ג. תנועות חוזרניות: במהלך פעולת האכלה תנועת הזרוע וכף היד חוזרת על עצמה פעמים רבות לאורך זמן.
ציון ה RULA של פעולת ההאכלה המתוארת מבטא רמת סיכון גבוהה, וכתוצאה מכך דרישת שינוי תנוחת העבודה להפחתת העומס למערכת שריר-שלד של המטפל.
פתרונות אפשריים:
א. בזמן האכלת דיירים המרותקים לכיסאות גריאטריים, אפשר לשקול שימוש בכיסא עמידה, כפי שרואים באיור 3 להמחשה. השימוש בכיסא עמידה מאפשר לעובדת להתקרב עם הגוף אל המטופל ומונע כפיפה והושטת יד למרחק.
ב. כמו כן, אפשר לשקול האכלת מטופלים המרותקים לכיסאות גריאטריים תוך כדי עמידה במקום בישיבה. האכלה בעמידה תאפשר למטפלת לשמור על גב ישר וללא פיתול, ועל המרפקים קרובים לגוף בזמן ההאכלה. כמו כן, ניתן לשנות במהלך הארוחה מספר פעמים בין ישיבה לעמידה עם שינוי גובה הכיסא של המטופל.
דוגמה שנייה - העברת מטופל
בפעולה זו נכנסות גם פעולות של הגו והרגליים. ניתוח REBA הכולל את כל הגוף ייקח בחשבון גם את הכיפוף בגו, כמו שנראה באיור מס' 4 ומודגם בתנועת המטפלת בתמונה מס' 5.
המטפל מכין את המטופל לקראת המעבר על ידי הזזת משענות הרגליים הצידה בכיסא גלגלים. פעולה זו, כאשר מתבצעת באופן שגוי, כרוכה בכיפוף קיצוני מהגב, כאשר הברכיים ישרות. מנח זה יוצר עומס רב על הגב התחתון, ועלול לגרום לכאבים ולפציעה בעמוד השדרה ובשרירים והעצבים העוברים בו והתומכים בו (תמונה מס' 5).
עבור אותה דוגמה של מטפלת בתמונה 5 שמעבירה מטופל מכיסא גלגלים למיטה, הציון של כלי הערכה REBA הינו 10 (מתוך 13). ציון זה מעיד על עומס גבוה המייצר סיכון גבוה לפגיעה במערכת השריר-שלד ומצריך התערבות ארגונומית.
גורמי סיכון ארגונומיים
גורמי הסיכון הארגונומיים העיקריים שנצפו הם:
א. תנוחות קיצוניות: כיפוף קדמי של הגו עם ברכיים ישרות.
ב. הפעלת כוח: הפעלת כוח להרמה ולמעבר של מטופל בעל משקל גבוה משל המטפלת.
פתרונות אפשריים:
א. מומלץ להתכופף מהברכיים ולשמור על גב ישר בזמן הכנת כיסא הגלגלים (כגון הזזת משענות הרגליים) לקראת המעבר.
ב. לצורך העברת מטופלים שמסוגלים לשאת, חלקית, את משקלם, ככל שהם מסוגלים לכך, מומלץ למקם את ידי המטופל על משענות הידיים של כיסא הגלגלים (או על המיטה כשהמעבר הוא מהמיטה אל הכיסא) כך שהם ידחפו את עצמם בעזרת הידיים לעמידה. המטפלת תוכל לתמוך במטופל עם יד מתחת לאגן או מסביב לגב לפי הצורך. כאשר המטופל מסוגל לזה, ביצוע מעבר באופן זה יותר נח לו, ויוצר פחות עומס על המטפל.
ג. כאשר המטופל אינו יכול להשתתף בתהליך ההעברה ולתמוך במשקל גופו, מומלץ להשתמש באמצעי הרמה וניוד מכאניים למען בטיחות המטפל ובטיחות המטופל.
ד. מומלץ למקם את כיסא הגלגלים צמוד למיטה על מנת להפחית את הרווח ואת מספר הצעדים הדרושים למעבר. זה יקל על המעבר למטופל וכן יפחית את העומס על המטפל.
סיכום
במהלך עבודתם, חשופים המטפלים לגורמי סיכון ארגונומיים, אשר עלולים להוביל לפגיעות שלד-שריר הקשורות לעבודה. פגיעות מצטברות אלו מתפתחות עם הזמן ומחמירות ככל שהחשיפה לגורמי הסיכון נמשכת. לרוב, מתרחשות הפגיעות בעקבות ביצוע פעילות החוזרת על עצמה, עבודה במנח שאינו נייטרלי, או עבודה בתנועה ותנוחה קיצונית לאורך זמן. חוסר ידע והבנה בגורמי הסיכון בהנדסת אנוש והאפשרויות למזעורם מוביל לפעולה המתבצעת באופן לא נכון המגביר את הסיכון. הדבר עלול להיות בעל השלכות חברתיות וכלכליות משמעותיות עבור עובדים אלה ובני משפחותיהם, לפגוע בכושר עבודה של מטפלים ולהטיל נטל כבד על משאבי מערכת הבריאות ועל החברה.
מקורות:
Conti, A., Albanesi, B., & Clari, M. (2024). Musculoskeletal disorders in healthcare workers. Current Opinion in Epidemiology and Public Health, 3(1), 25-32. DOI: 10.1097/PXH.0000000000000034 ♦