כניסה הרשמה צור קשר

עובדי שינוע בשדות תעופה והקשר לסיכון מוגבר לפגיעות שריר ושלד

מאת:ד"ר יוהנה גייגר, ארגונומית ארצית, המוסד לבטיחות ולגיהות

תאריך:30/08/2017


חופשת החגים התחילה, ואיתה עונת הנסיעות. רבים מאיתנו נבחר יעד מועדף, נתכנן טיול, נארוז מזוודות ונגיע בהתרגשות לנמל התעופה. נמסור את המזוודה בדלפק ונשמח לקבלה חזרה בסוף הטיסה. מי מוודא שהכבודה תגיע איתנו למטוס וליעד הנבחר?
 
פגיעות שלד-שריר בקרב עובדי שינוע כבודה
עובדי השינוע בשדות התעופה אחראים על העברת הכבודה מדלפק הקבלה, לאזור הבדיקה והמיון בשטח הנמל, עד לתא המטען של המטוס, ובהמשך עד למסוע המסתובב באולם הנחיתות. עבודתם כרוכה במאמצים פיזיים ובניטול משאות בעלי משקלים וצורות משתנים. הם עובדים במשמרות יום ולילה, בשבתות ובחגים, בלחץ זמן, לפי לוחות הזמנים של הטיסות. עובדי שינוע בשדות תעופה נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעות שריר ושלד הקשורות בעבודתם, בפרט פגיעות של הגב. פעולות הניטול החוזרות ונשנות מהוות עומס רב על גוף העובד. בניתוח נתונים על פגיעות תעסוקתיות שגרמו להיעדרויות של יותר משלושה ימי עבודה, יותר ממחצית הפגיעות (55%) בקרב עובדי שדות תעופה נובעות מאירועי ניטול.   

בסקר תסמינים שנערך בקרב עובדי שינוע במספר שדות תעופה באנגליה, נמצאו שיעורי דיווחים על כאבים גבוהים ביחס לדיווחים בקרב עובדי ניטול במגזרים אחרים.  

 
73% מן העובדים הנסקרים דיווחו על כאבי גב במהלך החודשים הקודמים; 51% דיווחו על כאבי ברכיים; 43% על בעיות בכתפיים. בקרב המדווחים על כאבים בגב, בצוואר, בכתפיים או בשורש כפות הידיים יותר ממחצית ציינו כי סבלו מכאבים גם במהלך השבוע האחרון, דבר המעיד על כרוניות של פגיעות אלו, שאינן נפתרות במהירות.  
 
גורמי סיכון בעבודות שינוע כבודה 
בשנת 2016 עברו כ-17 מיליון נוסעים דרך נמל התעופה בן גוריון, מתוכם כ-4 מיליון במהלך החודשים יולי ואוגוסט. על פי הערכות המומחים, כל פריט שנשלח ככבודה עובר שינוע כ-10 פעמים – עד 5 פעמים בכל אחד משני שדות הקצה. אם כן, אפשר לצפות כי צוות השינוע בנמל התעופה יבצע כ-20 מיליון העברות והרמות של מזוודות בחודשי הקיץ בטיסות בינלאומיות בלבד. 

לאחר המסירה בדלפק הקבלה בנתב"ג, הטיפול בכבודה מתבצע בשני מוקדים – מיון וניטול:
 
  • מיון המזוודות – לאחר הצמדת תג הזיהוי בדלפק, המזוודות מועברות על גבי מסועים לאגף המיון. עבודות הבידוק, המיון והשיגור מתבצעות שם באופן אוטומטי. 
  •  הובלת הכבודה בין הטרמינל למטוס והעמסתה לתא מטען המטוס, או תהליך הפוך במקרה של מטוסים נוחתים, מתבצעת על ידי אגף הניטול. תהליך הפריקה מסתיים בהעברת מזוודות בודדות למסוע המסתובב בתוך הטרמינל. נוסף על המזוודות המועמסות בתא המטען, והנפרקות ממנו, על עובדי הניטול לדאוג להעברת כיסאות גלגלים, עגלות תינוק וחפצים שונים המועמסים למטוס. 
 
