מאת:ד"ר יוהנה גייגר, ארגונומית ארצית, המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:19/11/2016
עבודה מול מחשב או ליד שולחן במשרד גורמת לרבבות עובדים לישיבה ממושכת. בשוק מוצע מגוון רחב של כיסאות משרד, חלקם הגדול כיסאות "ארגונומיים" בעלי יכולות כיוונון משוכללות.
לכיסאות משרד מוגדרות מספר פונקציות בסיסיות לשיפור נוחות הישיבה, כגון חמישה גלגלי קסטור, ציר סיבוב המושב, התאמת גובה המושב ושינוי זווית המשענת. בכיסאות רבים מתווספות לפונקציות הבסיסיות פונקציות נוספות, כגון שינוי גובה המשענת או כוונון גובה הידיות. מנגנונים נוספים הקיימים בחלק מכיסאות המשרד כוללים העמקת מושב הכיסא ("סליידר"); שינוי זווית המושב והמשענת יחד (מנגנון סנכרוני), או שינוי עצמאי של זווית המושב; ותמיכה מותנית הניתנת להתאמת גובה או עומק. בכיסאות שבהם אפשר לשנות הן את זווית המושב והן את זווית המשענת, עשוי להיות מנגנון של נעילת הזווית או פתיחתה, והתאמת מידת ההתנגדות למשקל היושב.
ניצול נכון של אפשרויות הכוונון הרבות עשוי לאפשר לכל עובד להתאים את ישיבתו לממדיו, לתפקידו ולנוחיותו המרבית. אלא שבמקרים רבים, לעובדים לא ניתנת הדרכה בתפעול הכיסא או באופן התאמתו לצורכיהם. כל שנותר הוא להתנסות לבד, לגלות את פונקציות הכיסא ולנחש מה מתאים ביותר.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מועסקים בישראל יותר מ-250,000 פקידים, שעיקר עבודתם מתבצע בישיבה. נוסף על כך, עובדים בישיבה רבבות עובדים בתעשיות עתירי ידע, במרכזי שירות טלפוני ועוד.
האם העובדים מנצלים את יכולות כוונון הכיסא? האם ניצול יכולות הכיסא מביא לישיבה יותר נוחה?
מחקר חדש: "על מה אני יושב?"
החוקר פרופ' אלן הדג' מאוניברסיטת קורנל יצא לבחון שאלות אלו בקרב יותר מאלף עובדי משרד ברחבי העולם והציג את ממצאיו המפתיעים בכנס הארגונומיה שהתקיים בחודש ספטמבר האחרון בוושינגטון די.סי.
הנסקרים היו עובדים ב-23 חברות שונות מצפון אמריקה, מאירופה ומאסיה. העובדים ישבו על 60 סוגי כיסאות ארגונומיים שונים, בעלי מנגנוני תפעול מתקדמים. לשני שלישים מן הכיסאות היו ארבע אפשרויות כוונון או יותר. לכיסאות המשוכללים ביותר היו שמונה מנגנוני כוונון.
החוקרים אספו נתונים בארבעה תחומים:
- תצפית על צורת הישיבה (האם העובד נשען על הכיסא; האם רגליו מונחות על הרצפה, מיקום האגן על המושב, רכינה לפנים כלפי השולחן).
- ידיעת המשתמש בתפעול הכיסא. כל עובד נשאל אילו כוונונים קיימים בכיסא שלו והתבקש להצביע נכון על מיקומה של ידית התפעול לכוונון.
- קיום הדרכה בתפעול הכיסא ומידת הנוחות בישיבה.
- אי-נוחות במערכת השריר והשלד באזורי גוף שונים.
הרגלי ישיבה
צורת הישיבה
נערכה תצפית על צורת הישיבה של העובד: האם גב העובד נתמך על ידי המשענת בעת הישיבה? האם רגליו מונחות על הרצפה?
מהתצפית שנערכה על מנח הישיבה של המשתתפים עולה כי רוב העובדים (67%) הניחו את רגליהם על הרצפה; אצל רוב העובדים (61%) האגן היה קרוב לחלקו האחורי של המושב. עם זאת, כ-47% מהעובדים נצפו כשהם רוכנים לפנים, דבר המפחית באופן משמעותי את מידת התמיכה בגב. כ-38% מן העובדים כלל לא השתמשו במשענת הכיסא.
עומק המושב היה ארוך מדי עבור כ-8% מן העובדים, וקצר מדי עבור כ-20% מהם.
12 סוגי כיסאות היו בשימושם של יותר מ-25 עובדים – מספר עובדים המאפשר השוואה. כשנבדק הקשר בין צורת הישיבה – בפרט ההישענות על משענת הכיסא – ובין סוג הכיסא, התברר שקיימים הבדלים גדולים בין סוגי הכיסאות:
- בשלושה סוגי כיסאות הצליחו כ-70% מן היושבים להישען על משענת הכיסא.
