מאת:דוד זיו, מדור ידע וחדשנות המוס"ל
הקדמה
ידועה האימרה "מה שאתה אינך יודע, לא יכול להזיק לך". בעבודה זה לא נכון. בעבודה ישנם תפקידים בהם "מה שאתה לא יודע, עלול להרוג אותך". סיכון במקום העבודה הוא כל דבר שיכול להזיק לך או לעובדים אתך ובסביבתך.
כולנו שמענו על עובד או על קבוצת עובדים שנפגעו במהלך עבודתם. שמענו על עובדים שנפלו מגובה, שנלכדו על ידי ציוד, נפגעו בחשיפה לכימיקלים, או התחשמלו. מאורעות כאלה לצערנו, מתרחשים חדשות לבקרים.
בשורשה של כל פציעה בעבודה, מוות, או מחלה קיימת סכנה. לעיתים, ישנו שילוב של מספר סכנות המתקיימות בו זמנית ומהוות סכנה אחת גדולה יותר.
סכנות נפוצות במקומות העבודה
בחיי היום-יום, העובד עלול להיחשף, בהתאם לסוג ולאופי העבודה, להשפעות של גורמי סיכון רבים, המשפיעים על בריאותו ותפקודו, וביניהם:
גורמים פיזיקליים שונים: רעש, קרינה מייננת ובלתי מייננת, רטט, נפילה, החלקה, ועוד.
גורמים ביולוגיים: חיידקים, וירוסים, פטריות ועוד.
גורמים ארגונומיים: ניטול משאות, תנועה חוזרת, מונוטוניות.
גורמים נפשיים: מצבי חרדה, מתח וכדומה.
גורמים כימיים: חשיפה לכימיקלים מזיקים, הן בתצורה מוצקה, נוזלית או גזית.
מאמר זה מתמקד בגורמים הכימיים.
כימיקלים
עבור עובדים רבים, טיפול, כגון, אריזה, אחסנה, שינוע או עבודה עם חומרים כימיים כגון, עיבוד, ייצור, עריכת ניסויים ובדיקות, הם חלק שגרתי של העבודה. כאשר אנשים עובדים עם כימיקלים מסוכנים, או נמצאים בקרבתם, תמיד קיים הסיכון לפגיעה. ידע על אודות השפעת החומרים הללו על בטיחותם ובריאותם של העובדים אינה רק זכות העובד, אלא גם דרך להקטין פגיעות באדם וברכוש וכן להציל חיים.
כאשר כל העוסקים בחומר מוּדעים לסיכוני החומר ומבינים כיצד להשתמש בו בטיחותית, הם יכולים להפחית באופן משמעותי את הסיכונים ואת רמתם. לכן, כדי למנוע התרחשות של תאונות ולהגביר את המודעות יש לספק לכל העובדים החשופים לכימיקלים במקום העבודה מידע והדרכה על אודות החומרים.
סיכונים כימיים
סיכון מוגדר בתקנות בצורה הבאה:
"סיכון" (Safety Risk) : "שילוב של ההסתברות להתרחשות מאורע מסוכן או לחשיפה לגורם או לגורמי סיכון, ושל חומרת הפגיעה הגופנית או של הבריאות הלקויה שעלול לגרום המאורע או החשיפה".
מבחינים בין סיכון ממשי (סיכון פעיל) לבין סיכון פוטנציאלי - סיכון שיכול להתממש בתנאים מסוימים.
סיכון כימי הוא סיכון הנגרם מחשיפה לחומר כימי. הסיכון יכול להיות אקוטי, כלומר בטווח המיידי, או כרוני, המתפתח לאחר שנים רבות וגורם למחלת מקצוע.
הטיפול בחומרים מסוכנים כולל מספר שלבים:
- הכרת הסיכון הכימי, בעיקר ע"י עיון מקדים בגיליון הבטיחות (SDS –Safety Data Sheets).
- הערכת רמת הסיכון הכימי: הערכת עוצמת החשיפה וגודל הסיכון הבריאותי או הסביבתי (מוות, שריפה), בהיבטי איכות וכמות, לטווח קצר ולטווח הארוך.
- מניעה ובקרה של הסיכון הכימי, במטרה למזער את הסיכון, באמצעות השקעה באמצעים הנדסיים וביישום שיטות למניעתו.
- התייחסות ל"עיקרון הזהירות המונעת".
הכרת הסיכון הכימי
ישנם מאות ואלפים של כימיקלים אשר יכולים להיות מוגדרים בשמות שונים. כדי להקל על ההתמודדות עם המספר הרב של הכימיקלים, הם סווגו לקבוצות סיכון. הנחיות הבטיחות של החומרים הכימיים נגזרות מההגדרות הבסיסיות של כל קבוצה, אשר לה משויך החומר.
לאחר שיוך החומר הכימי, או קבוצת החומרים לקבוצת הסיכון המתאימה, ניתן להחיל עליו את הוראות הבטיחות הנגזרות מהקבוצה אליה הוא משויך. בשלב הבא יש להתייחס ספציפית לכל חומר המצוי במפעל ו/או בתהליכי הייצור השונים.
