מאת: ד"ר מרגנית אופיר גוטלר, מחלקת המחקר, המוס"ל
רקע
בשנים האחרונות, גוברת העסקתם של עובדים זרים זמניים ברחבי העולם כדי להתמודד עם מחסור בכוח עבודה, בעיקר במקצועות בעלי שכר נמוך ודרישות פיזיות גבוהות. על פי נתוני ארגון העבודה הבינלאומי (ILO), בשנת 2017 היו 164 מיליון עובדים זרים מתוך כ-237 מיליון מהגרים בני 15 ומעלה . מתוכם, כ-65% הועסקו כעובדים זמניים . מגמה זו בולטת במיוחד בענפי התעשייה והחקלאות, בהם הדרישה לעבודה פיזית גבוהה, לצד תנאים תעסוקתיים ירודים והיעדר הכשרות מקצועיות.
| במסגרת הרחבת תחומי העיסוק של עובדים זרים ולאור המחסור החריף בעובדים בעקבות מגבלות שהוטלו על כניסת עובדים פלסטינים לאחר מלחמת חרבות ברזל, פרסם משרד הכלכלה הקצאה של 2,000 היתרים לעובדים זרים בלתי מקצועיים בענפי תעשייה, ובפרט בתעשיית עיבוד הבשר, משחטות ובתי מטבחיים . מדובר בענפים עתירי סיכונים בטיחותיים וביניהם עבודה עם מסורים וסכינים חדות, וגורמי סיכון גהותיים , – רעש, חדרי קירור, סחיבת משאות כבדים ועוד. |
מדוחות שפרסמו הארגונים קו לעובד והמרכז להגירה בינלאומית ולקליטה (CIMI) עולה כי מדיניות הממשלה בנוגע לעובדים זרים במדינת ישראל השתנתה בעקבות מלחמת חרבות ברזל, בשל גיוס מילואים מסיבי, פינויים של עובדים רבים מהדרום והצפון ואיסור על כ-100,000 עובדים פלסטינים להיכנס לישראל . בעוד שעד ה- 7.10.23 עבדו בישראל כ-110,000 עובדים זרים, נכון לחודש ספטמבר 2024 מספרם עמד על כ-146,000 ועל פי החלטת הממשלה מחודש מאי 2024 היעד הוא 330,000 עובדים זרים (החלטה מס' 1752). השינוי חל לא רק בהיקף, אלא גם בפתיחת ענפי המשק נוספים, מעבר לסיעוד, חקלאות ובניין. כך לדוגמא נוסף "ענף המסחר והשירותים" הכולל בתוכו עבודות קמעונות, הובלות, מוסכים, ניקיון וכו'. כמו כן נפתחה האפשרות להעסקת עובדים זרים בתעשייה גם ממדינות בהן התוצר הלאומי הגולמי נמוך מהתמ"ג בישראל בניגוד למדיניות הממשלה עד כה אשר אפשרה לקלוט לענף עובדים זרים ממדינות בעלות תמ"ג שווה לזה הישראלי, או גבוה ממנו בכדי למנוע ניצול עובדים במסגרת גיוסם.
כמו כן, מגוון הארצות מהן מגיעים עובדים זרים גדל, ועל פי הארגון 'קו לעובד' התהליך לגיוס העובדים אינו מפוקח במדינת המוצא, כפי שהיה נדרש בעבר. בהתאמה להוספת ענפי העבודה נוספו מעסיקים בלא ניסיון קודם בהעסקת עובדים זרים על כל המשמעויות הכרוכות בכך הכוללות חוסר מודעות וחוסר ניסיון בהנגשה והתאמת סביבת עבודה, הדרכה ושמירת גהות ובטיחות לעובדים שאינם דוברים עברית או ערבית.
מאמר זה מתמקד בעובדים זרים שאושר להביאם לעבודה בתעשיית הבשר בישראל, בבתי מטבחיים ובמפעלי עיבוד בשר. זוהי תעשייה מרובת גורמי סיכון בטיחותיים וגהותיים והסיכון עבור עובדים ללא הכשרה ולא מיומנים הוא גבוה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בהעסקת עובדים זרים.
