מאת: יפעת זר, מדור ידע וחדשנות המוס"ל
מבוא
המודעות להשפעות הסביבתיות של פסולת הולכת וגוברת בעולם העבודה. ניהול פסולת וצמצום ההשפעה של כימיקלים על מערכות אקולוגיות הם מרכיבים קריטיים של פרקטיקות עסקיות ברות- קיימא. בקרות סילוק פסולת ובקרות אקוטוקסיות (למניעת זיהום הסביבה) הן שני היבטים חיוניים של ניהול סביבתי, המסייעים לארגוני עבודה לעמוד בתקנות, להגן על הסביבה ולקדם קיימות. מאמר זה מתאר את סוגי הבקרות, את מידת חשיבותן, ואת אופן יישומן ביעילות בתעשיות השונות.
בקרות סילוק
בקרות סילוק מתייחסות לאמצעים ולנוהלים שנקבעו לניהול וסילוק פסולת באופן בטיחותי ואחראי מבחינה סביבתית. מטרתן העיקרית היא למזער את ההשפעה הסביבתית של פסולת, למנוע זיהום ולהבטיח עמידה בדרישות הרגולטוריות.
סוגי פסולת
פסולת מסוכנת: חומרים דליקים, קורוזיביים, תגובתיים או רעילים. דוגמאות לכך הן כימיקלים, ממיסים וסוגים מסוימים של פסולת תעשייתית.
פסולת שאינה מסוכנת: כוללת חומרים שאינם מהווים סיכון משמעותי לבריאות האדם או לסביבה, כגון נייר, קרטון ופסולת מזון.
פסולת אלקטרונית (E-Waste): כוללת מכשירים אלקטרוניים (ומרכיביהם) שנזרקו, כגון, סוללות, מחשבים, סמארטפונים וטלוויזיות. פסולת אלקטרונית מכילה לעיתים קרובות חומרים מסוכנים, כמו עופרת וכספית.
מרכיבים מרכזיים של בקרות סילוק
♦ הפרדת פסולת
הפרדת זרמי פסולת: הפרדה נכונה של פסולת במקור היא קריטית לסילוק יעיל. הדבר כולל הפרדת פסולת מסוכנת מפסולת שאינה מסוכנת, וכן הפרדת חומרים הניתנים למיחזור מאלו שאינם ניתנים למיחזור.
תיוג ואחסון: תיוג ברור של מכלי פסולת ואחסונם באזורים ייעודיים מסייע במניעת זיהום צולב ומבטיח טיפול נאות.
♦ שיטות קיימות לטיפול ולסילוק פסולת
שריפה: שריפת פסולת בטמפרטורות גבוהות כדי להפחית את נפחה ולנטרל רכיבים מסוכנים.
הטמנה: סילוק פסולת במטמנות ייעודיות, המיועדות למזער את ההשפעה הסביבתית.
מיחזור: עיבוד מחדש של חומרי פסולת ליצירת מוצרים חדשים, תוך הפחתת הצורך במשאבים טבעיים חדשים.
קומפוסטציה: פירוק פסולת אורגנית ליצירת קומפוסט, שניתן להשתמש בו לטיוב הקרקע.
♦ עמידה ברגולציה
רישיונות והיתרים: קבלת האישורים והרישיונות הנדרשים לסילוק פסולת.
תיעוד ורישום: שמירה על רישומים מדויקים של יצירת פסולת, טיפול בפסולת וסילוקה, כדי להוכיח עמידה בתקנות במהלך ביקורות.
בישראל, המשרד להגנת הסביבה הוא הרגולטור לענין זה.
בקרות אקוטוקסיות
בקרות אקוטוקסיות הן אמצעים שננקטים להערכת ולהשגת הפחתת ההשפעה של כימיקלים ומזהמים על מערכות אקולוגיות. מטרתן העיקרית היא להגן על המגוון הביולוגי, למנוע זיהום סביבתי ולהבטיח שימוש בטוח בכימיקלים בתהליכים תעשייתיים.
מושגים מרכזיים באקוטוקסיקולוגיה
רעילות: מידת הנזק שחומר יכול לגרום לאורגניזמים חיים.
הצטברות ביולוגית: הצטברות חומרים ברקמות של אורגניזמים לאורך זמן.
הגברה ביולוגית: עלייה בריכוז חומרים ככל שהם עולים במעלה שרשרת המזון.
מרכיבים מרכזיים של בקרות אקוטוקסיות
♦ הערכת סיכונים כימיים
זיהוי כימיקלים מסוכנים: זיהוי הכימיקלים המשמשים בתהליכים תעשייתיים המהווים סיכון לסביבה.
הערכת מסלולי חשיפה: בחינת הדרכים שבהן כימיקלים יכולים להגיע למערכות הסביבה, כגון דרך האוויר, המים או הקרקע.
הערכת השפעה: ניתוח ההשפעה הפוטנציאלית של כימיקלים על מערכות אקולוגיות, כולל השפעות על חיות בר, צמחים ובעלי חיים ימיים.
♦ מניעת זיהום
החלפה: החלפת כימיקלים מסוכנים באלטרנטיבות פחות מזיקות.