- בחמישה כיסאות נוספים בין כ-40% ל-50% מהיושבים קיבלו תמיכה לגב.
- בשני סוגים של כיסאות פחות מ-5% מן העובדים נשענו.
- בכיסא אחד אף אחד מ-49 העובדים שנצפו לא נהנה מתמיכת המשענת.
משך הישיבה
יותר ממחצית העובדים (53%) ציינו כי הם יושבים בעבודתם בין שש לשמונה שעות ביום. 16% דיווחו על ישיבה במהלך יותר משמונה שעות ביום בעבודה; מיעוטם של העובדים (8.5%) יושבים פחות מארבע שעות ביום.
תפעול הכיסא
למרות הישיבה הממושכת, רוב העובדים הפגינו בקיאות מוגבלת ביותר בתפעול כיסאותיהם:
ראשית, הם התבקשו לציין אם בכיסאותיהם קיימות אפשרויות כוונון שונות; אחר כך, התבקשו לזהות את מיקומם של הבקרים השונים – הידית להתאמת גובה הכיסא; מנגנון להטיית המשענת או להגבהתה; מנגנון העמקת המושב; שינוי גובה או זווית הידיות וכו'.
בניסיון לזהות את הבקרים השונים, התברר כי חלקם הגדול של העובדים אינו מזהה את הפונקציות הזמינות בכיסאות:
- 96% ציינו שאפשר לשנות את גובה המושב בכיסאות. עם זאת, רק 46% ידעו להצביע על הידית הנכונה לכוונון גובה.
- 88% ידעו שאפשר להתאים את גובה הידיות. רק 31% זיהו נכונה את מנגנון ההתאמה.
- 13% זיהו נכונה את המנגנון להתאמת גובה המשענת.
- פחות מ-10% זיהו נכונה את הבקרים לשינוי זווית המשענת, זווית המושב, מיקום התמיכה הלומברית ועומק המושב.
הדרכה בתפעול הכיסא
כשנשאלו העובדים אם עברו הדרכה בשימוש בכיסאותיהם, 52% ציינו כי לא קיבלו כלל הדרכה בשימוש מושכל בכיסאותיהם. 16% ציינו כי קיבלו הדרכה בשימוש בכיסאות אחרים בעבר. לא נצפה קשר משמעותי בין הדרכה בתפעול הכיסא ובין דיווח על נוחות בישיבה. לעומת זאת, נצפה קשר משמעותי בין הדרכה בתפעול הכיסא ובין דיווח מופחת על אי-נוחות במערכת השריר והשלד.
אי-נוחות במערכת השריר והשלד
נוסף על המידע בנוגע לצורת הישיבה ולהיכרות עם מנגנוני הכוונון של הכיסאות, נאסף מידע לגבי תסמינים של שריר ושלד בקרב העובדים. רוב העובדים לא דיווחו על אי-נוחות בשריר או בשלד. עם זאת, הדיווחים השכיחים היו על אי-נוחות בברכיים או בשוק; בגב האמצעי בירך ובצוואר; ובגב העליון והתחתון.
מסקנות החוקרים
בין מסקנות החוקרים:
- העובדים השתמשו בכיסאות בעלי מנגנון אחד עד שמונה מנגנוני תפעול. לא נמצא קשר בין מורכבות הכיסא ובין נוחות הישיבה, אך רמת הדיווח על אי-נוחות בשריר ובשלד הייתה גבוהה יותר בקרב העובדים שישבו על כיסאות מורכבים יותר.
- כמחצית מן המשתמשים עברו הדרכה בתפעול כיסאותיהם, אך לא היה הבדל ברמת הידע או בנטיית המשתמשים לשנות את כוונון כיסאותיהם בין אלה שעברו הדרכה ובין אלה שלא עברו הדרכה.
- רוב העובדים ידעו על קיום מנגנון להתאמת גובה המושב (96%) ועל מנגנון לכוונון גובה הידיות (88%). בין 25% ל-40% ידעו על קיומם של מנגנוני ההתאמה הנוספים.
- פחות ממחצית היושבים (46%) ידעו לזהות נכונה את המנגנון להתאמת גובה המושב. פחות משליש (31%) ידעו לאתר את מנגנון כוונון גובה הידיות. רוב המנגנונים הנוספים זוהו נכון על ידי 10% או פחות מן המשתמשים.
לסיכום, הדרכה בתפעול כיסאות משרד ארגונומיים אינה שכיחה ואינה יעילה. מרבית העובדים אינם מכירים או אינם משתמשים ביכולות הכוונון של כיסאותיהם. לדעתו של פרופ' הדג' יש צורך בעיצוב כיסאות בעלי מנגנונים פשוטים יותר ואינטואיטיביים יותר, על מנת להבטיח ישיבה מותאמת במשרד.
מקור:
Hedge, A. 2016. What am I Sitting On? User Knowledge of Their Chair Controls. Proceedings of the Human Factors and Ergonomics Society 2016 Annual Meeting