מטלות נוספות בתפקידם של צוותי הקרקע ברוב שדות התעופה:
 
  • הצבת ציוד סימון ובטיחות באזור המטוס, כגון קונוסי סימון, חוסמי גלגלים (chocks)
  • הצמדת מדרגות הנוסעים והצוות אל המטוס
  • חיבור או ניתוק עגלות הכבודה מהרכב המוביל את השיירה
  • שינוע של עגלות הכבודה ותמרונן אל המיקום המדויק
  • מיקום ותמרון מסועי הכבודה
 
תהליך העמסה ופריקה של מזוודות
בחלק מן המטוסים, ההעמסה והפריקה מתבצעות באופן ידני בלבד, אך לרוב, צוותי השינוע נעזרים באמצעי שינוע מכניים בהעברת הכבודה. העמסת מטוסים גדולים יותר יכולה להתבצע בעזרת אמצעי עזר, כגון טכנולוגיות מאריכות מסוע או שימוש בקונטיינרים המועמסים ישירות לתוך המטוס. גם כאשר קיימים אמצעי שינוע מכניים להעברת הכבודה אל המטוס, העברת המזוודות וסידורן בתוך תא המטען של המטוס מתבצעים באופן ידני. 

בסידור העבודה הרווח לפריקת המטען, תוכן תא המטען מועבר לסדרת עגלות המחוברות בשיירה הממוקמת בקרבת המטוס. מכל מטוס נפרקות בין 15 ל-30 עגלות מזוודות. עובד אחד נכנס לתא המטען לצורך העברת המזוודות למסוע, או בהיעדר אמצעים מכניים – לעובד נוסף, הממוקם מחוץ לתא, ומעביר את המשא מפתח תא המטען או מקצה המסוע לעגלה.  
 
עם ריקון השורות הראשונות של הכבודה, הוצאת המזוודות מתא המטען כרוכה בתנופת דחיפה, החלקה, או זריקה לעבר פתח התא. ככל שהתא מתרוקן, נדרשים יותר כוח ותנופה לקירוב המטען אל הפתח. בחלק מן המקרים, עובד נוסף מתמקם בתוך תא המטען בקרבת הפתח.

המטלה מתאפיינת בשילוב גורמי סיכון מצטברים, כגון:
 
  • עבודה במרחב מצומצם, תוך כיפוף ופיתול הגב
  • כריעה, שפיפה או ישיבה על דופן תא המטען
  • ניטול משקל רב תוך עמידה בלתי יציבה
  • הפעלת כוח הולך וגובר כדי למסור את משקל המשא עד לפתח
  • פעולות החלקה או זריקה הדורשות תנופה
  • רצפת אלומיניום חלקה, המפחיתה את יציבות העובד בזמן הפעולה
 
עומס העבודה גובר בחשיפה לתנאי הסביבה, כגון תנאי חום או קור, מצבי תאורה קיצוניים ולחץ זמן. לאחר מסירתה למסוע, או ידנית לעובד הנוסף, הכבודה מועברת לעגלה. יש להתחיל במילוי צדה המרוחק של העגלה, ולכן העבודה מתבצעת תוך הושטת ידיים לעומק העגלה.  
 

בהעמסת הכבודה למטוס התהליך דומה:

תחילה, לאחר מיקום העגלה, המזוודות מועברות ידנית לעובד בתוך תא המטען.  במידה שיש מסוע להעברה בין העגלה לתא המטען, קצהו מוגבה לגובה המאפשר את נפילת הכבודה לרצפת תא המטען. משם, על העובד להשלים את סידורה בעומק תא המטען.  בניגוד לפריקה, המאמץ במסירת הכבודה לעומק תא המטען גדול יותר בתחילת התהליך.  
 
