מאת:חיים בן ארי, מדריך גיהות, המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:28/12/2015
בשנים הקרובות ילך ויגבר השימוש בגז הטבעי כמקור אנרגיה. גז טבעי, בדומה לנפט ולפחם, הינו מקור אנרגיה שמקורו בדלק מאובנים (Fossil Fuel) ונמצא במאגרים בבטן האדמה. המרכיב העיקרי הוא גז מתן (CH4). הרכב הגז הטבעי משתנה ממאגר למאגר, ומכיל גם אתן, פרופן, בוטן וחומרים נוספים. ככל שאחוז המתן גבוה יותר, הגז נחשב איכותי יותר. בישראל הגז הטבעי מכיל למעלה מ- 99% מתן. הגז הטבעי חסר ריח, חסר צבע וחסר טעם. כמו כן הוא קל מהאוויר ודליק.
גז טבעי משמש כמקור אנרגיה יעיל ונקי בתחנות כוח, בתעשיות הכימיה והפטרוכימיה, במפעלי מתכת ונייר וכן לצריכה ביתית וכלי רכב. כמות המזהמים הנפלטת לאטמוספירה, כתוצאה מהשימוש בו, קטנה משמעותית בהשוואה לחומרי דלק אחרים.
ממשלת ישראל יזמה תכנית ארוכת טווח שנועדה להפוך את הגז הטבעי למקור אנרגיה מרכזי במשק הישראלי. לשם כך, חוקק חוק הגז הטבעי (2002), אשר יצר מסגרת חוקית הדרושה לצורך פיתוח הגז הטבעי, והוקמה רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והמים, במטרה לפתח את ענף הגז הטבעי בישראל.
שרשרת האספקה מהמאגר בים עד ללקוח כוללת הפקת גז מקידוח במעמקי הים, הולכה וחלוקה לצרכנים. הגז מוזרם מהבאר באמצעות צינור לאסדה ימית ומתקנים ביבשה, שם מבצעים הורדת הלחץ והפרדת מרכיבים בלתי רצויים. בנוסף לאספקה באמצעות צינור, קיימת גם אספקה באמצעות ספינה ("מגזזת"), שבה הגז עובר תהליך קירור למינוס Cº 161 והמרתו לנוזל, המקטין את נפחו פי 587.
אחד המתקנים לטיפול בגז הינו "מערכת למניה והפחתת לחץ" (PRMS -Pressure Reduction and Metering System) בו מבצעים סינון הגז ממוצקים ונוזלים, מדידת כמות וערך רמת ההיסק של הגז, חימום הגז למניעת עיבוי וקיפאון של הצנרת ומתקנים, והפחתת הלחץ כדי לספק אותו ללקוח בלחץ ובטמפרטורה הרצויים.
לשימוש בגז טבעי יתרונות רבים, כולל חיסכון בעלות ייצור חשמל ויעילות אנרגטית, ייצור אנרגיה ידידותית לסביבה, הפחתת עלויות בתעשיות עתירות אנרגיה ועוד. אולם – קיימים גם סיכונים במהלך הפקתו, הובלתו והשימוש בו. סיכונים אלו כוללים:
- סכנה של שריפה והתפוצצות. תערובת של גז המתן והאוויר הופכת להיות נפיצה כאשר החלק היחסי של המתן הינו בין גבול נפיצות תחתון 5% לגבול עליון 15%. חשוב לזכור, שדליפה במקום נמוך עלולה לגרום לשריפה\פיצוץ במקום גבוה במבנה, בו הוא מצטבר. העדר ריח וטעם אינו מאפשר זיהוי מוקדם, ללא הוספת תוספי ריח מתאימים.
- סכנה של חנק. הגז עלול לגרום לחנק עקב דחיקת החמצן. דליפה במקום נמוך עלולה לגרום לאווירה דלת חמצן במקום גבוה, בו הוא נלכד ללא אפשרות שחרור לאוויר החיצוני.
- סכנה של כוויות קור. הגז, המתפשט במהלך הפחתת הלחץ, מתקרר ונגרם קירור עד קיפאון של צנרת ומתקנים. מגע של עובדים ללא הגנה מתאימה, עלול לגרום לכוויות קור.