בספרות הבינלאומית קיימות התייחסויות רבות לגורמי הסיכון בתעשיית עיבוד הבשר, הכוללים סיכוני בטיחות בשל עבודה עם מסורים וסכינים, חשיפות ארגונומיות כגון ניטול משא כבד, תנועות חוזרות, יציבה לא נוחה, וכן עבודה בסביבה קרה וחמה. כמו כן, חלק מתנאי ומנוהלי העבודה בתעשייה זו - כגון קצב עבודה קבוע מראש ודרישה לעמידה במכסות יומיות, שעות עבודה ארוכות, ואתגרים ארגונומיים ובטיחותיים מהווים גורמי סיכון ללחץ עודף. עובדים רבים בענף סובלים מחוסר נוחות, כאב ופגיעות, הנובעות מליקויים בעיצוב וסידור סביבת העבודה, הרמת משאות כבדים, ומחוסר ידע והבנה בגורמי הנדסת אנוש והאפשרויות למזעורם.
בנוסף לאלו גם רמות הרעש בתעשייה זו גבוהות. תוצאות בדיקות רעש המבוצעות עפ"י "תקנות הבטיחות בעבודה (גהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), התשמ"ד- 1984", מצביעות על כך שמספר גדול של עובדים במשחטות ובתי מטבחיים חשופים לרעש מזיק ברמות גבוהות מאוד (מעל 90 דציבל במהלך יום העבודה השגרתי).
עדות ממחקרי שדה: קנדה ואירלנד
קנדה: קושי עם שפות ההדרכה, שכיחות פציעות גבוהה וחשש להתלונן
מחקר קנדי בחן מקרוב את תנאי העבודה של עובדים זרים זמניים בתעשיות כמו עיבוד בשר, בנייה, מסעדנות ומלונאות. בקרב העובדים בתעשיית עיבוד הבשר, דווח על סיכונים פיזיים חמורים שכללו שימוש בציוד חד ללא הכשרה מספקת, תנועות חוזרניות ממושכות, הרמת משקלים כבדים, ותנאי טמפרטורה קיצוניים (חום וקור). בנוסף, היעדר מערכות בטיחות מספקות, הדרכות בשפות מובנות או פיקוח אפקטיבי הובילו לשכיחות גבוהה של פציעות, ופגיעות שריר שלד, ולגרימת נזק גופני דוגמת בקע לאחר חודשיים בעבודה. המרואיינים תיארו שוב ושוב את העבודה כ"עבודה קשה". רוב העובדים תיארו את העבודה כתובענית פיזית, כוללת חשיפה לריחות רעים, טמפרטורות קיצוניות, עמידה ממושכת וסכנות הנובעות משימוש בסכינים. הערכה זו נתמכה על ידי עובד ציבור שאמר: "כמו בכל מתקן עיבוד אחר... מדובר בעבודה פיזית קשה מאוד... יש תנאי קור, יש מהירות". (ע"מ 434). עובדים דיווחו על הליכים ביורוקרטיים סבוכים לקבלת טיפול רפואי והחזר כספי, ולעיתים נדרשו לא להחסיר ימי עבודה גם כשנפצעו, תוך ניכוי ימי חופשה או בונוסים. אחד הממצאים הבולטים הוא כי עובדים אשר הועסקו דרך היתר עבודה סגור היו פגיעים במיוחד – הן בגלל תלותם במעסיק היחיד, והן בגלל חשש מהשפעות שליליות על מעמדם החוקי אם יתלוננו או ידרשו שינוי. לצד זאת, יש לציין את פעילות איגוד העובדים במקום העבודה בסיוע בתרגום, מיצוי זכויות והנגשה לשונית לעובדים הזרים וכן מתן סיוע בלימודי שפה וזאת מתוך רצון לשפר את בטיחותם ובריאותם של כלל העובדים במקום העבודה.