הגדרת חומרים מסוכנים
ההגדרה של חומר מסוכן נמצאת ב"חוק החומרים המסוכנים התשנ"ג - 1993".
"חומר מסוכן" - רעל או כימיקל מזיק.
"כימיקל מזיק" - "כל חומר מן החומרים המפורטים בתוספת הראשונה בין בצורתו הפשוטה ובין מעורב או ממוזג בחומרים אחרים".
"רעל" - "כל חומר מן החומרים המפורטים בתוספת השנייה, בין בצורתו הפשוטה ובין מעורב או ממוזג בחומרים אחרים".
על פי ההגדרה המופיעה לעיל כל תכשיר יוגדר כחומר מסוכן באם לפחות אחד ממרכיביו מוגדר כחומר מסוכן.
בארה"ב, OSHA מגדיר כימיקל מסוכן כ"כל כימיקל המסווג כסיכון פיזי או סכנה בריאותית, חומר חנק פשוט, אבק דליק, גז פירופורי או מפגע שאינו מסווג אחרת (HNOC) ".
סיכון לפי שיטת ה - GHS :
.Globally Harmonized System of Classification, and Labeling of Chemical
GHS היא שיטה מתואמת (harmonized) לסיווג ותיווי כימיקלים. זו שיטה חדשה יחסית, כלל - עולמית, לסיווג, סימון ומסירת מידע על חומרים כימיים, ובכלל זה תיווי ואריזה של חומרים אלה. השיטה כוללת סטנדרטיזציה והרמוניזציה של אלמנטים משיטות קיימות, תוך הכנסת מרכיבים חדשניים משלה.
בישראל הסיווג קיים בתקן הישראלי 2302 חלק 1 לתיווי, סיווג סימון ואריזה של חומרים כימיים מסוכנים בשימוש. השיטה חלה על כל חומר כימי מסוכן או על תערובת של כימיקלים, המסווגות כמסוכנות. היא אינה חלה בהיבט של תיווי על תרופות (הומניות ווטרינריות), תוספי מזון, קוסמטיקה, כמו גם על שאריות חומרי הדברה במזון. אולם, התיווי חל במקומות עבודה בהם יש חשיפה לחומרים אלה מצד העובדים או בהובלה מצד המובילים. על כן, אי אפשר לומר כי ישנם חומרים מסוימים הפטורים באופן גורף מ- GHS.
המיון לפי שיטת ה- GHS
כל החומרים המסוכנים או תערובות שלהם מסווגים לשלוש קטגוריות סיכון: סיכונים פיזיקליים, סיכונים בריאותיים וסיכונים סביבתיים. קטגוריות אלה כוללות תשע קבוצות סיכון, על פי הסיכונים שהם יוצרים במהלך השימוש (סיכון פוטנציאלי). מהסיווגים השונים נגזרים גם הוראות, הגבלות ואיסורים שונים, הנוגעים לבטיחות המשתמשים והעוסקים בחומרים המסוכנים במקומות העבודה.
להלן פירוט עיקרי הקבוצות:
סיכונים פיזיקליים
1. סיכוני התפוצצות או ריאקטיביות.
2. סיכוני אש.
3. סיכוני חמצון.
4. סיכוני גזים תחת לחץ.
5. סיכונים של חומרים קורוזיביים.
סיכונים בריאותיים
6. עשוי לגרום למוות או רעילות בחשיפה קצרה לכמויות קטנות.
7. עשוי לגרום להשפעות בריאותיות חמורות פחות או לנזק לשכבת האוזון.
8. עשוי לגרום להשפעות בריאותיות חמורות.
סיכונים סביבתיים
9. עשוי לגרום לנזק לסביבה.
סימני אזהרה - פיקטוגרמות של ה- GHS עבור החומרים הכימיים בשימוש (לא להובלה). מקור: עקרונות ה-GHS: השיטה המתואמת לסיווג, סימון ומסירת מידע על חומרים כימיים בהוצאת המוסד לבטיחות וגיהות.
סימני אזהרה - פיקטוגרמות עבור החומרים הכימיים בהובלה (לא בשימוש). מקור : הובלת חומרים מסוכנים בכבישים בהוצאת המוסד לבטיחות וגיהות.
תוכנית פעולה לבקרת הסיכון הכימי
הכנת תכנית הפעולה לבקרת הסיכון מחייבת הכרה והתייחסות של כל השותפים בתהליך העבודה. היא כוללת בין היתר:
- הכרת החומרים בתהליכים ובסביבת העבודה: חובה לדרוש את גיליון הבטיחות של כל חומר שאליו חשוף או שעלול להיות חשוף העובד. כמו כן, יש להכיר את חומרי הגלם, לזהות את התוצרים העיקריים / הסופיים, תוצרי הביניים ותוצרי הלוואי של התהליך.