העברת כבודה לעגלה באמצעות מסוע

לאחר מילוי או ריקון של עגלה אחת, על העובדים לקדם את שיירת העגלות כדי למקם את העגלה הבאה בקרבת המטוס. הפעולה כרוכה בהפעלת כוח רב בדחיפה ובמשיכה, תמרונים רבים תוך פיתול, כיפוף והטיית הגב והפעלת כוח בידיים ובכפות הידיים. בחלק משדות התעופה בעולם, העמסה ופריקה של מטוסים גדולים מתבצעות באופן אוטומטי, באמצעות קונטיינרים המועברים באופן מכני לתא המטען. 


 
אף השיטה האוטומטית כרוכה בסידור ידני של מזוודות לתוך הקונטיינר, ופריקה ידנית לצורך העברה למסוע המסתובב בתוך הטרמינל.  


רמת סיכון במטלות

מגוון הפעולות הידניות של ניטול חוזרני, של משקל רב, תוך תנופה ובמנחי גוף קיצוניים, עלול ליצור חשיפה לסיכון גבוה לפגיעות גב, כתפיים או ברכיים.  

באמצעות כלים כגון
משוואת NIOSH לניתוח מטלות הרמה, או הערכת ערכי הסף המרביים להרמה של  ACGIH, אפשר לאמוד את רמת הסיכון או לחשב משקל מרבי בטוח לניטול בתנאי המטלה הספציפית. אך כלים אלה מיועדים לניתוח מטלות ניטול בתנאים מוגדרים, שכוללים טמפרטורה סביבתית סבירה, הרמה בשתי הידיים וללא פיתול קיצוני, והרמה חוזרנית של משא אחיד במשקלו ובצורתו. תנאים אלה אינם בהכרח רלוונטיים לצורת העבודה בשדות תעופה, כאשר אין אחידות בצורת הכבודה או במשקלה, קיימת חשיפה לתנאי אקלים בלתי צפויים, והעבודה לעתים מתבצעת במשמרות שונות או ברצף מתמשך.

לאחר עריכת תצפיות ומדידות של פעולותיהם של 95  עובדי שינוע כבודה בשדה התעופה של קיטו, אקוודור, חושבה רמת הסיכון באמצעות שני כלי ניתוח שונים. בוצעה הערכת רמת הסיכון לפגיעות באמצעות ניתוח מהיר של הגפה העליונה
(RULA). כמו כן, נאמד המשקל המרבי המומלץ להרמה בטוחה (MAWL) באמצעות טבלאות סנוק. בכל הפעולות שנצפו, תוצאות התצפית הראו רמת סיכון גבוהה, וצורך בביצוע התאמה מידית. המשקל המרבי הבטוח להרמה עבור 90% מן האוכלוסייה בתנאי המטלות הנצפות היה כ-7 ק"ג – פחות משליש ממשקל המשא במציאות.   

הפחתת סיכון בעבודות ניטול כבודה

קיימים מספר אמצעים להפחתת החשיפה לגורמי סיכון והסיכון לפגיעות בקרב עובדי שינוע כבודה. חלקם בשימוש רווח, חלקם שכיחים פחות.  


מגבלה על משקל מזוודות

עובד שינוע מטפל במשקל מצטבר של 8 עד 10 טונות למשמרת בממוצע. כיום, המשקל המרבי למזוודה בודדת משתנה בחברות התעופה השונות ובתלות ביעד ובמחלקה; לרוב, המשקל המרבי עומד על 23  או 32 ק"ג. בחלק מחברות התעופה המוזלות (חברות ה-low cost) המשקל המרבי נמוך יותר. החל משנת 2009, ארגון התעופה הבינלאומי (IATA) מפרסם המלצות על הגבלת המשקל המרבי של מזוודה ל-23 עד 25 ק"ג, במטרה להפחית את העומס המצטבר במטלות. 
 
