חדשות

אירועים של הקמת רעש מהווים חלק משמעותי מתוך האירועים שבהם מטפלת המשטרה באופן יומיומי. נוסף על ההפרעה הקשה שאירועים כאלה גורמים לתושבים המתגוררים באזור שבו נגרם הרעש, הניסיון מלמד כי אירועים מסוג זה עלולים לעתים להתפתח לאירועי אלימות המסתיימים בתוצאות קשות.  

שוטרים הנקראים לטפל באירועים של הקמת רעש נתקלים לעתים במצבים שבהם מקור הרעש מזוהה בוודאות כבוקע מדירה מסוימת, אך האנשים השוהים במקום מסרבים לדרישת השוטרים לפתוח את הדלת.  

עבירה של הקמת רעש בניגוד להוראות החוק למניעת מפגעים, התשכ"א - 1961, (להלן החוק),

היא עבירה מסוג עוון שהעונש הקבוע בצדה עומד על שישה חודשי מאסר או קנס - כאמור בסעיף ( 61 א) (4) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] ,התשכ"ט 1969- (להלן - הפקודה) 

מסמיך שוטר להיכנס לכל בית ומקום ולערוך בו חיפוש, בלא צו בית משפט, אם יש לשוטר יסוד סביר להניח שמבוצעת שם או שבוצעה שם זה מקרוב עבירה מסוג פשע.

מאחר שעבירה של גרימת רעש אינה עבירה מסוג פשע, נראה שהשוטרים המגיעים למקום כדי לטפל בהקמת רעש אינם רשאים להיכנס למקום מכוח סעיף 25 לפקודה, כך שבפועל יכולת המשטרה לטפל בהקמת הרעש תלויה בנכונותם של השוהים במקום לאפשר לשוטרים להיכנס.

לעתים נתקלים השוטרים בחוסר שיתוף פעולה מצד השוהים במקום ובכך מגיעה פעולת המשטרה למבוי סתום.

במצב זה, הדרך להקנות לשוטרים סמכות כניסה למקום היא באמצעות הוצאת צו שיפוטי לפי סעיף 23 לפקודה, פעולה שאורכת זמן ואינה מעשית ברוב המקרים.

מוצע על כן לתקן את החוק, ולקבוע במפורש את סמכות השוטר להיכנס ולערוך חיפוש במקום שבו מתבצעת עבירה של הקמת רעש, לצורך הפסקת ביצוע העבירה.

להצעת החוק 765

לכתבה באתר YNET בנושא 

מקור:
משה קוריסקי, מרכז מידע ואינטרנט, המוסד לבטיחות ולגיהות