אירלנד: תת-דיווח, הדרכה חסרה והעדר שכר מחלה
דו"ח חווית העבודה של מהגרי עבודה בתעשיית הבשר באירלנד "Working to the Bone: The Experiences of Migrant Workers in the Meat Sector in Ireland " שפורסם על ידי המרכז לזכויות מהגרים באירלנד (MRCI) מתאר תמונה דומה ואף קשה יותר. ממצאי המחקר העלו כי העובדים חשים כי הם ניתנים להחלפה, וחושף תרבות של דיכוי, שכר נמוך ותקני בריאות ובטיחות ירודים. עוד עולה במחקר כי מתוך 151 עובדים במפעלי בשר שענו לסקר, כ-59% דיווחו שחוו פציעה בעבודה, כולל חתכים יומיומיים, כאבי גב כרוניים, אובדן אצבעות, כוויות ופגיעות עיניים. מדובר לרוב בעובדים ממדינות כמו הפיליפינים, ברזיל, אוקראינה, סין וליטא, המועסקים דרך סוכנויות כוח אדם או חוזים פיקטיביים. בדו"ח נכתב כי 62% מהעובדים לא קיבלו הדרכת בטיחות מספקת בתחילת העבודה ו-58% לא ידעו כלל מיהו ממונה הבטיחות במקום עבודתם . יתרה מכך, כ-90% מהחברות בתעשייה זו אינן מעניקות שכר בעת מחלה – מצב שמוביל לחזרה לעבודה מוקדם מדי לאחר פציעה ומחמיר את הסיכון לבריאותם של העובדים ושל עמיתיהם. עוד נכתב כי קיים מתאם ישיר בין תחושת העובדים שהם ניתנים להחלפה לבין החשש להתבטא ולאבד את מקום העבודה ואת מעמד ההגירה. בהיבט המערכתי נכתב כי היעדר פיקוח חקיקתי יעיל והשקעה ארוכת טווח ברווחת העובדים ישפיעו על שירותי הבריאות ועל שירותים אחרים באירלנד לטווח הארוך.
לקחים לישראל: סיכונים הדורשים היערכות ומתן מענה עבור המעסיקים והעובדים בתעשיית עיבוד הבשר
הנתונים שהוצגו משתי המדינות מצביעים על מאפיינים של העסקת עובדים זרים בתעשייה זו, הכוללים עבודה פיזית קשה ומרובת גורמי סיכון, היעדר הכשרה מתאימה, חשש להתלונן בשל החשש לאבד את מקום העבודה ואף את אשרת העבודה. כמו כן, מבנה ההעסקה של עובדים זרים עלול להוביל לעבודה בעת מחלה ולחזרה לעבודה לאחר פציעה/מחלה בטרם החלמה, מה שעלול לפגוע בסיכויי ההחלמה והשיקום של העובד/ת הנפגע/ת.
העסקת עובדים זרים בלתי מיומנים בתעשיית עיבוד הבשר בישראל, בפרט כאשר למעסיקים אין ניסיון קודם בהעסקת עובדים זרים ובהנגשת מידע באופן מותאם לשונית ותרבותית, מחייבת הכנה ומענה לסיכונים אלה.
|
המלצות:
1. הדרכות למעסיקים לצורך קליטת עובדים זרים בלתי מקצועיים - על המעסיקים להכיר את אתגרי הבטיחות והגהות הכרוכים בהעסקת עובדים זרים בשל שוני לשוני, תרבותי והעדר מיומנויות קודמות בתחום העיסוק.
2. הדרכות בטיחות מותאמות שפה ותרבות - יש לוודא שכל העובדים מקבלים הכשרה בשפת האם ובשפה פשוטה וברורה.
3. חיזוק הפיקוח והאכיפה - הקפדה יתרה על פיקוח ואכיפה של תקנות ההדרכה והבטיחות בתקופת הקליטה, לרבות ביקורות פתע, פרסום דו"חות פומביים וסנקציות משמעותיות כנגד מעסיקים שאינם עומדים בתקנות הבטיחות ובריאות העובד.