- הכרת תהליכי העבודה בחומרים השונים: יש להכיר את כל תהליכי העבודה הקשורים לחומרים (ייצור, תהליכי עיבוד נוספים במוצר המוגמר, תהליכי עזר, גימור, אריזה ואחסון), על מנת לאתר כל פליטה של חומר או סיכוי לפליטת חומרים שאליהם העובד עלול להיחשף, לזהות חומרים בתהליך שלא מהווים סיכון ולאתר את החומרים שעבורם נדרשת הערכת סיכון.
קביעת הצורך בבקרת הסיכון
- לפי סוג החומרים הקיימים: השלב הבא לאחר קבלת המידע על החומרים והתהליכים ועל הסיכון הבריאותי שהם עלולים לגרום הוא לקבוע באם נדרשים בקרה עליהם ומעקב אחריהם.
- לפי תהליך: קביעת הסיכונים לדליקות, התפוצצות, חום, לחץ.
- לפי תלונות העובדים: תלונות עובדים על תופעות שונות שהם חשים או שמציקות להם כגון, גירוי בעיניים, גירודים, ריח חריף, כאבי ראש ועייפות, יכולות לסייע באיתור סיכונים באזור העבודה.
- הערכת פוטנציאל הסיכון: בהתבסס על מידע על אודות החומרים הכימיים והרכב תרכובת ותערובות . לרוב, מידע זה מצוי בגיליון הבטיחות.
- הערכת החשיפה: בהערכת החשיפה יש להתחשב, בין היתר, בגורמים הבאים: משך החשיפה הצפוי, קיומם של תנאים המגדילים או המקטינים את עוצמת החשיפה, ניטור סביבתי ביולוגי.
בקרת הסיכון ומניעתו
- התהליך: רמות החשיפה המותרות בהתאם ל"תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים) 2011".
- האוורור: יש לקבוע את סוג האוורור הנדרש לפי אופן הפליטות וסוג החומר המעורב.
- אמצעי מגן אישיים: יש לקבוע אם יש צורך באמצעי מגן אישיים.
- סיכונים מיוחדים: יש להתחשב בסיכונים בטיחותיים נוספים, כסיכוני חשמל סטטי, סיכוני אש ונפיצות, ניקוי המקום, פינוי פסולת, ולקבוע עבורם נהלים מתאימים.
- הדרכת עובדים: הדרכת עובדים ונקיטת פעולות הנחוצות כדי לוודא מודעות והבנה של כללי הזהירות וקיומם.
הדרכה
ההדרכה צריכה לכלול את הנושאים הבאים:
- תחיקה העוסקת בחומרים מסוכנים, כגון, "חוק החומרים המסוכנים" ותקנותיו, "תקנות הבטיחות בעבודה במעבדות", תקן ישראלי 2302 על סיווג החומרים המסוכנים.
- מידע על התכנית לניהול הבטיחות, זמינותה, מיקומה, כולל הסיכונים הנובעים מהכימיקלים.
- כיצד לקרוא ולהשתמש במידע המופיע בגיליון הבטיחות של החומר והיכן ניתן למצוא את גיליון הבטיחות.
- המידע המופיע בתווית המודבקת על אריזת המשלוח והמכל של הכימיקל.
- מהות הפעילות באתר העבודה - היכן שקיימות הסכנות מהחומרים הכימיים.
- כיצד להבחין בדליפה או בנוכחות של כימיקלים מסוכנים באזור העבודה. המשמעות של ניטור תקופתי וניטור רציף של כימיקלים.
- כיצד העובדים יתגוננו מפני סיכוני הכימיקלים, כולל נהלי עבודה ייחודיים, נהלי התנהגות בעת חירום, שימוש בציוד מגן אישי ותחזוקתו.
- היגיינה אישית.
- סכנות כלליות וסכנות ייחודיות לעמדת העבודה.
במידה ומתבצעת עבודה שאינה שגרתית אשר עלולה לחשוף את העובד לסכנות בחשיפה לכימיקלים, יש להדריך אותו על הסיכונים, האמצעים להימנע מחשיפה ודרכי פעולה במקרי חרום. זה כולל ביצוע הערכת סיכונים ואספקת אמצעי בקרה על הסיכון, ציוד מגן והדרכה ייחודית במידה ונדרש.
בנוסף, יש ליידע את העובדים על כל סוגי הכימיקלים הזורמים בצנרת באזור עבודתם, במידה ואינם מצוינים על הצנרת.
כאשר באתר העבודה עובדים מספר קבלנים, יש לידע ולהדריך את כל העובדים, כולל עובדי הקבלן, על כל הסיכונים הנובעים מהעיסוק בכימיקלים, כולל אלו שנמצאים בשימוש הקבלנים האחרים.
מקורות
♦טיפול בחומרים מסוכנים, בהוצאת המוס"ל
♦ הובלת חומרים מסוכנים בכבישים, בהוצאת המוס"ל
♦ מדריך לניהול סיכונים בנושא אירועי חומרים מסוכנים משמעותיים במפעלים שימוש בחומרים מסוכנים, בהוצאת המשרד להגנת הסביבה, מהורה 3.
♦ What You Don't Know Can Hurt You - Oh&s - Occupational Health & Safety Magazine