבניה. אלו הם בין היתר, מיעוט שינה, מאמץ פיזי קבוע ומתמשך, כאב כרוני, לחץ לעמוד בציפיות, סביבה חברתית תחרותית, צריכת אלכוהול וחומרים ממכרים ושהייה ממושכת הרחק מחיק המשפחה.
- משבר האקלים ומגפת הקורונה:
הקורונה השפיעה רבות על תעשיית הבנייה ובפרט על עובדי אתרים שהוגדרו כ"עובדים חיוניים". התפשטות הנגיף והסיכון להידבק יצרו רמות גבוהות של לחץ וחרדה בקרב העובדים. כמו כן, סביבת העבודה באתרי בנייה רבים הייתה לוקה בחסר וגם היא תרמה רבות לחשש להידבק. בנוסף, שבירת הרצף בעבודה והחזרה המהירה אליה, אשר לוותה בעומס ובציפיות לא ריאליות היוו גורם משמעותי בהתדרדרות המצב הנפשי של העובדים. התפרצות נגיף קורונה והמצב הכלכלי שבא אחריו הראו כי אי יציבות תעסוקתית וכלכלית של העובד ופגיעה באיזון בין העבודה לפנאי בחיי העובד הם גורמים קריטיים לפגיעה במצבם הנפשי.
משבר האקלים ומזג האוויר הקיצוני, כמו עלייה בטמפרטורות או גשמים עוצמתיים, חושפים עובדים רבים לעומס חום פיזיולוגי וכתוצאה מכך לשינויים במצב הנפשי. בנוסף, עובדים רבים עלולים להימנע מפעילות חוץ עקב תנאי מזג האוויר, מה שעלול להשפיע על מצבם הכלכלי ולייצר לחץ נוסף.
בהקשר זה, עובדים מבוגרים חשופים יותר לעומסי חום בהשוואה לצעירים, נשים מושפעות יותר מגברים משינויי האקלים, ומהגרים חווים קושי רב יותר בהתאקלמות לתנאי מזג האוויר המשתנים.
כיצד ניתן להתמודד עם סיכונים אלו?
ישנן מספר דרכים שבאמצעותן ניתן להתמודד עם גורמי הסיכון הנפשיים:
- תשומת לב לסימני התנהגות: ישנם סימני התנהגות לבעיות נפשיות, למשל, איחורים לעבודה, ירידה ביעילות ובפרודוקטיביות, הימנעות מקשר עם שאר העובדים, סכסוכים עם עובדים נוספים, צריכת חומרים ממכרים, סמים ואלכוהול, מצבי רוח המשתנים בפתאומיות, קשיי ריכוז וכדומה.
- הקצאת משאבים: על המעסיקים לספק משאבים וגישה קבועה לתמיכה נפשית. מומלץ להעסיק בקביעות עובד בריאות הנפש, ללמד את העובדים על חשיבות הנושא, להקצות לכך משאבים כלכליים וכוח אדם ולדאוג שהעובדים ידעו שאפשרויות אלו קיימות, במידה ויצטרכו סיוע נפשי.
- העלאת מודעות ועידוד שיח פתוח: עובדים רבים נוטים להימנע מלבקש עזרה נפשית עקב החשש מהאופן בו הדבר נתפס בעיני סביבתם. לכן, חשוב כי מעסיקים, מנהלים, מפקחים וחברות יעודדו עובדים לדבר ולבקש סיוע ללא ביקורת, יספקו סביבת עבודה תומכת ומתגמלת לעובדים הפונים בנושא וידאגו שבעיות אלו יפתרו עוד לפני שהן הופכות לסיכון ממשי.
- תמיכה וסיוע בתוך הארגון : אפשר לעגן קבלת סיוע נפשי, חופשות ותוכניות תמיכה לעובד, בהסכמי העבודה שלו.
- תמיכה וסיוע חיצוניים: מומלץ לשתף פעולה עם ארגונים חיצוניים ואמצעי סיוע כדי לספק סיוע נפשי הולם לעובדים. מומלץ להיעזר בין היתר באיגודי העובדים, בתוכניות הסיוע לעובד השונות, בסוכנויות התעסוקה ועוד.
* בישראל, ניתן לפנות לעמותה הישראלית לבריאות הנפש "אנוש" ולקבל עזרה גם דרך קופות החולים.
מקורות: