מאת:ד"ר סמי סעדי, מנהל מחוז צפון, המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:24/02/2019
חוקים ותקנות ברחבי העולם מחייבים את המעסיק לדאוג לסביבת עבודה בטוחה עבור עובדיו ולנקוט אמצעים לבקרה ולמניעה של סיכונים במקום העבודה. בקרת סיכונים כוללת את כל הצעדים הדרושים להגנה על עובדים מפני חשיפה לסיכון. בחירת שיטת בקרה מתאימה לא תמיד קלה. לעתים קרובות זה כרוך בביצוע הערכת סיכונים, כדי להעריך את הסיכונים ולקבוע סדר עדיפות לטיפול בהן. נוסף על כך, צריך להביא בחשבון את הסיכונים במצב של עבודה בשגרה וגם במצב חירום.
לפעמים יש צורך ליישם אמצעי בקרה זמניים עד ליישום אמצעים קבועים. לדוגמה, במקרה של מפגעי רעש, אמצעים זמניים עשויים לחייב את העובדים להשתמש בהגנה על השמיעה. לטווח ארוך, יישום של אמצעי בקרה קבועים, משמעותם שימוש בשיטות הנדסיות כדי להסיר או לבודד את מקור הרעש.
אפשר ליישם שיטות בקרה ומניעה בדרך כלל:
1. במקור (שממנו מגיע הסיכון).
2. לאורך הדרך שבה הסיכון מגיע לעובד.
3. על העובד.
להלן ההיררכיה של אסטרטגיות לבקרה ולמניעה של סיכונים, לפי סדר יורד של האפקטיביות של כל אסטרטגיה:
- סילוק הסיכון
- שימוש בתחליפים
- אמצעים הנדסיים
- אמצעים ניהוליים
- ציוד מגן אישי
סילוק הסיכון
זאת אסטרטגיה לבקרת סיכונים, המבוססת על הסרה מוחלטת של חומר או של תהליך הגורם לסכנה. שיטה זו נחשבת לאפקטיבית ביותר מבין חמש השיטות בהיררכיה של בקרת הסיכונים, ובמידת האפשר, יש ליישם אותה ולא את שיטות הבקרה האחרות.
סילוק הסיכון הוא יעיל יותר בשלב התכנון המוקדם, כאשר זה עשוי להיות זול ופשוט ליישום, וקשה יותר ליישום בתהליך קיים, כאשר נדרשים שינויים משמעותיים בציוד ובנהלים. לדוגמה, אפשר להסיר ציוד רועש מחדר המשמש למטרות אחרות ולהעביר אותו למקום שאין בו עובדים. כמו כן, תיקון מהיר של ציוד פגום מסיר סיכונים הנובעים מתקלה בו.
שימוש בתחליפים
זאת אסטרטגיה לבקרת סיכונים, שבה חומר או תהליך מוחלפים באחר, שאינו מסוכן. שיטה זו נחשבת כשנייה מבחינת אפקטיביות בהיררכיה של בקרת הסיכונים, לאחר סילוק הסיכון. גם שיטה זו אפקטיבית יותר בשלב התכנון, כאשר היא עשויה להיות זולה ופשוטה ליישום, מאשר בתהליך קיים.
דוגמה נפוצה היא החלפת כימיקל רעיל עם רעיל פחות. כמו כן, מעבר ממסים אורגניים לדטרגנטים מבוססי מים, והחלפת צבעים המכילים עופרת עם כאלה המכילים פיגמנטים שאינם עופרת, וכד'. אפשר ליישם שיטה זו גם לתהליכים ולציוד.
אמצעים הנדסיים
אסטרטגיה זו נועדה להגן על העובדים מפני תנאים מסוכנים, על ידי הצבת מחסום בין העובד לבין הסיכון. בקרה הנדסית כרוכה בשינוי פיזי במקום העבודה עצמו, במקום להסתמך על התנהגות העובדים או על מידת השימוש של העובדים בציוד מגן אישי.
בקרה הנדסית היא השלישית מבחינת האפקטיביות מבין חמש השיטות בהיררכיה. היא עדיפה על בקרה אדמיניסטרטיבית ועל ציוד מגן אישי, משום שהן נועדו להסיר את הסכנה לפני שהעובד יבוא איתה במגע.
אמצעים אדמיניסטרטיביים
אסטרטגיה זו מבוססת על הפחתת החשיפה של העובד לסיכון, במקום לסלק אותו במקור או מדרכו של העובד. לדוגמה: השפעה על התנהגות העובד בעזרת הדרכה או קביעת נוהל, או ביצוע סבב במקום העבודה, שבעזרתו אפשר להקטין את זמן החשיפה ולהפחית את הסיכון לעובד.
בקרה אדמיניסטרטיבית יעילה פחות משלוש קודמותיה, משום שהיא דורשת מהעובדים או המעסיקים לחשוב באופן פעיל או לעמוד בתקנות, ולא משמשת כפתרון קבוע לבעיות. בקרה אדמיניסטרטיבית יעילה יותר מאשר שימוש בציוד מגן אישי, משום שהיא כרוכה בתכנון מוקדם ובמניעה, בעוד ציוד מגן אישי משמש רק כמחסום סופי בין הסיכון לבין העובד.
ציוד מגן אישי
אסטרטגיה זו מתייחסת לציוד שנועד להגן על גוף העובד מפני פגיעה או זיהום, כגון בגדי מגן, קסדות, משקפי מגן או כל ציוד אחר. מטרת השימוש בציוד מגן אישי היא לצמצם את חשיפת העובד לסיכונים, כאשר לא אי אפשר ליישם אף אחת משיטות הבקרה הקודמות או שהן אינן יעילות להפחתת הסיכונים לרמות מקובלות. המגבלה הרצינית של ציוד מגן אישי היא שהוא אינו מבטל את הסיכון במקור, ועלול לגרום לעובדים להיות חשופים לסכנה אם הציוד נכשל.
עוד מגבלה של ציוד מגן היא בכך שהוא עלול לפגוע ביכולתו של העובד לבצע את עבודתו וליצור רמות מסוימות של אי-נוחות. עיצוב ארגונומי טוב יכול לעזור למזער מגבלות אלה ולהבטיח רמה מסוימת של הגנה לעובד.
חמש אסטרטגיות אלו, של בקרה ומניעה, מוצגות בדרך כלל בעזרת פירמידה הפוכה, כאשר סילוק הסיכון מוגדר כשיטה היעילה ביותר והוא בבסיס הפירמידה, ושימוש בציוד מגן אישי מוגדר כשיטה היעילה פחות והוא נמצא בקודקוד הפירמידה ההפוכה.
לסיכום:
המצב האופטימלי בבקרה ובמניעת סיכונים הוא בשילוב שיטות לסילוק הסיכון במקור כבר בשלב התכנון, כי קשה יותר ליישם פתרונות כאלה בתהליך קיים, ובמידה שאי אפשר לסלק את הסיכון במקור – ממשיכים למטה, לשאר הפתרונות. באופן כללי, האסטרטגיות הנמוכות בתחתית הפירמידה צריכות להיחשב כפתרונות משלימים, ולא כתחליפים לאלה הגבוהות יותר.
חשוב לציין שכל תוכנית לבקרת סיכונים צריכה להיות מתוכננת במיוחד כדי להתאים לצרכים ספציפיים במקום העבודה. לפיכך, אין שתי תוכניות זהות.
מקורות
http://nycosh.org/wp-content/uploads/2014/10/Hierarchy-of-Hazard-Controls-NYCOSH.pdf
https://www.ccohs.ca/oshanswers/hsprograms/hazard_control.html
http://www.hse.gov.uk/construction/lwit/assets/downloads/hierarchy-risk-controls.pdf