4. שכר מחלה והגנות סוציאליות - הדרכת העובדים צריכה לכלול גם את זכויותיהם הבסיסיות הניתנות להם בישראל ואת הגורמים אליהם ניתן לפנות בעת הצורך בכדי למנוע החמרה של פגיעות ולשפר את בטיחותם וביטחונם.
|
סיכום
שילובם של עובדים זרים בלתי מיומנים בסביבות עבודה ותפקידים ברמת סיכון גבוהה מצריכה מערך הכשרה, פיקוח והגנה ייעודי הן לעובדים עצמם והן לתעשייה אשר אינה מנוסה בהעסקת עובדים זרים. אם נרצה להבטיח את עתיד ענף עיבוד הבשר בישראל – עלינו להבטיח, בראש ובראשונה, את בטיחותם ובריאותם של כלל העובדים ובתוכם אלו בעלי הסיכון הגבוה ביותר. מניעה והסרה או צמצום של גורמי הסיכון הם המפתח לשמירה על בטיחות ובריאות העובדים.
כחלק מהפעילות לקידום בטיחות במקומות עבודה, מספק המוסד לבטיחות וגהות הדרכה וייעוץ בנושאי ארגונומיה, גהות תעסוקתית ובטיחות בסביבות עבודה שונות.
למידע נוסף, הדרכות יעודיות וסיוע למעסיקים ולעובדים פנו למוקד המוסד לבטיחות ולגהות בטלפון 9214*, ווטסאפ 052-6839214 או במייל iiosh@osh.org.il
מקורות
1. https://www.ilo.org/resource/safety-and-health-migrant-workers
2. Cedillo, L., Lippel, K., & Nakache, D. (2019). Factors influencing the health and safety of temporary foreign workers in skilled and low-skilled occupations in Canada. New Solutions: A Journal of Environmental and Occupational Health Policy, 29(3), 422-458.
3. שם.
4. https://www.gov.il/he/pages/zarim-taasia-regular25
5. https://haz-map.com/Jobs/(BrowseByCategory)/29
6. במסגרת ההסכמים הבילטרליים להבאת עובדים זרים לישראל, ביולי 2012 הוקם קו טלפוני לעובדים זרים הנותן מענה לעובדים בשפתם. מרכז פניות זה מופעל על ידי CIMI ומסייע באופן יומיומי לעובדים זרים בענפי חקלאות, בניין וסיעוד בעזרת מתורגמנים ב-10 שפות שונות: תאית, סינית, רוסית, אוקראינית, טורקית, בולגרית, אנגלית נפאלית, סינהלה וטגאלוג. מקור: https://www.cimi.org.il/%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%AA-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA כניסה 4.6.25
7. https://kavlaoved.org.il/%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94-%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%94%D7%92%D7%A8%D7%99-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%96%D7%9E/ כניסה 27.5.25
8. Cedillo, L., Lippel, K., & Nakache, D. (2019). Factors influencing the health and safety of temporary foreign workers in skilled and low-skilled occupations in Canada. New Solutions: A Journal of Environmental and Occupational Health Policy, 29(3), 422-458.
9. chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://www.osha.gov/sites/default/files/publications/OSHA3213.pdf
10. Cedillo, L., Lippel, K., & Nakache, D. (2019). Factors influencing the health and safety of temporary foreign workers in skilled and low-skilled occupations in Canada. New Solutions: A Journal of Environmental and Occupational Health Policy, 29(3), 422-458.
11. היתר עבודה סגור הינו היתר עבודה זמני לעובד זר הקושר אותו למעסיק ספציפי בקנדה - כלומר העובד לא יכול לעבוד בתפקיד אחר או עם מעסיק אחר ללא רשות ממחלקת ההגירה הקנדית. מדובר בסוג היתר שיוצר תלות רבה של העובד במעסיק, מה שעלול לחשוף אותו לניצול או לתנאי עבודה קשים. ישנן המלצות לבטל בהדרגה את היתרי העבודה הסגורים בקנדה בשל הפגיעות שהם יוצרים עבור העובדים הזרים. מקור:https://www.cicnews.com/2024/06/report-recommends-that-canada-phase-out-closed-work-permits-0644813.html#gs.md0kki כניסה 10.6.25
12. https://www.mrci.ie/2020/11/30/working-to-the-bone/
13. גם בישראל נמצא כי שיעור התלונות של עובדים זרים בנושאי בטיחות ופגיעות בעבודה עמד על אחוז אחד בלבד מכלל הפניות למרכז הפניות לעובדים זרים של המרכז להגירה בינלאומית ולקליטה (CIMI). ר' כתבה בנושא: https://www.davar1.co.il/604317/