אופטימיזציה של תהליכים: התאמת תהליכים תעשייתיים כדי להפחית את יצירת המזהמים.
בקרת פליטות: יישום טכנולוגיות ללכידת מזהמים וטיפול בפליטות לפני שחרורן לסביבה.
♦ ניטור סביבתי
דגימה וניתוח: איסוף וניתוח שוטף של דגימות סביבתיות לזיהוי נוכחות מזהמים.
ניטור ביולוגי: שימוש בביו-אינדיקטורים, כגון מינים מסוימים של צמחים או בעלי חיים, להערכת בריאות המערכות האקולוגיות.
♦ עמידה ברגולציה
תקנות כימיות: עמידה בתקנות המסדירות את השימוש, האחסון והסילוק של כימיקלים.
תקנים סביבתיים: שמירה על תקנים הקשורים לאיכות האוויר והמים, זיהום קרקע וניהול פסולת.
כאמור, בישראל, המשרד להגנת הסביבה הוא הרגולטור לענין זה.
יישום בקרות סילוק ובקרות אקוטוקסיות במקום העבודה
פיתוח מערכת ניהול סביבתית מקיפה (EMS)
פיתוח מדיניות: קביעת מדיניות סביבתית ברורה המגדירה את מחויבות הארגון לניהול פסולת ולבקרות אקוטוקסיות.
תכנון: זיהוי היבטים והשפעות סביבתיות, קביעת מטרות ויעדים ופיתוח תוכניות פעולה.
יישום ותפעול: הפעלת מערכת ה-EMS, בפועל, כולל הכשרת עובדים, קביעת נוהלים והקצאת משאבים.
ניטור ובקרה: מעקב שוטף אחר ביצועים, ביצוע ביקורות ובחינת מערכת ה-EMS לשיפור מתמיד.
מעורבות בעלי עניין
מעורבות עובדים: עידוד עובדים להשתתף ביוזמות סביבתיות והענקת הכשרה ומשאבים מתאימים.
מעורבות קהילתית: עבודה עם קהילות מקומיות לטיפול בנושאים סביבתיים ולקידום פרקטיקות ברות קיימא.
שיתוף פעולה עם ספקים: שיתוף פעולה עם ספקים להבטחת עמידה בתקנים סביבתיים ואספקת מוצרים ידידותיים לסביבה.
שימוש בטכנולוגיה
תוכנות לניהול פסולת: שימוש בתוכנות למעקב אחר יצירת פסולת, טיפול בפסולת וסילוקה, וליצירת דוחות לעמידה ברגולציה.
טכנולוגיות בקרת זיהום: יישום טכנולוגיות מתקדמות, כגון, מסננים, מערכות טיפול בשפכים ומתקני סינון, להפחתת פליטות ושפכים.
ניתוח נתונים: שימוש באנליטיקה לזיהוי מגמות, אופטימיזציה של תהליכים וקבלת החלטות מושכלות בנוגע לניהול פסולת ובקרות אקוטוקסיות.
דוגמאות ליישום מוצלח של בקרות סילוק ואקוטוקסיות
חברה A: הפחתת פסולת מסוכנת
אתגר: חברה A ייצרה כמות משמעותית של פסולת מסוכנת, מה שהוביל לעלויות סילוק גבוהות ולביקורת רגולטורית.
פתרון: החברה יישמה תוכנית להפרדת פסולת, אופטימיזציה של תהליכי הייצור להפחתת ייצור פסולת והשקעה בטכנולוגיות מחזור.
תוצאה: ייצור הפסולת המסוכנת הופחת ב-40%, והחברה השיגה חיסכון משמעותי בעלויות.
חברה B: הגנה על מערכות אקולוגיות ימיות
אתגר: פעילותה של חברה B השפיעה על מערכות אקולוגיות ימיות סמוכות בשל פליטת מזהמים.
פתרון: החברה ביצעה הערכת סיכונים כימיים, יישמה אמצעים למניעת זיהום והתקינה מערכות מתקדמות לטיפול בשפכים.
תוצאה: פליטת המזהמים הופחתה ב-60%, ובריאות המערכות האקולוגיות הימיות השתפרה משמעותית.
מסקנות
בקרות סילוק ובקרות אקוטוקסיות חיוניות לניהול פסולת ולמזעור ההשפעה הסביבתית של כימיקלים. באמצעות יישום פרקטיקות ניהול פסולת יעילות, ביצוע הערכות סיכונים כימיים ושימוש בטכנולוגיה, ארגונים יכולים להגן על הסביבה, לעמוד בתקנות ולקדם קיימות. מעורבות בעלי עניין ושיפור מתמיד של מערכות ניהול סביבתיות הם המפתחות להצלחה ארוכת טווח של בקרות סילוק ובקרות אקוטוקסיות.
מידע נוסף בנושא ניהול הטיפול בפסולת בישראל, הנחיות ודרישות, ראה באתר המשרד להגנת הסביבה.
מקור:
What Disposal Controls and Ecotoxic Controls Are: A Comprehensive Guide