הגבלת המשקל המרבי של כל מזוודה עשויה להפחית את הסיכון הכרוך בניטול משקלים גבוהים במיוחד. עם זאת, הגבלת משקל המזוודות ל-23 ק"ג אינה מפחיתה באופן משמעותי את משקלן הממוצע לאורך המשמרת.   


אוטומציה של תהליכי השינוע 

 
  • שימוש בקונטיינרים
קונטיינרים, המוכנסים ישירות לתא המטען, נמצאים בשימוש בעיקר במטוסים הגדולים ביותר ביותר ובמטוסי הובלה (קרגו). הכנסה מכנית של קונטיינר מונעת את הצורך בסידור מזוודות בודדות והעברתן בתוך תא מטען צפוף. עם זאת, השיטה אינה מונעת את הצורך בהעברה ידנית לתוך הקונטיינר או בפירוק תוכנו אל המסוע המסתובב בתוך הטרמינל.  

  • טכנולוגיות מאריכות מסוע (Extended Belt Loaders - EBL)
מסועים מוארכים מאפשרים את הכנסת הכבודה לעומק תא המטען או העגלה, ובכך מפחיתים את הצורך בשינועים חוזרים בתוך מרחב מצומצם. לרוב, אפשר להתאים את גובה שני הקצוות לגובה הרמה המתאים לגובה ביניים עבור העובדים – בין גובה הברך לגובה החזה. מערכות אלו אינן מבטלות את הצורך בשינוע מזוודות בודדות. עם זאת, עקב ההפחתה הניכרת בסך החשיפה לגורמי הסיכון שבניטול, המלצת מינהל הבריאות והבטיחות הבריטי (HSE משנת 2009 היא להרחבת השימוש ב-EBL).  



אמצעי עזר נוספים
 
  • שיפורים ארגונומיים בעגלות
קלות התפעול והשינוע של העגלות תשפיע על העומס הביו-מכני שמופעל על העובדים. תחזוקה נאותה – של גלגלים, של שטח התפעול – מפחיתה את המאמץ הנדרש לדחיפה ותמרון. הוספת ידיות מתאימות לעגלות משפרת את האחיזה, יש בה יתרון מכני בזמן התמרון והשינוע והיא מפחיתה את הצורך בפיתול או בכיפוף בזמן השינוע.  


 
  • אמצעי עזר למשיכה ותמרון שיירת העגלות
רצוי להשתמש בקרון משיכה (גורר) ממונע, ולהימנע ממיקום או מתמרון ידניים של שיירת העגלות או של עגלות בודדות. 

סידורי עבודה 

הקפדה על סידור הסביבה וסידורי עבודה מתאימים לאורך תהליכי העבודה עשוי להפחית את הסיכון לפגיעות
 
  • שימוש במסוע להפחתת העומס
התאמת מיקומו וגובהו של המסוע בעת העבודה יכולה להפחית את הצורך בפיתול או בכיפוף הגב ולהפחית מרחקי ניטול. בהעמסת המטוס, קירוב קצה המסוע לתוך פתח תא המטען והגבהתו מעט מעל גובה רצפת התא מפחיתים את הצורך בכיפוף, פיתול והרמה. בפירוק המזוודות, יש להנמיך מעט את קצה המסוע כדי לאפשר את נפילת המזוודות אל המסוע. בקרבת עגלת המזוודות, יש להקפיד על הצבת קצה המסוע בגובה ביניים ולאפשר הרמה נוחה ככל האפשר.

שימוש במסוע: התאמת גובה למטלה

  • מיקום נכון של עגלות הכבודה סביב המסוע
מיקום העגלה בקרבת המסוע בצורה מתאימה יפחית את העומס בשינוע מזוודות בין המסוע לעגלה. בעבודה בצמד, יש להציב את העגלה במקביל לקצה המסוע, לאפשר עבודה סימטרית ככל האפשר.  בעבודה של עובד אחד רצוי להציב את העגלה בזווית.  

