מאת:ענבר גלבוע, מדריכת ארגונומיה מחוז הצפון, המוסד לבטיחות לגיהות
תאריך:17/02/2016
"ישיבה היא העישון החדש" כך נכתב אודות ההשפעות הקטלניות של הישיבה. מחקרים שונים מראים השפעות שליליות מגוונות הנובעות מיושבנות (sedentary behavior) ממושכת לאורך פרקי זמן ארוכים, כגון, עלייה במחלות לב וכלי דם, סוכרת ופגיעות שלד-שריר.
דוגמא ליושבנות הרבה בימינו, ניתן לראות בהשוואה בין אוכלוסיות: במחקר נמצא שגברים יפנים ביצעו כ- 8000-4500 צעדים ביום, לעומת גברים בני האיימיש, הממעיטים בשימוש בטכנולוגיה, שצעדו כ- 18,000 צעדים ביום.
ישיבה ממושכת נקשרה עם עלייה בחוסר הנוחות של היושב ועם עלייה בתחלואה ובתמותה. הפתרון הנפוץ ביותר עליו ממליצים אנשי המקצוע השונים העוסקים בתחום הוא 'גיוון תנוחות ותנועתיות' המשולבים במהלך יום העבודה, במטרה להפחית זמן ישיבה מקובע וממושך.
הדרכים להשגה של תנועתיות הן רבות ונעות בין הדרכה לכיוונון ושימוש בפונקציות תנועה של הכיסא המשרדי, דרך שילוב עמידה, החלפה של סגנונות ישיבה ועמדות ועד שימוש בהליכון בזמן העבודה.
לכן, יצרנים ומעצבים מנסים להציע פתרונות יצירתיים לשיפור סביבת העבודה וליצירת ממשקי אדם-מחשב חדשים. המשותף למוצרים אלו חבוי במטרה – לגרום לעובד לשבת פחות ולנוע או לעמוד, יותר.
להלן מספר פתרונות המצויים בשוק ושואפים לסייע בהשגת המטרה.
שולחנות עמידה – שולחנות אלו מקובעים בגובה המותאם לאדם העומד. בשימוש בשולחנות אלו העובד עומד ומבצע את עבודתו, כאשר זמן הישיבה מוגבל להפסקות או מטלות שונות אחרות. עמידה ממושכת גם היא מנח מעייף והדרישה האנרגטית מהגוף עולה, על כן, ההסתגלות לעבודה כזו עלולה להיות ארוכה והעייפות וכאבי הרגליים עלולים להוביל את העובד לחיפוש פתרונות ישיבה מאולתרים. שימוש מושכל בעמדות כאלו יהיה לשלב עבודה בעמידה יחד עם ישיבה לסירוגין על כיסא מוגבה מותאם (כדוגמת 'כיסא בר' או 'כיסא עמידה') או שילוב עם עמדת ישיבה סטנדרטית בכל פרק זמן נתון. ההחלפה בין שני המצבים תשמור על היתרונות: עמידה במנח גב נייטרלי מצד אחד והקלה לרגליים בזמן הישיבה מצד שני. הסוד טמון בשילוב בשני המצבים וכאן באה לידי ביטוי התנהגות העובד והבנתו לגבי הסיכונים והיתרונות.
שולחנות מתכווננים ועמדות Sit-Stand: עמדות ושולחנות הניתנים לשימוש הן בעמידה והן בישיבה ע"י כיוון אישי של המשתמש ושינוי גובה. בעבר שינוי הגובה נעשה בצורה ידנית, אך כיום עמדות אלו מצוידות במנגנון חשמלי המאפשר הגבהה והנמכה של השולחן ללא כל מאמץ. יתרונן של העמדות הוא בכך שהעובד ממשיך לעבוד באותה עמדה במשך כל היום ולכן לא מבזבז זמן בהחלפה בין עמדות. יתרון נוסף הוא באפשרות שעמדות אלו ישמשו עובדים שונים, לדוגמה בעבודת משמרות או אזור עבודה משותף, וכל עובד יוכל להתאים את גובה השולחן לפי צרכיו, גם כאשר מדובר על עובדים בהפרשי גובה משמעותיים. שילוב של כיסא בעל יכולות כיוונון מתקדמות, כמו גובה ומרחק הידיות, גובה מושב, זוויות הטייה וכד' יתרום לנוחות ולגיוון בעבודה בעמדה.
מיתקן הגבהה לשולחן ישיבה: מיתקן זה מאפשר הפיכה של שולחן הישיבה הסטנדרטי לעמדת עמידה, ללא שינוי מנגנון השולחן עצמו ובכך ניתן לשימוש בכל עמדה ולהחלפה בין עמדות. מיתקנים שונים, של יצרנים שונים מצויים בשוק, כאשר המשותף להם הוא שהם מולבשים על גבי השולחן הקיים ובעזרת זרוע נעה או מנגנון דוגמת 'מספריים' מתרוממים ומאפשרים המשך עבודה בעמידה.
לדוגמא:
עמדות שונות בסגנון sit-stand מאפשרות לעובד לשנות תנוחות עבודה ביעילות ובנוחות, בהפרעה מינימלית בלבד, כאשר מחקרים מראים כי הן מפחיתות חוסר נוחות ואינן פוגעות ביעילות העבודה.