- סכנה עקב מגע עם תוצרי נטף. תוצרים של התעבות הגז, המצטברים בצנרת ומתקנים, כוללים מימין גפרי, מרקפטנים, פחמן דו-חמצני, ארומטיים ועוד. הנטף הינו דליק ביותר ובמהלך הטיפול בו עלולה להיווצר תערובת אדים דליקה, בעיקר באזורים סגורים ומוקפים. הנטף מהווה סכנה לבריאות העובדים עקב חשיפה נשימתית ועורית למרכיביו.
- סכנה עקב מגע של הגז הטבעי עם חומרים מחמצנים. לדוגמה- במגע עם כלור עלולות להיווצר באוויר תרכובות כמו מתיל כלוריד, מתילן כלוריד, כלורופורם ועוד, המהווים סיכון לבריאות העובדים הנחשפים אליהם.
אמצעים ונהלים מיושמים במטרה למנוע חשיפה ואסונות. והם כוללים:
- הגדרת אזורי העבודה הנפיצים. הגדרת אזורי העבודה ביחס לאפשרות להיווצרות אטמוספירה נפיצה בהם, כדי להיערך ולהגן בפני סכנת התפוצצות.
- הגדרת סוגי עבודות ונוהלי העבודה ואמצעי הבטיחות הננקטים במהלך ביצועם. הגדרת עבודות המתבצעות בקרבת מערכת גז טבעי ועבודות במתקן גז חי עצמו.
- הגדרת סוגי מורשים לביצוע עבודות. כולל מורשה אחראי למערכת גז טבעי, מורשה לביצוע פעולות במערכת גז (תפעול שוטף) ומורשה אחראי לעבודות במערכת גז (תחזוקה).
- מניעת דליפות על ידי תחזוקה קפדנית. קיום הוראות והנחיות לבטיחות בהקמה, בתחזוקה ובתפעול של המערכת.
- מניעת מקורות הצתה. שימוש בבגדים אנטי סטטיים (לדוגמה-כותנה). שימוש בכל עבודה מתאימים (למשל- מבריליום), שימוש במכשירים המתאימים לעבודה באווירה נפיצה (תוך התחשבות בטמפרטורת ההצתה העצמית של הגז Cº 537). איסור עישון. איסור עבודה באש גלויה. איסור אחסנה של חומרים דליקים ועוד.
- בדיקת האווירה וניתוח הרכב הגז תוך הקפדה על הוראות בטיחות בטרם כניסה לאזור דליפה או מוקף. בדיקת ריכוזי החמצן והמתן. למטרה זאת משתמשים במכשירי מדידה, כאשר במכשירים נייחים ההתראה היא ב- 0.5% מתן ובניידים 1% מתן. חשוב לזכור שהגז קל מהאוויר ועלול להתרכז במקומות גבוהים במבנה, בהם הוא נכלא.
- ביצוע "גירוש גז ". אם נדרש מבצעים גירוש הגז הטבעי מצנרת ומתקנים, שהינו תהליך של החלפת גז טבעי בצנרת או במתקן בגז אינרטי ובהמשך לפי הצורך באוויר. התהליך מתבצע לפני ביצוע טיפולים נבחרים, כמו פעולות תחזוקה בצנרת ובציוד המהווים חלק ממערכת גז טבעי.
- מניעת כוויות קור. פעולות למניעת קירור יתר כוללות לדוגמה חימום מוקדם של הגז, שחרור מבוקר למניעת מפל לחץ גדול. שימוש באמצעי מגן אישיים למניעת כוויות קור.
- מניעת חשיפה לנטף. שימוש באמצעי מגן אישיים, אוורור אזור העבודה ועוד.
- מניעת מגע של הגז הטבעי עם חומרים מחמצנים.
קישורים נוספים שפורסמו באתר בנושא גז טבעי:
>> מאמר בנושא גז טבעי מתוך בטאון "בטיחות" גיליון 340
>> ידיעת חדשות מתאריך 2/11/15 - הליך אישור בטיחות למתקן גז טבעי יתקצר לתקופה של כחודשיים
>> ידיעת חדשות מתאריך 20/8/15 - סידורי בטיחות אש במתקני פריקה לגז טבעי דחוס