 
  • הקפדה על קיום הפסקות ורוטציה של עובדים בין מטלות
כדי לאפשר זמן התאוששות בין מטלות, חשוב להקפיד על קיום הפסקות סדירות, כולל הפסקות קצרות לצורך מתיחות והרפיית שרירים. נוסף על כך, סידור לוחות הזמנים צריך לאפשר לכל עובד לעבוד במטלות שונות לסירוגין, במהלך המשמרת. לדוגמה, עבודה על המסוע, נהיגת שיירת העגלות או עבודה בתוך תא המטען.
 
  • סימון משאות כבדים
שיתוף פעולה עם צוותי חברות התעופה חשוב בקביעת נהלי סימון ואזהרה על כבודה החורגת מן המשקל המומלץ. סימון נאות מאפשר לעובדים להכין אמצעי עזר, לעבוד בצוות ולמנוע עומס בלתי צפוי על הגב. 

הדרכות לעובדים 

בהדרכות תקופתיות, יש להדגיש את מגוון האמצעים לשמירה בפני פגיעות שריר ושלד מצטברות ולתרגל את יישומם.  

ציוד מגן אישי 

ציוד מגן אישי כולל נעליים בטוחות ויציבות לשיפור היציבות בעת הניטול, ברכיות, ביגוד מגן וכפפות מתאימות למטלה ולגודל כף היד. 

הרגלי עבודה 

יש להקפיד על הרגלי עבודה בריאים ועל קיום הדרכות בהתאם. דוגמאות להרגלי עבודה שמפחיתים עומס בניטול:
 
  • הקפדה על התאמת גובה הציוד וסידור הסביבה – ככל האפשר
  • מיקום הגוף קרוב ככל האפשר לכבודה
  • הימנעות מפיתול בזמן ההרמה
  • החלקת המשא במקום הרמתו
  • דחיפה במקום משיכה  – ככל האפשר
  • הימנעות מישיבה על קצה תא המטען או קצה המסוע בעת הניטול. ניטול במנח ישיבה מגביר את העומס על הגב. עדיף לפעול ממצב של כריעה או חצי כריעה.
  • הרמת מזוודה בשתי ידיים – מפחיתה פיתול ומקרבת את מרכז כובד המשא

עבודתם של עובדי השינוע בשדות תעופה מאפשרת לנו ליהנות מחופשתנו בשקט, תוך ביטחון שכבודתנו תימסר, תעבור ותגיע איתנו ליעד. צוותי הכבודה חשופים לגורמי סיכון רבים, לפגיעות גב, פגיעות כתפיים, פגיעות ברכיים ועוד, שאפשר להפחיתם במגוון אמצעים. יישום כללי הארגונומיה מבטיח את בריאותם ואת חופשתנו!    
 
צילומים: OSHA

מקורות מידע נוספים: 
Health and Safety Executive (2016) Baggage Handling. www.hse.gov.uk/airtransport/topics/baggage.htm
Health and Safety Executive (2009).  Musculoskeletal ill-health risks for airport baggage handlers http://www.hse.gov.uk/research/rrpdf/rr675.pdf
 Health and Safety Executive (2012) Manual Handling Risks During Baggage Handling on the RampSIM No. 05/2010/02.  www.hse.gov.uk/research/rrhtm/rr675.htm
OSHA .  Ergonomic Solutions for the Airline Industry . etool for baggage handling   https://www.osha.gov/SLTC/etools/baggagehandling/ramp_manual.html

 
 

 

שלח להדפסה כתוב תגובה

 

לחדשה זו התפרסמו 0 תגובות לפתיחת כל התגובות

כתוב תגובה סגור תגובה

שם: תוכן
כותרת
כתוב תגובה