עמדת חצי ישיבה: עמדה זו מורכבת מכיסא המציב את העובד במנח ביניים של השענות, כפי שנהוג בכיסאות עמידה מול שולחן בגובה ביניים- בין עמידה לישיבה. מנח זה מאפשר מנוחה לרגליים אך עדיין מאפשר שמירה על קשתות עמוד השדרה במצב קרוב לנייטרלי והפחתה בעומס עליהן. בנוסף, יציאה וכניסה למנח זה ממנח עמידה היא קלה ומהירה יותר מאשר מעבר בין ישיבה קלאסית לעמידה. בדוגמה ניתן לראות כיצד כיסא שכזה מותאם יחד עם שולחן בעל גובה משתנה והטייה לנוחות מרבית בזמן העבודה.
עמדת focal
שולחן משולב עם הליכון: הומצא כבר בשנת 1988 אבל מיוצר משנת 2007. בשולחן זה ממוקם ההליכון מתחת לשולחן מוגבה עליו מונחים המסך, מקלדת ועכבר. המשתמשים הולכים בקצב איטי כאשר זרועותיהם יכולות להיתמך לצורך יציבות ובכך להשתמש במחשב באופן טבעי. מהירות ההליכה המומלצת היא 2.25 קמ"ש. המצדדים ברעיון מציינים את היתרונות הבריאותיים של שולחן ההליכון כגון העלאה של רמת הפעילות וההוצאה האנרגטית ביום ואת האפשרות שהשימוש בו מעלה את רמת הבריאות והרווחה (well-being) לעובד ומציינים כי ההליכה אינה מפריעה בביצוע פעולות קוגנטיביות. המקטרגים טוענים כי למרות שזהו פתרון אלטרנטיבי בריא לעבודה בישיבה, החיסרון טמון בכך שהעובדים אינם נמצאים בסביבת עבודה אופטימלית לביצוע העבודה.
פתרון נוסף המשלב הליכה בעבודה מול מחשב הוא שימוש במכשיר הליכה מסוג stepper המוצב מתחת לעמדת עבודה שולחנית, מותאמת בגובה. במחקר שבדק את השימוש בו מצהירים החוקרים כי שימוש ב'סטפר' להחלפת שעתיים של ישיבה מיום העבודה, יכול להוביל להפחתה של 20 ק"ג בשנה. יתרון ה'סטפר' הוא בעלותו הנמוכה יחסית לעלות ההליכון, חיסכון במקום וקלות השימוש. ניתן להשתמש ב'סטפר' תוך ניצול הזדמנויות כגון שיחות טלפון, מצגות וישיבות, שכן בגלל גודלו ניתן להוציא אותו מתחת לשולחן ולקחת אותו ממקום למקום לפי הצורך. עם זאת, עלול להיות קושי בביצוע מטלות הדורשות יציבות בשל התנועתיות הנדרשת.
אמצעים "פשוטים" ונפוצים יותר בהם משתמשים לעידוד תנועתיות וגיוון בישיבה הם ישיבה על גבי כדור (fit ball) וישיבה ב'כיסא ברכיים' (לדוגמה 'יציבון') או ישיבה על 'פיתה'. אמצעים אלו נבדלים ביניהם בסגנון ומנח הישיבה. אך מדגישים את השימוש בשרירי היציבה הפנימיים, שרירי הליבה, בזמן הישיבה, כך שמתבצעת עבודה פנימית לצורך שמירה על מנח קשתות הגב ואף חיזוקו. עם זאת, אין לחשוב כי שימוש באמצעים אלו ישמור באופן אבסולוטי מפני פגיעה בגב ובדיסקים. החשיבות בשימוש באמצעים אלו טמון ביכולתו של העובד לשנות ולגוון את מנחי הישיבה שלו, תוך שינוי זוויות המפרקים ושימוש בקבוצות שרירים שונות בכל פעם.
דוגמה לשילוב ושינוי המנחים, כולל עמידה ותנועתיות מוצג במודל של ד"ר אלן אדג', מבכירי הארגונומים בעולם. במודל זה ממליץ הדג' לשלב עמידה ותנועה באופן מדוד בתוך זמן העבודה. לפי המודל, על העובד לשבת בתנוחת ישיבה נייטרלית במשך 20 דקות, ואז לעבור לעמידה במשך 8 דקות לאחר מכן במשך 2 דקות נוספות לבצע מתיחות או תנועה קלה בזמן עמידה, כגון מתיחות או הליכה. החלפות אלו, בתוך פרק זמן של חצי שעה, מסתכמות ב- 5 שעות מתוך יום העבודה (בן 7.5 שעות) המועברות בישיבה, שעתיים המועברות בעמידה וחצי שעה המועברת בתנועה. פרקי זמן אלו הינם קלים ונוחים ליישום ואינם מובילים לעייפות, אלא יסייעו בשמירה על בריאות ויעילות העובדים. פרופ' הדג' מדגיש כי מטרת המודל אינה היצמדות ללוח זמנים מדויק, אלא מתן קווים מנחים לשילוב תנועתיות וגיוון תנוחה ביום העבודה.
המפתח להפחתת הסכנות שבישיבה ממושכת ושמירה על בריאותנו כעובדים, הוא ההבנה כי אנו יצורים שנועדו לנוע ולא להתקבע בתנוחה אחת, מומלצת ככל שתהיה. הסוד להצלחה הוא ביכולת שלנו כמעסיקים וכעובדים לממש את יכולתנו ולנוע גם כאשר עלינו לבצע את עבודתנו מעמדת המחשב. אם נצליח לעשות זאת, באמצעים מאולתרים או מתוחכמים כפי שהוצגו במאמר זה, נסיים את יום העבודה שלנו בתחושה נוחה ובריאה יותר.